סקי בשוויץ: דיווח מחופשת סקי מומלצת בקלאב מד סנט מוריץ

בוחרים בסנט מוריץ

את ברק ועודד פגשתי בשנה שעברה, בחופשה בקלאב מד בלה-מנוויר והחיבור בינינו היה מיידי וכיפי. רונן, חברו של ברק הצטרף השנה. את החופשה בשנה שעברה הזמנתי, כרגיל, בהזמנת רגע אחרון של Club Med Saint-Moritz Roi Soleil. ברק ואני חיפשנו דרכים לארגון חופשה, ברמה גבוהה ובמחיר סביר. לאחר שכבר גלשתי כמעט בכל אתר מרכזי בצרפת וגם פעמיים באוסטריה (חייב לציין שבאוסטריה נהניתי הרבה פחות), המלצתי לברק שהשנה נלך על סנט מוריץ, אשר בשוויץ.

לאתר יש מוניטין מיתולוגי, אז חייבים להיות שם ולבדוק הכצעקתה, לו רק בשביל לומר שבסנט מוריץ הייתי. דבר נוסף שלא היה שום ספק לגביו, היה כי החופשה תהיה בקלאב מד - אנחנו בחופשה ומאוד מתאים לנו שהכל מסודר ומאורגן ברמה הכי גבוהה. אני מגיע תמיד למסקנה, כי חופשה בקלאב מד (בתנאי שלא מזמינים במחירים המטורפים של תחילת העונה) הינה הזולה ביותר בסופו של דבר וזוהי גם החופשה בה אתה מקבל את התמורה הגדולה ביותר לכספך.

ארגון החופשה - זה לא בשמיים!

את ארגון החופשה (שנפל עלי ועל ברק) התחלנו כחודשיים קודם. החלטנו לקחת חופשה של יום ראשון עד יום ראשון, על מנת למקסם את הסיכויים למצוא טיסה זולה יותר, לעומת טיסות של שבת (קלאב מד ישראל לא מוציא דילים לשוויץ, הכוללים טיסות והעברות). הצלחנו לסגור שבוע בסוף ינואר ב-1,000 יורו בלבד. יש להזכיר, כי קלאב מד סנט מוריץ הינו ברמת 4 קלשונים - הרמה הגבוהה ביותר, כך שהמחיר הינו הוגן וסביר ואף למעלה מכך, לטעמנו. ניתן להתרשם מהקלאב באתר »

הדרך היפה לסנט מוריץ

המרחק לסנט-מוריץ ממילאנו הוא כ-220 ק"מ, שרובם עוברים באיטליה. עולים צפונה ומיזרחה ונוסעים בעיקר בקו משיק לאגמים. לצערנו, הנסיעה במנהרות הרבות והאין-סופיות העיבה על חוויית המעבר בנופים היפים. עצרנו בדרך במסעדה איטלקית אותנטית וטעימה והמשכנו בדרכנו. הניווט היה קל מאוד, במיוחד משום שנעזרנו ב-GPS. במהלך הנסיעה, כמעט ולא עלינו על אוטוסטרדות, כך שכל דמי המעבר ששילמנו (בהלוך ובחזור גם יחד) הסתכמו בכיורו וחצי בלבד.

לאחר כ-150 ק"מ חצינו את הגבול לשוויץ. הפלא ופלא - שום שוטר שוויצרי לא בדק לנו אם יש צמיגי חורף. המעבר מאיטליה לשוויץ הוא בערך כמו מעבר מאור יהודה לסביון - לפתע פתאום, כמו במטה קסם, הכל הרבה יותר נקי, מסודר ויפה.

הדרך לסנט מוריץ ממעבר הגבול הינה מטמטמת ביופייה: הכל לבן משלג, כבר באיזור הנמוך. עברנו בכביש יפה, המתפתל בין כפרים אלפינים, עד שהגענו לאגם הקפוא של סנט מוריץ ולעיירה עצמה. סנט מוריץ מחולקת לשני חלקים: אזור אחד, העיקרי, שוכן על צלע ההר ואתר הגלישה Corviglia והוא נקרא Dorf. החלק השני ממוקם באיזור השטוח והנמוך, שבו נמצא הקלאב ושמו הוא Bad.

מנה ראשונה – הקלאב

נכנסנו לקלאב מד ומייד קיבלנו מפתחות לחדרים, יחד עם סקיפס לאתר. את ציוד הסקי מיקמנו בחדר הסקי, נרשמנו לקבוצות ההדרכה וזהו, בעצם. כל כך מהיר, חלק, פשוט ויעיל. אין על קלאב מד בעניינים האלו. הרושם הראשוני מהקלאב היה מצויין: לובי עצום במימדיו, פינות ישיבה רבות, הכל בפאר אלגנטי. רושם זה התחזק משמעותית, לאחר הביקור הראשון בחדר האוכל ובבר. את רוב חופשותיי אני מבלה בקלאבים ובקלאב מד מוגש האוכל הטוב מכולם. סטייק פילה כבר ביום הראשון... יופי של קבלת פנים!

חדרי השינה היו גדולים מהממוצע בקלאבים האחרים בהם הייתי. המיטות רחבות, מקלחת ראוייה ושירותים שלא מחייבים אותך לבצע צרכיך עם דלת פתוחה כמו בלה מנוויר לדוגמא. יש גם ארון בגדים כפול ואפילו שתי כספות, נחמד וטוב. בתור בעלים של בר ומועדון בתל אביב, אני מאוד רגיש לאלכוהול שאני שותה ואני חייב לציין, שהופתעתי לטובה מאיכות הבר. אציין דוגמאות: ליקר קפה שהוגש, היה קלואה ולא איזה דורנגו או כל מוצר נחות אחר, לאייריש קרים נמזג בייליס, היקר פי כמה וכמה מכל תחליפיו וחיקויו. במבחר היה גם פורט, תוצרת סנדמן האיכותי ביותר, הוודקה שנמזגה היתה סטוליצ'יניה המצויינת, וויסקי הבית היה J&B... הבנתם את התמונה, בר איכותי, המשתמש רק במותגים ידועים ומצוינים, איזה כיף. בבר היו גם מוצרים שלא כלולים ב"הכל כלול", אך אפילו אלו היו במחיר סביר ביותר.

בקלאב היתה מסעדה שוויצרית, בנוסף על חדר האוכל המרכזי, שמי שרצה לאכול בה, היה צריך להזמין מקום יום קודם בקבלה. במסעדה זו אפשר היה לאכול פונדו מסורתי (שאני ממש, אבל ממש לא סובל) או נתחי בשר נא, המוגשים על אבנים לוהטות לצלייה עצמית על השולחן - זה היה כבר יותר לטעמי. המבחר במסעדה היה אינסופי, האיכות גבוהה ביותר, היין נהדר והקינוחים מושחתים ומשחיתים, פשוט גן עדן גסטרונומי.

יתרון אדיר של קלאב זה, שיש לו מסעדות על ההרים, כך שלא חייבים לחזור לארוחת צהריים, אלא אוכלים על ההר וממשיכים בגלישה. מבחינתי, זהו יתרון משמעותי, משום שאחד הדברים שהפריעו לי בחופשותיי הקודמות בקלאבים השונים, היה כל הליך ארוחת הצהריים: הגעה לקלאב, הורדת הציוד, בליסה והאבסה (מה לעשות, קשה להתאפק לנוכח המבחר) ואז שעה למנוחה, שמוציאה אותך מקצב הגלישה. כל אלו הקשו מבחינתי על גלישת אחר הצהריים. תמיד לקח לי כשעה להתחמם חזרה ולחזור לעניינים. פתרון זה (הנובע מאילוץ של הקלאב) הינו אידיאלי בעיני והיה מוצלח בהרבה מהרגיל.

בקלאב היתה קומת ספא, שכללה בריכת שחייה (מחוחממת ל-28 מעלות בלבד, שזה בסדר לשחייה, אבל קר מידי להירגעות והנאה), חמאם, סאונה יבשה, מקלחות רותחות (לצערי הכה רב, סאונה וחמאם לא מעורב...), חדר-כושר עצום מימדים (שרק עודד השתמש בו), חדר מתיחות ושחרורים וחדר לטניס שולחן. היה מאוד כיף לחזור מגלישה ולהפשיר בחמאם מידי יום.

לאוכלוסיית באי הקלאב היו יתרונות וחסרונות. יתרון בולט מאוד, היה שלא נראו כמעט בכלל ילדים קטנים, כמו בכל קלאב ממוצע שזה היה נפלא. מצד שני, היה אחוז ניכר של אוכלוסייה מבוגרת, הרבה יותר מקלאבים אחרים בהם הייתי. לא נורא, לא חסרו גם צעירים ויפים. יש לציין, שהאווירה בקלאב מד סנט מוריץ שונה מאוד מכל קלאב אחר שהייתי בו.

