מוזיאון סלוודור דאלי בפיגארס

המוזיאון בפיגארס הוא אחד המקומות המרשימים בקטלוניה, אפשר לאהוב אותו, אפשר לשנוא אותו, אבל אי-אפשר להישאר אדיש כלפיו. אני ממליץ בחום לבקר בו.

מוזיאון סלוודור דאלי בפיגארס - תמונת קאבר

בכתבה זו:

כישרון עולה

"בכל בוקר כאשר אני מקיץ משנתי, אני חווה תחושת חדווה מופלאה - החדווה של היותי סלוודור דאלי - ואני שואל את עצמי בהתלהבות, אילו דברים נפלאים ייצור אותו סלוודור דאלי היום?" מדברי סלוודור דאלי.

סלוודור פליפה חסינטו דאלי אי דומנך נולד בשעה 08:45 בבוקר יום ה- 11 במאי 1904, בעיירה פיגראס. כבנו של נוטריון אמיד, בילה את ימי ילדותו ונעוריו בפיגראס ובבית הקיץ של המשפחה בכפר הדייגים קאדאקס שם גם הקימו עבורו הוריו את הסטודיו הראשון שלו. משבגר, הקים את ביתו יחד עם אשתו גאלה בפורט ליגאת הסמוכה. לאחר מות אמו, בשנת 1921, התקבל ללימודים באקדמיית סן פרננדו לאמנויות יפות במדריד. בתקופה זו התוודע למחזאי ולמשורר פדריקו גרסיה לורקה ולבמאי הקולנוע לואיס בוניואל. בשנת 1923 סולק מן האקדמיה באשמה שאירגן מרד תלמידים נגד הנהלת בית הספר. הוא הוחזר ללימודים בשנת 1925 אולם שב וגורש משם בשנה שלאחר-מכן משסירב לעמוד בבחינת הסיום בטענה שהוא יודע יותר מן הפרופסור האמור לבחון אותו.

הכרה ראשונה בכשרונו ניתנה לו עם הצגתה של תערוכת היחיד הראשונה שלו, בגלריה דאלמאו בברצלונה בשנת 1925. בביקורו השני בפריס בשנת 1928 הכיר לו ז`ואן מירו את חברי קבוצת הסוריאליסטים הפריסאית בהנהגת הדאדאיסט לשעבר, אנדרה ברטון. בשנת 1929 פגש דאלי לראשונה את גאלה אלוארד, עת ביקרה אותו בקאדאקס בחברת בעלה, המשורר פול אלוארד. היא הפכה למאהבת שלו, לשאר הרוח שלו, למנהלת עסקיו והשראתו הגדולה ביותר.

במהרה הפך דאלי למנהיג התנועה הסוריאליסטית. ציורו "התמדת זיכרון" (1931) , היא עדיין אחת היצירות הסוריאליסטיות הידועות ביותר. עם גבור הדי המלחמה הקרבה ובאה בשערי אירופה הסתכסך דאלי, שסלד ממאבקי כוח פוליטיים, עם הסוריאליסטים וגורש מן התנועה לאחר "משפט חברים" שנערך לו בשנת 1934. עם זאת, הוא המשיך להציג עבודות בתערוכות סוריאליסטיות בינלאומיות במהלך העשור.

בשנת 1940 עבר דאלי ליצור בסגנון חדש שנודע לאחר זמן כתקופה ה"קלאסית" שלו, מפגין התעסקות במדע ובדת. בשנות מלחמת העולם השניה נמלטו דאלי וגאלה מאירופה, ושהו בארה"ב בין השנים 1940-1948. היו אלה שנים חשובות ביותר עבור האמן. המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק ערך לו בשנת 1941 את התערוכה הרטרוספקטיבית הראשונה, הגדולה ביותר שלו עד אז. בשנת 1942 ראתה אור הביוגרפיה שלו בשם "חייו הסודיים של סלוודור דאלי". כאשר נטש דאלי את הסוריאליזם והחל יוצר בסגנון הקלאסי שלו, החל עובד על סדרה של 18 קנבסים גדולים, רבים מהם אודות נושאים מדעיים, היסטוריים או דתיים.

