הגעה לאתר הסקי

ב-3 למרץ 2012 (פורים) נסענו לחופשת סקי משפחתית עם קבוצת הדרכה בעברית של סקי טריפ - קשרי תעופה. הילדים בני 5.6 ו-8.6 וזאת החופשה השלישית שלנו עם הקבוצה. כשבוע לפני הנסיעה, נערכה פגישה לקבוצה, שם קיבלנו הסברים ופגשנו חלק מהאנשים. טסנו עם סאן-דור למינכן. עשינו צ'ק אין שלוש שעות מראש (כמו ילדים מאוד מאוד טובים) והתברר שיש לנו משקל יתר (לראשונה בחיינו). היות שלא הבנו שיש אפשרות להעלות איתנו את משקל היתר כציוד אישי למטוס עצמו (ופשוט לא לשלוח בבטן המטוס), נלחצנו לשניה. בסופו של דבר, שלחנו צ'ימידן ריק ועלינו למטוס עם מעילי הסקי ונעלי הסקי ביד. בחזרה כבר לא הייתה בעיה, כי מגלשי הסקי הזולים שלי כבר התיישנו מאוד אז זרקנו אותם, ובנוסף, אחת המזוודות (שבעצמה שקלה לא מעט נקרעה), כך שאפילו הצלחנו לשלוח את נעלי הסקי (מחוסר מקום לא שלחנו את המעילים, אבל נראה לי שגם זה היה עובר).

 הטיסה עברה מצויין וכך גם הנסיעה באוטובוס לאתר (כשעתיים). מרבית הדרך על אוטוסטרדה ורק הקטע האחרון הוא טיפוס מעט תלול לאתר. הגענו למלון לקראת אחר הצהריים, עשינו צ'ק אין והלכנו לשכור ציוד. הערה לגבי הטיסות: בטיסה שלנו היו עשרים נוסעים מהקבוצה. שאר הקבוצה (כמאה איש) התחלקה לשתי טיסות אחרות (אחת עם קונקשיין דרך מינכן לפרנקפורט, והשניה עם ארקיע דרך מינכן. לא שמעתי על בעיות מיוחדות או יוצאות דופן, מנוסעים שהגיע בטיסות האלה).

השכרת הציוד

את הציוד שכרנו בחנות קרובה מאוד למלון. הציוד היה טוב והשירות היה אדיב. השנה התור היה פחות נורא מבשנה שעברה וגם ההשכרה הייתה מסודרת יותר (יותר בזכות המקומיים מאשר השוכרים). לעובדים בחנות הייתה המון סבלנות. הם שאלו את הילדים לגבי בקשות מיוחדות בציוד. הילדה ביקשה קסדה וסקי יפים וקיבלה קסדה לבנה עם קישוטים של קיטי וסקי עם קישוטים ורודים. מיד גם הקטן רצה וקיבל קסדה לבנה עם להבות וסקי של "אלופים". מיותר לציין, שהשבוע התחיל מעולה. את הציוד לקחנו ביום הראשון לגונדולה. קובי (מנהל/מארגן הקבוצה) חילק לכל אחד מאיתנו כרטיס לשמירת ציוד בחנות הסקי, שצמודה לגונדולה של שפאו. בסוף כל יום, הפקדנו את הציוד בשמירת החפצים וכך לא נסחבנו איתו הלוך ושוב. יוצאי דופן היו הילדים, שחזרו כל יום עם הנעליים והקסדות למלון (את הסקי השאירו בלוקרים) והקטנטנים, שהשאירו את הסקי בבית הספר לסקי (גלשו במסגרת בית הספר המקומי, ארחיב בהמשך, בסעיף ההדרכה).

