לגלות את איקריה: האי היווני שבו הכול קורה לאט

בין מאות האיים השונים הפזורים לאורך חופי יוון נמצא איקריה, אי גדול, הררי ומיוחד במינו. בין אם ברביצה בחופי הפרא שטרם נתגלו, לבין נסיעה איטית בדרכים הכפריות, במהלך חופשה באיקריה תלמדו לקחת את הזמן ותיהנו גם מאוכל מקומי משובח ומשמחת חיים יוונית-אותנטית

תמונה ראשית עבור: לגלות את איקריה: האי היווני שבו הכול קורה לאט  - תמונת קאבר
© אלישבע זלצר

הכירו את איקריה

איקריה (Ikaria) הוא אי גדול והררי בצפון הים האגאי אשר ביוון. לפי האגדה, כאן נולד אל היין דיוניסוס, וכאן צנח אל הים איקרוס על שמו קרוי האי. הנוף פראי ובתולי ומאוד מגוון, והמעבר בין הצפון לדרום – מרהיב.

הסיבה העיקרית לבוא לכאן היא מגוון דרמטי של דרכי נוף מלאות הוד - מאחורי כל עיקול מתגלים סלעי ענק בזוויות אלכסוניות חדות. כבישיו של האי צרים, חסרי שוליים ומפותלים, ויאתגרו כל נהג. בירידות החדות ובפיתולי הדרך, מהירות הנסיעה המותרת היא 30 קמ"ש מקסימום ולכן מרחקי הנסיעה בין הכפרים ארוכים מאוד. יש בו חופי פרא לא מקולקלים ומעינות חמים, יש יערות אורנים, אפשר לטייל ברגל בטיולי אקסטרים בגלל שהוא תלול מאוד ורוב חלקיו אינם נגישים! יש כמה מסלולי הליכה מסומנים, אבל הסיכוי לטעות בדרך – גדול.

יש באיקריה גם אוכל יווני מסורתי וטעים ואנשים חיים באי חיים ארוכים ולכן נחשב כ"איזור כחול" (מונח מדעי המשמש לסימון אזורים בעולם, בהם תוחלת גבוהה במיוחד), חגיגות הקיץ מפורסמות ותיירים יוונים ורבים אחרים חובבי פסטיבלי אוכל וריקודים אותנטיים, מגיעים לאי לחופשה.

באיקריה עולים ויורדים כל הזמן. צילום: אלישבע זלצר

החופים שאהבתי באיקריה

לחופים באיקריה צריך לנסוע – אהבתי מאוד את החופים קרמה (Kerame) ו-וירו (Iero), שניהם ממוקמים בקצה הצפוני של האי ליד שדה התעופה. אהבתי גם את החופים מילופו (Miliopo) ואריס פוטמוס (Aris Patmos) הציורי, ליד קרבוסטמו. בחוף באריס יש קפטריה נעימה, מערה וסלעים שקופצים מהם למים.

בדרום האי אהבתי את חוף סיישלס (Seychelles). הדרך אליו מרהיבה – צריך לעבור את ההר ולהתחיל לרדת בירידה ארוכה ומתפתלת ולחצות מנהרה. בדרך מתגלים בולדרים ענקיים זרועים על ההר כאילו עומדים להידרדר בעוד רגע במדרון. הירידה מהחניה לא קלה ואורכת כרבע שעה, ויש לדלג על הסלעים, אך המאמץ משתלם ומראה כזה לא זוכים לראות לעתים קרובות – סלעי ענק אפורים ומקומטים שנראים כמו עור פיל משתפלים למי טורקיז. החוף עצמו קטנטן ולמזלנו הגענו אחרי השעה 19:00. כך שרוב המתרחצים שהגיעו בסירה, בדיוק עזבו. החוף הוא אתר חובה בכל מדריכי התיירות ולכן מאוד עמוס ברוב שעות היום.

