ויזה ומעברי גבול במקסיקו ”המעבר מפאלנקה לפלורס“

המעבר מפאלנקה לפלורס היה בשבילי חוויה לא פשוטה, עברתי את היום הזה לבד ולפי מה שהבנתי מהסוכנות שילמתי על כרטיס שכולל שאטל עד הגבול, סירה ומשם שאטל עד פלורס. בפועל הגעתי עד הגבול והנהג הוריד אותי בהגירה, שם משום מה רק אני ירדתי ושאר הנוסעים המשיכו עם הנהג לעבר המלון. שם שילמתי 300 פזו על עזיבת מקסיקו וסימנו לי להמשיך לעבר המלון שבו נמצאות הסירות. הנהג נעלם, וחיכיתי לבד עם כמה נערים שהפעילו את הסירות (שאר נוסעים נעלמו), דוברי השפה המקומית. חיכיתי הרבה זמן (יותר משעה) ואז ביקשתי עזרה מהנערים. הם הלכו לחפש את הנהג, חזרו ואמרו שהוא יושב לאכול ושהוא אמר שעליי לחכות לאוטובוס נוסף של תיירים ואז אחצה עם הסירה. לאחר עוד כשעה או יותר התחלתי להיות מודאגת וניסיתי להבין מהנערים מה עליי לעשות ומה קורה. הם שלחו שוב אחד מהם והוא חזר והסביר לי שהנהג מסר לו את הכסף, ושהוא יחצה איתי עם הסירה לבד ובגואטמלה ישלם לאוטובוס לכיוון פלורס. מאוחר יותר הבנתי שמדובר בצ'יקן באס.

הייתה חוויה נוראית בגלל חוסר הוודאות ובגלל העובדה שהייתי לבד ולכן אני ממליצה לעבור את החוויה לא לבד ולברר האם אוטובוס לגבול עולה פחות, כי יכול מאוד להיות שפרוצדורת הנהג ששילם לצ'יקן באס ולסירה הייתה מיותרת וגבו ממני יותר בשביל זה. אני מתארת את החוויה כדי שמי שעובר דרך מסלול זה ידע למה לצפות ולא יחשוב שבצד השני יחכה לו שאטל של חברת הסעות לפלורס.

בכל אופן הייתה הרפתקאה שעברה בשלום ואני ממליצה בחום להצטייד באוכל שיפסיק לכל היום.