ארה"ב - טיול לסנטה קרוז ומונטריי

טיול ארוך באזור חופה המערבי של ארה"ב כולל פארקים, שמורות מקסימות, גני שעשועים וגם כמה ערים בדרך. אלו רק חלק מהחוויות הבלתי רגילות שעוברים בדרך. הנה חלק מן המסלול הזה, בו נוסעים לסנטה קרוז ומונטריי.
איריס ס.
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: ארה"ב - טיול לסנטה קרוז ומונטריי
Thinkstock Imagebank ©

סן פרנסיסקו ומונטריי

שבת 8/8/09 -; סנטה קרוז ומונטריי. את הביקור שלנו בסן פרנסיסקו אנחנו חותמים בביקור בסמטת ציורי הקיר -; סמטת קלריון. למעשה, מדובר בפרויקט הממוקם על גבי קירות במספר סמטאות בדרום העיר, באזור רחוב מס' 17, בשכונה לא מאד סימפטית. הגענו למקום בעקבות המלצות בפורום. זו שכונת מהגרים ונראה לנו אפילו לא בטוח להחנות את הרכב העמוס בציוד ולהסתובב ברגל. הסתפקנו בהצצה על הציורים (חלקם חביבים למדי) דרך חלונות המכונית. לדעתנו נחמד, אבל לא משהו שלא ניתן לוותר עליו. אנחנו נפרדים לשלום מהעיר היפה ויוצאים לכוון סנטה קרוז. התחנה הראשונה - מיסטרי ספוט. כרטיסים למיסטרי ספוט -; הוזמנו יום קודם דרך עמדת האינטרנט במלון. זהו "מקום בו חוקי הפיזיקה לא עובדים", טוענים המארגנים. מדובר בסיור נחמד בן שעה לערך באתר קטן, המצוי בתול חורשת עצי רדווד גבוהים. המדריכה מנסה להדגים ולשכנע שבמקום זה חוקי הכבידה לא ממש קראו את הספר. אנחנו מוצאים עצמנו מתקשים לעמוד ישר, הולכים בזויות מוזרות, צופים בכדור שמתגלגל למעלה במקום למטה וכד'. אמת או אוסף מוצלח של אשליות אופטיות? איני יודעת. אבל הסיור חביב ביותר והילדים וגם אנחנו נהנים.

 משם אנחנו ממשיכים לכוון מונטריי. בדרך מספיקים לראות את "מגרש המשחקים של דניס האיום". זהו גן משחקים ציבורי גדול בכניסה למונטריי, נראה נחמד מאד למי שיש לו ילדים קטנים. שלנו כבר גדולים לגנים כאלה ואנחנו מתקדמים לכוון הקנרי רו. מטיילים קרוב למזח, בין החנויות והמסעדות השונות ומגיעים לאקווריום של מונטריי. נכנסים לאקווריום בסביבות ארבע. האקווריום עצמו פתוח בקיץ עד השעה 20 בערב. המקום מאד מוצלח. מוצג בו אוסף גדול ויפה של יצורים ימיים: דגים, כרישים, חתולי ים ורבים אחרים. חלקם גרים באקווריום, חלקם בבריכות פתוחות. ישנן בריכות ליטוף, בהן ניתן ללטף ולהחזיק יצורים שונים (רק לקטנה שלי היה אומץ להחזיק כוכב ים וחברים ימיים אחרים). מרשימים במיוחד המיכלים הענקיים של המדוזות. הם מוארים בצבעי ניאון. המדוזות לא היו מעולם יותר אטרקטיביות. אי אפשר שלא להתלהב. בקומה השנייה אזור משחקים והפעלות לילדים בנושאים שקשורים בים ואוסף יפה של פינגווינים. הביקור מומלץ מאד לדעתנו, גם למי שמבקר בעולם הים בסן דייגו. המקומות לא דומים בכלל. בסן דייגו הדגש על מופעים והחלק של האקווריום קטן יחסית. רק הפינגווינים החמודים דומים, אבל אותם אנחנו תמיד מוכנים לראות.

אחרי הביקור באקווריום אנחנו נוסעים למלון. לנו ב-Comfort Inn Monterey by the Sea. מוטל נחמד. ממוקם בשדרות מונרס, קרוב ליציאה ממונטריי והשתלבות עם כביש מס' 1. מאד קרוב לכניסה לדרך ה-17 מייל. קרוב למלון ישנו גם קניון חדש וגדול. במונטריי לינה ללילה אחד בסוף שבוע די יקרה. שילמנו 214$ + מס עבור יחידה בת שני חדרים. היחידה מרווחת וכוללת גם עמדת מטבחון ואינטרנט חופשי. ארוחת הבוקר הייתה נחמדה ודי מגוונת. ישנן שתי בריכות שחיה פתוחות. היחידה שלנו פנתה אל החורשה והייתה נעימה מאד ושקטה מאד, למרות הקרבה היחסית אל כביש סואן.

לתחילת הכתבה

שמורת ביג סר ומושבת פילי הים

ראשון 9/8/09 -; כביש מס' 1 - בבוקר אנחנו עוזבים את מונטריי ופונים לדרך 17 מייל. הכניסה קרובה מאד למלון. עלות הכניסה 9 דולר למכונית.

 הבוקר מאד ערפילי והראות אינה טובה. הדרך עוברת בתחילה בתוך חורשה, בין אחוזות ובתים יפים של עשירים. אנחנו מפנטזים איך היינו עוברים לגור כאן מול הנוף היפה... משחקים גולף וחיים בנחת. כאשר מגיעים לקרבת החוף נהיה באמת מעניין. למרות הערפל, החוף יפהפה. ישנן תחנות עצירה רבות. על החוף משקפות גדולות, המופעלות על מטבעות בעזרתן ניתן לצפות בכלבי / אריות הים, המרוכזים בהמוניהם על הסלעים מול החוף. אנחנו ממשיכים לאורך הדרך, עוצרים כמעט בכל התחנות. מגיעים ומצלמים את העץ הבודד. הנוף מרהיב, החוף פראי ומבותר. אחרי הנסיעה בדרך 17 מייל, אנחנו ממשיכים לכרמל. זו עיר חמודה ביותר. רחובות קטנים עם חנויות מצועצעות וחמודות. נראית עיר נעימה מאד, מזכירה לי קצת את זיכרון יעקב. גם בכרמל אנחנו מוכנים להשתקע. אחרי כרמל אנו נוסעים לשמורת פוינט לובוס. בשלב זה של היום עדיין ערפל כבד. בכניסה לשמורה תור קטן. יש לחכות למכונית יוצאת כדי שניתן יהיה להיכנס. אחרי עשר דקות המתנה מגיע תורנו. 10$ דמי כניסה (State park) טובים לכל השמורות של כביש 1. אנחנו מקבלים פתקית ותולים אותה על חלון המכונית.

 אנחנו מגיעים למגרש המכוניות הקטן, חונים ומתייעצים עם הריינג'ר לגבי מסלולים. היות ועדיין ערפל וקשה לראות את אריות הים, אנחנו מתחילים במסלול מעגלי - Cypress Grove Trail, שיוצא ממגרש החניה אל המצוק ובחזרה. במסלול מטיילים בינות לעצי הברוש העתיקים והיפים. המסלול מגיע עד קצה המצוק ומאפשר תצפיות נהדרות על החוף המבותר. בדרך ראינו משפחת איילים. הדרך נעימה ולא קשה.

אחרי המסלול הזה, חזרנו למגרש החניה ויצאנו משם למסלול קצר נוסף אל האזור ממנו ניתן לראות את אריות הים. בשלב זה של היום הערפל החל להתפוגג וזכינו לתצפית נהדרת עליהם. יש מהם המונים וזה בהחלט נחמד ומשובב לב. הטיול בשמורה בהחלט מומלץ. אחרי פוינט לובוס אנחנו ממשיכים לכוון ביג סר. זהו כבר אזור, בו הנסיעה בכביש 1 נעשית איטית ומפותלת. כל כמה מאות מטרים ישנם מפרצי עצירה בצד ימין. קל יותר להתרשם מהנוף אם באים מצפון לדרום ואני בהחלט ממליצה על נסיעה בכוון זה. עצרנו מספר פעמים, כמובן שלא בכל מקום. ניתן להתרשם מהדרך היפה גם מחלון המכונית ולמען האמת ילדינו ממצים נוף די מהר, כך שלא הרגשנו צורך לעצור בכל רגע.

אנחנו מגיעים לשמורת ביג סר בשעות הצהריים. הכניסה לשמורה זו חינם עם אותה פתקית שקיבלנו קודם בפוינט לובוס. מסתבר שחלק ניכר מהשמורה סגור בשל שריפות שהיו במקום. המסלול שחשבנו לעשות, עד ל-Pfeiffer Falls בלתי אפשרי. אפשריים רק מסלולים ארוכים יותר. אנחנו כבר די עייפים והבטן מקרקרת, אז בהתייעצות עם הילדים מוותרים (אנחנו בצער, הם לא ממש) על השמורה ופונים לארוחת צהריים במסעדת Nepenthe - המפורסמת.

 אחרי ארוחת הצהריים אנחנו ממשיכים לשמורת Julia Pfeiffer Burns (לא לבלבל עם מסלול ג'וליה פייפר בשמורת ביג סר). הכניסה בצד שמאל של הכביש. במגרש החניה הפתוח יש תיבה בה משאירים את דמי הכניסה. לנו יש את הפתקית שמראה כי כבר שילמנו, אבל אף אחד בכניסה לא בודק ולא גובה תשלום. אין רינג'רים במקום. המסלול Mc Way Falls Overlook trail מוביל אותנו מתחת כביש מס' 1. זו בעצם מנהרה תת קרקעית שמאפשרת חציה בטוחה של הכביש ומובילה ממגרש החניה אל קרבת החוף. המסלול מאפשר צפייה על מפל מים, שיחודו בכך שזורם ישר אל תוך מי הים. למרות שזרם המים אינו חזק, המפל מרשים מאד (לפחות אותנו).

לסיום היום הארוך בכביש מס' 1 אנחנו עוצרים במושבת פילי הים Piedras Blancas . עבורנו זה היה ללא ספק הרגע המרגש ביותר של היום. היה כבר די מאוחר והילדים היו עייפים ובקושי רצו לצאת מהרכב. הערפל הסמיך ששוב חזר הקשה על הראות... אבל מרגע שיצאנו מהמכונית -; ששון ושמחה. איזה מקום! כמה פילי ים. המונים. קטנים וגדולים, שמנים ורזים. הילדים וגם אנחנו פשוט עמדנו מרותקים שעה ארוכה. אי אפשר היה להזיז אותנו משם. הפילים מתחפרים בתוך החול ומכסים את עצמם, אולי כדי להתכונן לשנת הלילה ולהגן על עצמם מהקור. המקום נמצא כמה מייל צפונית לסן סימיון ואני מאד ממליצה על עצירה ארוכה שם. זה ללא ספק ה-Highlight של היום. הכניסה חינם.

 משם המשכנו למלון בסן סימיון ללינת לילה. סן סימיון עיירה קטנה ומשעממת הסובבת סביב בתי המלון. אין שם דבר מלבד מוטלים, מספר מסעדות ושתי חנויות מינימרקט קטנות. לנו במלון Quality inn. המלון היה בשיפוץ ורק חלק ממנו היה פתוח. קיבלנו יחידה של שני חדרים מקושרים (ארבע מיטות כפולות) במחיר 170$ + מס וארוחת בוקר (עלובה מאד ומוגשת סביב הבריכה). החדרים עצמם שקטים, מחודשים ונעימים. בסך הכול בסדר.

לתחילת הכתבה

טירת הרסט, מורו ביי וסנטה מוניקה

שני 10/8/09 - המשך כביש מס' 1 - את היום אנחנו פותחים בביקור בטירת הרסט. הסיור מתחיל במרכז המבקרים, הנמצא מספר מייל צפונית לסן סימיון. כרטיסים הוזמנו מראש באתר האינטרנט. מחיר: 24 דולר למבוגר, 12 דולר לילד. בחרנו בסיור מס' 1, שמומלץ למבקרים בטירה בפעם הראשונה. משך הסיור שעה וארבעים וחמש דקות. ניתן לבקר בטירה באמצעות סיור מודרך בלבד. לכל קבוצה מתלווים שני מדריכים (אחד מסביר, אחד משגיח) וההדרכה צמודה מאד. יש להקפיד ולשמור על כללי המקום -; שתיית מים בלבד, הקפדה על הליכה על "שטיח הסיור " וכד' (לא מתאים לילדים קטנים ושובבים). בעיננו היה מעניין ומרתק. הטירה מפוארת, הגנים מקסימים. בריכות השחייה מרהיבות. גם הסיפורים על האיש הצבעוני, אורחיו ואורחותיו מרתקים. האיש היה ללא ספק מגלומן, אבל זה לא גורע מהעניין במקום המפואר שבנה לעצמו.

לאחר הביקור בטירה המשכנו בנסיעה דרומה. חלפנו על פני קמבריה והגענו ל-Morro Bay. עיירה זו ידועה בזכות ה-Morro Rock - סלע ענק בתוך הים, שריד לשרשרת הרי געש עתיקים שמהווה מקום נחיתה לציפורי מים רבות. ערפל כבד הפריע לראות, אבל המקום מרשים ביותר גם תחת מעטה הערפל.

 משם המשכנו בנסיעה. חלפנו על פני העיר סן לואיס אוביספו והצצנו במלון "מדונה אין" המצועצע, הממוקם ממש על הדרך הראשית. מכאן עוברים לנהיגה על כביש 101. הדרך נעשית רחבה וקלה לנהיגה. מדי פעם ניתן לראות את החוף והוא חולי יותר ופחות מבותר. עצירה נוספת עשינו ב-Pismo beach. עצרנו באאוטלט פריים, שנמצא בעיר והשלמנו קניות (שוב נעליים בחנות הרשת של Nike וגם תיקי בית ספר של Jansport במחירים נוחים יותר מאשר בארץ).

 אכלנו ארוחת צהריים בפיזמו ביץ' והמשכנו לכוון Solvang -; העיירה הדנית. נכנסים לסולבנג' ומרגישים אירופה. איזו עיירה ציורית ונינוחה. בתים בסגנון סקנדינבי, תחנות רוח וקונדיטוריות עם מגוון עוגות עשיר ומגרה חושים. יש שיגידו שהמקום תיירותי וממוסחר. אנחנו אהבנו את העיירה השקטה והנעימה. מקום מקסים לעצירה והתרעננות.

 מסולבנג' ממשיכים לכוון סנטה ברברה וכאן נתקלנו שוב בפקקים... נכנסים לסנטה ברברה (בתקווה שבינתיים תשתחרר התנועה). השדרה המרכזית הקרובה לחוף רחבה ולארכה נטועים עצי דקל גבוהים. הבנייה בסגנון ספרדי ומהכחול של הים אי אפשר להתעלם. התרשמנו מהטיילת הנחמדה, צפינו בבני נוער מחליקים על סקייטבורד, שעשו תרגילי אקרובאטיקה במתחם הבנוי רמפות מיוחדות לגלישה בצורות שונות ומשונות. הביקור שלנו היה קצר, אבל אני חושבת שבטיול חוזר ונינוח יותר אפשר בהחלט לבלות יום שלם בעיר החביבה הזו.

 מסנטה ברברה יצאנו חזרה לפקקי הענק בואכה לוס אנג'לס. לעת ערב מגיעים לסנטה מוניקה. עוד לפני שמתמקמים במלון פונים אל הפיר של סנטה מוניקה. מתחילת הטיול בתי מבקשת לראות את החוף ואת הגלגל הענק. כאן צולמו מספר סצנות בסרט "האנה מונטנה", אלילתה של הקטנה והיא מאד מבקשת להגיע ללונה פארק של האנה. חנינו בחניון עירוני צמוד למתחם הלונה פארק (לא יודעת כתובת, הגענו בעקבות השילוט). הלונה פארק הקטן ממש על החוף. ניתן לשלם עבור כל מתקן בנפרד, או לחילופין לקנות פס ליום שלם. המקום פתוח עד 22:00 בלילה. סביבו מתחם של מסעדות ובתי קפה. אחרי סיבוב על מספר מתקנים, אנחנו חוגגים מסיבת סיום מאולתרת בסניף המקומי של Pizza Hut. היה יום עמוס וגדוש ומחר מתחילים במסע הביתה...

 מגיעים למלון Comfort inn ב-21:00 בערב לערך. המלון נמצא על שדרות סנטה מוניקה. המיקום נוח ומאפשר גישה טובה לחופים של סנטה מוניקה ווניס וגם לשדה התעופה. אין נוף -; זהו אזור מסחרי ולא ממש אטרקטיבי. מלונות לאורך החוף יקרים הרבה יותר. היות והגענו ללילה אחד, המיקום היה לנו טוב. הזמנו יחידה של שתי מיטות קווין וספה נפתחת בעלות של 152$ + מס. החדר מאד מרווח והציוד חדיש ונוח. ישנה ארוחת בוקר קונטיננטלית, חיבור לאינטרנט וחניה חינם.

לתחילת הכתבה

סיום הטיול והחזרה הביתה

יום שלישי 11/8/09 -; חזרה הביתה. בבוקר מסיימים לארוז ולהתארגן, אוכלים ארוחת בוקר קלה ויוצאים לכוון שדה התעופה. נסיעה בת 15 דק' (הפעם ללא פקקים) , מחזירים את הרכב ונכנסים לטרמינל.ה צ'ק אין של אל על אפשרי כבר 3 שעות וחצי לפני הטיסה. הצ'ק אין מהיר. הרבה דלפקים, הרבה אנשי בטחון ואין בכלל תור. מסיימים את הצ'ק אין בדקות ספורות. המטען נשלח ובקורת הדרכונים נעשית על ידי דיילת הקרקע של אל על. פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בביקורת דרכונים במעמד הצ'ק אין ולא על ידי משטרת הגבולות. זה סידור מהיר ונוח. טרמינל B בשיפוצים והוא קטן ומבולגן. דיוטי פרי סמלי ביותר (לא לבנות עליו). טיסת אל על מס' 6 יוצאת בזמן (13.45 אחה"צ). הפעם אין vod אישי, הטיסה בשעת יום ולא ממש ניתן להירדם. למרות שהדרך חזרה קצרה יותר, הטיסה קשה יותר. אולי בגלל שהטיול נגמר וחוזרים, אולי בגלל שלא מצליחים לישון. הקטנה שלנו מרגישה רע ומקיאה. ביום רביעי 12/8, בשעה 14:00 אחר הצהריים, לאחר 13.5 שעות ארוכות מאד, נוחתים בבן גוריון.

זהו -; תם הטיול. זו יבשת גדולה ונהדרת, קלה ומתאימה לטיול עם ילדים. ידידותית ומסבירת פנים. בטיול הזה ביקרנו רק בפינה אחת שלה ובהחלט נשאר טעם לעוד...

לחלקו הראשון של הטיול, הקליקו כאן
לחלקו השני של הטיול, הקליקו כאן
לחלקו השלישי של הטיול, הקליקו כאן

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה