קוסטה ריקה - טיול של שבוע מול נופים מקסימים

שמורת טבע יפהפיות, הרי געש, כפרים קטנים ונופים מקסימים, את כל אלה תוכלו למצוא בקוסטה ריקה, בטיול של שבוע, הממשיך את הטיול בגואטמלה. זוג צעיר בני 50 פלוס יוצא לטיול כזה וחוזר אלינו עם חוויות.הקליקו כאן למעבר לחלק הטיול הקודם, בגוואטמלה.

קוסטה ריקה - טיול של שבוע מול נופים מקסימים - תמונת קאבר

בכתבה זו:

 

מגיעים לסאן חוזה ומבקרים בארנל

נחתנו בסאן חוזה לאחר טיסה קצרה של שעה וחצי מנמל התעופה היפה והחדיש של גואטמלה סיטי. הטיסה היתה נעימה ומהירה וגם הקליטה בסאן חוזה במלון מוצלח, שהזמנו עוד מהארץ. הזמנו מכונית בחברת טריפיטי, שנמצאת מחוץ לנמל התעופה ורכב כבר חיכה לנו להסיענו לשם. תהליך קבלת הרכב ארך זמן רב ובסופו היה לנו מפתח לג'יפ סוזוקי ג'מיני קטן, מאובזר בג'י.פי.אס מקומי, שמיד קיבל שם ותפקיד להובילנו בביטחה לסאן חוזה. הנסיעה על הכביש המהיר והעמוס לא היתה נעימה כי ההגה ברכב רעד קשות וכעבור 14 ק"מ, כשהיינו כבר די קרובים למלון שלנו, התברר שיש לנו גם פנצ'ר באוטו. ביקשתי במשרד סמוך להתקשר לחברה והם נענו ברצון ומחברת טריפיטי הבטיחו להגיע ולהחליף לנו רכב. ואכן, כעבור כ-30 דקות, הוחלף לנו הג'יפ באחר. הגענו למלון המקסים שהזמנו עוד מהארץ - לה סבנה, ואחרי התארגנות והדרכה מפקיד הקבלה יצאנו לכיוון קניון קניות גדול ומודרני, שם יש בנק שפתוח עד שבע בערב והיינו צריכים להמיר כסף. שם, בין דוכני האכילה הרבים, טעמנו כמה מהמאכלים המקומיים ונכנסנו לאווירה של תשלומים באלפים ועשרות אלפי קולונים, הכסף המקומי. כל $ ערכו בבנק - 568Q (קולון).

אחרי ארוחת בוקר טעימה וטובה בחדר האוכל הנחמד שליד הבריכה, עזבנו את סאן חוזה לכיוון הר הגעש פואס. ההר פעיל חלקית (מרתיח מים ומוציא אדים ועשן) ומסביבו הוקם פארק מרשים. בדרך עברנו בין כפרים, המגדלים בעיקר קפה ומציעים סיורים למטעים ולדרך קטיפת וייבוש הפולים וראינו את הפרידות, שעליהן מועמסת התוצרת והגענו לפארק. במקום שביל הליכה מאד יפה, המוליך ללוע של הר הגעש, שעדיין חם ולוהט ומעשן והמים, שממלאים אותו, הופכים מיד לאדים. כך רוב הזמן הלוע מכוסה במעין עשן-ערפל ומדי כמה דקות נושבת רוח ומרחיקה מעט את הערפל והלוע מתגלה במלוא תפארתו המרשימה. משם מוליך עוד שביל הליכה בתוך יער גשם לעבר אגם קטן, שנוצר כתוצאה מהפעילות הגעשית והוא מוקף הרים, ירוק ויפה. ביציאה חנות יפה, קפיטריה ומרכז מבקרים נחמד.

אנחנו ממשיכים בדרכנו לכוון לה פורטונה, השוכנת למרגלות הר הגעש הפעיל ארנל. הדרך גם עתה יפה, ירוקה ואי אפשר להפסיק להתפעל מהצמחייה העשירה. בדרך אנחנו נתקלים בשלטים בעברית, המזמינים לבקר במלון ומסעדה, המנוהלים על ידי קבוצה ישראלית. מלון Lands in love נמצא בשטח ירוק יפהפה, אולם הכניסה מרשים ביותר בעיצובו. במקום בריכה וחדר אוכל צמחוני. אנחנו מתקבלים בברכה על ידי איש מהצוות ומשוחחים עם אחת מהקבוצה. אנחנו די קרובים ללה פורטונה ומתחיל לטפטף, אם כי לא קר ודי מהר אנחנו מגיעים למלון, שגם אותו הזמנו ערב קודם - Vista Del Cerro, מלון שגם הוא מנוהל על ידי משפחה. המלון מאד נעים, סימפטי, חדרים ענקיים, רק חסר לו WI FI בחדר. שם אנחנו קונים כרטיסי כניסה מוזלים, עם ארוחת ערב, למרחצאות בלאדי ובחמש וחצי אנחנו כבר משתכשכים בינות ל-16 הבריכות בטמפרטורות השונות, בין צמחיה טרופית ואוירה מאד נעימה. גם ארוחת הערב, שהיתה בדיל, היתה מאד מוצלחת. היחיד שלא עמד בציפיותינו הוא הארנל, שהיה אפוף עננים כבדים ולא הצלחנו לראות אותו ובודאי לא את זיקוקי הלבה המתפרצת, שהובטחו לנו.

לתחילת הכתבה

ביקור בשמורת קניו נגרו

למחרת החלטנו לנסוע צפונה לכיוון הגבול עם ניקרגואה כדי לבקר בשמורת קניו נגרו, היושבת על נהר הריו פריו. הנסיעה, כצפוי, היתה נוחה ויפה ומזג האוויר היה נעים ובהיר. ההר עדיין היה מכוסה עננים וקיווינו שאולי יתבהר כשנחזור. הדרך לתוך השמורה היתה דרך עפר של כ-20 ק"מ, מלאת בורות ובסופה הגענו לכפר קניו נגרו, שם עצר אותנו אחד ממשיטי הסירות והציע לנו את סירתו לסיור בשמורה. לאחר התמקחות קצרה סיכמנו על מחיר (15000 Q לשנינו) ועלינו על סירתו לסיור בין שעתיים על הנהר. לדבריו, לא ירדו מספיק גשמים השנה והנהר יחסית נמוך ובגלל העונה, דצמבר, אין הרבה בעלי חיים. בכל זאת ראינו כמה ציפורים, כמה תנינים, כמה קופים ישנים ודג גדול. השייט היה מאד רגוע ונעים והזמן עבר מהר. הדרך חזרה היתה כבר מכביש אחר, לא פחות קופצני בתחילתו וסלול ויפה בהמשכו. עד שחזרנו ללה פורטונה היה כבר מאוחר וגשם התחיל לרדת, אז ויתרנו על הסיור במפל המקומי ויצאנו לסיור ביישוב, שהתגלה כיישוב סתמי, ללא ייחוד ויופי, עם הרבה סוכנויות תיור, חנויות מזכרות ומסעדות רבות ביניהן, גם יפות. אנחנו אכלנו במסעדה שליד מלוננו וגשם סוחף התחיל לרדת ולא היה סיכוי שנראה משהו מהארנל, הפולט להבות.

בבוקר שלמחרת קמנו לבוקר תכול ובהיר, אך הארנל, בעקשנותו, היה שוב מכוסה עננים ולצערנו נפרדנו ממנו מבלי לראותו פולט להבות ועשן. אנחנו נוסעים לכיוון מונטה ורדה, שמורת יער הערפל והדרך עוברת מסביב לאגם ארנל היפה והגדול מאד ודרך כפרים קטנים, ביניהם ארנל החדשה, שבה מאפיה גרמנית, בה אנחנו קונים עוגות טעימות. מעט אחרי שעוזבים את האגם מגיעים לכפר, ממנו מתפתלת ועולה דרך עפר של 30 ק"מ לאזור מונטה ורדה. הדרך, כשהיא יבשה, איננה קשה במיוחד ותוך פחות משעה אנחנו במונטה ורדה, מגיעים ישר למלון שהזמנו, מלון Vista Al Golfo, המשקיף לנוף יפה. אנחנו מקבלים חדר מאד יפה, שלו חלון ענק (כל הקיר) מול נוף ירוק ומהמם. במרפסת שולחנות, כיסאות ועמדת קפה וגם מטבח מאובזר לכל מי שרוצה להכין ארוחה. אנחנו מתארגנים בחדר ומיד קונים במקום כרטיסים לטיול על גשרים תלויים מעל יער הגשם.

לתחילת הכתבה

מסיירים בשמורת סנטה אלנה והסביבה

רכב בא לאסוף אותנו לסיור, השמים כחולים ונאים. אנחנו עושים את הסיור של חברת סלבטורה, שנראית מאד מקצועית ובאתר שלהם אפשר למצוא את כל סוגי הפעילות כמו קנופי, קפיצות טרזן, הליכה על גשרים ועוד. הסיור הוא על שמונה גשרים גבוהים בגובה צמרות עצי היער והוא מאד מרגש ויפה. מראה היער מלמעלה נותן זווית חדשה ליער. בסוף הסיור מתחיל לטפטף, אך לנו זה לא משנה כי אנחנו מצוידים במעילי גשם. עד שחזרנו למלון הגשם התחזק, מלווה ברוחות עזות ואנחנו נהננו לשבת מול הנוף הסוער במיטה בחדר, לשתות קפה ולכרסם חטיפים,לכתוב, לקרוא ולשמוע מוזיקה דרך המחשב שלנו. הבוקר גם הוא היה סגרירי עם רוחות חזקות וטפטוף קל. כבר בערב הזמנו מקום לסיור בשמורת סנטה אלנה, שהיא זהה לשמורת מונטה ורדה, אך פחות עמוסה במטיילים. ה-GPS מוביל אותנו דרך שביל עפר בוצי ומלא בורות והג'יפ מחליק עליו. אנחנו מאלצים את ה- GPS לבחור עבורנו דרך חלופית שנמצאת במהרה, גם היא דרך עפר, אך יותר נוחה וכעבור כ-19 ק"מ מגיעים לשמורה.

הסיור בשמורה יפה מאד. אנחנו בוחרים במסלול של שעה וחצי, העובר דרך צמחיה סבוכה, גבוהה ויפה. השביל מסומן היטב ונוח, אך הגשם שיורד בלי הפסקה הופך אותו עד מהרה לבוצי וחלקלק ומחייב אותנו במשנה זהירות על כל צעד, אין מה לדבר שכל בעלי החיים שציפינו לראות מצאו מסתור במעבה היער, וחוץ מאיזו ציפור ושאגות קופים שנשמעו ברקע לא ראינו בעלי חיים, זה היה קצת מאכזב. הטבע אומנם יפה ואפילו נתקלנו במפל קטן, אך היינו די לבדנו ביער, גם מבחינת טיילים נוספים וגם מבחינת בעלי החיים. עודדנו את עצמנו בשירי חנוכה שנחוג עתה. סיימנו את הביקור בכוס קפה ושוקו חם בכניסה לשמורה וחזרנו למלון להחליף לבגדים יבשים, למרות מעילי הגשם שהיו לנו. הלכנו לחוות הצפרדעים, שם עשו לנו סיור של 45 דקות בין כל סוגי הצפרדעים, המייחדים את האזור בכלל וקוסטה ריקה בפרט. גילינו שרוב הצפרדעים ממש קטנות, שיש צפרדעים כחולות, ירוקות, אדומות ובצבע מטאלי זהוב ושיש צפרדעים קניבליות וצפרדעי יום ולילה. עתה היינו מוכנים לארוחת צהריים במרכז העיירה, ארוחה טובה מאד, שלאחריה הלכנו למנוחה קצרה. בערב יצאנו שוב למרכז לארוחת ערב ובדרך חזרה שמענו קול שירה חזק מכיוון הכנסייה. נכנסנו לתוך קונצרט ווקלי של מקהלה מצוינת, הכנסייה הפשוטה למראה, אך בעלת האקוסטיקה הטובה היתה מלאה למדי והשירה היתה נהדרת.

למחרת בבוקר, לנוכח בוקר חורפי, עתיר רוחות וטפטוף, ולאחר ארוחת הבוקר למול הנוף, אנו עוזבים את מונטה ורדה לטובת קו החוף. 1500 המטרים של הירידה (הפרשי גובה), בדרך עפר די נוחה של כ-20 ק"מ, עוברים די במהירות, כשמלווה אותנו קשת נהדרת ומזג האוויר מתחלף והופך לאט לאט לחם, חם מאד ומהביל. אנחנו מתקרבים לקו החוף היפה, האוקיינוס השקט מתגלה, הדרך ירוקה ויפה ודי נוחה, אם כי רובה במסלול אחד. אנחנו עוצרים בחאקו, עיירת נופש לחוף הים, מזכירה קצת את אילת על דוכניה והחום הרב. משם אנחנו ממשיכים לכוון קאפוס. קיבלנו המלצה לעשות שייט בין המנגרובים ביישוב ששמו דאמאס. נכנסנו, ובשיחה עם אחד ממפעילי הסירות התרשמנו שהפרענו את מנוחתו ומזמן שהוא לא שט, מה גם שהוא נקב במחר מופרז, אז ויתרנו והגענו לקאפוס.

לא היה לנו מלון, אך היתה לנו המלצה על מקום נחמד וניגשנו לשם, אכן היה להם מקום. המלון Wide Mouth Frog התגלה כמלון חביב עם חדרים פשוטים, אך נעימים ובריכה במרכזו. אחרי שאכלנו צהריים מהמצרכים שקנינו, קפצנו להתרענן בבריכה ויותר מאוחר הלכנו לנוח. בערב יצאנו לסיבוב בעיירה הקטנה, שהתגלתה גם כמוזנחת למדי, שיש לה חוף עם המון פוטנציאל, אך הוא מפוספס והעיירה עצמה סתמית. בכל זאת הצלחנו למצוא מסעדה טובה ונהנינו מאד מארוחת הערב. את שאר הערב העברנו במעין לובי של המלון, שהיו בו כורסאות, טלוויזיה וחיבור נוח לאינטרנט.

לתחילת הכתבה

טיול בשמורת מנואל אנטוניו

היום שלמחרת מוקדש קודם כל לשמורת מנואל אנטוניו ולחופיה. התארגנו יחסית מוקדם בבוקר וכשעמדנו לצאת לדרך התברר לנו שמישהו פרץ למכונית וגנב את הכבל של ה-GPS. זה היה די מתסכל, אך העניין נפתר במהירות כי סוכנות טריפיטי, שממנה שכרנו את הרכב, היתה די קרובה ושם מיד צויידנו בכבל חדש וחזרנו לתוכניתנו. אורכה של הדרך לשמורה, הקרובה לקאפוס, כשבעה ק"מ והיא מאד יפה, מטפסת במעלה ההר, כשמצידי הדרך צמחיה טרופית עשירה והרבה בתי מלון והאוקיינוס השלו מציץ מדי פעם. עוברים דרך הכפר מנואל אנטוניו, שגם בו יש הרבה אפשרויות לינה והוא נראה גם יותר סימפטי וגם יש לו חוף מזמין. בכל אופן, הגענו מיד לשמורה, לא היתה לנו משקפת כי גם אותה גנבו מהאוטו והחלטנו לצאת ללא מדריך לסיור. לא היה צורך ביותר מדי משקפות וטלסקופים כדי לראות את העצלנים ישנים על העץ, את הקופים בצמרות, מדי פעם את הפרפרים הגדולים, את הסרטנים אדומי הרגלים ואת הרקונים. אולי כדי לראות פה ושם איזו ציפור חמקנית עדיף שתהיה לפחות משקפת. ההדרכה לא ממש הכרחית. תוך כדי הסיור הדרך נכנסת מדי פעם לאחד החופים היפים של השמורה, חול לבן ורך, עצי דקל מצלים על החוף, שהוא מעין לגונה שקטה וממול כמה איים קטנטנים עמוסי ציפורים. אנחנו לוקחים הפסקה בסיור, עוברים לבגדי הים ונכנסים למים הנעימים. אחרי כן ממשיכים עד ליציאה מהשמורה, שמסתיימת בחוף ים יפה.

אנחנו לקראת סיום הטיול וצריכים להגיע עוד היום לסן חוזה. הדרך בת 170 הק"מ לוקחת מעל ארבע שעות, אבל עוד אפשר לעשות סיבוב ערב בעיר הגדולה. העיר עמוסת אנשים, כאילו באמצע חגיגה: הכול מקושט ומואר לקראת חג המולד ויפה להסתובב, יש גם מופעי רחוב ומוסיקה. למחרת אנחנו עושים סיבוב פרידה מהעיר, שני מוזיאונים, קתדראלה, שני פארקים, ארוחת צהריים אחרונה של טאקוס ופנינו אל שדה התעופה. היה יופי, כמעט כמו שתכננו. יכולנו בקלות לבלות עוד שבועיים בפארקים נוספים, בחוף אבל...

לתחילת הכתבה

טיפים לקוסטה ריקה

  • כמו בגואטמלה, גם בקוסטה ריקה. מומלץ להחליף דולרים בבנקים בערים ולא בשדה התעופה (575 לעומת 489 קולון ל - $). מומלץ גם בבנק להמיר בסכומים גדולים. בדרך כלל השער טוב מעט יותר.
  • מלונות Mouth Frog Wide וגם Vista Del Cerro (חפשו בגוגל) הם הוסטלים שמשרתים בדרך כלל תרמילאים וגם יש להם חדרים משופרים (שירותים ומקלחת, מים חמים מיטה זוגית וכו') במחיר סביר (30-40$). כבונוס נהנים גם מחברה צעירה ונעימה, כולל ישראלית.
  • ארוחה ממוצעת במסעדה עלתה לי כ-8-12$ לאדם, לינה ממוצעת 30-50$.  
  • מחשב נייד זה כלי פנטסטי לטיולים בחו"ל - גם כלי תקשורת הביתה (מיילים, סקייפ וכו'), גם עדכון ומידע בארץ (אם רוצים..), גם מכשיר לאיתור מלונות ללילות הבאים וקבלת תשובות על הזמנות, כלי בידורי (סרטים,שירים וכו'), גם כלי לאחסון צילומי מצלמה לגיבוי ואפילו יומן לרישום חוויות. רצוי לבד להגיע למלונות שיש בהם WI FI אבל גם אם לא, ניתן להתחבר בקפה אינטרנט.
  • GPS הוא לדעתי כלי מעולה, המון טיולים עשיתי בלעדיו אולם משהתנסיתי, אני מכור לו, במיוחד בעיר ובלילה (לצאת למסעדה בערב ולחזור מהר) וגם בין הערים כשהשילוט לא משהו.
  • אל תפחדו לנסוע לבד גם לגואטמלה וגם לקוסטה ריקה. האוכלוסייה אדיבה וממש לא מרגישים מאוימים, אין בעיה להסתדר ואין כמו טיול עצמאי להכיר את המקומיים, להעמיק חוויות ואפילו לחסוך משמעותית בעלויות (למול טיול מאורגן).
  • בדרך חזרה עברנו דרך מדריד, שם גילינו שיש הקפדה יתרה בנושאי בטיחות. אנחנו נאלצנו לוותר על מקל הליכה מעוצב מעץ. לא עזרו כל תחנונינו והשגותינו. עדיף תמיד לשלוח עם המטען כמה שיותר חפצים.

יוצאים לטיול תרמילאים בקוסטה ריקה? כל המידע החשוב לטיול שלכם באתר "עפתי" >>

 לתחילת הכתבה

הדפס| שמור למועדפים| שלח |סרוק לנייד

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר

הוסף תגובה

התחבר כדי להוסיף תגובה:

תודה, אבל מקומות באנגלית?

GPS

GPS במרכז אמריקה

סגור