שמורת פליטביצה ”בבחירה בין קרקא לפליטביצה - קרקא עדיפה“

פליטביצה שנכללת ברשימת אונסק"ו היא מקום יפה ומיוחד, אך יש לא מעט בעיות וקשיים במקום שלדעתי פוגמים בחוויה. לדעתנו קרקא עדיפה.

החנייה בכניסה 2 היא (בתשלום) בתוך יער, על שטחי עפר שהוכשרו בין העצים. אם אינך מגיע ממש ממש מוקדם (אנחנו הגענו ב 10) , לא תוכל לחנות קרוב לאזור רכישת הכרטיסים, ותאלץ לחנות עמוק יותר בתוך היער. כשחזרנו לחפש את הרכב אחרי 4 שעות לקח לנו 20 (! ) דקות למצוא אותו, ואנחנו בהחלט לא חסרי אוריינטציה. הכול נראה אותו דבר בתוך היער. המלצה - אם אתם חונים בעומק היער תסמנו איכשהו איפה חניתם.

התור במשרד הכרטיסים ארוך מאוד ועדיף לרכוש כרטיסים בלשכת המידע (ביתן שנמצא מול משרד הכרטיסים) . חסכתי 20 דקות בערך.

מכאן ממשיכים לעבר נקודת המוצא של כל המסלולים בשמורה. דרך לא קצרה, נוחה למדי אך מרובת מדרגות ועליות, במיוחד בדרך חזרה. בחרנו במסלול שמעלה אותך לאזור הגבוה של המפלים ומשם יורדים ברגל. זה מסלול של שעתיים בערך. המתנו זמן רב ברחבת החנייה לאוטובוסים וכאשר הם הגיעו - יש למהר לעלות ולתפוס מקום.

בגלל אופי המסלול - צר מאוד, אנשים רבים "זורמים" אחד אחרי השני - אין כמעט נקודות עצירה לאורכו. כמעט כולו בירידה, לא קשה אך חם מאוד. בתחילת יוני היה 30 מעלות. בנוסף, כיוון שהמקום כולו נשמר לפי ערכים מחמירים ביותר, אין בדרך נקודות שתייה או שירותים. רק בהתחלה ובסוף. קחו מים איתכם, זה הכרחי.

המסלול עצמו יפה מאוד. עוברים ליד אגמים ירוקים-טורקיז ואגמים כחולים, מפלים, המים צלולים, דגים במים, עצים מצלים על חלק גדול מהמסלול. יש שילוט לאן ללכת, וכולם מגיעים בסוף לאותו אגם שבו אפשר לשוט להמשך המסלול ולצאת להליכה אל המפל או לחזור לנקודת המוצא. הסתפקנו בשלוש שעות נטו (ארבע שעות ברוטו) שבילינו שם.