זהו סוג של קלאב מד נטול קלאב, לטוב ולרע. אולם ההופעות ממוקם בנפרד לחלוטין מהלובי המרכזי, כך שרק מי שרוצה, הולך לצפות בהופעות (המושקעות ביותר וברמה גבוהה ממקומות אחרים) .לא שמענו ולו פעם אחת כל השבוע את ה"אה גה דו דו דו" או את "סבו פורלה מורל" - פנטסטי! היתה אווירה של מלון יוקרתי ושמח ותו לא. בעיני, טוב בהרבה מהרגיל. באופן כללי, כולנו היינו מרוצים מאוד מהקלאב הזה וכל ארבעתינו, המנוסים מאוד בקלאבים השונים, הגדרנו אותו כטוב ביותר שהיינו בו. הדבר יחיד, שאולי הייתי מצפה לרמה גבוהה יותר בו, הוא חדר הסקי, הלא מרשים, יחסית ליתר המתקנים, אך זה עניין זניח, בהתרשמות הכללית.

מנה עיקרית – הגלישה

איזור הסקי של סנט מוריץ מחולק לשלושה איזורי גלישה: קורבטש, קורוויליה ודיאבולוזה. קורוויליה הינו האתר המרכזי והוא יוצא מן העיירה. כדי להגיע לגונדולה, יש ללכת כ-200 מ' מן הקלאב (כ-5 דקות הליכה) ולעלות בגונדולה הראשית. קורוויליה הינו אזור גדול, היכול להוות אתר שלם בפני עצמו, ללא עזרת האחרים. יש בו כ-150 ק"מ של מסלולים מצוינים, רובם אדומים, מעט שחורים וקצת כחולים. המסלולים בקורוויליה רחבים, מטופלים היטב ומהירים מאוד.

יש מבחר מסלולים יפהפיים, שיורדים לאזור העיירה, משני הכיוונים ועוברים בין העצים, ממש כיף. באתר זה ישנם מסלולים אולימפיים, מהאולימפידות של 1924 ו-1948, כמדומני. כאן גם נערכות תחרויות דאונהיל וסללום. בשבוע בו היינו, התקיימה תחרות World Cup דאונהיל וסללום משולב. אניה פירסון, השוודית, ניצחה.

דיאבולוזה הינו אתר קטנטן, השוכן על שני הרים, הניצבים זה מול זה במרחק כחצי שעה נסיעה. האתר מתאים לחצי יום של גלישה, לכל היותר, עבור גולש מנוסה. בכל האתר יש, בסך הכל, שתי גונדולות, הלוקחות לראש כל הר, מעלית כסא אחת ו-T בר גרירה, המחבר בין שני ההרים. בדיאבולוזה יש כ-6 מסלולים בלבד, אבל... אילו מסלולים! הם מהירים מאוד ורחבים, אפשר לטוס בהם למהירויות פליליות. תענוג אמיתי!

קורבטש הינו אתר, המרוחק כ-5 דקות נסיעה מהקלאב. גונדולה עצומה, שמעלה אל ההר 125 גולשים. מדובר באתר בגודל של כ-150 ק"מ, אשר כולו מסלולים אדומים ושחורים, בלבד. בגלל מפנה ההר, הוא נחשב לקר יותר מהאחרים. את המסלולים באתר הזה אהבנו מכולם - ארוכים ומהירים, אחד מהם יורד בין העצים, עד למלון קמפינסקי, הקרוב לקלאב. פרטים נוספים על המסלולים, ניתן למצוא באתר www.stmoritz.ch.

כדאי לציין שתי עוּבדות מדהימות, שהפכו את הגלישה לפנטסטית, באופן יוצא מן הכלל. הדבר ראשון - אין סנובורדיסטים כמעט בכלל בסנט מוריץ. אולי זה מוניטין היוקרה של המקום או שאולי האתר לא מתאים להם... אבל - למי איכפת? אין שום חוליגן על סנובורד שיחתוך אותך, יכנס בך או שסתם יעכיר את מצב רוחך. זה פשוט כל כך כיף בלעדיהם. הדבר שני - לא היו כמעט בכלל גולשים בסנט מוריץ.

זה היה מוזר מאוד - סוף ינואר, העיירה נראתה מלאה, אך ההר והמסלולים היו כמעט ריקים מאדם וגולשים, במיוחד בקורבטש. לא ניתקלנו ולו פעם אחת, באיזשהו תור למעלית, לא משנה איזו. כנראה שאנשים מגיעים לסנט מוריץ לשופינג, פולו או סתם כדי להמר בקזינו. בפועל, המסלולים נותרים כמעט ריקים מגולשים וזהו כיף אדיר ולא נורמלי, שיהיה קשה לחזור ממנו למסלולים הומי אדם באתרים אחרים.

אנחנו יצאנו לחופשה של יום א' עד יום א' ומחזור הבילוי בקלאב זה הינו משבת עד שבת. משמעות הדבר היתה שיום הגלישה הראשון שלנו היה יום הגלישה השני של כולם. קבוצות הגלישה מחולקות לרמה 1 עד 6. עודד ואני נרשמנו לקבוצה 4 (עבורי התבררה כקצת איטית, בפעם הבאה קבוצה 5) ואילו ברק ורונן נרשמו לקבוצה 5. ביום הגלישה הראשון המתין לנו אוטובוס מפואר, שלקח אותנו ליום נהדר ושמשי בקורבטש.

היה ממש כיף באתר אדיר זה, לקח לי כמה דקות כדי להבין שאנחנו כמעט הקבוצה היחידה על ההר. ביום השני עלינו ברגל לקורוויליה. זה היה יום אפור וקר, מה שגרם כמעט לכל חברי הקבוצה לפרוש אחרי הארוחה על ההר. לשמחתי, החלטתי להמשיך ביחד עם עוד שלושה חבר'ה, כך שיצא שהיה לנו כמעט שיעור פרטי להמשך היום. בחוכמתו, לקח אותנו המדריך למסלולים נמוכים, מה ששיפר מאוד את התנאים.

ביום השלישי הסיעו אותנו לדיאבולוזה, שם גלשנו במשך כחצי יום, עד שעה 13:30 וחזרנו לארוחת צהריים מאוחרת בקלאב. לאחר מכן, החלטנו, אני ועוד שניים מהקבוצה, לא להתעצל ולצאת לעוד שעתיים של גלישה בקורוויליה.

ביום הרביעי גלשנו שוב בקורווילה. היה זה יום יפה והשמחה היתה רבה. ביום החמישי החלטנו לבצע גלישה קצרה בקורוויליה לבדנו, משום שאנחנו כבר סיימנו עם המדריך (יצאו לנו ארבעה ימי הדרכה, במקום חמישה, עקב התחלת החופשה ביום א' ולא בשבת). הלכנו גם לצפות בתחרויות הפולו, על האגם הקפוא (פירוט בהמשך). ביום השישי גלשנו בקורוויליה וצפינו בתחרויות ה-World Cup דאונהיל וסללום. אחח... המהירויות של הגולשות הללו היו פשוט מדהימות!

היות וטיסתנו ארצה היתה מתוכננת לשעה 23:00 והיות והסקיפס שקיבלנו היה לשבעה ימים ולא לשישה, כרגיל, החלטנו לגלוש חצי יום נוסף. ביקשנו בקלאב פינוי מאוחר, בשעה 14:00 וקיבלנו. גלשנו חצי יום נוסף בקורבטש, ביום עם שמש בוהקת, אבל גם עם טמפרטורה של מינוס 21! היה כיף אדיר, מדי שעה עצרנו לשוקו חם לחימום והפשרה והמשך גלישה. חצי יום זה היה בונוס מצויין.

קינוחים כיפיים לחופשה מוצלחת

מסתבר, שלגמרי במקרה, בחרנו לנו שבוע מאוד מיוחד לבלות בו בסנט מוריץ - גם שבוע שבו מתקיים טורניר פולו על האגם הקפוא של העיירה וגם תחרות עולמית בקורוויליה - שני אירועים, שהם חוויה אדירה ומיוחדת ומהווה פעם ראשונה עבור כולנו.

סנט מוריץ היא עיירה יפהפיה, השוכנת בתוך נוף דרמטי עוצר נשימה. פעמיים לקחנו סקיבס וטיילנו במרכז העיירה. די מהר התברר לנו, כי מוניטין היוקרה של סנט מוריץ אינו אשליה. מעולם לא ראיתי כמות כה גדולה של מעילי פרווה על כל כך הרבה נשים, כנראה שפוליטקלי קורקט לא ממש משחק תפקיד כאן. לא היה קשה למצוא חנויות המוכרות תיקי יד ב-20,000 יורו (!), קומקום תה ב-2,000 יורו, מחזיקי מפתחות ב-500 יורו ועוד - מופרע לחלוטין. מצד שני, מצאנו גם חנויות לא רעות בכלל לשופינג, במחירים טובים ובמיוחד חנות של בנטון, בה ביצענו קנייה גדולה ומשתלמת.

אנחנו לא ממש התעניינו בברים ובמקומות הבילוי. לאף אחד מאיתנו לא נותר כוח לעוד בילוי לילה מאוחר, כך שאיני יכול להמליץ על שום מקום, מלבד הקזינו במלון קמפינסקי, הסמוך לקלאב מד. אגב, שבוע במלון זה, עם סקיפס עולה כ-5,000 יורו לאדם... מחיר די רגיל בסנט מוריץ, כך שקלאב מד, אפילו שהוא ברמת 4 קלשונים, הינו האופציה הזולה ביותר לחופשה בעיירה זו.

ביום החמישי לחופשתינו, ניגשנו לראות את טורניר הפולו, שנערך באגם הקפוא. מדובר בחוויה מיוחדת ונדירה. כל שועי עולם מגיעים לטורניר זה, ניתן לראות בשמיים את כל המטוסים הפרטיים, הניגשים לנחיתה בסמרן הסמוכה, אחד אחר השני. המשחקים היו מותחים וברמה גבוהה ביותר (עד כמה שאני מבין). שוס אדיר: אחת מהקבוצות המשחקות היתה של רכבי הספורט המפוארים "מזראטי". בסמוך למגרש היה דוכן ובו ניתן היה להתרשם מהרכבים המדהימים. למי שלא יודע, רכבי "מזראטי" מכילים מנועי ושלדות פרארי. ביום השישי ניגשנו לגלוש ולצפות בתחרויות הגלישה. מי שלא ראה גולש מקצועי בפעולה, לא ראה כלום. המהירות היא כל כך אדירה והיא שמה בפרספקטיבה את יכולותינו שלנו.

חברות ציוד רבות פירסמו את מרכולתן, בסמוך למסלול וגם נתנו מגלשיים לניסיון ובדיקה. השתמשנו בשירות זה ובדקנו סוגים שונים של מגלשיים. להשלמת החוויה הכוללת, הרווחתי גם 300 פרנקים שוויצרים בקזינו, במשחקי הבלאק ג'ק, מה שהוזיל החופשה עוד יותר.

החופשה המצויינת הזו עושה לנו חשק לחזור לאתר ולקלאב הזה עוד ועוד. ייתכן שכבר בחודש מרס הקרוב נשוב לשם! אתר הסקי הוא מצויין ומגוון. נכון שמתחם שלושת העמקים הוא אתר גדול וטוב יותר, מבחינת סקי בלבד, אבל העובדה שבסנט מוריץ אין סנובורדיסטים, אין כמעט גולשים ותורים למעליות, הופכת את האתר לטוב ביותר, מבחינתינו, מה עוד שיש למעלה מ-300 ק"מ לגלוש בהם, שזה מספיק.

שילוב הקלאב המצויין, עם אתר שונה ומיוחד, הנופים הפנטסטיים והסקי נהדר - כל אלו הופכים את סנט מוריץ למועמד להיות אתר הבית הקבוע שלנו, בו נבלה את רוב חופשותינו, מעתה והלאה - עד כדי כך אהבנו את המקום.

את האתר הזה הישראלים עוד לא ממש גילו וישנם מעט מאוד מהם בקלאב ובאתר וזה ממש חבל. יש דילים טובים מאוד לקלאב מד סנט מוריץ ואני יותר מממליץ לגולשי סקי לגשת לשם.

לתחילת הכתבה

מתכננים חופשת סקי באירופה? הנה כמה כתבות שיעניינו אתכם:

• הגודל כן קובע! 5 הסקי-פסים הכי שווים בצרפת »
• סקי הכל כלול: המדריך למועדוני קלאב מד באירופה »
• הדרכת סקי: שאלות נפוצות על שיעורי סקי וסנובורד »