כשמדי שנה יותר ויותר יעדים פופולריים נמצאים על סף קריסה בעקבות תיירות-יתר, רשימת ה-No List של אתר פודורס היא אחת הרשימות הבודדות בעולם התיירות שלא מבקשות לפתות מטיילים כדי להגיע ליעד מסוים - אלא דווקא מבקשת מהם לקחת פסק זמן.
לקראת שנת 2026, ביקש המגזין לשים זרקור על יעדים חדשים שנאבקים בתשתיות קורסות, אוכלוסייה מקומית שנדחקת החוצה או טבע רגיש שנמצא תחת איום ממשי. בניגוד לשנים אחרונות, השנה בולטות בהיעדרן ונציה וברצלונה, שתי כוכבות קבועות ברשימה ה"לא" השנתית של פודורס. לדברי המגזין, האחרונות לא נכנסו לרשימה לא מפני שהן נרפאו מתיירות-יתר באורח פלא, אלא מפני שהדיון בהן לעיתים משתלט ומסתיר יעדים אחרים שסובלים מעומסי תיירים.
לצד הקריאה לוותר זמנית על טיול ליעדים שהופיעו ברשימה, מדגיש המגזין שהיא אינה קריאה לחרם, אלא "דחיפה עדינה אך חדה להקל על יעדים לתקופה מוגבלת, ולתת מנוחה לכל מקום שברור שהוא צריך הפסקה".
אז על איזו יעדים ממליץ המגזין לוותר השנה? לפניכם הרשימה המלאה:
1. אנטארקטיקה
היבשת שאין בה כלכלה, תושבים או צורך בתיירות ממשיכה למשוך המוני מבקרים מדי שנה. בין השנים 2023-2024 ביקרו ביבשת הקפואה כ-120 אלף מטיילים - נתון שצפוי להיות מוכפל בעשור הקרוב וכבר מדיר שינה מעיניהם של המומחים.
"למרבה הצער, ברבע המאה האחרונה, אנטארקטיקה נעה יותר לכיוון תיירות המונים במקום עולמות האקו-תיירות המסורתיים." הסביר אחד המומחים את החשש מתיירות ההמונים ביבשת, שממשיכה להתפתח לשוק המוני עם יותר ספינות ומשלחות קטנות שמגיעות לחזות בפלא הקרחונים.
הסביבה הרגישה, הקרחונים הנמסים והעובדה שאין מגבלה רשמית על מספר המבקרים גורמים לחוקרים להזהיר: "אנטארקטיקה לא באמת יכולה לקלוט מספרים גבוהים של תיירים והיא לא נועדה להיות ברשימת המשאלות של אף אחד".
2. האיים הקנאריים
מאחורי התמונות המושלמות של טנריף, גראן קנריה
תיירות ההמונים באיים הקנאריים, כמו גם ביעדי תיירות פופולריים אחרים בספרד, הובילה אלפי מפגינים לצאת לרחובות תחת הסיסמה "לקנאריים יש גבול". בין היתר, מוחים המפגינים על פקקי התנועה הבלתי נגמרים, העומס הסביבתי והזינוק במחירי השכירות והדיור שדוחק את התושבים החוצה.
3. הפארק הלאומי גליישר, מונטנה
הפארק הלאומי גליישר
המומחים מדברים על "פרדוקס הקיימות". כלומר, עצם הנהירה לראות את הקרחונים "לפני שייעלמו" תורמת להיעלמותם. במקביל, מספר המבקרים בפארק ממשיך לזנק, במיוחד בעונות הקיץ והסתיו, דבר שיוצר עומסי תנועה, שחיקת שבילים, ריבוי אשפה ופגיעה בחיות הבר.
4. איסולה סאקרה, איטליה
כשחושבים על יעדים שנמצאים בסכנת שחיקה בעקבות ענף התיירות באיטליה, פירנצה, חוף אמאלפי וכמובן ונציה המבוקשת הם המקומות האוטומטיים שעולים לנו לראש.
אז איך איסולה סאקרה, רצועת חוף שקטה ליד רומא, מצאה את מקומה בתוך הרשימה? לאחרונה נתנו הרשויות האיטלקיות אור ירוק לפרויקט ענק במסגרתו יוקם נמל חדש בפרבר האנונימי. התוכניות עוררו זעם מצד תושבים ופעילים סביבתיים שמזהירים מפני פגיעה קשה במערכת האקולוגית העדינה באזור שמכילה דיונות, ביצות, אדמות חקלאיות ובעלי חיים יבשתיים וימיים.
