המשפחה בברילוצ`ה

משפחת אוזן מגיעה לברילוצ`ה - השמש החמימה מקבלת את פניהם והם פשוט מתאהבים... במרכז העיר הם נהנים מלהטוטנים ומבדרני רחוב והילדים מנסים את כוחם בטיפוס על קיר. הם משכירים רכב ויוצאים לגלות את היערות והאגמים המדהימים שבאיזור.
משפחת אוזן
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: המשפחה בברילוצ`ה

נהנים בברילוצ'ה

הגענו לברילוצ`ה. אמנם טיסה של שעתיים ורבע התעכבה והתאחרה ביותר משלוש שעות תודות לחברת התעופה לאפה, וכך נמחק לנו חצי יום שבו תכננו ללמוד את העיר ולתכנן את המשך הפעילות בימים הקרובים. עזבנו את בואנוס איירס תחת גשם שוטף ואפילו כשקור שורר בחוץ ואילו בברילוצ`ה חיכתה לנו השמש החמימה ומזג אוויר פשוט נפלא, אך אחר כך הסתבר לנו שאתמול היה כאן קר וירד גשם..

ברילוצ`ה שוכנת על שפת אגם נהואל הואפי, והיא עיר המחוז בשמורת הטבע בעלת אותו השם. בחורף יש כאן פעילות סקי נמרצת ובקיץ טיולי טבע, רכיבה על סוסים, מסעות שייט אתגריים וכו`. מהרגע שירדנו מהמטוס- התאהבנו. נכון שעוד קודם לכן "הזהירו" אותנו שזה מקום נפלא- למרות זאת נשבינו בקסמיו מיד. אפילו שדה התעופה מקסים ולא יומרני. נסענו למלון סיירבו רוחו (כתובת: רח` אלפליין) במונית רמיס שנשלחה במיוחד לאסוף אותנו - זאת היתה ההפתעה הראשונה - והגענו למלון מטריף - היינו קצת מודאגים כי, אם להגיד את האמת, המלון בבואנוס איירס, למרות ששירת אותנו טוב, היה קצת "קשה לעיכול" בגילנו המתקדם- בכל זאת אנחנו לא בני עשרים... ומה שהתאים לנו פעם בטיול שאחרי הצבא, כבר לא בדיוק הולך היום. ברגע שהמונית נעצרה לפני המלון היה ברור שלא תהיה פה שום בעיה. המלון פשוט חמוד, ממש פנינה! המבנה, עשוי עץ ואבן טבעית, טיח צבוע וורוד- טיפוסי כל כך לאזור הררי- ממש כמו באלפים.

 נכנסנו- בדלפק הקבלה המתין לנו חיוך נעים- וכמוהו אנו פוגשים כל יום על פני כל עובדי המלון ובייחוד הבעלים, יענקל`ה ואישתו. עלינו לחדר- סוויטה! והכל מטופח ונעים לעין. גם פה סידר לנו את ההזמנה לירן משינקין בואנוס איירס- ועל כך תבוא עליו הברכה- גם משום שהמלון מקסים וגם משום שהסתבר לנו שקשה מאוד למצוא מקומות לינה טובים העיר ובמחיר סביר (20 פזו לאדם ללילה )- לידיעת כולם- רצוי מאוד להזמין מראש... לאחר שגמרנו להתלהב מהמלון ומהחדר יצאנו לשוטט בעיר. בכיכר המרכזית צפינו בלהטוטנים ובדרני רחוב מאוד משעשעים ולמרות שהכל התנהל בספרדית, הילדים צחקו, נהנו וסירבו ללכת. בהמשך ניסו הילדים את כוחם בטיפוס על קיר. בערב אכלנו במסעדה מצוינת-לה בוליצ`ה דה אלברטו- תאוות בשרים של ממש (והמחיר כמובן מצחיק במונחים ישראליים- 100 ¤ לארבעה איש עבור מיטב נתחי הבשר).

 למחרת החלטנו לשכור רכב. בתחום הזה מסתבר דווקא שאין בשורות של ממש. במלון קראנו פתק אזהרה של ישראלים ששכרו רכב מחברת הרץ ונכוו קשות. אנחנו השכרנו מחברת אופן OPEN 100. פזו ליום עבור פיאט קטנטנה ומצ`וקמקת עם מנוע דיזל שבקושי סוחבת. העמסנו את עצמנו על המכונית ויצאנו לתור. ביקרנו ב- Cerro Otto, עלינו ברכבל (כ- 50 פזו לאדם, ילדים חינם), נשימתנו נעתקה מהנוף המהמם. המקום מציע טיולים חינם ביער (בשעות: 12:00,14:00,16:00) אך מאחר שפיספסנו את היציאה של הטיול המודרך, נכנסנו ליער באופן עצמאי לצעדה של שעתיים, עצים כאלה לא רואים בישראל בשום מקום... כולנו נכנסים לכושר.

 משם המשכנו לאורך האגם, נהואל הואפי (Nahuel Huapi), לתצפית נוספת ה-Cerro Campanario. הפעם העליה ברכבל כסאות (כמו מעלית סקי) - הילדים התלהבו במיוחד (כ- 12 פזו למבוגר, ילדים עד גיל 12 חינם)- ולמעלה הנוף- לא ניתן לתאר במילים- פנורמה של 360 מעלות של אגמים, נוף ירוק באינסוף גוונים, ממש גלויה. בקצה העליה ברכבל עומד צלם ושואל אם לצלם- כל זה קורה מהר מאוד והמלצתנו היא שכדאי להנהן כן כי הנוף ברקע פשוט מטריף ויוצאות תמונות נהדרות.

 אח"כ עצרנו בצד הדרך בחניון ליד שלט הפארק Llao Llao- מומלץ לא להשאיר כלום באוטו. יצאנו למסלול הליכה קל ונעים . לאורך הדרך היו עצים גבוהים מאוד ושיחי במבוק. על אחד העצים זיהינו נקר שבמרץ רב ניקר בגזע עץ. בהמשך מדדנו גזע של עץ שנפל - אורכו 30 צעדים רגילים וזה רק 2/3 מאורכו, השאר היה תקוע בתוך הסבך. בסוף המסלול מגיעים לגדות האגם ושם שלווה, יופי, זמן טוב למדיטציה. דרך אגב, הלילה יורד מאוחר מאוד, בסביבות 21:30 כך שזה ממש אידיאלי למיצוי מקסימלי של היום.

לתחילת הכתבה

טיול לשבעת האגמים

למחרת נסענו לטיול של יום שלם, באוטו השכור, לשבעת האגמים (Sete Lagos) , לאורך הדרך בין ברילוצ`ה לסן מרטין דה לוס אנדס, יש שבעה אגמים גדולים - במיוחד עבורנו שמכירים רק את הכנרת... כל האזור טובל בירק, שופע מים, רק אגמים, נחלים ויערות. הדרך עצמה לא כל כך נעימה, בייחוד 50 הקילומטרים בדרך לא סלולה.

 קצת לפני לה אנגוסטורה, עיירה חביבה בדרך, עצרנו לאכול ארוחת בוקר-פיקניק על שפת האגם, בפוארטו מנזנו (Puerto Manzano) עיירת קייט נחמדה במיוחד, ביציאה מהמכולת המקומית פגשנו משפחה יהודית מבואנוס איירס שהיו מאוד חביבים- איכשהו בחו"ל מרגישים חצי משפחה גם עם היהודים הזרים ביותר. תוך כדי שיחה איתם התברר שזה במקרה גם המקום היפה ביותר בארגנטינה, קרי אתר נופש לבעלי יכולת. אכלנו את הסנדוויצ`ים שלנו והרגשנו כמו נטע זר, אח"כ שכרנו סירת מנוע קטנה ועשינו סיבוב במפרץ.

 גם ביום הזה עצרנו במספר מקומות בדרך וחילצנו עצמות תוך כדי מסלולי הליכה. נוכחנו לדעת שהארגנטינאים הם עם מאוד חביב ומסביר פנים וגם בשביל הליכה עלום יברכו אותך לשלום וישאלו מה נשמע. שוב חזרנו למלון בסביבות 23:00 הרוסים מעייפות -והבטחנו לעצמנו ובייחוד לילדים- מחר יום פינוק וסתלבט. למחרת, יצאנו לסיבוב לא מחייב במרכז העיירה, אכלנו שוקולדים, החלקנו על הקרח, התחממנו בשמש.

מחר, ‏יום שלישי‏ ‏11‏ ‏פברואר‏ ‏2003 , אנחנו טסים דרומה לאל קלפטה להמשך הטיול בפטגוניה וארץ האש.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ברילוצ'ה