במסלול בית הספר בסקיוולט, צילום: מנדי אברםבמסלול בית הספר בסקיוולט, צילום: מנדי אברם

העיירה Sheffau

זאת עיירת הסקי הקטנה ביותר שהייתי בה. יש בה רחוב ראשי עם כמה התפצלויות קטנות לרחובות קטנטנים. ברחוב יש סופר, חנות סקי, כנסיה (שלידה גם משרד בית הספר לסקי ומאחוריה בצמוד לרחבה שלה מוקם בניין בית הספר וגן הילדים ואיזשהו מתנ"ס) ומספר מצומצם של מלונות (אני הצלחתי לראות שניים, חוץ מהמלון שאנחנו היינו בו). יש מאפיה בפאתי העיר בדרך לגונדולה.

 מלון Kiser in Tirol הינו מלון משפחתי, המדורג כמלון ארבעה כוכבים. כל מתקני המלון מותאמים לילדים ולכבודם, כאשר יש פינוקים והתאמה למבוגרים. למשל, במיטות של הילדים היו שמיכות פוך מפנקות קטנות יותר, כדי שלא יהיו כבדות או יחליקו. למלון יש ספא מדהים למבוגרים (כלול במחיר), הכולל סאונות, חדרי התרגעות, מקלחות עם שמנים אתריים ועוד. גם לילדים יש חדר ספא מקסים עם סאונת ילדים (חדר אדים לא חם). יש בריכה מחוממת ובריכה חיצונית (בקיץ). לטעמי, המים בבריכה היו קרים מדי, אך הילדים מאוד נהנו ולהם זה לא הפריע. יש גם חדר ביליארד לילדים ומתקנים בחצר. מה שאהבנו במיוחד (והתאפשר בגלל אופי השהייה שלנו - המלון היה מאוכלס כמעט רק בקבוצה שלנו - חוץ משלושה חדרים) היה העצמאות שהייתה לילדים. הם קיבלו מפתחות לחדרים עם שרוך ויכלו ללכת לחדרים לבד (גם הקטן בן החמש וחצי). אנחנו הזמנו שני חדרים עם דלת מקשרת וסבתא שהצטרפה אלינו הייתה בחדר רגיל.

 החדרים היו מרווחים. לא מפוארים, אך בהחלט נעימים. בחדרים שלנו היו בכל חדר שירותים (בחדר שרותים נפרד מחדר הרחצה), חדר רחצה עם שני כיורים, מקלחת ואמבטיה. כמובן שטלויזיה, פינת ישיבה קטנה וארונות. החדרים היו מאוד נקיים ונעימים. המלון הוא בפורמט של הכל כמעט כלול (למעט ארוחת צהריים, אבל יש ארוחת אחר הצהרים, שכללה יום אחד עוף ופירה, יום אחר פסטה ותמיד עוגה). למען האמת, בהתחלה זה היה קצת מפתיע. תמיד מקבלים אוכל שהוא ברמת החטיף (למשל, פסטלים מטוגנים למיניהם) ועוגה עם קפה ושתייה קלה. ארוחת הערב הייתה במזנון ותמיד הייתה מנת ילדים. האוכל היה טעים ברובו ומאוד מגוון וכלל גם יחסית הרבה ירקות ומנות צמחוניות. בין השעות שש לשמונה (השעות העיקריות של ארוחת הערב) רוב השתייה חינם (כולל אלכוהול-בירה ויין). השירות במלון ובמסעדה, היה יעיל, אדיב ומסביר פנים. אתר אינטרנט: www.hotelkaiser.at

מבחינת נגישות המלון לאתר - באתר האינטרנט של המלון וגם על פי דיווחי קובי, המלון מתעקש שיש יציאה בגלישה לגונדולה. בפועל, זה לא נכון. אכן, יש מסלול מישורי במיוחד שאפשר לצאת עימו לגונדולה (למי שאוהב שלג עמוק שלא עובר עליו חתול בלילה והתעמלות נמרצת בבוקר) אך אין אפשרות לחזור בגלישה, מה שאומר שאם רוצים לצאת בגלישה חייבים לחזור עם הסקי (עסק די מסורבל). אנחנו ידענו שזה המצב מראש, כי במפגש הקבוצתי שהיה שבוע לפני החופשה, קובי אמר זאת. הסידור שהיה לנו עם שמירת החפצים בגונדולה היה מעולה. חוסר היכולת לצאת בגלישה ממש לא הפריעה. ממש בכניסה למלון עוצר סקיבס בתדירות גבוהה יחסית. מה שצריך לקחת בחשבון, זה שהתחנה של המלון היא האחרונה בסיבוב, ולפעמים יש עומס באוטובוס. זה לא בעייתי ומפריע רק כשצריך להיות למעלה בשעה מסויימת (למשל, קבוצות המבוגרים שגלשו עם הדרכה מקומית, או מי שבחר בהדרכה פרטית מקומית, היה צריך להיות בנקודת המפגש של בית הספר- ליד הגונדולה של שפאו בעשר).

