טיול של שמונה ימים לפורטוגל

טיול של שמונה ימים לפורטוגל – יולי 2015

בחודש יולי טסנו לשמונה ימים לטיול בפורטוגל ללא הילדים. אחת החופשות הטובות שהיתה לנו אי פעם. ארץ נהדרת המשלבת היסטוריה וטבע, אוכל טוב ואנשים נחמדים.

להלן סיכום הטיול, רשמים והמלצות.

כללי – טיפים על פורטוגל:

• טיסה: טסנו עם חברת ארקיע שמפעילה בעונת התיירות טיסות ישירות לפורטוגל. אנחנו נחתנו בפורטו וחזרנו שבוע לאחר מכן מליסבון. ניתן לבצע גם את המסלול ההפוך.
• רכב: שכרנו רכב עוד מהארץ, כולל כל הביטוחים (ותוספת של החזרה במקום שונה ממקום לקיחת הרכב). במשרד ההשכרה הציעו לנו גם לשלם עוד כ – 7 יורו עבור מכשיר הדומה ל'פסקל' של כביש 6. זה מכשיר באמצעותו ניתן לעבור בכבישי אגרה במה שנקרא 'המסלול הירוק'. לא צריך לעצור או לשלם, וההתחשבנות היא בדיעבד. חברת ההשכרה מחייבת אותך רק בעלות האגרה וללא דמי טיפול. בדיעבד זה התברר כמועיל ביותר וחסך זמן ודאגות.
• הרכב שקיבלנו היה מסריח מסיגריות. אם אפשר להזמין רכב שלא עישנו בו – נסו לדאוג לזה מראש.
• ניווט: שכחנו את ספר המפות שלנו בארץ. היה לנו GPS שהבאנו מהארץ וגם WAZE. לאחר יום של נסיעה עם ה – GPS עברנו לעבוד עם WAZE שהיה מעולה והביא אותנו בלי בעיה לכל מקום. הזנו מהארץ את הנקודות החשובות למועדפים שלנו ב WAZE, וזה עבד מעולה.
• לינה: היות וטסנו ביולי, הזמנו את כל אתרי הלינה מראש. ייתכן ובעונות פחות מתוירות ניתן למצוא מקום בלי להזמין מראש, אבל בליסבון ופורטו לא היינו מסתכנים.
• עלויות: ככלל – פורטוגל זולה יותר מרוב מדינות אירופה. ארוחה זוגית תעלה כ – 30 יורו.
• לינה במלונות – רמת המחירים משתנה. בחלק גדול מהלילות החלטנו להתפנק ובחרנו במלונות ברמת מחירים בינונית-גבוהה. שני לילות בילינו בצימרים בחדרים של B&B בעלויות נמוכות יותר של 45-55 יורו ללילה.
• נהיגה: ניתן להשתמש בכבישי האגרה שהם מצוינים ומקצרים משמעותית את זמן הנסיעה. לאוהבי הנוף – ניתן לנסוע בדרכים צדדיות אך הנסיעה היא משמעותית איטית יותר. הנהגים בדרכים היו בדרך כלל מאד אדיבים.
• התמצאות: בכל מקום אליו הגענו חיפשנו ראשית את לשכת התיירים – הטורישמו - Turismo. שם ניתן לקבל מפות של העיר והסברים.
• מסעדות: מדי פעם יצא לנו להגיע לאכול ארוחת צהריים בשעות מאוחרות. בסביבות 15:00 – 15:30 רוב המסעדות סוגרות את המטבח ומתארגנות לארוחת ערב, כך שיצא לנו כמה פעמים להגיע למסעדה בשעות מאוחרות יחסית ולגלות שאי אפשר לאכול.
   כמו כן – במסעדות נהוג להגיש לסועדים מנת פתיחה של לחם חמאה וזיתים. שימו לב שבדרך כלל המנה הזו לא בחינם ובסוף הסעודה תגלו שחייבו אתכם ביורו אחד. ניתן לשאול את המלצר ולהגיד לו שאתם לא מעוניינים.
• מוזיאונים: סגורים בדרך כלל בימי שני - לפחות כך זה בליסבון.
• אופי הטיול: החלטנו שאנחנו לא מנסים 'לסמן וי' על אטרקציות, אלא לוקחים את הזמן ומשנים את המסלול לפי ההרגשה. היו כמה עיירות שלא הגענו אליהן, ובכמה ימים העדפנו טיולים בטבע על פני עוד כנסיה / מנזר / מבצר / ארמון.
• אוכל – המזון בפורטוגל מבוסס בעיקר על דגים ומאכלי ים. במסעדות מומלץ להצמד לסוגי המזון האלה, כי סוגי הבשר השונים הם לא בדיוק המומחיות של הפורטוגלים ואתם עלולים להתאכזב.
• מזג אוויר: נראה שמבחינת אקלים פורטוגל די דומה לישראל – אם כי קצת פחות חם ולח מאשר בישראל בקיץ. במהלך הטיול הסתובבנו עם בגדים קצרים כל הזמן, למעט ערב אחד בפורטו שממוקמת צפונית יותר והימים בה היו מעט יותר סגריריים. הצמחיה מאד מזכירה את החורש הטבעי בארץ.