לתחילת הכתבה

מוזיאון דאלי

ה"תיאטרו מוזיאו" (מוזיאון דאלי) נחנך בשנת 1974 והוקם באתר בו ניצב קודם לכן תיאטרון פיגראס. מבנה משנת 1850 שעלה באש בעת מלחמת האזרחים, ושופץ לאחריה על מנת להכשירו כמוזיאון. מקדש ליצירתו של האמן הקטלאני. המקום כולל אוסף נרחב מיצירותיו העוקב אחר הקריירה האמנותית של קיסר הסוריאליזם (1904-1989) החל מעבודותיו המוקדמות ביותר, נסיונותיו האמנותיים: אימפרסיוניזם, פוטוריזם, קוביזם, וכו` דרך התקופה הסוריאליסטית ועד אלה שיצר בערוב ימיו. ביקרתי במקום כמה וכמה פעמים אך בכל פעם מתגלים לי דברים חדשים, שלא ראיתי או לא שמתי אליהם לב ועל כן אני נהנה לבקר במקום כל פעם מחדש.דאלי החליט להקים את המוזיאון בעיר בה נולד בשאיפה להותיר בה עדות, שובל מובהק לאמנותו. או כפי שהיטיב לבטא זאת הוא עצמו: "התיאטרון העירוני, או מה שנותר ממנו, נראה לי מתאים ביותר משלוש סיבות: ראשית, מכיון שאני ביסודי צייר תיאטרון. שנית, התיאטרון ניצב בדיוק מול הכנסיה בה הוטבלתי ושלישית, בלובי אותו תיאטרון עצמו הוצגה תערוכת הציורים הראשונה שלי".

כמה מן היצירות המרשימות המוצגות כאן כוללות את "נמל אלגר" (1924) "צל רפאים וסקס אפיל, דיוקן עצמי רך של פריד בייקון" (1941), "שירת אמריקה - האתלטים הקוסמיים" (1943), "גלרינה" (1944-5), "סלסלת הלחם" (1945), יצירות נוספות שנוצרו במיוחד עבור מוזיאון התאטרון הוא "חדר מיי ווסט", "חדר היכל הרוח", האנדרטה של פראנס פוזול בכיכר, מחוץ למוזיאון, ומכונית הקאדילק בחצר. כמו כן, כולל המוזיאון מספר יצירות של אמנים אחרים שנבחרו על ידי דאלי: אל גראקו, מאריא פורטוני, מודסט אורז`יי, מרסל דושאן, וולף פוסטל, אנטוניו פישוט, אבריסט וואייס.

החלל הוא מושא אמנותי ייחודי שבו כל חלק הוא חלק מהותי של השלם. האזור כולל שני מתחמים: הראשון, הוקם במקום בו ניצב קודם לכן התיאטרון הישן שנשרף והוסב אחר-כך למוזיאון- תיאטרון ,בהתאם לקריטריונים שקבע ולעיצוב שהתווה דאלי עצמו (חדרים 1-18). החלק השני, הוא תוצאה של הרחבותיו המאוחרות יותר של המוזיאון (חדרים 19-22). את הדרך לפיגראס ניתן לעשות ברכב פרטי, ברכבת או באוטובוס, בהגיעכם למקום מתגלה בניין שצבעו חום אדמה, על גגו מונחות ביצים גדולות ודמויות של נשים ממתכת ואת קירותיו מחפות לחמניות קטנות זהובות חומות. מעליו מתנוססת כיפת זכוכית זו שמתחתיה קבור האמן.

הרושם הראשוני מהמם ומכין אותך להפתעות שבפנים. בכיכר שסובבת את המוזיאון ונקראת על שם דאלי ורעייתו גאלה ,ממוקמים פסלים מעשה ידיו של דאלי, דמויות השרועות על מגדלי צמיגים. בדרך כלל, משתרך תור ארוך של ממתינים המבקשים להיכנס. שימו לב לידיות הדלתות העשויות מגהצים ישנים, בסמוך לקופה. עם הפקדת התיקים במלתחה וקבלת תכנית הסיור המומלץ אנו נכנסים אל הפאטיו, החצר הפנימית שהיא עולם בזעיר אנפין, במרכזה ניצבת מכונית קדילאק ועליה פסל אישה עירומה, על ידיה משתרגים מצד אחד נחש ותפוח ומצד שני פרח. מאחוריה עמוד צמיגים ובראשו סירה הנוטפת טיפות כחולות, על הקירות כיורים ודמויות המורכבות מגזרי עצים ומגירות והכול מעוטר בצמחיה ירוקה.

המוזיאון צריך להיראות כמכלול. כיצירה המבקשת להציע למבקר בו חוויה אסתטית אמיתית והזדמנות להיכנס לעולמו המופלא והיחודי של האמן. המסלול חולף ב- 22 חדרים הממוספרים בסדר עולה. בכניסה לכל חדר מסמן שלט קטן את המשך המסלול האם יש לעלות, לרדת או להמשיך באותו מפלס. אולם, הביקור בו אינו חייב להתנהל על פי המסלול שהותווה מראש, שכן, למסלול זה אין למעשה שום תפקיד שיטתי או כרונולוגי אלא פשוט להוביל את המבקר דרך כלל העבודות לבל יחמיץ אף לא אחת מהן. מספר 1 -זו הכניסה, מספר 2 -זה הפאטיו, מספר 3- הוא האולם שמתחת לכיפת הזכוכית הגדולה. שימו לב באולם זה לציור של אברהם לינקולן ההופך לדמות של גאלה. על הקירות תלויים חפצים המשנים את צורתם כאשר משלשלים מטבע לקופה הצמודה אליהם. שימו לב גם לצלב הנפתח ונסגר ממש באותו אולם. באולם 5 שימו לב לקופסת התצוגה מזכוכית ובה מלאך שקילוח דם מטפטף מאבר המין הנשי שלו. באולם 6 שימו לב מלבד לציוריו של האמן, גם לתכשיטי הזהב מעשה ידיו. אולם 7 הוא הקריפטה שם גם נמצא קברו של האמן. באולם 8 תמונות שהנושא העיקרי בהם הוא מסמרים, גשם של מסמרים ניתך מן השמים לכל עבר.

