רקע כללי

כנסיית סנטה מריה מג`ורה (Santa Maria Maggiore) היא בסיליקה יפהפיה שבנייתה החלה במאה הרביעית על ידי האפיפיור ליבריוס. האגדה מספרת כי ליבריוס חלם בלילה על המדונה שבאה ואמרה לו כי עליו לבנות עבורה כנסייה במקום בו ימצא למחרת שלג. למחרת מצא האפיפיור לתדהמתו שלג באמצע הקיץ, ובמקום ההוא ממש בנה עבור המדונה את הבסיליקה. יצירות שונות בתוך הכנסייה מתארות את הנס הזה. היסודות העתיקים האלה של הכנסייה שימשו בסיס להרחבתה ושיפוצה במאה הארבע עשרה. בתקופה זו בנו בה בסגנון הרומנסק, ויש בה עד היום את מגדל הפעמונים הגבוה ביותר ברומא, שמתנשא לגובה של כשבעים וחמישה מטרים.

לתחילת הכתבה

עיצוב הבסיליקה

המבנה הפנימי של הבסיליקה די פשוט, אך מעוטר בעושר. הספינה המרכזית בגובה של שמונים ושישה מטרים, ומחולקת לשלוש סטראות באמצעות עמודים מונוליטיים משיש יווני. העמודים עטורי כותרות יוניות ותומכים ברצועה שמעליהם עליה יש פסיפס נהדר מהמאה החמישית. הפסיפס כולו קורן בזהב מרצד וצבעוניות עזה שהייתה נהוגה בביזנץ באותה תקופה והיתה נהוגה גם בכנסיות רומא. לאורך הספינה המרכזית מתוארים בפסיפס סצינות מהברית הישנה- התנ"ך. התנ"ך נחשב בעיני הנוצרים כפרהפיגורציה או מבשר ומנבא על בואה של הברית החדשה- עם הולדת המשיח ישו , צליבתו וביסוס סמכות הנצרות . התיאורים מרהיבי עין ונחשבים לעתיקים ביותר מסוגם ברומא כולה. התקרה לעומת זאת נעשתה בזמן הרנסנס, על ידי ג`וליאנו דה סנגאלו כנראה. התקרה מצופה בזהב רב, ויש הסוברים כי זהו הזהב שהובא לראשונה מהעולם החדש, מאמריקה שנתגלתה בשנת 1492 בחסות מלכי ספרד השכנה, פרדיננד ואיזבל. יש חוקרים שאומרים שחלק משלל הזהב שהובא לאירופה ניתן במתנה לכנסייה שהפנתה אותו עבור עיטור תקרת סנטה מריה מג`ורה.

 אחרי שמסתכלים למעלה על התקרה, רצוי גם להביט למטה על רצפת הקוסמאטי המרשימה ביופיה. זוהי טכניקה איטלקית רבת שנים של שיבוץ שיש צבעוני על הרצפה בדגמים גיאומטריים. רצפת הכסייה (מהמאה השתים עשרה) עשויה שיש אדום וירוק, והקפלות שבה עוצבו על ידי מיכאלאנג`לו, פונטנה ופונציו. בכנסייה משולבים סגנונות ארכיטקטורה שונים מגותיקה דרך רנסנס ועד בארוק. המוזאיקות שלה הן סמלה המסחרי. המתמידים מביניכם יוכלו לפנות אל אחד מאנשי הכנסייה במקום ולבקש להציץ אל חדרי הבסיליקה מאחור. יש בהם פרסקאות מהמאה השבע עשרה, וגם פסלים וחפצי קודש שונים. מתחת לאדמה יש בבסיליקה זו גם קריפטה. זו קיימת כאן מהמאה השביעית. הקריפטה מעוצבת כך שתזכיר למאמין הנוצרי את המערה בה מאמינים שנולד ישו, בבית לחם. בתוך הקריפטה יש פסל של עריסת ישו כביכול וגם פסלונים של ארנולפו די קמביו, מסוף המאה השלוש עשרה. מאמינים כי כאן קבור הקדוש ג`רום, אחד מאבות הכנסייה הגדולים שחי כנזיר ליד בית לחם. יש פה גם מזבח ופסלים נוספים, על ידי ברניני ואחרים. הקריפטה לא פתוחה תמיד למבקרים אבל ניתן להציץ אל תוכה גם כאשר היא סגורה, מהבלוסטרדה שמעליה. גם בקפלות וליד המזבח הראשי של הבסיליקה יש שרידי קדושים וקברים של אפיפיורים גדולים.

לתחילת הכתבה

פסיפסים

מאחורי האפסיס, שהוא האזור הכי קדוש בכל כנסייה וממוקם במזרחה, יש שלושה פסיפסים ענקיים, שבזכותם התפרסמה הבסיליקה מאוד. שלושת הפסיפסים האלה הוזמנו על ידי האפיפיור סיקסטוס השלישי במאה החמישית. הם הוזמנו אחרי שנערכה פסגת אפסוס (באסיה הקטנה), ועידה כנסיתית חשובה בה הוחלט על מעמדה הרם של מריה, אמו של ישו. לכן אין פלא כי כל הכנסייה מוקדשת לה, וגם הפסיפסים מדגישים את חשיבותה. הפסיפסים מאורגנים על מבנה של כעין קשת ניצחון שמשמעותה ברורה- ניצחון הנצרות והכנסייה. בפסיפס ניתן לראות את סצינת הערצת מלכי המזרח או שלושת המאגים את מריה וישו התינוק. מריה מתוארת כקיסרית נכבדת שמסבה על כס מפואר וגם המלכים מתוארים בעושר של פרטים- עם אריגים אקזוטיים ומתנות יקרות לישו הקטן בידיהם. על הקשת השניה יש תיאורים של סיפורי ילדותו של ישו. רבות מהסצינות לקוחות מתיאורי אגדות ולא מהברית החדשה, מה שמוסיף להן חן מיוחד. במרכז הקשת ישנה כתובת שמאזכרת את האפיפיור הפטרון- סיקסטוס. הקשת שמעל האפסיס מקושטת גם כן בסמלים טעוני משמעות. שה האלוהים שמוזכר באפוקליפסה של יוחנן, הוא דוגמא לכך. הכל מתואר בצורה מיוחדת ששאובה מביזנץ. הפסיפס באפסיס עצמו מתאר את הכתרת הבתולה. פסיפס זה הוא מאוחר ביחס לאחרים, הוא מסוף המאה השלוש עשרה. במערב נהוג לתאר בקונכיית האפסיס את ישו כשליט היקום, אך כאן, דווקא שאלו מהמסורת הביזנטית, מהכנסייה המזרחית, ותיארו את מריה וישו יחד. לידם ישנם הקדושים ופטרוני הכנסייה. החלק החיצוני של האפסיס כולו עוצב על ידי ברניני ונבנה במהלך המאה השבע עשרה גם על ידי ממשיכיו.

 רצוי לא לפספס את הקפלה הסיסטינית שנבנתה על ידי פונטנה לכבוד האפיפיור סיקסטוס החמישי ובה קברו וחזית מקסימה של פרדיננדו פוגה מאמצע המאה השמונה עשרה. כדאי לראות גם את קברו של הקרדינל רודריגז בסגנון גותי, ואת קפלה פאולינה (מ-1611). בקפלה זו מצוי פסל שמתאר את נס השלג שקשור בייסוד הבסיליקה כולה. קפלה פאולינה היא על שם האפיפיור שהזמין אותה, פאול אך קבורים בה נוספים (האפיפור קלמנטה למשל). קפלה ספורצה Sforza עוצבה על ידי מיכאלאנג`לו בשנת 1564, וסיום בנייתה נעשתה כמה שנים אחר כך על ידי ג`יאקומו דלה פורטה.

לתחילת הכתבה

  • כתובת: הכניסה היא מרחוב Via Carlo Alberto.
  • טלפון: 483195
  • זמני פתיחה: כל יום משעה 07:00 עד 19:00.
  • תחבורה: אוטובוסים 16,27,70,71,93 חשמלית 14 m-Termini.

יעדי הכתבה