למרות ביקורת חריפה וחשש מהפיכת קו החוף לרצועה מרוצפת מזחים, בתי מלון ומבני מסחר, הפרויקט החדש - פרי שיתוף פעולה עם ענקית השייט רויאל קריביאן וקרן ההשקעות הבריטית אייקון אינפראסטרוקטור - צפוי לצאת לדרך ולכלול רציף לספינות קרוזים ענקיות ועוד כ־1,000 מקומות עגינה לסירות.
5. אזור יונגפראו, שווייץ
אזור יונגפראו
אבל מאחורי שבירת שיאי המבקרים עומד סיפור פוטוגני פחות של שחיקת שבילים, עומסים במפלים ובעמקים, ותופעה הולכת וגוברת של מבקרי יום שמגיעים רק כדי "לסמן וי": עולים ברכבל, מצלמים עשרות תמונות וממשיכים הלאה בלי להקדיש זמן להכיר את המקום באמת ומבלי שתרמו לכלכלה המקומית.
6. מקסיקו סיטי
ב־4 ביולי פרצו במקסיקו סיטי הפגנות סוערות נגד ג'נטריפיקציה, Airbnb ועליית שכר הדירה עד כדי כתובות גרפיטי כמו "מקסיקו למקסיקנים" ו"החוצה גרינגוס". מטיילים הותקפו, חלונות נשברו, ועסקים שפונים לתיירים נשדדו.
הביקורת של המקומיים מתמקדת בהתפשטותם של דירות קצרות־טווח בעיר שרבות מהן מאוכלסות על ידי נוודים דיגיטליים מצפון אמריקה, שנתפסים כמי שמעלים מחירים ודוחקים תושבים ותיקים משכונות כמו קונדסה ורומא.
במסגרת ניסיון להחזיר את שכונות מקסיקו סיטי לתושביהן, נקבעו כעת כללים חדשים שמגבילים השכרות קצרות־טווח ל־180 לילות בשנה לכל היותר, הגבלה שתיכנס לפועל רק לאחר מונדיאל 2026, במסגרתו העיר תארח חמישה משחקים וצפויה עלייה במחירי השכירות כתוצאה מהביקוש.
7. מומבסה, קניה
תעשיית התיירות של קניה פורחת מאז מגפת הקורונה, והגיעה לשיא של 2.4 מיליון כניסות בינלאומיות בשנה שעברה - עלייה של 14.6% לעומת 2023. כיום התיירות היא הענף השלישי בגודלו בכלכלה הקנייתית מבחינת הכנסות במטבע זר, והמדינה שטופת השמש ממצבת את עצמה במהירות כמרכז התיירות המוביל של אפריקה.
אלא שעל אף הצמיחה המרשימה, היעדר נתונים על קיבולת התיירים הרצויה במדינה, לצד העדפת הרשויות את צרכי המבקרים על פני צורכי התושבים, הובילו לתיירות יתר גואה, במיוחד במומבסה, העיר השנייה בגודלה בקניה.
עיר החוף העתיקה ביותר של המדינה, המכונה "העיר הלבנה והכחולה", מרכזת כיום כ-70% מתיירות החופים בקניה, נתון שמורגש היטב. מומבסה מתמודדת עם מחסור במשאבים, עומסי תנועה ממושכים, כבישים לקויים וניהול פסולת כושל, שמביא לחופים מלאי אשפה ולים מזוהם. מומחים מזהירים שהעיר נמצאת בסכנה ממשית לאבד את האטרקטיביות שלה אם המגמה לא תשתנה.
8. מונמארטר, פריז
שכונת מונמארטר
בשנים האחרונות, העומס הפך לבלתי נסבל עבור כ־30 אלף התושבים המתגוררים בשכונה. על פי ההערכות, לא פחות מ־11 מיליון מבקרים פוקדים מדי שנה את כנסיית סקרה קר שניצבת על פסגת המונמארטר - אפילו יותר ממספר העולים למגדל אייפל.
אלא שהתיירים לא נשארים רק באתרים המרכזיים ומתפשטים גם לעבר אזורים שפעם היו שקטים, בעיקר במורדות הצפוניים של הגבעה, שכעת מוצפים בחנויות תיירים ובהמוני מבקרים. התושבים מספרים שהמצב הפך לבלתי נסבל, כאשר מחירי הנדל"ן זינקו ב־35% בשנה אחת בלבד, כאשר במקביל השכונה האותנטית הולכת ומאבדת את צביונה.