במעבר של אולם 11 ניצב צלב המשנה צורתו כאשר משלשלים לתוכו מטבע של 25 פזטות ומשמיע מוסיקה כנסיתיית. אולם 11 מוקדש לשחקנית הקולנוע מיי ווסט, ספה אדומה מעור מייצגת את השפתיים, נחיריים גדולים ובהם גזרי עץ בוערים. תמונות בשחור לבן מייצגות את העיניים התמונה מושלמת בטיפוס במדרגות לעמדת תצפית לצפייה מבעד לעדשה מיוחדת על מנת לתפוס מרחק מהמיצג ושיער התלוי כצמות קלועות מספק את המסגרת למיצג. אולמות 12-14 תמונות מחלוקי אבן היוצרות דמויות שונות. באולם 15 תקרה מעוטרת, שבו על אחד הכסאות המפוזרים באולם ונסו להבין את מה שמצויר על התקרה, בחדרים המקיפים את האולם מוצגים פסלים, רהיטים מעוצבים, אמבטיה ממתכת ותמונות שונות. חצר ירוקה ובה עצים צמחים ומזרקות קטנות נמצאת במספר 17. אולמות 18-22 בעיקר תמונות בהן מנציח דאלי את גאלה אשתו.

ביציאה מהמוזיאון ממוקמות שתי חנויות המוכרות גלויות ומוצרים שונים על נושא דאלי. לאחר מות אשתו, גאלה, בשנת 1982, החלה בריאותו של דאלי להתדרדר. היא הוסיפה והתדרדרה עוד יותר לאחר שנשרף בדלקה ביתו בפובול בשנת 1984. שנתיים לאחר מכן, הושתל בלבו קוצב לב. חלק זה של חייו הוא בילה בבדידות, תחילה בפובול ואחר-כך בדירותיו בטורה גאלאתיאה, בסמוך למוזיאון התיאטרון. דאלי נפטר ביום 23 בינואר 1989 מאי-ספיקת לב עם סיבוכי נשימה.

לתחילת הכתבה

מידע שימושי

טיפים:

  • מותר לצלם במוזיאון ללא פלש.
  • עשו סיבוב בכיכר המקיפה את המוזיאון.
  • מומלץ לבקר גם במוזיאון הצעצועים השוכן בסמוך למוזיאון (ראו כתבה נפרדת).
  • למגיעים ברכב פרטי מומלץ להמשיך ולבקר בבית בו התגוררו דאלי וגאלה בפורט ליגאת.

מידע כללי:
כתובת: Teatre-Museu Dalí
Plaça Gala-Salvador Dalí, 5
Figueres
טלפון: 972677500
פקס: 972501666
אתר אינטרנט:http://www.salvador-dali.org
דואר אלקטרוני: t-mgrups@dali-estate.org

כיצד להגיע:

ברכב פרטי: מברצלונה לז`ירונה פיגארס בכביש מהיר מספר A-7 או E-15 עד היציאה לכיוון פיגארס ואחר כך על פי השילוט עד למוזיאון. ברכבת: היוצאת פעם בשעה מתחנת פאסז` דה גרסיה (Passeig de Gràcia) או תחנת סאנטס (Estació de Sants) בקו ברצלונה פורט בואו ועוצרת בתחנת הרכבת בפיגראס. נסיעה של כשעתיים וחצי לכל כיוון.

שעות פתיחה:

אוקטובר עד יוני: כל יום פרט ליום שני בין השעות 10:30-17:45
הכניסה תותר עד 30 דקות לפני שעת הסגירה.
בחודש יוני פתוח גם ביום שני
סגור גם ב- 1 בינואר וב- 25 בדצמבר.
יולי עד ספטמבר: כל יום כולל ימי שני בין השעות 09:00-19:45
הכניסה תותר עד 30 דקות לפני שעת הסגירה.

מחיר כניסה:

מבוגר 1200 פזטות,סטודנטים וגמלאים 800 פזטות (מותנה בהצגת תעודה),ילדים מתחת לגיל 9 - חינם.
תודה מיוחדת לאיתי רון הדר.

לתחילת הכתבה

הדפס| שמור למועדפים| שלח |סרוק לנייד

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

מוזיאון סלוודור דאלי בפיגארס

סגור