ברילוצ`ה וטרק ה- Nahuel Huapi

ברילוצ`ה: עיר קסומה ושוקולדים מעולים וטיולדת... וטרק ה- Nahuel Huapi: אחד מהטרקים המפורסמים בארגנטינה- אולי בזכות הפס שעדיין לא נפתח, אולי בזכות קרבתו לברילוצ`ה. והכל עם אותה קבוצה שהתגבשה ביום הסערה בטרק הויאריקה טרוורס, נעים מתמיד.
משפחת שפירא
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: ברילוצ`ה וטרק ה- Nahuel Huapi

מבלים ונחים בברילוצ'ה

מים שקופים, נשברים על המזח בברילוצ`ה. את שרשרת ההרים המושלגים במערב, מעטרת הילה צהובה של שמש אחרונה, מתמזגת עם תכלת עמוק ונקי מענן. ענני צירוס גבוהים באים מצפון, סוגרים על ההרים המנומרים לבן, משתקפים באגם ואוטמים את צלילותו, מתכוננים. קבוצות מטיילים, זוגות אוהבים, נאספים אל המזח, ממתינים. ברגע אחד, נצבעים וצובעים באדום עז, עננים וים כאחד. כוחה של שקיעה. קרוב, על פני אדוות הגלים מנצנצים אורות ראשונים של פנסי העיר וקור עוטף ומלטף.

 כשהשמים יהפכו מסגול לאפור תחזור המולת העיר ויגבר רעש המכוניות על רחשי האגם, ותחזור תחושת הלאות של מוצ`ילר שנלכד ברחובותיה של עיר. ריחות שוקולד באויר, צליל מקשים באינטרנט קפה, תכנונים, מנהלות, המון מנהלות, איזה טרק, עם מי יוצאים, אוטובוס או טיסה דרומה, האם נספיק לקרנבל, תור לדון אלברטו, אסאדו שמיציו עוצמים את העיניים בהנאה צרופה, מפגשים, חברים, המון חברים. בלילה עוד יעופו זיקוקים מכל גבעה, תחילתה של שנה חדשה. מחר תהיה שקיעה חדשה, כמו בכל יום, אבל השקיעה הזו, האחרונה לשנה שחלפה, שקיעת הטיולדת שלנו, בת חצי שנה. ישבנו אורית ואני על המזח ושתקנו. שקיעות נועדו לטיילים, כך כתבנו לפני שלוש שנים על חופו של האי קולנטה בתאילנד.

ברילוצ`ה, לאות נעימה אופפת את העיר. קמים מאוחר, השעות מתהפכות. מנסים בכל יום טעם גלידה חדש, מנת בשר חדשה, מסעדה שהומלצה. בוחשים בחלב מקופלת עבה, חום שוקולד שליבתו לבן. ראמה מיקסטה שמה. אפשר גם ראמה בלנקה וראמה גראנדה... הצלילים מזכירים את אליה של הודו והטעמים משולחנם. בוחרים על פי משקל, אגוז מצופה, דובדבן מושרה הכל בשוקולד. אם חיוך אוילי נמרח על הפנים כשבידך גלידה בשלושה טעמים, אם אתה מרגיש שתשאר כאן לעד, סימן שהתמכרת לעיר השוקולד. כן, אנו יודעים שצריך לקנות אוכל לטרק אבל דוחים ביום מנוחה נוסף...

טייל הוא אחד שיודע לאן הוא הולך אבל אין לא מושג מה יעשה מחר בבוקר. מוטו נפלא של מוצ`ילר, פתוח וקשוב לעצמו ולמקום. ישנם רגעים בהם צריך לצאת מהכלל. כשהימים סוגרים והקרנבל בברזיל מתקרב, אנו יורדים לתכנונים, מזמינים כרטיסים זולים לדרום וטיסה חזרה מסוף העולם לבואנס איירס. משם, בתזמון של ימים, אל הקרנבל. טיסות ואוטובוסים מתמלאים במהירות, כולם נקרעים בין נופי פטגוניה להילולת הקרנבל. יש שמבטיחים שיחזרו אחריו. אנחנו כבר הבטחנו לבוליביה שנחזור. הבטחה שלא נקיים. לכו עם משאלות הלב. ההחלטות בברילוצ`ה מסתיימות כולן בפיצפוץ שוקולד או רחשו של סטייק.

 מה עוד בברילוצ`ה? האם אלו חובותיו של כתב... אז תוכלו להחליק על הקרח מול נופו של האגם, באולינג או מגלשות מסלול במורד הגבעה, לעלות ברכבלים לתצפיות יפות, לטרק בפארק NAHUEL HUAPI או לשכור רכב אל שבעת האגמים, להשאר בקבניה צופה על אגם או אוהל בנוף מושלג, ולחזור לאסאדו נוסף, שוקולד חם וגלידה מעולם אחר. ברילוצ`ה הבלתי נשכחת, מבקשים לעוזבך אבל לא יכולים.

לתחילת הכתבה

טרק ה- NAHUEL HUAPI

אחד מהטרקים המפורסמים בארגנטינה. אולי בזכות הפס שעדיין לא נפתח, אולי בזכות קרבתו לברילוצ`ה. טרק קל. תחילתו ביער רוחש זבובים גדולים וסופו ביער. מאי תזכור ממנו בעיקר את הזבובים. מכיוון שהפס הגבוה של היום השלישי היה עדיין סגור, לא יכולנו לעשות את המסלול המלא בן חמישה ימים והסתפקנו בשלושה. ביום הראשון מטפסים בתוך יער. יש שיאהבו את היער, אנחנו זקוקים לאופק והרים לכן שמחנו מאוד כשקו העצים התקרב, גובהם קטן לידי שיחים גבוהים ומורדות מנומרים בשלג הופיעו.

פחות משעה אחר כך הקמנו את אוהלנו על לגונה נפלאה, מוסתרים בתוך העצים הנמוכים להגנה מפני הרוח החזקה העשויה להופיע פתאום. מכיוון שהאויר היה שקט והשמש בשמים, ניתן היה לסיים את היום בטבילה. ניתן לרכוש מעט מזון ומשקאות ברפוחיו שלפתח הלגונה. היום השני מרתק. שני פסים לא קשים במיוחד, שלג במעלה ודרדרת תלולה בירידה מטה. עדי נאחזת בכל אבן עד שהיא מבינה את הרעיון הכללי ומחליקה על הדרדרת הרכה ב"סקי צעדים". מאי מתקדמת בקצב קבוע, נושאת את תרמילה עם ארבעת שקי השינה שלנו. אורית לא אוהבת ירידות ולכן עושה אותן מהר... כרגיל היא מובילה הרחק לפנינו. אותה קבוצה שהתגבשה ביום הסערה בטרק הויאריקה טרוורס ממשיכה, נעימה מתמיד. השלישיה הירושלמית מעלה את רף הארוחות בכל יום. אפילו אננס טרי היה שם...

 הפס השני נפתח למערב לתצפית יפה על פסגות הרכס הגבוה המפריד בין ארגנטינה לצ`ילה. בעמק שבין שני מעברי ההרים נמצא מחנה קטן נוסף. אם אינכם ממהרים, פצלו את היום השני ליומיים. היום השלישי הפך ליום מנהלתי ארוך בתוך היער הרוכש זבובים שהסתיים כמובן אצל דון אלברטו בברילוצ`ה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על ברילוצ'ה