הקדמה
זאת הייתה חופשת הסקי הראשונה לאחי, חבר טוב שהצטרף ולי. בעבר התנסיתי ביומיים סקי בדרום אמריקה (ברילוצ`ה, ההיית או חלמתי וכו`) וגיא טען שהוא ניסה פעם סנובורד בחרמון ושרד בשביל לספר, אבל ת`כלס -; היינו חבורה של מתחילים נלהבים לשלג, שמצידו הסביר לנו פנים, גם אם מקרוב מדי לפעמים. בולגריה נבחרה בדיל מאורגן, בעיקר עקב המחיר הנוח שהגדרנו לעצמנו, והרעיון, שבתור מתחילים, עדיף להתחיל באתר בסיסי שנוכל למצותו ולהנות ממנו כמה שאפשר, ולא להשקיע זמן בלוגיסטיקה מיותרת, מה שאכן הוכיח את עצמו.
אנסה לסכם בכמה מילים בדיווח זה על האתר, ההכנות והציוד, ההדרכה, מה היה טוב ומה היה חסר, ובכלל. אין צורך לציין, אני פונה לגולשים וגולשות באותה נשימה קפואה. אתחיל מהשורה התחתונה -; אתר בנסקו הוא בחירה טובה ונוחה מאוד לגולשים מתחילים או בינוניים, לחבר`ה שמצרפים בן/בת זוג להתנסות ראשונה בסקי ומחפשים אתר עם הדרכה סימפטית, מדרונות מתונים ארוכים, ואחלה אווירה. בדיווח.
לתחילת הכתבה
הגעה לבנסקו
טיסות אל על יובילו אתכם בשמחה לסופיה, בירת בולגריה, בשעתיים וחצי בלבד. שם חיכה לנו טרנזיט (הבורגנות המאורגנת, ציינתי כבר) שהוביל אותנו אל עבר היעד - העיירה בנסקו, המרוחקת 160 ק"מ משדה"ת - בכשלוש שעות נסיעה מנומנמות. העיירה עצמה חביבה מאוד ולא גדולה - מרכז העיר כולל שני רחובות וחצי, שעמוסים בחנויות ציוד סקי, מזכרות, מספר מסעדות ופיצריה פינתית לא רעה, ומוקף בעשרות מלונות ודירות אירוח בסגנון אירופאי מובהק, המון עץ, צבעים חמים, מרפסות, ובכלל צביון שליו, נעים וסימפטי. נכון ל-2008, עדיין נראים פה ושם איזורים בפיתוח ובנייה, ונראה כי הבולגרים בונים על בנסקו כ`אבן שואבת` לגולשים באלפיהם בשנים הקרובות, לפחות על סמך כמות המלונות שאנחנו ראינו שם. במרכז העיירה עובר נהר וגשרי עץ עמוסים בשלג, כפי שלמדנו באחד משיטוטינו שם (אנחנו ידענו איפה אנחנו בדיוק, זה המלון פשוט החליט לחפש את עצמו, אתם יודעים איך זה). על אף שעיקר העניין בעיירה הוא הסקי, יש מספר מסעדות קטן למי שיבקש לאכול ארוחות רומנטיות בחוץ, במחירים סבירים למדי (40 50 Leva לזוג, שזה בערך 120 שקל), ופאבים לאפרה סקי המתבקש.
לגבי ציוד הסקי שנמכר שם בחנויות-; אם זה נראה לכם זול, מרגיש לכם זול, ועולה לכם זול -; אז זה זיוף. אישית פנטזתי על מעיל The North Face יפהפה, שחור כחול, מתפרק ומכין קפה ב-350 שקל, אך ביום האחרון שהקדשנו להסתובבות קצרה, גיליתי שזה יותר The North Fake, The South leg, ושאר חבריהם מסין. בל נשמיץ, יש גם ציוד מקורי ושווה, אבל הוא נמכר במחירים די ישראליים, ככה שאת חווית השופינג והשלמת הציוד תשאירו לפעם אחרת.
קצת על עלויות: בדקנו כמה בירות, לטובת הגולשים בארץ כמובן, והמיובאות הן באזור ה- 2-4 Leva בעיר ובמסעדות האתר עצמו, שזה לא רע. מוזר או שלא, אבל המלון גבה תוספת על שתייה חמה בחדר, אז הצטיידנו בנס קפה, חלב, תה וחטיפים בסופרמרקט מקומי, במחירים זולים מאוד. מילה אחרונה בנושאי כלכלה מושלגת -; המטבע המקומי כיום הוא Leva (כ-3.16 שקל, נכון לינואר 08`), אבל בתכנון בולגריה עוברת ליורו, אז חשוב שתתעדכנו לפני שאתם נועלים עד הסוף את הביינדיגנס.
מלון
למרות או בגלל כל הלבן שמסביב, המלון שלנו נקרא SunRise והוא מתהדר ב-4 כוכבים. הלובי יפהפה, שילוב של עץ, בר קטן, פלזמות איכותיות, ספות עור נוחות מול אח מפנק בלילה, כשהשלג יורד באיטיות בחוץ, והבירות קרות בפנים. לחובבי הספא והמסאג`, ניתן לקבלם בתשלום במלון. הג`קוזי התאים בול, אחרי כמה ימי גלישה כאובים (בתוספת תשלום, כ-10 Leva), הבריכה והסאונה לעומת זאת בחינם. האוכל היה באזור הסביר, לא יותר, ובכלל, חובבי הדת והמסורת, הכינו עצמכם לשבוע צמחוני, כי הבולגרים מחבבים את הבשר שלהם נמוך, לבן, ועם כל דבר. עם זאת, ארוחות הבוקר היו חמות, מפוחממות ומספקות בהחלט -; רעבים לא תצאו מבולגריה. החדרים היו ברמה גבוהה. קיבלנו סוויטה לשלושה, רצפת פרקט, טלויזיה, מטבחון קטן, ספות, ובעיקר -; חימום נעים שקיבל את פנינו כל ערב מחדש. זה מזכיר לך שלפני המילה `סקי` בשבוע הזה, יש גם את המילה `חופשה`.
האוכלוסיה
בצורה לא מפתיעה, בולגרית. חוץ מאיתנו, קומץ ישראלים, היו שם לא מעט חבר`ה בשנות העשרים -; שלושים ממזרח אירופה ובריטניה. הגולשים המקומיים לא ממהרים להתיידד, אך אדיבים כשצריך, וטווח הגילאים רחב, ממשפחות עם ילדים, צעירים ומבוגרים. האנגלית בסך הכל בסדר, וכמו בכל מקום, הילדים והנוער שולטים הרבה יותר טוב.
האתר
ביום הראשון עוד ירד עלינו שלג, שחזר לבקר קצת ביום שלישי וקצת ברביעי וחוץ מזה זכינו בשבוע שטוף שמש יחסית. כמובן, רצוי לבדוק את התחזיות באינטרנט לפני תחילת החופשה שלכם ובמהלכה. מבחינת השלג, המצב הולך ומשתפר, ככל שעולים למסלולים הפחות "חרושים", מן הסתם. היו מקומות עמוסים בשלג בתולי וכיפי, במיוחד למי מהקוראים שאוהב לרדת באוף-פיסט בין עמודי הרכבל והיער עצמו, והיו מדרונות שהסתיימו בשכבת קרח חלקלקה, כמו המסלול שמוביל מהאתר לעיירה עצמה. יצא לנו להתרסק על כולם, למען המחקר, המדע והכתבה הזו.
הדרכה - המדריכים היו יעילים ובעלי אנגלית ברמה טובה. המדריכה שלנו, ספציפית, הייתה מקצועית ונחמדה. היא קלטה את השגיאות, נתנה טיפים טובים והשקיעה מעבר לזמן השיעור המוקצב, לטובת זה שכל מי שרוצה, יתרגל עוד כמה פעמים כל מיני פניות ודברים שמפחידים בהתחלה בסנובורד, ואחר כך זורמים כל כך בטבעיות.
שאטלים -; הסעות מהמלון לאתר וחזרה, יוצאות כל 20 דקות בשעות הבוקר ואחר הצהריים. אחד הלקחים שלי מהחופשה זה שדווקא באתרים האלו, הזולים יחסית, שווה לבדוק מלונות "על האתר" עצמו. מלונות אלו מאפשרים לחסוך זמן בתור בבוקר ובחזור פשוט לגלוש עד החדר, עם איזו זריקת זנב של הבורד כשמגיעים לדלת, מבהילים את החדרנית או משהו כזה.
גונדולה -; לאחר תור לא קצר, שמשתרך כל בוקר (בין מספר דקות לשעה בקירוב), הגונדולה תקח אתכם לאתר עצמו בעשרים דקות, כלומר לאזור בו מתבצעת ההדרכה וממנו יש נקודת יציאה לשאר הרכבלים (המעליות) בהר. מתוכננת להיפתח גונדולה נוספת לקראת 2009, דבר שבהחלט יסייע בבקרים עמוסים. כל האתר הוא בהשקעה אוסטרית, והדבר ניכר בציוד, בתכנון ובסדר. בשאר האתר ובעלייה למסלולים שונים, התור היה די זניח, הסקי-פס יכול להישאר כל היום בכיס, הכל אוטומטי ומהיר.
מסלולים -; בתור שבוע הסנובורד הראשון שלי, האתר היה מעולה מהבחינה הזו: מדרונות עמוסי שלג, מסלול כחול ארוך וקצת מאתגר (היי, התחלה, בכל זאת) עם קטעי גשרים עמוסי שלג ופניות לא מאיימות בחזרה לעיירה, מסלולים כחולים ואדומים מפסגת ההר בוריאציות שונות. את השחורים ניתן היה לספור על כף רגל אחת. הכוונה למסלולים השחורים, אגב. לחובבי הנתונים: כ-65 ק"מ מסלולים בסך הכל, מתוכם 25 כחולים, 29 אדומים והשאר שחורים. מפת האתר ברורה וקלה לתכנון, התמצאות וניווט. אנחנו ניסינו את כל המסלולים הכחולים באתר עד היום הרביעי לגלישה וכל שנשאר הוא כמובן לחרוש אותם שוב ושוב ביומיים שנותרו, בכל הצורות האפשריות ולגוון עם קצת אדום בצד. ת`כלס, מי שמחפש נוף משתנה כל יום, מרחקי מאות ק"מ, מסלולי קפיצות מתקדמים, ואוף-פיסטים לרוב -; לא ימצא בבנסקו את מבוקשו. גולשים מתחילים, שבוע שני או שלישי, ייהנו עד הגג, שהוא בגובה 2600 מטר, אגב.
מסלול אהוב במיוחד - טוב, זה קל. אחרי הגונדולה הראשונה, שתנחית אתכם באתר, תמשיכו למסלול 6 במעלית קצרה, משם תרדו בגלישה דרך מסלול 4 וקחו את המעלית הארוכה עד לתחילת מסלול 3. לגלוש על הצד איזה 200 מטר (היי, אפילו עקפתי איזה צמח. זה נחשב אוף-פיסט?), משם את מסלול 3, מסלול 10, וחזרתם לנקודת המוצא -; הגונדולה. נשמע מסובך? כל העסק הוא כחול, פשוט מאוד על מפה (ובשטח). אישית לקח בערך 30-45 דקות (תלוי כמה התעקשנו על סרטונים מוצלחים בדרך), ועם כמה מדרונות מעניינים ועמוסי שלג כיפי.
תותחי שלג - יש והרבה. לפי המידע הניתן בבנסקו, כ-50 תותחי שלג פעילים באתר, ואכן רואים אותם בכל פינה, מעיפים שלג ויוצרים רמפות בלילה.
Half-Pipe - יש מתקן שעשועים אקסטרימי לקופצי הסנובורד. לא יודע איך הוא מבפנים, אני שומר משהו לחופשה הבאה, אתם יודעים.
אפרה-סקי
באמת ששקלתי לספר בחלק הזה על כמה יצאנו, התפרענו, שתינו לשוכרה והטרדנו גולשות תמימות, אבל היינו די מפורקים, האמת. המלון היה מרוחק כעשר דקות הליכה (מי אמר נצח?) ממרכז העיר והמועדונים, גם ככה התגבשנו לחבורה ישראלית משעשעת במלון, סגרנו כל ערב על בירות, קלפים וחוויות התרסקות יומיות בפאב המלון בלובי, אבל המועדונים בהחלט שם. ביום שישי יצאנו לבדוק את האווירה בעיר, והיה מעולה -; התמקמנו בפאב/מועדון בעל שתי קומות, להקת קאברים הזויה שהגיחה בשלב כלשהוא, צ`ייסרים לרוב ובכלל -; אחלה אווירה. התיירים כאמור הם בעיקר מבריטניה והשכבות היותר מבוססות של בולגריה. אה, ואנחנו.
לתחילת הכתבה
אטרקציות נוספות
למי שיתחשק לצנוח במצנח רחיפה עם מדריך: יש באתר. זה נראה די מגניב, מילא העניין של לגלוש עד שמתנתקים מהקרקע ולצפות על הכל מלמעלה, שהוא אטרקטיבי לכשעצמו, לראות אחד מהם נוחת וסוחף איתו במצנח בטעות ילד תמים זה כבר באמת משעשע. לילד שלום. כפי שציינתי, במלון בו שהינו יש ספא וג`קוזי בתשלום, ואני מניח שניתן למצוא דברים דומים גם בשאר המלונות בעיירה.
המלצות כלליות
עדשות מגע -; משקפיים זה די מטרד, בכל ספורט כמעט. בספורט התרסקותי כמו סנובורד זה בכלל לא נעים (ואלוהי השלג יודע שנופלים הרבה בהתחלה). אני הלכתי על עדשות מגע יומיות באתר ובשילוב עם גוגלס טובות היה מצוין. ממליץ גם למרכיבי משקפיים שלא ניסו עדשות, זה די עושה את ההבדל (כלומר, בדרך לנחיתה על השלג אני לא עסוק בלתהות אם אני הולך לנפץ משהו, וזה כיף).
הציוד באתר -; קטונתי מלבקר ציוד סקי/סנובורד על השבוע הראשון לגלישה, אבל נראה שהם די מאורגנים שם. הנעליים הראשונות שנתנו לי היו מאוד נוחות למשך כל השבוע, הבורד הגיב טוב, שום דבר לא `עשה בעיות` והמקומיים היו אדיבים ונכונים להחליף אם משהו לא עבד למישהו. המותג המוביל שם הוא בעיקר Atomic.
מה למדתי כשקניתי ביגוד בארץ -; המון. לא אתחיל לפרט פה מחירים וחנויות, הרגישות האינטרנטית ברורה לכולנו. בגדול, חנויות עודפים הסתברו כאחלה מקום למציאות. אישית התעקשתי על לקנות ביגוד, לא להשאיל (ולהרגיש אשם אם קורה משהו לציוד היקר) ולא להשכיר (כנ"ל. לא חבל? עדיף כבר שיתאים בול ויישאר אצלי) ואת ציוד הגלישה עצמו (נעליים ובורד) השכרתי באתר כחלק מהדיל. רשימת הציוד שלי כללה (הישארו עימנו, בסוף אני מפרט מה שכחתי להביא וזה יותר מעניין):
תיק גדול:
- מכנס סקי -; אטום למים ועם מיקרו פליז דק ומפנק בפנים -; שווה בהחלט, לא מזיעים בזה. ולגבי הרוכסנים האלו לאיוורור? זה באמת עובד. מגניב.
- מעיל סקי -; שלי אישית לא מתפרק ל-2 שכבות, אבל זה פיצ`ר נחמד. שיהיו הרבה כיסים גדולים וסגורים, ושיהיה אחד קטן, נוח ואטום למים לסקי פס, כרטיסים שונים של השכרת הציוד וכו`. יש כאלו שבביטנה יש להם מקום לגוגלס ובד מתאים לניקוי.
- גוגלס -; מסתבר, שהאלו שמתאימים גם למרכיבי משקפיים לא יקרים יותר, זה בסך הכל איזה כיפוף קל בצד המסגרת של הגוגלס, שנותן אופציה למסגרת של משקפיים להיכנס שם בין הספוג והפנים. הזגוגית הכפולה וחורי האיוורור? נכון, זה הכפיל את המחיר של הגוגלס, אבל זה היה שווה בתנאים קשים של ערפל ושלג (והיה איזה יום כזה), ובשמש חזקה הם היו מצוינים.
- מכנס וחולצה תרמיים -; סט אחד מספק, הם פשוט מתייבשים בחמש דקות במלון ומקסימום אפשר לכבס אם מצבם ממש קשה (רמז: כשהאורחים בורחים לכל עבר כשאתם נכנסים).
- גרבי סקי -; טיפה יקר אבל שווה, גם כשייכנס קצת שלג -; ומתישהו זה קורה, אז השלג פחות מורגש, שלא כמו בכותנה רטובה. לשבוע מספיקים 2-3 זוגות.
- כפפות סנובורד -; לשלי היה גם מיגון סמי-רדיואקטיבי בערך בכפות הידיים, שהציל אותי ביומיים הראשונים. לא לחסוך על הפריט הזה, לא כקלישאה.
- פליזים -; כובע שמכסה גם את האוזניים (או כיסוי נפרד לאוזניים) וחם-צוואר (אכן, לצוואר) שהיה עליי בקטעים קרים כמו רכבל או סתם מזג אוויר מושלג ובקטעים חמים כמו גלישה ממושכת או שמש, היה הפריט הראשון שנכנס לתיק הקטן ונתן לנשום. חולצת מיקרופליז דקה, מעל השכבה הטרמית ומתחת למעיל. דווקא ג`קט פליז עבה נמצא חסר משמעות בחופשה הזו, גם ביציאות לובשים מעיל סקי. זה בסדר, כולם נראים מוזר.
- פק"ל רפואה -; שלא נדע, אבל יצא לנו להשתמש, לאו דווקא בחבישות ובאלכוהול, אלא בתחבושת אלסטית לברך כאובה (במפתיע, את השקית עם הקרח היה קל לארגן), כמה פלסטרים, ואבקת טלק נגד פטריות, שהיה הדבר הראשון שנכנס לנעלי סנובורד מהשכרה, וכך גם הם אווררו בלילה. משחת בן-גיי עוזרת קצת לפני השינה ותמיד טוב שיש קרם הגנה מהשמש ושפתון בתחילת היום.
- ספר -; מאסט, מבחינתי. להתאוורר קצת לפני השינה, למקרה של חס וחלילה פציעה שמשביתה לאיזה יום, לטיסה (או לדחייה של 12 שעות בטיסה חזור, גם זה היה לנו), ואם אתם גולשים באמת טובים, אז בין עץ לעץ, כשמשעמם.
- הדברים הרגילים - גרביים, תחתונים, ג`ינסים + סווטשירטים / חולצות יציאה, ברמודה (לג`קוזי), כלי רחצה, עדשות מגע וחומר טוב (לשוטרים מבין קוראינו, הכוונה לנוזל לעדשות), איזה שרוואל כפיג`מה וזהו.
תיק קטן:
התיק שעלה איתי למטוס היה עליי בגלישה (ולא הפריע):
- נגן מוזיקה -; יום אחד, כשאהיה ממש טוב או שזה יתחיל לשעמם אותי, אני אשמע מוזיקה ואגלוש. בינתיים, האדרנלין הספיק, והעדפתי להיות קשוב לסביבה. עדיין, יעיל בנסיעות.
- שקית שתייה -; נוח בגלישה כמו לרכיבת אופניים, אם כי היו ימים קרירים משהו שהקשית קפאה לחלוטין. אם יש דברים שמשעשעים בדיעבד, זה בטח אחד מהם.
- מצלמה -; אם יש לכם מצלמה קטנה ונרתיק קשיח בשבילה, אתם מסודרים (כיס פנימי של המעיל, וזה בסדר. לא נופלים על החזה, בשום צורה שניסינו, ובאמת שהתרסקנו מאוד יצירתי לפעמים).
- הדברים הרגילים, גרסת התיק הקטן - דרכון, כרטיסי טיסה, כל הוואוצ`רים מחברת הנסיעות, כסף, ביטוחים וניירת - קיצר, כל הדברים שאתה בודק כל חמש דקות שהם עדיין שם.
מה היה חסר ויילקח בטיול הבא:
- ממליץ, בעיקר להתחלה, מיגון ברכיים. היום-יומיים הראשונים הם די קריטיים, ונפילות על קרח הן לא נעימות בכלל. מיגון טוב לפעמים נותן גם קצת אומץ. ראיתי את זה על גולשת שקנתה שם מיגון ברכיים וקסדה, הפחד לקח צעד אחורה והרמה עלתה.
- קפה -; לא כל הפק"ל מהמילואים, פשוט קצת נס או שחור טוב -; עושה את החדר במלון כמו בית, ולך תמצא קפה שחור עכשיו (רמז: אין).
- נעלי בית -; או משהו נוח, להסתובב איתו במלון. אחרי יום שלם בנעלי סנובורד, זה פינוק שלא קשה לארגן.
לסיכום, או, מתחיל לספור אחורה לחופשה הבאה,
בנסקו היא בחירה טובה, מסבירת פנים, קרובה, לא יקרה וסימפטית לגולש המתחיל. האתר לא גדול אבל בהחלט סיפק אותנו לשבוע של כיף ושלג צרוף. בתקציב של 800 יורו ואפילו פחות, שגם מותיר קצת בצד לרכישת ביגוד איכותי, אזי האתר הוא בחירה מצוינת.
דויד, גיא, עידן ומיכל -; היה כיף, תודה.
הדיווח משתתף בתחרות דיווחי גולשים לעונת 2007/8 ומתחרה על פרס חופשת סקי!