 אם נמצאים בלי ילדים, הגונדולה נמצאת במרחק של עשר דקות הליכה. בגלל האופי של הקבוצה, שנועדה לשחרר את ההורים הגולשים לגלישה ולהשאיר את הילדים באחריות מדריכים ישראלים או בעלי תפקידים בקבוצה (אורלי-אם הבית, רוויטל המפעילה החברתית וקובי מארגן הקבוצה), התאפשר לנו לצאת לפני הילדים ולהגיע בזמן למפגש עם המדריכים מחד, ולווסת את העומס של הקבוצה על האוטובוס מאידך (הילדים עלו על האוטובוסים בהדרגה ולא כולם בבת אחת).

האתר סקיוולט

סקיוולט (פירוש השם הוא "עולם הסקי" בגרמנית, וכשמו כן הוא) הוא אתר הסקי המקושר, הגדול ביותר באוסטריה. הוא כולל 279 ק"מ של מסלולים על פי ההתפלגות הבאה:

  • 124 ק"מ מסלולים כחולים
  • 128 ק"מ מסלולים אדומים
  • 11 ק"מ מסלולים שחורים
  • 16 ק"מ מסלולים שחורים ב-Off Piste

המסלולים מטופחים מאוד, המעליות חדישות ביותר ואזורי לימוד הסקי מצויינים למתחילים. יש גם מסלולים למדידת מהירויות הגלישה (לדוגמא, מסלול 7), כמו גם מסלול לצילום וידאו של הגולש (מסלול 66 ברכס ברנסטדל). האתר מבטיח שלג מתחילת העונה ועד סופה בעזרת כיסוי של 1000(!) תותחי שלג (השנה לא הפעילו אותם, לטענת המדריכה שגלשתי עמה). המסלולים עצמם רחבים מאוד, ולמעט מסלולים מקשרים, שהם צרים יותר, כל המסלולים שנתקלתי בהם היו רחבים ואפשרו גלישה נוחה ונעימה, ללא צפיפות. רמת תחזוק המסלולים היא גם על פי מצבם בפועל. אחד המסלולים (67) מסומן במפה באדום, אך בגלל מצבו בשבועיים שקדמו להגעתנו וגם בזמן שגלשנו שם (חלק תלול שלו היה מכוסה בקרח), הוא סומן כשחור. המסלול עצמו כייפי מאוד ובגלל רוחבו, לא היה קשה במיוחד.

 ברכס של העיירה סול יש סקי לילה ומסלולי מזחלות בלילה (לא הלכנו, אז אינני יכולה לדווח. שמעתי שזה נסגר מוקדם, כדאי לברר באופן ספציפי יותר במקום). השנה, בגלל כמות השלג, נוספו מסלולים חדשים שהיו נחמדים. באופן כללי, זה אחד האתרים המתוחזקים ביותר שגלשתי בהם. בנוסף, אם מישהו רוצה, יש אפשרות להרחיב את הסקי פס לאתר של קיצהבול ולהגיע לשם בעזרת קישוריות. זכינו לשלושה ימי שמש ולשלושה ימים קרים מעוננים ומושלגים (לא ברצף. ראשון רביעי ושישי היו שימשיים, שני שלישי וחמישי מושלגים מעורפלים וקרים מאוד). לכל מצב של מזג האוויר היה יתרון. ביום ראשון הייתה ראות נהדרת ומזג אוויר חם ויכולנו לגלוש ולהכיר את האתר. בשני ושלישי היה קר מאוד ובשלישי היה מעונן מאוד וירד שלג, מה שחיזק ועזר לאיכות השלג.

 האתר יחסית נמוך, מה שמשפיע על תנאי הגלישה במהלך היום. הרכסים הדרומיים יותר נטו להיות סלאשים כבר בצהריים (בבוקר הם היו נהדרים, כי בלילה היה קר וירד שלג, וחתול השלג עבר עליהם) והרכסים הצפוניים נטו להיות קרחיים. המדריכה לקחה כל זאת בחשבון (עד כמה שניתן), מה שהקל מאוד על הגלישה. בגלל כמות השלג וכמות הגולשים, היו מסלולים שחלקים רחבים מהם הפכו למוגוליים, דבר שהפך את המסלול לקצת קשה ומאתגר יותר. הבעיה הייתה לקראת הצהריים, כשהמוגולים הפכו לערמות של סוכר רטוב. בכל יום גלשנו כשמונים עד תשעים קילומטרים וביום רביעי עשינו סאפרי, כך שבסוף השבוע די עברנו על כל המסלולים של האתר. מאוד אהבתי את מסלולים, 102, 100, 117a,70,7,2,21. אתר אינטרנט: www.skiwelt.at/en.

 ממליצה מאוד לבקר בכפר האיגלואיים שבבריקסן. הוא מסומן על המפה (ליד רכבלים ומסלולים 4,8,9). מדובר על כפר קטן של איגולאיים, הכולל גם כנסיה (שמשמשת לתפילות וחתונות) ומסעדה. זהו מוזיאון (יש שם גם מלון, אך בעיני השינה שם נתפשת כמפוקפקת - אין שירותים). בתוך האיגלואיים יש פסלים מסותתים בקרח. למשל, באיגלו אחד סותתו דינוזאורים, בכנסיה סותתו המזבח והצלב. המסעדה מרופדת בשטיחים שעירים. ילדים צעירים נכנסים בחינם, נוער - 3 יורו ומבוגרים - 6 יורו.

התקשורת באתר עם נותני השירות

באופן כללי, התקשורת עם המדריכים/מלצרים/מעילים שונים באתר ובחנויות הסקי הייתה באנגלית והתנהלה טוב מאוד. לא היו בעיות של קשיים על רקע חוסר הבנה של אנגלית על ידי המקומיים.

מסעדות על ההר

האוכל היה ממש טוב יחסית למסעדות סקי ויחסית לאוסטריה. אמליץ על שלוש מסעדות, שאהבתי במיוחד.

 Alpengasthof Kraftalm - בזאת אכלנו ביום שעשינו ספארי. מזמינים מהקופה ולוקחים כשהמנה מוכנה בסוף התור. לפעמים צריך לחכות. יש שם מין תפוחי אדמה מטוגנים ממולאים בכרוב כבוש מעולים. אכלנו גם קאשן פלאץ (מין בצקיות עם גבינה מותכת) טובים. הזמנו קיזרשמארן ואז התברר שכבר נגמר. הייתה בעיה לזכות אותנו אז נתנו לנו גם שניצל וינה, שהיה טוב, אבל ממש כבר היינו שבעים. צריך להיזהר בתור של קבלת האוכל שלא יעקפו אתכם. המסעדה נמצאת באיטר, מסומנת במפה כמסעדה מספר 23.

Jeuenstasion Brantlalm - זאת גם מאוד נחמדה ומעוצבת יפה. יש שם שירות טוב והמרקים היו טובים. הכי מומלץ מרק מקומי עם גריסים. אני אכלתי תפוחי אדמה מטוגנים עם בשר מעושן וביצת עין. היה טוב מאוד. היא נמצאת בבריקסן. מסומנת במפה כמספר 2. חייבים לגלוש בכחולים כדי להגיע אליה, אבל מאוד נחמד לשבת בה.

  • כתובת: Fam. micheal karll A6364 Brixen im thale
  • טלפון: 43-0-5334-8402
  • אין אתר אינטרנט.

