בריאות באפריקה ”טפיל המלריה - זהירות וטיפול במקרה הצורך“

אחרי שלושה ימים עם מלריה בקונגו, אני יכול להגיד את זה בביטחון מלא: שפעת או כל מחלה עונתית אחרת מרגישה כמו עיטוש חולף מול מתקפת מלריה. אז לכל מי שמתכוון לטוס למקום שיש בו חשש למלריה, אספתי את מעט ההמלצות הבאות:

1. במידה והטיול הוא לתקופה קצרה (עד חודש), ממליץ לקחת כדורים ולהשתמש בתכשירים מתאימים נגד יתושים. לצערנו, אין עדיין חיסון מקדים למלריה.
2. העונה שבה המלריה נפוצה יותר היא בעונה גשומה, לכן יש להזהר בין הגשמים יתר על המידה.
3. יתושי האנופלס (אלו הנושאים את טפיל המלריה) פעילים בעיקר בשעות אחר צהריים ועד הבוקר. מומלץ יותר להזהר בשעות אלו, להמרח בתכשיר נגד יתושים וללבוש ביגוד ארוך.
4. תקופת הדגירה של המלריה היא בין 7 ל-14 ימים מרגע העקיצה, לכן יש לשים לב לתסמינים עד 14 ימים מרגע הנחיתה בארץ.
5. בהתפרצות מלריה מתחילה הרגשה של התקררות (בדומה לשפעת) למשך כיומיים-שלושה. במידה וחשים מעט חום, עקצוצים בגוף, ו/או חוסר מנוחה בכל תנוחת ישיבה או שכיבה, יש לפנות לרופא באופן מיידי כדי לבצע בדיקה למלריה, ובמידה והבדיקה חיובית, יש להתחיל טיפול באופן מיידי.
6. קצת אופטימיות למי שחלילה כבר קיבל את המלריה: עדיף לקבל את המחלה במדינות עם סיכון גבוה למלריה. במדינות אלו יודעים לטפל במחלה גם במקומות הנידחים ביותר, שלא כמו בארץ שאין ממש טיפול מתאים (מניסיון של קרובים...). במידה ולא מתאשפזים, הטיפול הוא (במקרה שלי) - שני כדורים נגד מלריה כל 24 שעות במשך יומיים (אני קיבלתי שני Artequick) וכדורי אנטיביוטיקה 300 מ"ג פעמיים ביום לאחר האוכל (במקרה שלי קיבלתי Califa-300). בנוסף, מקבלים זריקה מיידית נגד כאבים (ניתן להחליף בשני כדורים פעמיים ביום, במקרה שלי Optalimited).