קוסטה ריקה בעיניים בורגניות

נסענו לקוסטה ריקה לתשעה ימים, הורים ושלושה מתבגרים (18,17,14). יש לבחון את ההמלצות בראייתי "הבורגנית" משהו -; אני בן 50+, שאינו מתרשם עמוקות מחווית השינה באוהל על מזרן קש מוכה פישפשים לאור ירח, או מנסיעה "רומנטית" על המושב האחורי באוטובוס דחוס מיוזעים, החולקים מקומם עם בעלי כנף, עיזים ועוד. ועוד הערה מקדימה - אנחנו מאוד נהננו, במיוחד בשל החוויה המשפחתית. בד בבד, הייתי מציין, שאין בכוונתי להגיע בשנית לקוסטה ריקה -; זו היתה חוויה נחמדה, אבל במתכונת חד פעמית.

לתחילת הכתבה

טיפים כלליים

אירגון הטיול
 פשוט וקל - המלצתנו החד משמעית היא לארגן ולהזמין כל הקשור בתוך קוסטה ריקה (מסלול, רכב, בתי מלון, אטרקציות) עם רונה או אסף מלנדס אין לאב (Lands in love). כשהתחלנו בבדיקת הטיול, פנינו לגורם בארץ, על פי המלצה שקיבלנו בפורום. ההצעה הכספית שלו היתה במחיר של למעלה מ -; 200% (!) מזו שקיבלנו מלנדס אין לאב. במהלך הטיול היינו בקשר טלפוני עם רונה והזמנו אטרקציות, ערכנו שינויים בימי השהייה בבתי המלון וכו` -; קיבלנו שרות יוצא מן הכלל, והעמלה שלהם, עד כמה שאנחנו בדקנו, כלולה במחיר הרגיל.

כסף
 השער: כ - 520 קולון=1$. לא בכל מקום מקבלים דולרים, לכן כדאי להחליף חלק מהדולרים לקולונים או להוציא מכספומט. שטרות של 100$ מאוד בעייתיים -; לעיתים גם של 50$ ומסרבים לקבלם. אני מציע להצטייד בשטרות של 1$ 5$ ו -; 20$ וכן בכרטיס אשראי (עדיף ויזה). לא בכל מקום ניתן למצוא כספומטים, ובעיירות המתויירות קיים כספומט (ATM) אחד או שניים בלבד. ביציאה מהמדינה, בשדה תעופה יש לשלם מס יציאה 26$ לכל נוסע. שם מקבלים קולונים וגם דולרים.

ביגוד
 הכי חשוב -; יש להצטייד ולהחזיק צמוד מעיל גשם דק וחסר משקל מפלסטיק (פונצ`ו). המלצה זו שקיבלנו התגלתה כחיונית ביותר, כיוון שבקוסטה ריקה יורד גשם כל השנה (משהו כמו מבול), ללא אזהרה מוקדמת, במיוחד בתקופה הגשומה המסתיימת בסוף נובמבר לערך. רוב הזמן היה די חמים והסתובבנו עם טריקו קצר ומכנסיים קצרים וסנדלים. כדאי לקחת חליפת טרנינג אחת וזוג נעליים. במיוחד בהרים, בהם לעיתים קריר בערב.

אוכל
אנחנו חבורה די מפונקת, אבל הסתדרנו. לאוהבי הפירות, יש הרבה אננס, פאפיה ובננות. מומלץ לעצור בצידי הכבישים, במקום שרואים דוכני פירות (אין רבים מהם), ואז אפשר לרכוש במחירים די זולים, סוגי פירות שונים, מהם בלתי מוכרים, ולנסותם תוך כדי הנסיעה ליעד הבא.

 דרכים ורכב
 בקוסטה ריקה יש שניים או שלושה כבישים מרכזיים, והשאר כבישי אספלט צרים (לעיתים גם עם בורות), היכולים, ללא התראה מוקדמת, להפוך לשבילי כורכר או בוץ. באחד הימים, לאחר ליל גשמים עז, התברר שכל הדרכים הוצפו וללא ג`יפ גבוה לא ניתן היה לעבור את הכבישים המוצפים. השילוט בדרכים חלקי מאוד והסימון במפות אינו תמיד תואם למציאות, אבל מסתדרים, במיוחד בעזרת האוכלוסיה המקומית, המאוד מאוד ידידותית ונכונה לעזור גם אם אינם דוברי אנגלית. מפה קיבלתי ללא תשלום בשגרירות קוסטה ריקה בתל אביב. ניתן לקבלה גם בדוכן לשכת התיירות בשדה התעופה בסאן חוזה. מומלץ בחום לשכור ג`יפ גדול -; יש לדרוש שהג`יפ יהיה משנת יצור אחרונה, כיוון שלא כמו שמורגלים באירופה, הם גם משכירים מכוניות בעלי וותק רב. דלק שילמתי באמצעות כרטיס אשראי ישראלי -; לא היתה בעיה.

טלפונים ניידים - לא בכל מקום יש קליטה ולא תמיד ניתן להתקשר.

לתחילת הכתבה

נחיתה רכה בלנדס אין לאב

יום 1 - בשדה התעופה הבינלאומי של קוסטה ריקה, הממוקם באלאחואלה (Alajuela) המתין לנו נהג שנישלח על ידי לנדס אין לאב והסיע אותנו למלון. זהו מקום באמת יוצא דופן, לא לחינם הוא נקרא גם "יער העננים" - עננים הכלואים בינות לצלעות ההרים. החדרים ברמת צימר רגיל, נקי וסביר. יש להם גם "קאנופי" (מעין סנפלינג), אבל לא ניסינו -; שמענו ממשפחה, שפגשנו כמה ימים לאחר מכן, שהם כן עשו והיה כיף. מומלץ לשהייה ללילה אחד ביום ההגעה לקוסטה ריקה כדי להירגע, להכנס לאווירה וגם כדי לקבל פרטים והסברים בעברית. החבר`ה הישראלים, המנהלים את המלון, מסבירי פנים ומאוד שרותיים.

  • כתובת: Tierras Enamoradas, old Valle Escondido, Route 702, road San Ramon to La Fortuna, 32 km from San Ramon, 1 km to the right, San Lorenzo,
  • טלפון קוסטה ריקה: 506-2447-9331+ (אסף / רונה)
  • טלפון ארה"ב: 1-408-212-0991+
  • אי מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: www.landsinlove.com 

לתחילת הכתבה

טורטוגרו - עונת ההטלה של הצבים

יום 2 - מוקדם בבוקר המתין לנו נהג עם רכב, אשר לקח אותנו לנסיעה בת כארבע שעות לנקודת מפגש עם אוטובוס ההסעה למלון שלנו בטורטוגרו (Tortuguero). בנקודת המפגש, אשר התבררה כמסעדה על אם הדרך, אכלנו ארוחת צהרים, אליה הגיע, בתיאום מופלא, גם אוטובוס ההסעה למלון. ההסעה עוצרת בדרכה (דרך עפר, במושגי הכביש למצפה רמון בימי המנדט) בבית אריזה לבננות, שם ממתינים גם רוכלים, המקפדים בו במקום ראשי אגוזי קוקוס טריים ומוכרים עם קש, המאפשר לשתות את תוכנם. הנסיעה ארכה כשלוש שעות ואיתה הגענו למזח, שם המתינה לנוסעי האוטובוס סירה, אשר לקחה אותנו בשיט בן כשעה עם הסברים על התנינים הציפורים המיוחדות וכו` למלון. אנחנו שהינו ב- Mawamba Lodge - סביר, ברמת צימר. צעדנו לעיירה טורטוגרו - פשוט עזה תחתית.

 באותו הלילה התרחשה, לדעתי, החוויה של הטיול -; נרשמנו במלון לטיול לצבים. בעשר בלילה יצאנו עם מדריך לחוף (לא ניתן להסתובב בחוף ללא מדריך מורשה) וראינו מקרוב צבה, אשר עלתה מהים, חפרה בור והטילה כשלושים - ארבעים ביצים -; זה היה מראה מדהים לעמוד במרחק של 20 סנטימטר מהצבה המטילה, ולראות את הביצה, היוצאת מהאחוריים של היצור הענק הזה. הערה -; פגשנו לאחר כמה ימים, זוג ישראלים, שסיפר לנו שהם יצאו לחוף עם זריחה והצליחו לראות את הצבונים הקטנים, שבקעו זה עתה מתוך הביצים אשר הוטלו לפני חודשיים שלושה, רצים לים.

לתחילת הכתבה

מטורטוגרו ללה פורטונה והר הגעש ארנל

יום 3 - למחרת בבוקר ערכנו בעצמנו סיור עצמאי ב"חוות" הפרפרים וב"חוות" הצפרדעים שבשטח המלון ובכך חסכנו עוד יום שהייה. באותו הבוקר הצטרפנו (כחלק מ"הדיל" של המלון) גם לסיור הפלגה בתעלות הנהר וצפינו בציפורים, קופים וכו`. מיד לאחר תום הסיור, הצטרפנו להסעה בהפלגה חזרה, אשר לקחה אותנו למזח ממנו הגענו ביום אתמול. שוב, בתיאום מופלא, המתין האוטובוס, אשר לקח אותנו חזרה לאותה נקודת מפגש, שם המתין לנו הג`יפ ששכרנו.

 לסיכום, שווה מאוד להגיע לטורטוגרו, רק אם מדובר בעונת ההטלה של הצבים (מדהים!). כל השאר סתמי ומייגע. לכן, מומלץ לשהות שם רק לילה אחד. אל תתנו להם בשום אופן לשכנע אתכם לשהות במקום יותר מכך. מנקודת קבלת הג`יפ בגאופילס (Guapiles), לקח לנו כשלוש וחצי שעות להגיע עד לה פורטונה (La Fortuna). במהלך הנסיעה קיבלנו התרשמות ראשונה מהדרכים הלא כל כך מסומנות ועם השילוט החלקי, אבל כבוגרי השילוט של מע"צ הסתדרנו היטב, במיוחד בעזרת התושבים המקומיים, שהיו ממש מקסימים ועזרו לנו בכל מקום. בשעה שהגענו ללה פורטונה ניתך גשם כבד, ירד כבר חושך והחלטנו להשאר במלון.

 Hotel Arenal Springs

  • כתובת: P. O box: 99 -; 4417. La Fortuna.
  • טלפון: 506-2479-1212
  • פקס: 506-2479-1818
  • אתר אינטרנט: www.hotelarenalsprings.com 
     החדרים כולם צמודי קרקע מודרנים ומאוד נוחים

יום 4 - לאחר ארוחת בוקר נסענו למפלים. אחרי נסיעה של כרבע שעה מהעיירה יש מפל יפה - לא מדהים, שאפשר להשקיע בו כשלוש שעות. הולכים כ- 20 דקות (ירידה בהמון מדרגות) ומגיעים לבריכה קטנה עם מפל גבוה. החבר`ה הצעירים נכנסו לבריכה עם המים הקרים והתרחצו. משם נסענו לפארק ארנל, בו יש נקודת תצפית להר הגעש. די מאכזב -; לאחר צעידה של כחצי שעה מגיעים לנקודת תצפית, המרוחקת כ- 500 מטרים מההר. שומעים קולות, רואים אבנים מידרדרות על צלע ההר ומרבית הזמן הלוע מוסתר בעננים - אני מניח כי מעמד הר סיני היה מרשים בהרבה. את ארוחת צהרים אכלנו באחת המסעדות ("סודה") בעיירה. הכינו לנו שניצל מצויין. המחיר- כ- 10$ ליחיד. לקראת הערב נסענו למעיינות החמים של מלון Tabacon. מאוד יקר, כ -; 60 $ ליחיד. שטח גדול מאוד של בריכות עם מפלי מים חמים. אישית, לאחר שעה של ישיבה/שחיה בתוך הבריכות השונות השתעממתי, אם כי, למען הגילוי הנאות, יש להזכיר שבני משפחתי דווקא נהנו.

לתחילת הכתבה

מונטוורדה - קאנופי, גשרים תלויים וטיול לילי ביער

יום 5 -עוד בארוחת הבוקר במלון שמענו, כי הגשר בכביש למונטוורדה (Monteverde) התמוטט במהלך הלילה. הציעו לנו להגיע עד טילראן (Tilran) ושם לבדוק מה קורה. שם התברר כי הגשר לא שוקם ולכן ביצענו נסיעה עוקפת דרך קנאס לאס (Canas Las) לכביש מספר 1 עד ג`ראדו סאן
 (Gerrado San) ומשם בדרכים בוציות במעלה ההר הגענו בסביבות הצהרים למונטוורדה. המלון Hotel Montaña Monteverde הוא ברמת צימר - בסיסי, אבל נקי ונחמד.

כחצי שעה לאחר הגיענו למלון כבר אספה אותנו ההסעה של Selvatura (אני חייב לציין, שנושא האטרקציות לאורך כל הטיול, הוזמן בתאום טלפוני עם רונה מלנדס אין לאב, דבר שהוכיח את עצמו כיוון שהכל תוקתק לפי לוחות הזמנים המשתנים שלנו). במתחם של Selvatura עשינו קאנופי - חוויה לא רגילה, ולאחריה עשינו את המסלול של הגשרים התלויים - לא משהו. במהלך המסלול בגשרים התלויים תפס אותנו גשם, שהרטיב אותנו עד לשד עצמותינו (דווקא כאן השארנו את הפונצ`ו במלון). בערב, עטופים בפונצ`ו, ערכנו בגשם שוטף, סיור לילי ביער חשוך. המדריך שלנו, שתואם על ידי רונה מלנדס אין לאב, היה מצויין. הוא הראה לנו ציפורים ותוכים, אשר ישנו צנופים על העצים, וגם חפר קלות בין שורשי עץ וחשף טרנטולה בת שמונה רגליים -; זו היתה חוויה.