המסעדה האחרונה נמצאת באמצע הדרך של מסלול 64. לא כדאי להתפתות ולאכול במסעדה שנמצאת ביציאה מהגונדולה. כדאי לגלוש דקה ומצד שמאל יש מסעדה קטנה יותר, עם אוכל חביב יותר. היא בהגשה ונעימה יותר. כל הארוחות, כולל שתיה קלה, עלו בסביבות ה-12 יורו.

תצפית על הלבן, צילום: מנדי אברםתצפית על הלבן, צילום: מנדי אברם

ההדרכה באתר הסקי

היו שמונה קבוצות סקי לילדים בהדרכה בעברית, ארבע קבוצות סקי למבוגרים (כששתי הקבוצות המתקדמות היו עם מדריך מקומי) וארבע קבוצות סנובורד. מספר הגולשים בכל קבוצה היה בין שישה לתשעה. בנוסף, הייתה קבוצת קטנטנים (שלושה ילדים בני חמש וחצי) שגלשו עם המדריכה החברתית רוויטל ועם מדריכה מקומית בבית הספר המקומי לסקי. סתיו בת השמונה וחצי מאוד רצתה לגלוש שוב עם ערן, שהיה המדריך שלה שנה שעברה, והייתה גם מוכנה להתפשר על מדריכה. היא שובצה להדרכה עם דויד. בקבוצה היו הרבה בנים, דבר שקצת הקשה עליה קצת בתחילת היום הראשון, אבל בצהריים היא כבר חזרה שמחה ומרוצה. דויד, שהיה המדריך שלה גם לפני שנתיים (אבל אז עבד בשיתוף פעולה עם שי וסתיו התחברה אליה מאוד). מיותר לציין, שכבר בסוף היום הראשון היא שכחה שהיו לה איזה שהן ציפיות למדריך אחר והייתה כרוכה לגמרי אחרי דויד, שהתגלה כמדריך מקצוע באופן מיוחד, רגיש ואחראי. אנחנו התרשמנו מאוד מדרך העבודה שלו. בכל יום שמענו על מסלולי הגלישה ועל התרגילים שהם עשו. באחד הימים הם תירגלו סלאלומים בדגלים והיו מרוצים מאוד. בסוף השבוע גם ראינו, מעבר לשיפור בגלישה, שדויד הכניס בילדה קצת דרך ארץ בנושא הסקי.

יובל, בן חמש וחצי, גלש בבית הספר לסקי המקומי. בגלל הרכב הקבוצה (ילדים צעירים מאוד), הם גולשים עם מדריכה מקומית ורוויטל (שגולשת מצוין בעצמה). הסידור הזה הוכח כמוצלח במיוחד עבור יובל, כבר לפני שנה. השנה זה יצא אפילו מוצלח יותר, בגלל בית ספר לסקי לילדים שיש בשפאו.
 הקבוצה כללה שלושה ילדים (בשיעורים רגילים של בית הספר משתתפים עשרה ילדים). השיעור מתקיים במתחם ה-Snow-Garden של בית הספר. המתחם נקרא Kinder Kaiserland והוא אחד הטובים והמאובזרים שראיתי ועם הדרכה מקצועית מעולה. המתחם ממוקם ממש מול תחנת הגונדולה העליונה. הילדים הגיעו בכל בוקר ובילו שם במשך שלוש שעות. המתחם גדול במיוחד ומחקה את אתר הסקי בהתאמה לילדים. יש שם מסועים, חבל עם גרירה, שהילדים לומדים להשתמש בו, לקראת מעליות כפתור או טי בר, סלאלום, קרוסלה שמלמדת אותם לגלוש בפרלל, מסלול קצר לילדים המתקדמים יותר בתוך היער ועוד. במתחם מתקיימים שיעורים לכל הילדים שלומדים בבית הספר ויש שם הווי-בכל יום, הילדים קיבלו סיבוב בחתול שלג שמקושט כדרקון, והגיע בובת הקמע של המתחם - פינגווין בשם בובו, שיוצא רק לאחר שרוקדים לו ריקוד מיוחד (מדריך הסקי המסכן התורן, שחייב ללבוש את התחפושת).

 כל הדרכת הסקי מותאמת לילדים. למשל, כדי ללמד את הילדים לשמור על פוזיצית הרגליים, הם גלשו במסלולון שבמתחם עם בלון בין הרגליים. הנחת העבודה היא, שמורה מקומי שיוצא עם עשרה ילדים, חייב לצאת עם ילדים שולטים במגלשיים, עצמאיים ומסוגלים לעצור בכל מצב. אנחנו חווינו את ההצלחה של השיטה. מרוב שהיה כיף, הילדים לא רצו לצאת למסלולים וגלשו כמעט רק במתחם. בסוף השבוע הקטנצ'יק גלש במשך ארבע שעות את מסלול 64 הלוך וחזור הלוך וחזור, קפץ בין העצים ושמר על גלישה אחרינו באופן מדהים. ביום שישי הייתה תחרות בבית הספר בין כל הילדים שגלשו בשיעורים באותו השבוע, כמובן כמו תחרות של גדולים, עם מספר והכרזה על יציאה של כל ילד, ואחר הצהריים הילדים קיבלו מדליות בעיר.

  • כתובת: Skischule Scheffa: Gerhard Told 6351 Sceffau Tirol
  • הוראות הגעה: ממש ביציאה מהגונדולה של התחנה השניה בשפאו. המשרדים של בית הספר ממוקם בסמוך לכנסיה בעיירה שפאו שבסקיוולט.
  • טלפון: 43-0-53588308
  • אתר אינטרנט: www.kinderkaiserland.com

שיעור סנוובורד פרטי בבית הספר של שפאו (יום שלם, 4 שעות) עולה 180 יורו. בעלי גלש עם שלושה מדריכים שונים וכולם היו טובים (פיטר ולוקאס מומלצים במיוחד). בהדרכת סקי, גלשתי עם ג'יל, שהייתה מקצועית מאוד.

הפעילות החברתית

רוויטל המדריכה החברתית מקסימה. היא מבינה את הילדים ומסוגלת להתמודד איתם גם כשהם חוזרים מיום סקי והם קצת עייפים. בכל יום אחרי הסקי, המדריכים "מזדכים" על הילדים אצל רוויטל, ושם יש הפעלה ואחר כך סרט. יום אחד, היה היום המתוק והכינו כדורי שוקולד. ביום מתוק אחר הכינו כדורי שוקולד לבן, הכינו איש שלג ומסיבת תחפושות. השנה המתקנים של המלון היו פשוט מעולים והילדים היותר גדולים, שבדרך כלל משתתפים בהפעלה החברתית, לא הגיעו. כך שלצעירים יותר היה המון זמן עם רוויטל וזה היה ממש כיף. ביום רביעי בערב הייתה מסיבת תחפושות נושאת פרסים. היצירתיות של האנשים תמיד מפתיעה, כי צריך להביא תחפושות חסרות נפח ומשקל. הגדילו לעשות שני נערים שהתחפשו ליוונים. לבשו סדינים מהמיטה ועיטרו את ראשם בזר עשב מהעציץ. הם היו מהממים. בשבת בערב היה מפגש פרידה, שבו גם הילדים קיבלו תעודות ומדליות מהמדריכים.

הקבוצה

האנשים שאנחנו הכרנו ופגשנו היו מאוד נעימים. יש משפחות, שאנו פגשנו כבר בפעם השלישית. תמיד נעים לפגוש אותן מחדש. באופן כללי, האווירה במלון ובקבוצה הייתה מאוד רגועה וכולם היו מרוצים. וכמו תמיד, קובי תמיד נמצא בסביבה, מנסה לעזור, לפתור בעיות שצצות ופתוח לביקורת. אורלי, אם הבית, מקסימה ויעילה.

לתחילת הכתבה

 רוצים לקרוא עוד על חופשת סקי בסקיוולט? הכתבות הבאות עשויות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה