פלורידה קיז הם בעצם שרשרת איים בדרום פלורידה כשהרחוק ביותר נמצא מערבית לכולם ונקרא קיי ווסט (Key West), האי המערבי. את שרשרת האיים מחבר כביש מס 1 (1US) אשר מתחיל (או מסתיים, תלוי איך מסתכלים) בקיי ווסט. הכביש עובר באיים ומחבר אותם בגשרים, שחלקם ארוכים מאוד. דרך מקסימה, העוברת, בחלקה, בתוך הים.
קיי וסט היא עיירת נופש המציעה, כמו שאר האיים, בעיקר חופים וספורט מים (דייג לרוב, שנורקלים, שיט וכו`). פרסום רב קנתה לה העיירה בעקבות הבתים המפורסמים בה: ביתו של הסופר ארנסט המינגווי, בית הנופש של הנשיא טרומן שהפך למוזיאון ועוד. הנסיעה לקי ווסט מהקמפ בו חנינו ארכה כארבע שעות. ככל שהדרמנו לכיוון קיי ווסט, הלכו המחירים והאמירו. קיי ווסט, וכל האיים בדרך הינם תעשייה שלמה המבוססת על תיירות, בעיקר תיירות ימית. עשינו טעות אחת ונכנסנו עם הקרוואן (30 פיט אורכו = כ-9 מטר) לתוך הרחובות הצרים מאוד של העיר העתיקה (סטייל הרחובות הצפופים של תל אביב).
"לאן הבאת אותי?" (אני הנווטת). "תוציאי אותי מפה, אני מזיע !" (ובכלל היה קר באותו יום). כשיצאנו לכיוון הכביש "הראשי" יעקב הסכים לנשום חזרה ואמר שכל הזמן הוא רק דאג לא לגרד איזה רכב בצד או איזה כבל חשמל מעלינו. מיותר לציין כי זה היה כל מה שראינו מקיי ווסט. חזרנו לכיוון האיים הצפוניים יותר, בתקווה להרגע ולמצוא קמפים במחירים סבירים יותר (לא שיש משהו סביר במחירים בפלורידה קיז). נחתנו על ביג פיין קיי (Big Pine Key) כי שם מצאנו אינטרנט קפה. פיצוי לילדים ולנו על נסיעה ארוכה. בביג פיין מצאנו גם קמפ ללילה. היום שלמחרת היווה פיצוי הולם לתלאות האתמול. קמנו לבוקר נעים. מהמידע והפרוספקטים שצברנו גילינו שיש במרתון, האי הבא, מוזיאון טבע והיסטוריה למבוגרים עם פינה מיוחדת לילדים.
Museums and Nature Center of Crane Point Hammock: מרכז הטבע מציג את חיי הטבע באזור ויש בו גם פינה היסטורית של חלוצי האיים. בכניסה למרכז יש תצוגה של בעלי חיים מפוחלצים. הקטע הנחמד נמצא בהמשך. יש פינת מוזיאון מיוחדת לילדים (היא אשר משכה אותנו להכנס ואליה גם חזרנו בתום הטיול במוזיאון). האזור המוקדש לילדים מכיל חדר הבנוי כספינת פיראטים עם חלון בריצפה המראה גולגלות ושיירי עצמות. יש תיבת תחפושות ממנה נהנינו מאוד, טלויזיה עם וידאו להפעלה עצמית המציג סרט על החיים בים ותצוגות של עולם החי בתוך אקווריומים. מחוץ למבנה פוגשים 2 תוכים מדברים שהצחיקו אותנו ואת הילדים מאוד.
מחוץ לכל המבנים נמצאים שבילי הליכה (השייכים גם הם למרכז הטבע) למרחקים שונים המציגים את הצומח הבאי. התחלנו ללכת במסלול הקצר. בדרך הגענו למבנה הסטורי ששימש כביתו של נזיר שגר באזור לפני 100 שנה. עומר ביקשה לחזור בגלל כאבי בטן. היא חזרה עם יעקב. נשארנו אמא ושתי בנות. המשכנו ללכת עוד כרבע שעה כשפתאום נכנסנו ליער, מנסות לנווט ע"פ מפה סכמטית שקיבלנו בכניסה. האמת, השבילים היו מסומנים, אבל לענבר והגר היה נדמה שאיבדנו את הדרך. לא אמרתי כלום. השבילים עברו בתוך היערות, בגשרים מעל הביצות ובדרכי עפר. בעיני היה מקסים. בעיניהן היה מעצבן. חזרנו לפינת הילדים להתחפש עוד קצת.
המוזיאון/מרכז טבע נמצא באי מרתון במייל מס` 50 (המיילים בכביש מס` 1 ממוספרים מקיי ווסט בדרום ועד הכניסה לאיים צפונית לקיי לארגו - פטנט מצויין למטיילים הרבים). טלפון- 9100-743(305). כתובת- Mile Marker 50, gulfside, Marathon, Florida Keys. כמה עלה- $19 לכולנו אחרי הנחת קופון בסך $4. המשכנו צפונה לאי קיי לארגו (Key Largo) שם נשארנו ללון. באזור קיי לארגו נמצאת שמורת טבע תת-ימית גדולה של שוניות אלמוגים, בפארק הלאומי ע"ש ג`ון פנקאמפ (John Pennekamp Coral Reef tae Park). עלינו על ספינה עם ריצפת זכוכית כדי לצפות בשמורה. שם הספינה "מלכה אפרקאית" (African Queen), אותה ספינה ששימשה את המפרי בוגארט וקתרין הפבורן בסרטם מלכה אפריקית והוסבה לספינת תיירים. השייט ארך שעתיים במהלכן האכלנו שחפים מעל הים. היה מהנה אבל לא מסעיר.
את הימים הבאים העברנו בעיירה משמימה בשם Clewiston ובפלנטיישין אצל פאני ושלמה, בהמתנה לכרטיס המגנטי של הבנק. בסופו של דבר הלכנו לברר את העניין בסניף הבנק וגילינו כי הכתובת שרשמה הפקידה היתה שגויה (מסקנה - תמיד לבדוק את הפרטים). קיבלנו כרטיס זמני המאפשר רק להוציא כסף בכספומטים עד שיגיע הכרטיס הקבוע. החלטנו להמשיך לאורלנדו. כשיגיע הכרטיס סוף-סוף הם ישלחו אותו אלינו.
