ארה"ב - הפארקים של אריזונה ויוטה ולאס וגאס לקינוח

הפארקים של אריזונה, יוטה וגם לאס וגאס מחכים למשפחה בשבוע השני של הטיול. שמורות מקסימות, גני שעשועים וגם כמה ערים בדרך, הם רק חלק מהחוויות הבלתי רגילות שעוברים בדרך.
איריס ס.
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: ארה"ב - הפארקים של אריזונה ויוטה ולאס וגאס לקינוח
Thinkstock Imagebank ©

מטיילים בסידונה ובגראנד קניון

יום ראשון 26/7/09 -; סידונה וגרנד קניון. קמים בבוקר אל החום הגדול. אין ספק שאריזונה היא משהו אחר מבחינת אקלים. בשעה 9 בבוקר אנחנו מודדים כבר 104 מעלות F, זה שווה ערך ל-40 מעלות C ואנחנו רק בתחילתו של היום. עד הצהריים נגיע ל-111 מעלות. אני קוראת באינטרנט שבישראל בוכים על החום הגדול. לכם חם? בואו תראו מה זה חם. בתוכנית המקורית חשבתי לבקר בגני צמחיית המדבר בפניקס. הילדים לא מראים עניין -; "הייתה לנו מספיק צמחייה מדברית אתמול בדרך" הם טוענים ומעדיפים להמשיך הלאה. אנחנו משנים תוכניות וממשיכים צפונה, לכוון סידונה העיר האדומה. אנחנו מקווים שככל שנצפין יוקל במעט עומס החום ואולי נוכל לעשות גם מסלול רגלי קטן ב-Slide rock state park, אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. נוסעים בכביש 17 צפון. הנסיעה קלה ונעימה. שוב צמחייה מדברית אופיינית לצידי הדרך. אט אט התוואי השטוח של פניקס הופך הררי יותר ויותר. ככל שמתקרבים לסידונה הצבעים משתנים והכול הופך אדום. לא סתם סידונה נקראת העיר האדומה. צבעים כל כך עזים עוד לא ראינו בטיול הזה והמחזה מרהיב. נכנסים אל העיר, מתרשמים מן הבתים היפים, הבנויים תוך התחשבות רבה בנוף. עוד נסיעה קצרה משם ואנו מגיעים ל- Tlaquepaque. זהו מרכז קניות ואומנות, הבנוי ככפר מקסיקני ובו הרבה גלריות, חנויות מזכרות ומסעדות. המקום מלא בפינות חמד מוצלות, מזרקות ופסלים. אנחנו מטיילים במקום שעה נעימה ואוכלים צהריים.

 סידונה נחשבת למרכז רוחני של יוגה, מדיטציה, הילינג וכד'. יש הטוענים שהגבעות האדומות יוצרות מערבולות אנרגיה (Vortex) שלהן סגולות רפוי. אחד ממוקדי המערבולות הללו נמצא לצד הדרך המובילה אל שדה התעופה. אנחנו נוסעים לשם. מהכביש הנקרא Airport road ישנה תצפית נהדרת אל העיר. אומרים כי אנשים רגישים במיוחד יכולים להרגיש את האנרגיה הטובה של העיר והיא יכולה לרומם את רוחם ימים רבים. טוב, אז אנחנו אמנם התפעלנו מהנוף, אבל לא הרגשנו שום אנרגיה מיוחדת. מאידך, מעולם לא הייתי רוחניקית, אבנים ואנרגיה לא ממש מדברות אלי אז לא אדע לומר. נסיעה קצרה של דקה או שתיים ואנו בעיר העילית. המרכז התיירותי של סידונה נקרא Upper city. נעים להסתובב ברחובות, להציץ בחנויות המזכרות (בעיקר עבודות מכסיקניות). המרכז אינו גדול וניתן למצותו בסיבוב קצר. מהמקום ניתן לצאת גם לטיולי ג'יפים. ישנה חברה שמארגנת טיולים כאלה. את הג'יפים הורודים שלהם ניתן לראות בכל מקום. הג'יפים פתוחים ולנו חם, אז אנחנו מוותרים.

 אנחנו ממשיכים בנסיעה צפונה. הנסיעה בכביש מפותל חולפת בקניון בזלת מיוער הנקרא Oak creek canyon. הנסיעה איטית והנוף מרהיב. הכביש מוביל את הפארק Slide rock state park. בפארק הזה ניתן לטייל בין הסלעים ולהשתכשך במי הנהר, קצת לצנן את החום הגדול... לשם פנינו מועדות, אבל למזג האוויר תוכניות אחרות. בעוד אנחנו נוסעים בכביש היפה, מתקדרים השמיים בבת אחת וגשם עז מתחיל לרדת. אנחנו מחכים קצת ליד השמורה ומקווים שהמבול יפסק, אבל לא נראה שזה עומד לקרות. מהכביש ניתן לצפות על המטיילים בשמורה. המקום נראה מקסים, אבל ממש לא מתאים לגשם. בצער רב אנחנו מחליטים להמשיך בנסיעה ולוותר על המקום. גשמים כאלה יהיו מנת חלקנו בכל הימים הבאים. איני יודעת אם הגשמים האלה הם דבר יומיומי בחודשים יולי/אוגוסט, או שאתרע מזלנו וקיבלנו שבוע כזה. בכל אופן, הגשם די הפריע לטייל. בכל הימים הבאים ניתן היה לטייל רק עד השעה אחת, שתיים אחה"צ. אחר כך ירד גשם. גשם כבד מלווה בסופות רעמים וברקים. הגשם לא מצנן את האוויר. האוויר נשאר חם ולח. אני חושבת שאם ניתן, עדיף לטייל באזור בחודשים מאי, יוני. אז מזג האוויר יותר יציב.

אנחנו ממשיכים בנסיעה צפונה לכוון הגרנד קניון. את הלילה נבלה בעיירה טוסיאן, שבפתחו של הקניון. מכוונים את ה-GPS לכוון טוסיאן וחושבים על עצירה ב-Williams להתרעננות. אומרים שבעיר Williams יש רחובות נחמדים בסגנון המערב הפרוע ומסעדת סטיקים טובה. הנווטת נרדמת, ה-GPS מכוון לטוסיאן וכך אנחנו מפספסים את Williams ומגיעים לטוסיאן מוקדם מהצפוי. לא נורא, הגעה מוקדמת מאפשרת לנו ביקור ב- IMAX לצפייה בסרט הנהדר על הגרנד קניון ותצפית ערב על השקיעה בקניון. מערב פרוע (קטן) יהיה לנו עוד בהמשך...

 בטוסיאן אנו לנים ב-Red Feather Lodge. המלון בנוי משני מתחמים: מלון ומוטל. שניהם די פשוטים. המלון נבחר על סמך המלצות בטריפאדויזר ובגלל שהסכימו להלין חמישה אנשים בחדר. המלון די ישן והיתרון היחיד שלו הוא המיקום הנהדר, חמש דק' מהכניסה הדרומית לגרנד קניון. ישנם בטוסיאן מלונות שנראו לנו יותר אטרקטיביים. ללילה אחד זה היה סביר. ארוחת הבוקר מוגשת במסעדה של המוטל והיא פשוטה מאד. המחיר 170 $ לחמישה + מיסים. לא זול, אבל המלונות בתוך השמורה יקרים הרבה יותר.

אנחנו מתמקמים במלון ויוצאים לצפות בסרט במרכז נשיונל גאוגרפיק הצמוד למלון. הסרט שעוסק בהיסטוריה של הקניון, מוקרן על מסך ענק ומרתק גם את הקטנה שלא דוברת אנגלית. הסרט מביא לנו חשק רב לחוות את הדבר האמיתי ואנו נוסעים לקניון עצמו לצפות בשקיעה. עוד קודם, קונים את הפס המאפשר כניסה לכל הפארקים הלאומיים. מחירו של הפס 80 $ והוא כדאי אם מבקרים בארבעה פארקים או יותר. לנו היה כדאי. הפס הינו אישי ומתאים למכונית בה נוסעים עד ארבעה מבוגרים. יש לחתום על הצד האחורי שלו. באחד מהפארקים אפילו ביקשו מאיתנו לחתום על פיסת נייר כדי להשוות חתימות. אנחנו נכנסים אל הפארק ופונים אל מגרש החניה בצמוד ל - Point Yavapai. עוד לפני שמגיעים למגרש אנחנו מתחילים לראות אנשים רצים במהירות לכוון הגדה. מה פשר הבהלה? הצצה בשעון מגלה -; עוד עשר דקות השמש אמורה לשקוע ואנשים פשוט רצים ריצה מטורפת כדי לא לפספס. במגרש אין מקום, חוזרים אחורה ומחפשים מקום יותר מרוחק. חיש מהר גם אנחנו ברצים. מי היה מאמין... מגיעים אל נקודת התצפית. מה אומר -; הקניון הגדול -; פשוט גדול. לא יאומן. איזה מראות. איזו עוצמה של הטבע. אפילו הנוער הציני נדם -; זה היה פשוט מרהיב.

 בזמן התכנון שמעתי כל מיני הטוענים שהקניון לא מצדיק את הנסיעה הארוכה אליו ויש יפים ממנו. בשבילנו זו הייתה חוויה נהדרת. כמה שמחנו שלא ויתרנו. נכון שהזקיפים של ברייס יותר יפים, אבל העוצמה והייחוד של הקניון הוא הגודל -; פשוטו כמשמעו. השמש השוקעת בצבעי כתום ואדום רק הוסיפה לחגיגה. זהו הקניון הראשון בו ביקרנו ואותו אהבנו יותר מכולם (אולי כי היה הראשון, אולי בגלל הגודל).

מי שמטייל עם ילדים צעירים -; שימו לב, במקומות רבים אין גדר. יש לשים לב היטב לילדים. הקטנה שלנו מרוב התלהבות כמעט התעופפה אל תוך הקניון. אני, שיש לי קצת פחד גבהים, עמדתי כל הזמן מטר אחורה ולא התקרבתי ממש לקצה. יפנים מתאבדים עומדים ממש על השפה כדי לתפוס תמונה טובה.

לתחילת הכתבה

ממשיכים בקניון ומבקרים בפרסת הסוס

יום שני 27/7/09 -; גרנד קניון ופרסת הסוס. אנחנו עוזבים את המלון בטוסיאן וחוזרים אל הקניון, הפעם באור יום. אנחנו חונים במגרש החניה של מרכז המבקרים ומשם לוקחים את השאטל. למי שלא מכיר את הקניון -; השאטל נוסע במספר מסלולים: הכחול -; נוסע בכפר ועובר בין מרכז המבקרים אל המלונות השונים. הוא לא עוצר ממש בסמוך לתצפיות, אם כי ניתן להגיע ממנו רגלית גם לגדה בהליכה קצרה. השאטל האדום -; נוסע בחלק המערבי של הפארק. המסלול הזה נקרא Hermits Rest Route והוא סגור לכלי רכב פרטיים. אל החלק המזרחי של הקניון ניתן להגיע עם השאטל הירוק ורוב התצפיות פתוחות גם לרכב פרטי. זהו חלק פחות עמוס ובדרך כלל יש מקום במגרשי החניה. אם כן, חנינו ולקחנו את השאטל הכחול. נסענו מספר תחנות עד לתחנה בה הוא נפגש עם השאטל האדום. בתחנת המוצא של השאטל האדום, ששון ושמחה. איזה תור. בדיסני אין תורים כאלה. הבנו שכדי לעלות לאוטובוס נצטרך לחכות לפחות שעה. אוטובוסים באים כל 15 דקות, הם אינם גדולים במיוחד ובתחנה הראשונה אינם מעלים נוסעים בעמידה. אחרי שהתרשמנו קצת מהנוף בנקודה זו, החלטנו להתקדם ברגל לתחנה הבאה ושם לתפוס את השאטל. התחלנו ללכת ותהינו מדוע אנחנו די לבד במסלול. מדובר בדרך של כ-1 מייל. לא נורא, אבל היה מאד מאד חם. חלק מהדרך בעליה ולא תמיד רואים את הקניון. בנוסף, היות וקטעים מסוימים היו סגורים לרגל עבודות, נאלצנו ללכת בשביל עוקף, מה שהאריך את הדרך. עכשיו כבר היה ברור מדוע הרוב העדיפו להמתין לאוטובוס. בדרך אנחנו מגלים סנאים חמודים.

 מבט חודר אל תוך הקניון ואנו רואים מטיילים על גבי פרדות. זו נראית חוויה יוצאת דופן, המצריכה קימה מאד מוקדמת וטיול של יום שלם. אנחנו לא מספיק ספורטיביים בשביל זה. החלטנו ש "הטרק" הקטן בין תחנה מס' 1 לשתיים הספיק לנו ומשם המשכנו בשאטל. התצפיות מאד מרשימות , אבל אחרי שרואים אחת ועוד אחת ועוד אחת, מתחילים לתפוס את הפרינציפ... סיימנו את המסלול האדום וחזרנו אל מגרש החניה. הפסקת צהריים קטנה ואנו בדרכנו לחלק המזרחי. למידע נוסף על השאטל: http://www.nps.gov.

 אל החלק המזרחי אנחנו נוסעים ברכב. גם כאן עוצרים ב-2-3 תצפיות ועל כמה מוותרים. מומלצת ביותר היא תצפית המגדלור. זו התצפית המזרחית ביותר של הגדה הדרומית. המגדל נבנה בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת כמגדל תצפית שיכיל גם חנות מזכרות ומקום מנוחה למבקרי הקניון. הנוף מן המקום מרהיב, אבל החלק המעניין, הוא החלק הפנימי של המגדל המעוטר בציורים מן המורשת האינדיאנית.

מהגרנד קניון המשכנו בנסיעה לפייג'. בדרך, איך לא, גשם. כמו כל יום בצהריים. הדרך נמשכת והגשם מתגבר. השמיים נעשים אפורים יותר ויותר ככל שאנו מתקרבים לפרסת הסוס. מה יהיה? נוותר? אחרי כל הסופרלטיבים שקראתי על המקום אי אפשר לוותר. אין שילוט ברור. הבאים מדרום צריכים לחפש אבן דרך 545. כשמגיעים למקום, שלט קטן חום בצד שמאל מצביע על הכניסה למגרש החניה. המקום פתוח ואין דמי כניסה. בשלב זה הגשם מפסיק לרגע, אבל השמיים נראים קודרים ולא נראה שמזג האוויר עומד להשתפר. מחליטים להיות אמיצים ולצאת בכל זאת לדרך. מהמגרש ועד למקום התצפית הליכה של מייל בערך. שביל לא ארוך שתחילתו בגבעת חול תלולה מוביל לשולחן תצפית בגובה כ-400 מטר, נגמר באחת, וחושף עיקול טורקיז של נהר הקולורדו. שם המקום (פרסת הסוס) מתאר באופן ציורי את העיקול הכמעט מושלם. חוץ מהתצפית המדהימה, גם תצורות הסלע במקום יפהפיות, שכבות של סלע חול שנשחק וחושף משחק צבעים בגווני חום, אדום, זהוב וחרדל. מקסים. החבר'ה שלי מתקדמים מהר ואני משתרכת מאחור. כל הדרך מלווים אותנו רעמים וברקים ואני שוקלת שוב אם כדאי. חסר רק שנפגע ממכת ברק... הילדים כבר מגיעים למצוק. אני שוכחת מהברקים ונזכרת שאין מעקה וצריך לתפוס את הילדה. היא כבר מפזזת קרוב לקצה וגם כאן אין גדר. גם אני מגיעה לקצה (טוב לא ממש, אבל כמעט) ומה שיוצא לי מהפה זה -; או אלוהים. אין דרך אחרת להגדיר את היופי הזה. אם צריך לחלק ציונים -; אז זו נקודת הנוף היפה ביותר שראינו בטיול.

אחרי הביקור בפרסת הסוס אנחנו ממשיכים ללינה בפייג'. לנו במלון Days inn. הזמנו סוויטה משפחתית של מיטת קינג ו-2 ספות נפתחות ושודרגנו ליחידה בת שני חדרים. בכל חדר הייתה מיטת קינג ועוד ספה גדולה נפתחת. היחידה מרווחת מאד, מתאימה לעד שמונה אנשים וכוללת מטבחון קטן. לראשונה בטיול יכול היה כל ילד להשתרע על מיטה זוגית משלו והשמחה רבה... המלון בהחלט מומלץ בהסתייגות קטנה -; אל תבנו על ארוחת הבוקר. היא מוגשת בלובי, יש מעט מאד שולחנות והיא כוללת מגוון מאד מצומצם של עוגות, טוסטים ודגנים. שילמנו 180 $ + מס ללילה. שהינו במקום שני לילות.

 ממול המלון סניף וולמרט. החנות ענקית והמגוון עצום. מי שמחפש משחקים לסוני פלייסטיישן 3 זה המקום. גם קלפי יוגי הו (מי שמכור יודע מה זה) ובובות בראץ מקוריות במחירים מגוחכים.

לתחילת הכתבה

סכר גלן, קניון אנטילופ ואגם פאוול

יום שלישי 28/7/09 - סכר גלן, קניון אנטילופ ושייט באגם פאוול. הבוקר התחיל כיום שמש נהדר. אנחנו פותחים אותו בביקור בסכר גלן. הסכר נמצא ביציאה הצפונית מן העיר לכוון אגם פאוול. זהו הסכר השני בגודלו אחרי סכר הובר ונמוך ממנו במטרים ספורים בלבד. לקחנו את הסיור המאורגן ממרכז המבקרים. הסיור אורך 45 דק'. מחיר הסיור 5 דולרים למבוגר ו-2.5 דולרים לילד (החל משנת 2009). אי אפשר ולא צריך להזמין מקומות מראש. אנחנו לא נתקלנו בעומסים. מסיבות ביטחוניות אסור להיכנס למקום עם תיקים או חפצים מלבד מצלמה, בקבוק מים וכובע. הסיור מאד מעניין. יורדים עם המדריך עד לתחתית הסכר ושומעים הסברים על בניית הסכר ואופן פעולתו. לאחר הביקור ניתן לצפות בסרט במרכז המבקרים ולהתרשם מתצוגה שכוללת דגם מוקטן של הסכר ועוד.

 משם המשכנו לקניון אנטילופ. רצוי להצטרף לסיור של השעה 11, אבל הסיור הזה ידוע כמאוד מאד עמוס וצפוף. בפורום שלנו ובפורומים זרים סיפרו שניתן לראות מראות יפים גם בשעת צהריים מאוחרת יותר או בשעות הבוקר המוקדמות. היות ואנחנו שונאים צפיפות, הזמנתי מקום בסיור של השעה אחת. איזו טעות -; בדיוק כאשר ישבנו בג'יפ המקרטע לכוון הקניון, ברחה לה השמש וקדרו השמיים. עוד לא הספקנו לרדת מהג'יפ וגשם עז החל לרדת. סיירנו בקניון היפה והחשוך, כשרוב הזמן אין שמש מלמעלה. השמש הפציעה רק לרגע או שניים ואפשרה מספר תמונות, אבל רוב הזמן היה אפל וקריר ויצאנו מהמקום די מאוכזבים. בדרך חזרה החלו מבול על הג'יפ המקרטע ורוחות עזות. נרטבנו לגמרי וחזרנו למלון להחליף בגדים, להתקלח ולהתאושש. זה סיור די יקר, כ-150 $ למשפחה ואם אין שמש בשמיים לא ממש כדאי. ישנן חברות נוספות. המחירים אחידים.

מסקנה וטיפ -; ביולי אוגוסט -; כדאי לצאת רק לסיור של 11. אחר כך יש סיכוי לגשם ואם השמיים אפורים לא כדאי לבקר במקום. כל אחר הצהריים המשיך לרדת גשם זלעפות. בצר לנו חזרנו שוב לוולמרט להשלמות והתרעננות.

אגם פאוול - הזמנו מבעוד מועד מקום בשייט של השעה 18.15. השייט יוצא ממלון Lake Powell resort שליד המרינה. הכניסה לאגם כרוכה בתשלום היות והמקום הוא פארק לאומי. למי שיש את כרטיס הפארקים הכניסה חינם. היינו בטוחים שהשייט יבוטל כי עד לרגע שנכנסנו למלון, הגשם המשיך לרדת. ברור קצר העלה כי הם לא מבטלים שייט במקרה גשם. הפעם המזל היה לצדנו. דקות ספורות לפני שעלינו לסירה התבהרו השמיים ומזג האוויר חזר להיות שמשי וחמים. לקחנו שייט של שעה וחצי. השייט היה נחמד מאד והיווה סיום מוצלח ליום הפכפך. לאחר השייט יצאנו לארוחת ערב טובה במסעדת Dam Plaza בפייג', הארוחה הייתה טובה והמנות יפות וגדולות.

לתחילת הכתבה

נוסעים לקניון ברייס

יום רביעי 29/7/09 - קניון ברייס. התחלנו את היום בנסיעה לכוון קניון ברייס. היות והנסיעה לוקחת כשלוש שעות ובדרך מאבדים שעה (עוברים לשעון יוטה), התחלנו את היום ממש מוקדם, ב-9 בבוקר לערך. הנסיעה עוברת בנעימים, מזג האוויר נאה. עושים עצירה אחת לפיפי ושתייה ב-Kanab ומגיעים לברייס בשעה אחת בצהריים, זמן מקומי. חונים ליד מרכז המבקרים. מתלבטים אם לסייר עם השאטל או הרכב הצמוד. השמיים מתחילים להראות מאיימים. אנחנו נכנסים פנימה למרכז המבקרים וצופים בסרט על הקניון. בתום הסרט יוצאים החוצה ו... כמו תמיד בצהריים - גשם!!! ועוד איזה גשם, מבול של ממש, מלווה ברעמים וברקים. גם הטמפרטורה צנחה בבת אחת והתחיל להיות ממש קר. שלפנו מהמזוודות מעילים, שנחו שם ללא שימוש מאז תחילת הטיול. ההתלבטות בין השאטל למכונית נפתרה מאליה. במזג אויר כזה רק במכונית צמודה. אנחנו יוצאים לדרך. נוסעים עד לנקודה הדרומית ביותר, ה-Rainbow point ומקווים להפוגה שתאפשר להוציא את האף מהרכב. מגיעים והגשם אכן פסק. איזו תצפית מדהימה. הקניון מרהיב ביופיו. אין צבעים ותצורות כאלה. הברייס מתאפיין בהודוס (Hoodoo - דומה לוודוס ועם משמעות סמלית דומה), שהם סוג של סלעים, שצורתם כמו עמוד גבוה. האינדיאנים האמינו שאלה בני אדם, שהקיוטי (סוג של זאב ערבות) הפך אותם לפסלים. הצבע האדום/כתום מאפיין את הקניון הזה. אנחנו מצלמים מכל הזויות, נושמים לרווחה את האוויר הקריר והנעים, המהווה שנוי מרענן אחרי מספר ימים של חום וממשיכים הלאה. עוברים בכל התצפיות לפי הסדר . לא מוותרים. נהנים מכל היופי הזה מלמעלה. מדי פעם יורד גשם, אפילו חזק, אבל אנחנו לא נותנים לו לקלקל לנו. באחת ההפוגות, עושים מסלול קצר של כ-1 מייל בין ה-Sunset point ל-Sunrise. זה מסלול קל ללא הבדלי גובה מיוחדים. בזמן ההליכה יבש, אבל איך שחוזרים למכונית שוב גשם חזק.

 טיילנו בברייס כשלוש שעות וחצי. אפשר כמובן הרבה יותר אם עושים מסלולים רגליים נוספים. היה יום מאד מוצלח למרות הגשם. הקניון נהדר. בדרך חזרה עוצרים לארוחה במלון Ruby`s inn. במלון ניתן לאכול ארוחת בופה טובה במחירים סבירים. לאחר האוכל נסיעה של כשעתיים עד לספרינגדייל. הנוף מקסים. הדרך מפותלת ולא מומלץ לנהוג בחושך. בדרך, אנחנו עוברים במנהרת Zion -; mount Carmel המפורסמת וזוכים לראות איך התנועה נעצרת כדי לאפשר מעבר קראוון. מגיעים בסביבות השעה 19:30 למלון Quality inn בספרינגדייל. המלון נחמד ומומלץ. היחידה המשפחתית מרווחת. שילמנו עבור יחידה של שתי מיטות קווין וספה כ-135 $ + מס.

לתחילת הכתבה

פארק לאומי ציון ולאס וגאס

יום חמישי 30/7/09 - פארק לאומי ציון ונסיעה ללאס וגאס. בבוקר אנו מטיילים בציון. הפארק נקרא ציון מכיוון שהמורמונים, שהגיעו לכאן, ראו את המקום והוא נראה להם כארץ המובטחת, ארץ בראשית ולכן קראו לו ציון. זהו קניון של אבן חול אדומה אשר במרכזו עובר נהר הבתולה - Virgin river. הנהר, הזורם למרחק של 250 ק"מ, יצר למעשה את הקניון. הזרימה בסלע יצרה מצוקים אנכיים גבוהים. תחמוצות הברזל שנוצרו העניקו לקניון את צבעו האדום. במספר אזורים פורצים מעיינות דוגמת Weeping Rock ו-Emerald Pools. השמורה יפה ביותר ומאד מטויילת בכל ימות השנה.

הלינה הקרובה לשמורה אפשרה לנו להתחיל לטייל מוקדם וסוף סוף לחמוק מהגשם. חם בציון, חם מאד וקשה לטייל ברגל בחום הכבד. אנחנו מתחילים במרכז המבקרים, לוקחים את השאטל עד לתחנה האחרונה (בציון אי אפשר לנסוע במכונית פרטית במסלול השאטל). בדרך, שומעים הסברים על השמורה מפי הנהגת. יורדים בתחנה האחרונה ומטיילים במסלול שנקרא Riverside Walk -; אורך השביל: כ- 3.5 ק``מ ומשך הטיול בו כשעה ומחצה. המסלול עובר לאורך נהר הבתולה Virgin River, בתחתית קניון צר למדי. על צוקי הקניון צמחים ופרחים תלויים רבים ובדרך תפגשו סנאים וחיות קטנות נוספות. זהו מסלול נוח להליכה המותאם אפילו לנכים. כשמגיעים לסופו, רבים נכנסים למים הקרים לטבילה בנהר. הבת שלי נכנסה למים ודילגה על האבנים המשובצות בנהר. אנחנו הסתפקנו במנוחה על שפת הנחל. אחרי הטיול במסלול הזה חזרנו עם השאטל, ירדנו בתחנת Zion lodge ויצאנו במסלול המוביל אל ה- Emerald Pools. אני הגעתי רק עד לבריכות התחתונות. הבריכה די מאכזבת - יותר דומה לשלולית. מלמעלה, נופלים מפלוני מים שמצננים את האוויר החם. הילדים שהתקדמו הרבה יותר מהר, הגיעו אל הבריכות האמצעיות. שם כבר יש קצת יותר מים, אבל אני לא הגעתי ולכן לא אוכל לספר.

בשל החום הרב החלטנו להסתפק בשני מסלולים אלה. חזרנו אל הקפיטריה של הלודג' לארוחת צהריים קלה (תור ארוך, שרות איטי מאד ) ומשם עם השאטל חזרה למרכז המבקרים, לידו המתינה המכונית. בשעה שתיים לערך עזבנו את ציון כשפנינו מועדות ללאס וגאס. תם פרק הטבע הראשון. הילדים שקיבלו מנות מרוכזות של טבע במספר ימים כבר "מתים" לחזור לציביליזציה. Las Vegas, Here We Come .

 לפנות ערב מגיעים ללאס וגאס. כבר מהאוטוסטראדה מתחילים לזהות מבנים ובתי מלון גדולים. ראשונה, פוגשים את המחט של מלון סטרטוספיר, מזהים את המבנה של הסירקוס סירקוס. ממשיכים עוד קצת ומימין מזהים את המבנה הירוק של מלון ריו. בכניסה לוגאס פקק תנועה. הפעם זה לא ממש מפריע לנו. מתענגים על הנסיעה האיטית ומנצלים את העצירות לצילומים. מגיעים למלון שלנו האקסקליבר. המלון נמצא בחלק הדרומי של הסטריפ.

את המלון בחרה בתי על סמך תמונות שראתה באינטרנט. המגדלים הצבעוניים הלהיבו אותה. השגנו מבצע מצוין. שני חדרים עלו כמו חדר אחד במקומות אחרים והחלטנו שיהיה נעים קצת להתרווח. נכנסו למלון והופתענו מאד. איזה גודל, איזה צבעים ואורות וצלילים. הכניסה כמובן ישר לתוך הקזינו. מסביב המון מסעדות, ברים ובתי קפה. בברים הופעות שונות ומשונות. צלצול מכונות הקזינו מחריש אוזניים. אחרי השקט של הטבע ממנו באנו, חטפנו הלם רציני. הילדים מתלהבים. הקטנה קוראת בקול -; "נכון שבחרתי טוב?" עושים צ'ק אין. לא להאמין כמה עמדות יש בדלפק הקבלה. התור לצ'ק אין ארוך, אבל מתקדם במהירות. יש אולי שלושים עמדות קבלה. כולן כמובן מאוישות. קיבלנו שני חדרים מקושרים, בקומה ה-18 במגדל מס' 2. זהו המגדל המשופץ. החדרים מחודשים ומכילים שתי מיטות קווין נוחות וטלביזיה LCD גדולה. אין מיני בר. ניתן לשכור מקרר בעלות של 20 $ ליום. אנחנו חשבנו שזה מוגזם. אינטרנט בתשלום של 14 $ ל-24 שעות. החדר פונה אל חצר פנימית ומולנו המגדלים הצבעוניים. איזה יופי.

 אנחנו מתארגנים בחדרים ויוצאים לתור את המלון הגדול. מעל קומת הקזינו קומה של מסעדות. שם נמצא הבופה (ניתן לאכול יום שלם עבור 25 $ למבוגר) , מסעדות שונות ומזללות כמו מקדונלדס, קפה סטרבקס, דונטס, פיצה האט ועוד. בקומה זו גם חנויות רבות, החל מחנות הכול ב-10 $ ועד לבוטיקים יוקרתיים. קומה מתחת לקזינו היא קומת המשחקים לילדים. שפע של דוכנים ואטרקציות לילדים. השתתפת במשחק עולה בין 1-2 $ ובובות פרווה מכל המינים והסוגים מחולקות לזוכים. עם החדר קיבלנו קופונים לארבעה משחקים חינם. הילדים כמובן שיחקו הרבה יותר ובובת הפרווה, בהן זכינו, מילאו לנו כמעט מזוודה שלמה. בערב יצאנו לטייל בסביבה הקרובה של המלון. לקחנו את המונורייל שיוצא מהאקסקליבר ונסענו עמו ללוקסור ולמנדליי ביי. הנסיעה חינם. הרחובות בערב הומי אדם. מוזיקת פופ מושמעת בווליום גבוה ברחובות. איזו המולה. התרשמנו מהמלונות המפוארים וחזרנו רצוצים למלון. בוגאס הולכים קילומטרים בתוך בתי המלון. קל מאד ללכת לאיבוד וקשה להתמצא בשלל הקומות והמעברים.

לתחילת הכתבה

נישארים בלאס וגאס

יום שישי 31/7/09 - לאס וגאס. מחליטים להאט קצת את הקצב. הימים האחרונים היו מאד מעייפים. קמים ב-11 ויוצאים להתרשם מהעיר. הפעם פנינו צפונה למרכז הסטריפ. מתחילים מהמלונות הקרובים אלינו. נכנסים למלון ניו יורק ניו יורק. מתרשמים מפסל החירות הקטן ומשאגות הנוסעים ברכבת ההרים. ממנו ל-MGM. מגיעים לכלוב האריות השקוף במלון. האריה נראה אדיש ומסכן... ממשיכים ברגל על הסטריפ ומגיעים לבית קוקה קולה ולחנות של M&M. משם למלונות פריז ובאלי'ס. פריז יפה ומפואר. מגדל אייפל ושער הניצחון בזעיר אנפין. באלי'ס לא ממש מרשים אותנו. מהעבר השני של הרחוב מלון בלאג'יו המפואר ואחריו מלון קיסר. בצד הזה נבקר בערב.

 קשה מאד לחצות כביש. גם מעבר הכביש כרוך בעלייה על גשרי מעבר, חם מאד והרגליים כבר ממש כואבות. בגלל החום הכבד לא קל להסתובב ברחובות. במלונות אמנם נעים וממוזג, אך בכל מלון הולכים קילומטרים, כפי שכבר כתבתי. הכניסה הראשית היא תמיד דרך הקזינו. חיש מהר מבינים את הפרינציפ. העיניים מתחילות להתרגל לפאר ולהדר והרגליים דורשות מנוחה. בחלק הזה של היום הגענו עד מלון פלמינגו. ביקרנו בפינת החי של המלון וראינו את הפלמינגו החמודים. משם לקחנו מונית חזרה עד ל-MGM והלכנו לאכול ארוחת צהריים מאוחרת ב-Rain forest café. עלות מונית למשפחה 10 $ כולל טיפ. זול ונוח. ה-Rain forest café הוא חגיגה לעיניים. יושבים בתוך תפאורה של יער גשם כשמדי פעם מתחוללת סערה מלווה בקולות רעמים, שאגות ותזוזה של בעלי החיים, המהווים חלק מהתפאורה. אכלנו ארוחת סטייקים טובה וגדולה. בכניסה למסעדה גם חנות מזכרות ובגדים ואקוואריום גדול ומרשים.

לאחר הארוחה, חלקנו פרש כדי לנוח וחלקנו ניגשו לבדוק את הבריכה. ישנן מספר בריכות גדולות ויפות. באחת מהן שתי מגלשות. בנוסף, ישנה בריכה למבוגרים בלבד, בה ניתן להשכיר ביתן מנוחה, המרוהט בפאר וכולל אפילו טלביזיה. בערב, יצאנו שוב אל הסטריפ. הפעם במכונית. חנינו במגרש החניה של הוונציה והתחלנו לטייל במלון זה. אהבנו את פורום החנויות, את האזור בו משיטים גונדולות, את החיקוי של ככר סן מרקו, את התקרה הכחולה שנותנת אשליה של שמיים כחולים ואור יום. הכול כמובן רק "בכאילו", אבל נעים ומרשים מאד. אחרי שוטטות לא קצרה במלון יצאנו אל הסטריפ (כשסוף סוף מצאנו את היציאה...) ופנינו אל מלון אי המטמון לצפות בהופעת הפירטים. עד לתחילת ההופעה ניצלנו את הזמן לסיור קצר במלון. מבפנים -; לא מרשים במיוחד. כחצי שעה לפני ההופעה כל עמדות הצפייה הטובות כבר תפוסות. אנחנו מתמקמים לא רע ומחכים למופע. המופע עצמו חביב. רקדניות בלבוש מינימאלי מפזזות על ספינה, נלחמות ומנצחות את הפירטים בספינה שממול. הרבה רעש וצלצולים, אפקטים וקולות של פיצוצים, ספינה טובעת, זיקוקים ועוד. מופע חינמי -; נחמד. הבעיה - ביציאה. המון רב נדחק לכוון היציאה לסטריפ. היה צפוף וחם בצורה בלתי נסבלת. היה ממש קשה לפלס את הדרך ומזל שלא ארע אסון. משם המשכנו דרומה לצפות בהר הגעש המתפרץ של מלון מיראג'. ההופעה פעם בשעה בלבד, בכל שעה עגולה. חביב למדי. אנחנו ממשיכים ומגיעים למלון קיסר. נכנסים לפורום החנויות המפואר ואחר כך למלון עצמו. מצטלמים עם הפסלים. איזה פאר והדר. זהו מלון מרשים ביותר. השעה כבר מאוחרת ואנחנו מחליטים לסיים את היום. לוקח עוד כמעט שעה להגיע לחניה בוונציה (המרחקים, המרחקים...). בדרך חזרה עוברים עם המכונית ליד הבלאג'יו בדיוק בזמן למופע המזרקות. התנועה נעצרת וכולם צופים. איזה יופי. עוד נחזור לכאן. סיום מקסים ליום ארוך.

יום שבת 1/8/09 -; לאס וגאס. את הבוקר פתחנו בנסיעה לאאוטלט פרימיום (Las Vegas Outlet Center), הנמצא מדרום לסטריפ. לרשת זו יש שני אאוטלטים מצפון לסטריפ ומדרום לו. הדרומי מקורה וזה מה שהכריע את הכף לטובתו. בחום הזה - רק מקום ממוזג! לא אתאר בפרוטרוט את קורות אותו הבוקר, רק אציין שנשארנו הרבה מעבר למה שתכננו. קנינו בעיקר נעליים. נעלי ספורט של Nike, לא זולות, אבל עדיין זול מהארץ. מי שמוכן להסתפק בריבוק או אדידס -; אפשר למצוא מציאות. בחנות אדידס נמכרו כל נעלי הספורט ב-30 $. בחנות Perfumania, נמכרים בשמים במחירים זולים לעומת הדיוטי פרי -; כדאי. ניתן לעשות כרטיס חבר המקנה קופונים להנחות. האאוטלט נמצא ב - 7400 Las Vegas Boulevard South, טלפון למידע נוסף: (702) 896-5599.

 נשארנו באאוטלט עד קרוב לשעה 16 אחה"צ וחזרנו למלון. שוב קצת בריכה, קצת מנוחה ואנו יוצאים למופע של Blue Man Group. כרטיסים למופע של האנשים הכחולים הזמנו מבעוד מועד דרך אתר האינטרנט של המופע. קנינו כרטיסים במבצע למקומות טובים מאד, ב-55 $ הכרטיס. את המבצע מצאתי דרך smartervegas.com.

 המופע מקסים. משעשע, מצחיק ומפעיל את הקהל. כולנו אהבנו אותו מאד, כולל הקטנה. היות וכמעט ואין דיבורים (חוץ ממעט קטעי קישור) המופע מתאים גם לילדים שאינם דוברי אנגלית. אסור לצלם את המופע, אבל ביציאה זכינו להצטלם עם כוכבי המופע ויש לנו יופי של מזכרת. המופע מציג באולם בתוך מלון ונציה, כך שערכנו ביקור חוזר במלון היפה. לאחר המופע יצאנו שוב לסטריפ. חזרנו לסיבוב קצר נוסף במלון סיזרס וביקרנו במלון בלאג'יו המפואר. נכנסנו לחממת הפרחים וצפינו שנית במופע המזרקות. הפעם מופע שונה מזה של אתמול. מוזיקה שונה והמזרקות פעלו באופן שונה. כנראה יש כמה גרסאות וכולן מוצלחות. לקינוח ראינו שוב את הר הגעש המתפרץ של המיראג' .

לחלקו הראשון של הטיול, הקליקו כאן

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ארצות הברית (ארה"ב)