הקדמה
דמיינו עצמכם טובלים במעיין חם מעלה אדים, גשם קל יורד משמיים שחורים נטולי כוכבים וגבוה מעל יורד שובל אדום, מתווה את קו המתאר של ההר, גולש, מתגלגל, מתנפץ לעשרות מאורות אדומים הגולשים ומתנפצים שוב ושוב במורד ההר, או אם תרצו ברקיע שחור. ברק מלבין את השמיים, מבליט את ההר בתוך בוהק לבן. עוצמה וניגודים, מחזה מדהים. זהו מראה הר הגעש ארנל בלילה. לא התאפקנו והקדמנו עם המראות האלו את הכתבה אך תחילה, על ימים ראשונים בסן חוזה, מנוחה, התארגנות והמתנה.
סן חוזה
לסן חוזה הגענו אחרי ימים מתישים של הפלגות ואיים בניקראגואה השכנה. הגענו להוספדחה נומדס. מקום קטן צנוע ונעים. בעל הבית, רוברטו, אוהב מאוד את המוצ`ילר הישראלי תוך שהוא משתדל לשמור על אוירה בין לאומית. אהבנו את המקום.
כתובת: Av. 2 calle 21
טלפון: 506-375-9703
בהמשך חיפשנו חדר עם שש מיטות, גדול דיו לארח את ענת אחותי ובתה מיכל המגיעות לשבועיים לטייל איתנו. כך הגענו למקום אחר, מיוחד ונפלא, גלילאו, המנוהל על ידי מריה ובנה חוזה המקסימים. האורח הראשון שלהם היה ישראלי. בעקבותיו הגיעו למחרת עוד שישה ישראלים. מאז הפך גלילאו למפגש ישראלי, אך גם תיירים אחרים למדו להכירו. נהגי מוניות ישדלו אתכם למקום אחר או יגידו שהוא מלא, כי מריה מסרבת לשלם קומיסיון והרווח כולו שלנו. ערסלים בחצר הקטנה, פינת ישיבה נחמדה וחדרי דורמיטורי. מצאנו חדר לשישה ומאחר שגם מצאנו רכב אפשר לומר שאנו מוכנים למפגש המשפחתי.
טלפון: 506-221-8831
כתובת: paseo Colon, 110mts sur del banco de costa rica
אתר אינטרנט: www.galileohostel.com
לפנינו רק מנהלה אחרונה, מיותרת אך מחוייבת כאחד, הביקור בקונסוליה של הונדורס. לפני שנים אמר פוליטיקאי שלנו שאנחנו עדיין לא רפובליקת בננות כמו למשל...הונדורס. הונדורס תבעה את עלבונה ומאז הישראלים החוצים את הונדורס או מבקרים בה (למעשה כל ישראלי המבקש לחצות את מרכז אמריקה), נאלצים להוציא ויזה חד פעמית בירידה דרומה ובעליה צפונה. שאר מטיילי העולם פשוט חוצים את הגבול ודרכונם נחתם. ישראלים נושאים את אות העלבון ההוא. סליחה בני הונדורס, לא התכוונו, מעדנו, סליחה על האמירה האומללה הזו שנזרקה לאויר לפני עידנים. לנבחרינו, אם צריך נישא גם את הנטל הזה אבל אולי איזו התנצלות קטנה... וגמרנו. בינתיים אנו נאלצים לנסוע לגואטמאלה סיטי לקונסוליה של הונדורס, להפקיד את הדרכונים ולחזור למחרת לאספם. ניתן גם לקבל אשרה במקום תמורת עשרה דולר לאדם. בקונסוליה בסן חוזה שואלים אותנו בחביבות אם אנחנו ישראלים ומחתימים את דרכונינו ללא עמלה. אנחנו מחייכים בחזרה. כמעט והשארנו שם גלוית תודה של שגרירים של רצון טוב...
הר הגעש פואס ופורטונה
אנחנו שישה. ענת ומיכל נחתו. המון במבה ושוקולד, תוצרת הארץ. יצאנו להר הגעש פואס. פארק מסודר, שבילים, תמרורים וחניה מסודרת קרוב לפסגה. שני לועות, בעליון לגונה כחולה ומורדות ירוקים. השני, נמוך יותר, היה מכוסה עננים ולא ראינו דבר. יש בו לגונה ירוקה, ריח עז של גופרית ומורדות לבה שחורים. ההתפרצות האחרונה היתה ב-1910, והמוזיאון הקטן בכניסה מציג את שהתרחש.
המשכנו לפורטונה השוכנת למרגלות הר הגעש הפעיל, ארנל. "אל תתאכזבו אם לא תראו אותו", אמרו לנו, כי ההר מכוסה עננים ברב ימות השנה. לא בכל יום ישנה הזדמנות ולו קלושה לחזות בזרם לבה אדום או מטח סלעים לוהטים ולכן גם אנו לא מותרים על המקום. תוכלו למצוא כאן גם מעיינות חמים העושים את ההמתנה נעימה. גשם עז ניתך שעה שהגענו ואת ההר הסתיר אד לבן וכבד. הגענו למלון של קרלוס, pura vida. חדר נחמד, משקיף על ההר, או על המקום בו הוא אמור להיות, הנחה למעיינות החמים, בלדי, ומחיר מיוחד לישראלים. גם כאן למדו ששמה של הוספדחה טובה עובר במהירות ואחרי ישראלי מרוצה אחד יבואו נוספים. אנחנו ממליצים בחום.
יצאנו בערב למעיינות החמים. למרות הגשם התנקה ההר מענן ועל המחזה המיוחד הזה של לבה גולשת בתוך סופת ברקים כבר הקדמנו ותארנו. למחרת פגשנו באיגואנות הענקיות מתחת לגשר לא רחוק. בעליה של המסעדה הסמוכה דואגים להאכילן והן רבות ומתרבות כך שהמחזה מובטח. משם אל המפל הנחמד של פורטונה.
גשם אחר הצהריים ירד גם היום, אך הפעם הותיר אחריו שמיים זרועי כוכבים המדגישים עוד יותר את צללית ההר. באור היום ההר הירוק מחורץ רצועות שחורות של שפוכת סלעים ופה ושם עולים אדים מהסלעים הלוהטים הגולשים מטה. בלילה יהפכו לנהרות אדומים ומדי פעם מתרחשת התפרצות קלה המעיפה גושים אדומים שיורדים ומתנפצים על המדרון לעשרות מאורות. יש השוהים כאן שבוע ויותר כדי לראות. המלצתנו, נסו יומיים והמשיכו הלאה. אם הצלחתם, זכיתם.
לתחילת הכתבה
סנטה אלנה ומונטה ורדה
הגשם לא פסק בזמן שהקפנו את אגם ארנל. דרך סלולה מתחלפת בדרך עפר משובשת. הדרך עבירה לרכב רגיל אך רכב שטח מתאים כאן יותר. בלב יער עננים, מסעדות, בתי מלון וקבינות. בחרנו בהוספדחה של חורחה בסנטה אלנה, ויסטה אל גולפו. זו משקיפה על האוקיינוס כשהענן הלבן מתרומם מעל העמק. משם ניתן לארגן את אטרקציית אומגות הקנופי. לא להחמיץ את טיול האומגות בתוך ומעל צמרות העצים ולא את קפיצת הטרזן הנחמדה. בנוסף ניתן לעשות סיור ציפורים, ביקור בחוות נחשים, פרפרים, חרקים או צפרדעים. הסתפקנו בחוות הצפרדעים. ערב נעים עשינו במקום של ניר, מון שיווה. מקום מיוחד ואוכל מצויין. בררו אם יש גם הקרנה של סרט או איזו חגיגה. בהצלחה ניר. היה ערב נפלא.
מונטסומה
ירדנו מההר בדרכנו לחופים הפסיפיים, גלי אוקיינוס, גלשנים ו...שמש. גשם טרופי כבד ליווה אותנו כל הדרך ולא פסק גם במונטסומה. גלי האוקינוס געשו, האויר היה חם, הגשם...רטוב. שכבנו על הערסלים מול הנוף המיוער מתחת לגגות שטופי מים. הדרך למפלים מסוכנת, בכל פינה זרימה מתגברת של מים והגאות מסתירה את החוף. אולי מחר תזרח השמש, ואולי לא יחדל לעולם. למוצ`ילר קל לזרום או להמתין. לאחותי ובתה שהגיעו לשבועיים, רוצות לראות ככל שניתן, זוהי קטסטרופה של ממש. למחרת כבר תוכננה הנטישה, הטיסה הוקדמה, רק לברוח מהרטוב הרטוב הזה. בינתיים ירדנו איתן לחקו שם התפנקנו במקום הנעים של איזו, לאס אורכידאס. למחרת פסק הגשם ליום אחד והביקור בפארק סן אנטוניו היה להצלחה. אל תוותרו על מדריך עם משקפת. התמקחו על המחיר, הוא גמיש ביותר. בפארק חוף מצוייר. קוקוסים, חול לבן, ים כחול ג`ונגל ירוק ושמש מלטפת. עשו את הסיור וחזרו אל החוף. חזרנו לסן חוזה בגשם שוטף. שם נפרדנו מענת ומיכל בתחושת החמצה. לו רק יכולנו להזמין עבורן מעט שמש.
"שבע עשרה שנים אנחנו כאן ולא ראינו כל כך הרבה גשם..." אמרו לנו פנינה ומשה, בעליה של פיתה ריקה. ישבנו על שפת המדרכה שקועים בטעמה הנפלא של מנת פלפל. קבוצת ישראלים התקבצה בהוספדחה גלילאו, חלקם ממתינים לטיסות שהקדימו בעקבות המבול. אוירה נעימה, סיפורי גלישה. למי שגולש העונה מצויינת. גם אנחנו מתלבטים אם לנסוע צפונה אך ההחלטות משתנות עם כל קרן שמש רגעית. מעל לעננים השחורים ביותר יש תמיד שמיים כחולים, אנחנו מזכירים לעצמנו. למחרת, בשמש אביבית כאילו לא היה גשם מעולם, יצאנו לאיי בוקס דל טורו אשר בפנמה. הכל פתוח בטיול הזה. חבל שהחמצנו את חדוות הביקור מהארץ. יש קצב אחד למוצ`ילר וקצב אחר למי שמגיע לחופשה בת שבועיים וזו אותה השמש המאירה על כולנו.