פרטי המדריך: Mauricio Fuentes

לתחילת הכתבה

מנואל אנטוניו - דולפינים ושאר חיות

יום 6 - לאחר ארוחת הבוקר במלון במונטוורדה, שמנו פעמנו אל עבר מנואל אנטוניו. בדרך היורדת אל כביש מספר 1 נתקלנו ב"פקק", אשר נגרם בשל מפולת בוץ ועצים, אשר חסמה את ה"כביש". הטרקטור הבודד, אשר הוזעק למקום, פינה לאיטו את המפולת ולאחר כשלוש שעות המתנה יכולנו להמשיך בדרכנו. הדרך עצמה ארכה כארבע שעות. ראוי לציין כי בכביש שבין חאקו (Jaco) למנואל אנטוניו, עצרנו בצד הדרך בדוכן גדול לממכר פירות וירקות. מצאנו שם פירות שונים, יוצאי דופן ומגוונים ובמחיר זול להפליא -; מומלץ. הגענו רעבים, ודבר ראשון פנינו למסעדת La Avion, עליה מצאנו המלצה באתר. היא נמצאת מעל הצוק ויש ממנה נוף נהדר. במרכז המסעדה, ומכאן שמה, מונח מטוס הרקולס. זו מסעדת דגים ופירות ים, שהאוכל בה ברמה נמוכה, השרות רע והיא אינה מצדיקה את המחיר היקר שהם גובים (שילמנו 100$ לארוחה). באותה הסביבה, מצידו השני של הכביש, איתרנו למחרת פיצריה/ מסעדה איטלקית, אשר נמצאת בסמיכות לבריכת שחיה. כאן האוכל (פסטות, פיצות וכו`) היה גם מעולה, גם לא יקר והשרות מצויין. המלון שהוזמן עבורנו - La Mansion, התגלה כמלון בוטיק מצויין עם נוף מדהים מהחדרים לאוקיינוס השקט.

יום 7 - אחת האטרקציות המרכזיות באזור, היא האפשרות לשכור סירה, להפליג ללב ים ולצפות מקרוב בדולפינים ענקיים. לצערנו, בתקופה בה שהינו שם, העדיפו הדולפינים מצידם אטרקציות ומקומות אחרים. לפיכך, ערכנו טיול בשמורת הטבע מנואל אנטוניו עם מדריך, שאורגן על ידי רונה ואסף אותנו מהמלון. הכניסה לשמורה אינה יקרה והמדריך מעביר אתכם דרך השביל הרחב והסלול, בסיור האורך כשעתיים. כל כמה דקות הוא עוצר ומראה בעזרת הטלסקופ שהוא מחזיק, והעומד על מתקן תלת רגלי, ציפורים, קופים ומיני חיות משונות, שברא האל ושוכנות בין צמרות העצים. הסיור מסתיים בחוף הים וניתן להתרחץ, אולם צריך להשגיח על התיקים בפני הרקונים (תערובת משונה של קוף וחתול) אשר פשוט בוזזים את התיקים בחיפושיהם אחר מזון. חוף ים נחמד - אני מעדיף את החוף הצפוני באשקלון - אם כי הצעירים בחבורה שלנו, אהבו מאוד את החוף ולפיכך נשארנו שם כ- 3 שעות.

לתחילת הכתבה

ממנואל אנטוניו למפלי לה פאז

ימים 8 - 9 - ממנואל אנטוניו נסענו ל"פיס לודג`" - מלון, הממוקם בקרבת מפלי "לה - פאז". בחרנו במלון הזה ליומיים האחרונים, כיוון שהוא מלון "כיפי" וגם כיוון שהוא נמצא כ -; 40 דקות נסיעה משדה התעופה הבינלאומי באלאחואלה. הנסיעה ארכה כ - 4 שעות. מזלנו שהיינו עם ג`יפ גבוה, כיוון שבלילה הקודם לנסיעתנו ירדו גשמים רבים והדרכים בקרבת מנואל אנטוניו היו בחלקן מוצפות וניתנות בקושי למעבר. המלון הצדיק את ההמלצה אשר קיבלנו עליו. אני בחרתי פשוט לנוח ולקרוא ספרים. שאר החבר`ה נהנו מהאטרקציות במלון -; הג`קוזי הצמוד לחדר, חוות הפרפרים ("המדהימה") וטיול למפלים.

לתחילת הכתבה

צילום: יגאל ודנה באר, איריס אליאס ודני פיין

יעדי הכתבה