דרומה יותר בקרתי במגניטיס (Magnitis) כפר הידוע בטמפרטורות הגבוהות ששוררות בו. גם שם החוף קטנטן, נטול צל ומוקף בסלעים, אך פחות מרשים. החופים בליבדי (Livadi) החולי ובקמבוס (Kambos) – ממוסחרים ויש בהם קפיטריה, שמשיות, מוסיקה רועשת והרבה צעירים מקועקעים.החוף הפראי בירוק. צילום: אלישבע זלצר

חגיגה לאוהבי פסטיבלים מסורתיים

בחודשי הקיץ באיקריה מבלים בלילה וישנים בבוקר. חיי הלילה של האי ערים במיוחד בחודשים יולי ואוגוסט. אז מתקיימים קונצרטים ומוזיקה חיה בטברנות וחגיגות “פנאיירי” (Panygiri)
מסורתיות בכפרים שמפורסמות ביוון כולה, ולכן תיירים יוונים רבים באים להשתתף – לאכול, לשתות ולרקוד עד הבוקר. במסגרת החגיגות אוכלים בשר עז המוגש בתוך נייר צלופן, צ'יפס, סלט וצזיקי ושותים יין לבן מקומי.

החגיגות מתקיימות בין מאי לנובמבר אך השיא נרשם ביולי ואוגוסט, בכל כפר אופי הפסטיבל קצת שונה. יפה להצטופף עם המקומיים ולרקוד במעגלים את הריקודים המיוחדים לאיקריה, כשהידיים מחבקות את כתפי הרוקד לצידך. כדי להתעדכן במועדי חגיגות פאניירי, במוסיקה חיה בטברנות, בקונצרטים בלילות הקיץ, כדאי להציץ מידי יום במודעות התלויות על העצים ברחבי האי, או באתר של איקריה. הכול כמובן כתוב ביוונית אז צריך לשאול. אתר אינטרנט: www.visitikaria.gr/en

קונצרט לילי של מנוליס פאפוס. צילום: אלישבע זלצר

עוד סיבות לבוא לאיקריה

ללמוד יוונית – בזכות נסיעותיי התכופות ליוון, החלטתי שהגיע הזמן ללמוד יוונית, על מנת להתחבר לתרבות ולמסורת דרך השפה. זו הייתה חוויה מלהיבה! להרגיש שוב כמו ילדה בכתה א' שלומדת לכתוב אותיות בדפוס ובכתב, לומדת לקרוא ומתחילה לדבר, היה ממש מלהיב – הקבוצה היתה בינלאומית היינו שבעה תלמידים שהגיעו במיוחד מרחבי תבל, כולם מבריקים, משכילים ולמזלי הטוב - מקסימים במיוחד. למדנו וצחקנו המון, היה לנו שיעור בישול ושלושה שיעורי ריקוד, שני טיולי רגל וכמה ארוחות משותפות. חלקנו גר בגסטהאוס בכפר ארטוסה באמצע שומקום גבוה בהרים. בערב האוויר היה קריר והאווירה הייתה חמה. ליד הגסטהאוס יש נקודת תצפית ממנה אפשר לראות את האי כולו.

לנסוע בטרמפים - איקריה הוא אי מאוד ידידותי ואין חשש לעצור טרמפים. הרבה יוונים באים לכאן לחופשה והם אוהבים לעצור. היו ימים בהם עליתי על שבעה טרמפים בלי בעיה וכך גם תירגלתי את השפה היוונית.

חופשה פעילה למיטיבי לכת – הלכנו בשני מסלולים מקסימים האחד יורד מהכפר ארטוסה עד החוף בכפר קרבוסטמו (Karavostamo), והשני מהכפר ראחס כריסטוס (Raches) בתוך נוף אורנים מרשים ועד החוף בליבדי. שמעתי שהטרק לאריפילי בהרים מאוד יפה. אפשר להצטרף להליכות ולחופשה פעילה כל השנה, המארגנים מתמחים גם בתיירות חקלאית ואקולוגית.

בדרך יש הפתעות. צילום: אלישבע זלצר

אוכל מסורתי ואותנטי

מסעדות שאהבתי - האוכל בכל המסעדות דומה כי הבישול מסורתי – הרבה בשר ומנות מהמטבח המקומי כמו סקורדליה וחורטה, קריטמו וסופיקו – תבשיל ירקות אופייני לאי, קציצות עגל, ממולאים וקישואים מאודים, סלט יווני וסלט תפוחי אדמה, חצילים או סלק, מאפים והרבה מטוגנים לצד קלמרי וסרדינים.

  • מנטובלה (Mantoubála) היא מסעדת דגים מצוינת בכפר קרבוסטמו. אחיה של בעלת הבית הוא הדייג והמיקום במרפסת ממש על הים – מושלם.
  • בטברנה של לבריני ב-Myliontas, על הדרך בין הכפר קרבוסטמו ועיירת הנמל אבדילוס - האוכל פשוט והשקיעה מושלמת.
  • במסעדת קורלי (Koralli) באבדילוס (Evdilos) מגוון גדול של דגים ומנות מהמטבח המסורתי ואפשר לשבת על המים ולבהות בסירות שבנמל הקטן והציורי.
  • בקפה ריפיפי (Rififi) באבדילוס נקודת צפייה אסטרטגית על מרכז העיירה והטיילת הקטנה. אהבתי לשתות שם קפה פרדו.
  • אצל פופי מתחת לסוכת גפן בכפר פיטמה (Popis Restaurant) – פופי מרשה לעצמה להוסיף נגיעה אישית במנות מסורתיות ומגישה עוגת סולת לקינוח. אם יבואו דבורים תקראו למלצר. הוא ידליק אבקת קפה שחור שתבריח אותן.
  • בקפניו בכפר ארטוסה (Arethousa) כדאי לבוא לקראת הערב, לבקר גם בכנסיה ובסופרמרקט הצמודים לכיכר ולהנות מהאווירה המקומית, לשתות צ'יפורו ולהתבונן ביחסים החברתיים בין המקומיים. הקפניו הוא גם טברנה וקונדיטוריה ובערב שוקק חיים בכיכר.
  • במרכז הכפר Akamatra, יש קפניו, טברנה וקונדיטוריה ובערב הכיכר שוקקת חיים.
  • בכפר ראחס כריסטוס, כמה יזמיות התאגדו לקואופרטיב נשים. לצד אומנות מקומית, הן מוכרות קפה, מאפים וכריכים, ליקרים וריבות, סבונים ועוד. טעמו של הדבש המיוצר באי עז ופראי כמו הנוף.

במסעדה של פופי. צילום: אלישבע זלצר

טיפים נוספים לחופשה באיקריה

  • אפשר להגיע לאיקריה בטיסה מאתונה או במעבורת שמגיעה פעמיים ביום ואפשר לעלות עליה גם מאיים סמוכים. אפשר להגיע גם דרך טורקיה
  • מי שמתכנן חופשה ביולי אוגוסט צריך להזמין מראש חדר ומכונית כבר במרץ (מנסיוני כדאי לדרוש ולחתום על ביטוח מלא לרכב, שלא מקובל ברוב חברות ההשכרה הקטנות ביוון)
  • בדרך לשדה התעופה אני מבקשת מפוטיס, נהג מונית דובר אנגלית רהוטה וגם מדייק, שזה נדיר באיקריה, לעשות קיצור בדרך נופית מרהיבה דרך Katafigi. טלפון: 6985947493+
  • באיקריה הכול פשוט, אין אטרקציות או סממנים של לוקסוס, אין כמעט חנויות, קולנוע או בריכות שחיה ואפילו ההיצע בסופר – מועט. וזה היופי. באים להנות מהנוף ומהחופים, מהשקט והשלווה מהעובדה שפה אסור להיות לחוץ, למהר ובודאי לא לרוץ, ולזכור שבעוד כמה ימים נחזור למציאות לוחצת

הכותבת, אלישבע זלצר, בלוגרית, אדריכלית ועיתונאית רחוב, כותבת גם רשימות מיוון באתר “המשוטטת” elishevanotes.com

לכתבות נוספות מיוון, מאת אלישבע זלצר:

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×