מסלול הטיול:

יום 1-2 – פורטו:

נחתנו בשעות הערב בשדה התעופה של פורטו. עוד מהארץ היינו בקשר עם המלון והם הציעו שיחכה לנו רכב וייקח אותנו למלון משדה התעופה. זה עלה לנו 25 יורו- קצת יקר, אבל מאד מפנק. הגענו למלון Cale Guest House שממוקם במקום מעולה. במרחק הליכה קצרה מכל האטרקציות האפשריות.

המלון הוא בעצם מעין אכסניה – אבל מאד מוצלחת. כשהגענו למלון חיכה לנו בחור בשם מיגל שמיד הגיש לנו שתי כוסות יין פורט (היין המקומי), נתן לנו מפה וסימן עבורנו את כל האטרקציות בעיר. פתיחה מוצלחת מאד לטיול. המלון עצמו הוא בניין ישן משופץ. חדרים מודרנים, רחבים ונוחים – אבל אין במקום מעלית. אם אתם במקרה בקומה 4 וסובלים מבעיות בריאות – אולי עדיף לבקש קומה נמוכה יותר או עזרה מהצוות. בקיצור: מומלץ מאד!

התמקמנו ויצאנו לטיול ערב באזור – ליד נהר הדורו. אזור עם המון מסעדות ותיירים, שבו רוב המסעדות נראו לנו ממוסחרות ולא אטרקטיביות. הלכנו לפי ההמלצות של מיגל מהמלון שהמליץ לנו על מסעדות מקומיות ופחות תיירותיות.

העיר פורטו בנוייה משני חלקים – פורטו עצמה מצד אחד של הנהר דורו (Rio Douro), ומולה שכונת Vila Nova de Gaia שבה נמצאים הרבה יקבים המייצרים יין פורט ובהם אפשר לטעום ולקנות יין. היות והחלק העתיק של העיר אינו גדול - כל האטרקציות במרחק הליכה רגלית ואין צורך אמיתי להשתמש בתחבורה כלשהי.

למחרת אכלנו ארוחת בוקר ותיירנו בשלל האטרקציות של פורטו:

• שדרה מרכזית עם בתי קפה עתיקים: Avenida dos Aliados
• שוק: mercado bolhao, נמצא ב- Rua Formosa.
• כנסיית סן פרנציסקו Igreja de Sao Francisco
• ארמון הבורסה Bolsa Palace, R. Ferreira Borges
• חנות הספרים המעוצבת שנתנה השראה לג'יי קיי רולינג ביצירת הארי פוטר: חנות הספרים Lello - Rua das Carmelitas 144
• מגדל התצפית Cligos Tower (אפשר לטפס לראשו לתצפית על העיר) והכנסייה
• גשר Luis I – גשר עם 'שתי קומות' (בגלל המבנה ההררי משני צידיו). הלכנו בקומה התחתונה ל Vila Nova de Gaia וטיפסנו וחזרנו מהקומה העליונה.
• טעימת יין

יום 3 – אביירו

לקחנו את האוטו (מסניף של הסוכנות שממוקם בעיר ולא בשדה התעופה) ונסענו לעיירה אביירו Aveiro המכונה 'ונציה של פורטוגל'. בעיירה יש אכן תעלות ואפילו גונדולות בהן ניתן לשוט לסיבוב. סה"כ נחמד, אבל לא להיט היסטרי לדעתנו. עברנו בשוק דגים קטן וחביב (נסגר בשעות הצהריים המוקדמות, שווה לבדוק עם הטורישמו ראשית). אכלנו ארוחת צהריים ונחנו בפארק המקומי. מאחר והיה חם החלטנו לנסוע לחוף הים. עקבנו אחרי השלטים והגענו לחוף הרחצה PRAIA DA COSTA NOVA עם כל הצעירים המקומיים. המים היו קרירים וסוערים, אז לא נכנסנו לעומק. בנוסף – לא ראינו מציל בסביבה ולא ברור אם בכלל יש דבר כזה בחוף בו היינו.

משם המשכנו לצימר שהזמנו לאותו לילה. עברנו בסופרמרקט, קנינו מצרכים ועצרנו לפיקניק בטבע.

הצימר עצמו נקרא Casa Cana ונמצא בכפר בשם Poa – ליד Cadima. הוא שייך לזוג בלגים שהחליט לעבור לגור בפורטוגל. חבר'ה מאד נחמדים שישבנו איתם ב'פינת הזולה' שלהם ודיברנו תוך שתיית בירה / יין. את ארוחת הבוקר אכלנו יחד איתם והם גם נתנו לנו טיפים להמשך היום.

יום 4 – יער בוסקו ו – Penacova.

יער בוסקו Bucaco הוא אזור ירוק עם צמחיה מגוונת. היער מוקף בחומה לשמירה עליו וכניסה עם רכב פרטי עולה 5 יורו (לרכב). החלטנו לעשות טיול רגלי ועלינו עד לפסגה שנקראת Cruz Alta (הצלב העליון) משם יש תצפית מרהיבה על כל האזור, היער והארמון שבמרכזו.

לאורך שביל הטיפוס מפוזרים ביתנים בהם מוצגות סצנות מהויה דלורוזה של ישו. כנראה המקום סבל מונדליזם כך שנאלצו לסגור את הביתנים ולרשת את הדלתות.

בתוך היער עצמו היה נעים ולא חם מדי, אך למעלה השמש קפחה. הצטלמנו וירדנו חזרה לכיוון הארמון. הארמון שימש בעבר את מלכי פורטוגל, אך היום זה מלון מפואר מאד. כשבדקנו מאוחר יותר ראינו שניתן להזמין בו חדרים במחיר של החל מ 120 יורו ללילה – מה שיכול בהחלט להיות חוויה מעניינת.

מיער בוסקו המשכנו לפי המלצת המארחים שלנו לעיירה בשם Penacova.המטרה שלנו היתה להתרחץ בנהר

אז הגענו ל - Praia Fluvial O Reconquinho שזה חוף מסודר על גדת נהר Rio Mondego. במקום יש מלתחות, שרותים, מציל, חוף נעים עם חול ואפילו גשר עץ ממנו ניתן לקפוץ למים או לעבור לגדה השנייה. המים היו מאד קרים, אז הסתפקנו בשחיה קצרה ויצאנו.

חוף הנהר הוא לא 'נקודת חובה' כמובן, אבל מי שרוצה להתרענן – מומלץ בחום (תרתי משמע).

בערב ישנו במקום קרוב ליער בוסקו שנקרא Quinta de Lograssol. קווינטה פרושו בית אחוזה כפרי, אבל פה מדובר במלון בוטיק מדליק ומפנק להפליא. מדשאות, בריכת שחייה, חדר מודרני ומדוגם, וצוות שרק דואג לאורחים ומפנק אותם. ברגע שהתיישבנו על מיטות השיזוף ליד הבריכה הגיעה אחת העובדות עם שתי כוסות יין לבן קר וצלוחית בוטנים... העלות אמנם יותר גבוהה מזו של צימר רגיל, אבל נמוכה מעלות לילה במלון בפורטו או בליסבון. מומלץ בחום.

יום 5 – קוימברה וטומאר

נסענו לכיוון קוימברה – עיר שהאטרקציה המרכזית בה היא האוניברסיטה העתיקה והמרשימה שיש בה.

לפי המלצת המארחים שלנו מהיום השלישי נסענו למגרש חניה שממוקם מעבר לגשר Santa Clara:

בצד הדרום-מזרחי של הגשר (הצד שמעבר לעיר העתיקה) יש מגרש פתוח שניתן לחנות בו חינם (בניגוד לשאר החניות המוסדרות בהן ניתן לחנות רק באמצעות תשלום במדחנים, ואז צריך לחדש את התשלום מדי שעתיים). במקום אמנם מסתובב מישהו עם אפוד זוהר ומכוון אותך, אבל לא מדובר בעובד של העירייה או מישהו רשמי, אלא סתם בחור שמצפה לטיפים עבור עזרתו. נתנו לו יורו אחד ויצאנו לטייל בעיר.

