בריאות באתיופיה

החשש של כל מי שנוסע לאתיופיה זה מהמלריה ולכן אנשים קונים כמויות של מלרון כדי לקחת בכל זמן השהות באתיופיה. לדעתי זו טעות גדולה כי יתושי האנפולס, שמפיצים את חיידקי המלריה, חיים רק באזורים שנמוכים מ-2,000 מטר. גם שם הם חיים ליד אגמים וביצות שהמים זורמים בהם לאט כמו אגם צ'אמו ונהר האומו.

גם שם לא כל יתושי האנפולס נושאים עליהם את נגיף המלריה ולכן צריך לקחת מלרון רק מי שנמצא בבהר דר, באווסה, ובאזור השבטים שזה כולל את טורמי, ג'ינקה, ושאר הערים שם.

למרות שהמדריך שלי אמר לי שבעיר קיי אפר לא צריך לקחת ואף פעם אף אחד לא נדבק במלריה, עדיף לקחת בכל אזור השבטים, ומלרון מתחילים לקחת יומיים לפני שנכנסים לאזור בעייתי וממשיכים לקחת שבוע לאחר היציאה מהאזור.

בשאר אתיופיה אין חשש למלריה.

מי שמטייל במקלה, אדיס אבבה, גונדר, לליבלה, אזור דנקיל, הרר, וכו' לא צריך לקחת מלרון.

אל תבדקו את השרותים במלון - לא מצאתי מחוץ לאדיס מלון שהשרותים שלו מתחרים בשרותים של המשרדים של אתיופין איירלינס, ויש אותם בכל מרכז עיר- נכנסים שואלים שאלה לפרוטוקול וקדימה, תתפנקו על אסלה ששווה לפחות סודקו אחד....

תהיו אופטימים.

לגבי הסניטציה באתיופיה - המטרה לא להפחיד, אבל אני חושב שאני וחברתי ממש לא מפונקים בתנאים, ובכל זאת הגענו בשני מלונות למצב שאי אפשר היה לתלות כילה, וממה שרץ בחדר נאלצנו לישון עם האוהל על המיטה (מזל שהמיטות שם הם king size).

בלליבלה כשכבר זכינו למים חמים, כמעט בכל מלון יש פשפשים (ועברנו באמצע הלילה לישון בשק`ש על הרצפה, ולמחרת היינו צריכים לעבור על כל התפרים של הבגדים, כדי להישאר בלעדיהם). בגונדר כמעט ואין מים במלונות התרמילאים, אולי שעה ביום, האורחים המקומיים מקבלים סירי לילה (התיירים לא...), לחברתי בישרתי להתאפק אחרי שבביקור בשירותים המשותפים והמסריחים הברחתי יונה והבחנתי בעכבר (אח`כ כבר שמענו את הצרחות של עובדת הניקיון).

באחת המסעדות שנראתה יותר מכובדת וישבנו בה, יצא בצעדים מכובדים מסלסלת הלחם שהוגשה לנו ג`וק עסיסי, וכשהוכרחתי (ע`י חברתי) לרדוף אחריו ולחסלו- המקומיים היו מאוד משועשעים ולא הבינו על מה המהומה.

בקיצור חזרנו משם עמוסי סיפורים מהסוג הזה. אז כדאי להתכונן לסניטציה בעייתית, למי שהולך על תנאי תרמילאים, במקרה הכי גרוע תהיו מוכנים- במקרה הטוב תצפו לסיפורים כאלו ותופתעו לטובה.

תעשו חיים- מדינה מדהימה ומעניינת!

ברוך הבא לאתיופיה! החדשות הרעות תחילה: אם לא תפגוש פשפשים, כינים, כינות גוף, קרציות, Bed Bugs ועוד כל מיני קרובי משפחה שלהם אז אולי טעית במדינה. אה, כן, גם עכברושים תוכל למצוא מטיילים על גגות של בתי מלון, השירותים הציבוריים... בוא לא נדבר על זה אם עוד לא אכלת... יש כפרים קטנים שיש בהם רק מלון אחד או שניים לבחירתך (מלון כזה הוא בד`כ כמה חדרים מסודרים ב-`ח` מסביב לחצר ובמרכזה `שירותים` חור קליעה שלפעמים עלו מזמן על גדותים ורימות מסתובבות שם על כל העסק). למה לעצור במקומות כאלו? לפעמים אין ברירה (תלוי לאן תרצה להגיע) ולפעמים גם אם לא התכוונת לעצור בכפרים כאלו, האוטובוס עליו נסעת עוצר ללילה. אז לא יהיו לך הרבה ברירות.

כל `מפגעי הסניטציה` הנ`ל נמצאים לא רק במלונות זולים ומעופשים, אלא בכל מקום: בבתים של המקומיים, בכנסיות (בגלל השטיחים?), במלונות ממשלתיים וכו`.

החדשות הטובות הן שזה לא נורא כל כך. יש פתרונות יצירתיים כמו לישון באוהל על המיטה וכו`. יש חומרים דוחי חרקים (השאלה היא אם החרקים יודעים את זה), יש שיטות לצייד פרעושים, סריקה והשמדה של כינות גוף מהבגדים, וכו`. עדיף בזוגות כי יש מקומות שבהם אנחנו לא יכולים להסתכל בעצמנו. `כלל אצבע` שאנחנו אימצנו הוא להסתכל אם יש בחצר המלון סדינים תלויים לייבוש. כלומר, לפחות מכבסים את המצעים, כי זה לא מובטח בכל מקום. 

אז אתיופיה היא לא ארץ קלה לטיול מבחינת התנאים. אני מניח שאפשר לעשות שם טיול שיימנע מכמה שיותר מקומות `מועדים לפורענות סניטרית` אבל הוא לא יכול להיות סטרילי מכל החבר`ה שהזכרתי. יש הרבה מאוד מטיילים שמקבלים שם שלשולים קשים, דבר שמקשה קצת על נסיעות ארוכות, התענוג של לבקר בשירותים ציבוריים בעצירות של אוטובוס (אנחנו העדפנו לעשות מאחורי השיחים לצידי הדרך. מדי פעם היו באים להקות של ילדים להסתכל על המחזה ולצחקק. אגב, בכמה `מלונות` גם בצפון אתיופיה וגם בדרום השירותים היו חור-קליעה פתוח, בלי דפנות, וממילא היו באים ילדים כל הזמן להסתכל. מתרגלים).

בכלל, אם החלטת לבקר באתיופיה (אגב, זה נכון לעוד כמה מדינות אפריקאיות), אתה צריך להתרגל לזה שבכל מקום מסתכלים עליך. זה די מביך, באים כל ילדי, נערי, מבוגרי וזקני הכפר ועומדים סביבך ממרחק כמה מטרים ומסתכלים, מסתכלים, מסתכלים עליך (אין להם משהו יותר טוב לעשות). מדי פעם תשמע קריאות `U`, `U`, `U`. כנראה ש-`אתה` זה המילה היחידה שהם יודעים בעברית.

קשה, קשה באתיופיה. וזה היה רק קצה הקרחון של הקשיים. אבל, שווה כל רגע!!! אין עוד הרבה ארצות כאלו!

מי שרגיש לפשפשים רצוי שיקח K900 יבש או פליט אחר, מומלץ לרסס את החדר לפני השינה. אפשר לתפוס פשפשים גם במוניות באדיס, ודוחה יתושים לא מזיז להם:-(