המיקום של החניון:

בקוימברה התחלנו מהטורישמו שנמצא ממש בקצה הגשר. משם המשכנו דרך המדרחוב – עצירה לקפה ומאפה – ומשם לאוניברסיטה. האוניברסיטה העתיקה באמת מרשימה והסיור כולל ביקור בספריה העתיקה, בה ניתן לבקר בזמנים קבועים – לפי מה שהקצו בעת קניית הכרטיס.

אחרי שיטוט נחמד ברחובות העיר החום התחיל לעלות, והחלטנו להמשיך לכיוון TOMAR.

ב – TOMAR התרחש בחודש יולי פסטיבל המגשים - Festa dos Tabuleiros. בפסטיבל הזה מארגנים מצעד של נשים צעירות הנושאות מגשים על הראש והמרכז של העיר מקושט כולו בפרחי נייר. לצערנו פספסנו את הפסטיבל הזה, אבל האזור עדיין היה מקושט ויפה.

במרכז העיר יש אזור נחמד של חנויות וכבישים מרוצפי אבן, וליד הכביש הראשי זורם נחל ולידו גן ציבורי נחמד שאפשר לנוח בו. כשאנחנו היינו שם נערך במים אימון קייאקים של המועדון המקומי. התקרבנו לראות ואחד המאמנים ראה שאנחנו מתעניינים והציע לנו לשוט באחד הקייאקים שלהם ברגע שאחד מתפנה. כמו שאמרנו – הפורטוגלים הם עם מאד ידידותי וחביב.

בעיר TOMAR החלטנו לדלג על ביקור בבית הכנסת (הוא אמור להיות אחת האטרקציות המרכזיות בעיר). אחרי ארוחת צהריים במסעדה טיפסנו ל convento de cristo – מבצר טמפלרי ענק הממוקם בראש גבעה הצופה על TOMAR. המקום גדול ומרשים מאד.

טיפ לגבי חנייה בעיר: ברחוב הראשי ניתן לחנות באמצעות מדחנים, אבל יש מגרש כורכר במרחק חצי דקת הליכה מהרחוב הראשי, והחנייה בו חינם. המגרש ממוקם בפינת הרחובות Av. Gen. Tamagnini de Abreu ו-R. Infantaria 15. ניתן לכוון את הרכב ל - Igreja de S Francisco בעיר.

רצינו להצטייד באוכל בסופרמרקט, ובדיקה קצרה בגוגל + waze הביאה אותנו לסופר ענק שנקרא Continente Modelo הממוקם קרוב למרכז ובו יש הכל. הכתובת: Estr. da Serra, Tomar

בלילה ישנו בצימר של זוג בריטים שעברו לגור בפורטוגל (זוג שני של אירופאים שעברו לגור בפורטוגל ופתחו B&B אצלם ישנו...) המקום נקרא Casa Das Flores, וכשהגענו התברר לנו שחדר השרותים והאמבטיה משותפים לכל חדרי האירוח שיש בבית. למרבה המזל היינו היחידים שהתארחו באותו לילה, אבל עדיין היה קצת מוזר.

בערב יצאנו לטיול בשדות שמקיפים את האזור. היה מאד נחמד – המון עצי פרי ושיחי פטל מכל כיוון. ממש ארץ זבת חלב ודבש.

יום 6 – מערות , סינטרה והגעה לליסבון.

בבוקר של היום השישי החלטנו שלא מתחשק לנו לראות עוד מנזר או כנסיה או ארמון ביום זה והחלטנו לנסוע ראשית ל – Grutas Mira D'aire. זהו מכלול מערות שנחשב לאחד משבעת פלאי הטבע של פורטוגל. המערה העיקרית באורך למעלה מ – 11 ק"מ, אבל החלק המטוייל בה הוא של פחות מק"מ אחד. הכניסה היא רק בקבוצה עם מדריך ומזכירה קצת את מערת הנטיפים בישראל – אם כי יותר גדולה ויותר מרשימה (וניתן לצלם בלי מגבלה...). במערה הרבה מאד נטיפים וזקיפים, וזורמים בה מים הנקווים לבריכות קטנות ומפלים – מאד מרשים. יחד עם זאת בסוף הסיור מגיעים לאזור בו יצרו מזרקות צבעוניות – מלאכותיות כמובן, מה שלדעתנו גרע מהיופי הטבעי של המקום. סך הכל הסיור היה נחמד מאד ואתנחתא חביבה.

משם נסענו לסינטרה. בדקנו ב – WAZE את זמן הנסיעה עם כבישי אגרה ובלעדיהם. ההבדל היה משמעותי מאד – למעלה מחצי שעה הבדל, והחלטנו לנסוע בכביש האגרה. גם בסינטרה החלטנו לוותר על הארמון - Palio Nacional de Sintra, ובכלל לוותר על כל סינטרה וילה - המרכז העתיק והמתוייר של סינטרה, ונסענו ישירות למנזר הקפוצ'ינים - Convento dos capuchos.

ההגעה למנזר בכבישים צרים ומפותלים בחלקם. בקטע האחרון של הנסיעה הכביש קצת משובש, ויש בעיה לנסוע בו בשני הכיוונים. לפעמים נדרשנו לעמוד בצד ולאפשר לרכב ממול לעבור.

במנזר ה Capuchos הזה חיו הנזירים הקפוצ'ינים שנקראו כך בגלל הגלימה עם הכובע (קפוצ'ון) שלבשו. המקום מאד מיוחד ומזכיר קצת מאורת הוביטים (למרות שהוא מעל האדמה) – החדרים קטנטנים, הדלתות מגיעות מקסימום עד הכתף והכל נוצר לתת לנזיר הרגשת ענווה...

גם התקרה וגם הדלתות והמשקופים מצופים שעם (קליפה של אלון השעם) והסיור במקום – גם אם לא ארוך – הוא בהחלט חוויה שונה.

ניתן לטייל מעל למנזר בשביל קצר לפסגה המאפשרת תצפית יפה על האזור.

לאחר הטיול נסענו לליסבון (נסיעה קצרה של כ – 15-20 דקות). הגענו למלון שהזמנו, השארנו את המזוודות והחזרנו את הרכב לחברת ההשכרה (גם כאן בחרנו בסניף הממוקם בתוך העיר, כך שהיינו במרחק הליכה מהמלון).

המלון שישנו בו נקרא H10 Duque de Loule ונמצא ליד כיכר פלומבר שהיא די מרכזית ונמצאת בה תחנת מטרו גדולה. המלון חדש – נפתח במהלך 2015, כך שהחדרים חדשים ויפים. אפילו חדר כושר היה במלון ובוקר אחד השתמשנו בו. לא הזמנו ארוחת בוקר - המחיר היה 15 יורו לאדם, נראה לנו מוגזם והעדפנו לקנות ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה הטובים שהיו בסביבה.

בערב יצאנו ברגל לכיוון רובע Baixa שהוא מרכז העניינים והתיירות בליסבון. המוני תיירים, הרבה רעש ועניין.

יום 7 – ליסבון

ליסבון היא עיר הרבה יותר גדולה מפורטו. חלק מהשכונות והרובעים המעניינים נמצאים במרחק גדול מהמרכז ולא מאפשרים התניידות רגלית בלבד. קנינו כרטיס 'יומי חפשי' המאפשר נסיעה חופשית במטרו, אוטובוסים וחשמליות בעיר. הקנייה אפשרית בכל תחנות המטרו.

ליסבון מורכבת טופוגרפית מכמה גבעות וחלק מההליכה ברגל דורשת טיפוס. מי שמתעייף יכול לקחת חשמלית או טוק-טוק מהרבים שמסתובבים ומחפשים תיירים עייפים.

מזג האוויר בליסבון היה חם והשמש קפחה. הסתובבנו רוב היום עם כובע על הראש והתמרחנו בקרם הגנה מהשמש.

המקומות בהם הסתובבנו במהלך היום:

• שדרת Av. da Liberdade – שדרה רחבה ויפה עם חנויות יוקרה משני הצדדים. במרכז השדרה לכיוון Baixa יש כמה בתי קפה שראינו בהם הופעות של נגני רחוב, ריקודי סלסה המוניים ועוד אירועים משמחים ומקפיצים.
• רובע Baixa – עם המדרחוב המרכזי ב – Augusta עם הרבה חנויות, מופעי רחוב (וגם קבצנים).
• רובע Alfama (מהשם הערבי אל-חמה) כולל 'בית הסיכות' Casa dos Bicos, וכנסיית Igreja Santo Antonio .
• הקסטלו – Castelo de s. Jorge - המבצר המשקיף על גבעות ליסבון.
• עלינו לרובע Bairro Alto בשעות הצהריים לחפש מסעדה. טעות. בשעות הצהריים המקום די שומם ורק כמה מסעדות בודדות עובדות בו. המצב שונה ב – 180 מעלות בשעות הערב. כשהגענו בשעות הערב לא האמנו שמדובר באותה שכונה. כל הדלתות הסגורות בהן נתקלנו במהלך היום היו פתוחות וגילו לנו פאבים ומסעדות שמוזיקה בוקעת מהם, המון חבר'ה צעירים ואווירה מגניבה.
• בביקור הצהריים עברנו דרך תצפית מ - Jardim de S Pedro de Alcantara, וירדנו במדרון תלול חזרה לכיוון Baixa. במקום לרדת במדרון התלול יש 'קרונית-מעלית' שייתכן והיה עדיף להשתמש בה כי הירידה הזו קצת פגעה לנו בברכיים.
• PARQUE DAS NACOES – נסענו לשם בשעות אחר הצהריים. זהו הרובע החדש שבו מרכז הקונגרסים של ליסבון עם טיילת יפה לאורך ה Tujo והרבה מסעדות. לאורך הטיילת הרבה מקומיים עושים ספורט והאווירה רגועה ושלווה. במקום נמצא גם האקווריום (תצוגת בעלי חיים ימיים) של ליסבון, אבל לא נכנסנו לשם.

להגעה - ירדנו בתחנת המטרו Oriente ומשם ישר לתוך הקניון Vasco de Gama. בקצה הצפוני של הטיילת נמצא מגדל Vasco de Gama ושם מתחיל הגשר ששמו כמובן Vasco de Gama. זהו גשר ארוך מאד (17 ק"מ) מעל לשון הים שדרומית לליסבון.

• בערב חזרנו לרובע Bairro Alto. רצינו לבקר במועדון המשמיע מוזיקת פאדו - זהו הבלוז הפורטוגלי. מתברר שרוב המקומות בהם מנוגנת המוזיקה הזו הם מלכודות תיירים. המקום אליו הגענו היה בעצם מסעדה בה אפשר לאכול ארוחת ערב + הופעה בכ -45 יורו, או להגיע להופעה בלבד אחרי 22.00 בכ – 17 יורו. הגענו לשם, התיישבנו ואמרו לנו שעוד כמה דקות תתחיל הופעה (כנראה יש כמה הופעות בסבב כל הערב). ישבנו כמה דקות בחום כבד (לא היה מזגן), הסתכלנו סביבנו והבנו שנפלנו – אז בהחלטה אמיצה קמנו ויצאנו. עברנו לפאב דלת ליד בו היתה הופעה חיה, והיה הרבה יותר מוצלח.

יום 8 – ליסבון וחזרה לארץ

בבוקר נסענו באוטובוס לרובע בלן. התרשמנו מאנדרטת מגלי הארצות, ממגדל בלן וממנזר הג'רונימוס. לא פספסנו כמובן את תחנת החובה של טעימת פסטיש ב - pastiche de belem שממוקמת ב - R. Bel 84-92

מדובר במאפה של בצק עלים שבתוכו קרם שמזכיר קצת פודינג וניל - הטעם לא רע, אבל לא משהו שהתעלפנו ממנו. בשעות הבוקר המאוחרות יותר ראינו כבר תור בכניסה למאפייה, וזה נראה קצת מוגזם לעמוד בתור בשביל המאפה הזה.

אחר הצהריים החלטנו לבקר במוזיאון האריחים. כל פורטוגל מלאה באריחים מצויירים, והם (בנוסף לדג הבקלה) אחד הסמלים של המדינה. נסענו במטרו + אוטובוס למוזיאון, שהיה נחמד - אבל אחרי כמה חדרים של אריחים מצויירים קצת התעייפנו מהרעיון. במקום יש חצר יפה ובית קפה שאפשר להתרענן בו.

לאחר נסיעה חזרה מרכז העיר, אכלנו צהריים ב – Baixa, התרעננו קצת, לקחנו את המזוודות ונסענו במונית לשדה התעופה. ניתן להגיע גם במטרו ישירות לשדה, אבל הנסיעה במונית לא יקרה כל כך (נדמה לנו שהנסיעה עלתה 13-14 יורו לשני אנשים עם מזוודות). בכלל – גם בליסבון וגם בפורטו לא פשוט להתנייד רגלית עם מזוודות. הרחובות מרוצפים אבנים קטנות ואם זה מלווה בעלייה – בכלל קשה לסחוב מזוודה.