מדוע הופגסטיין?
ב-4-11.3 שהינו בחופשת סקי מהנה מאד בהופגסטיין הנמצאת במרכזו של עמק גסטיין, כקבוצה של שמונה חברים, כולנו בעלי ותק של שנים בסקי. המטרה היתה להנות מסקי ומבילוי משותף, ונראה שזו הושגה באופן משביע רצון ביותר. מזג האוויר באותו שבוע היה סגרירי למדי בכל רחבי אוסטריה, שוויץ וצרפת, במיוחד ביום הראשון שלאחר הגעתנו שבו היתה סערת שלג רצינית בעקבותיה ויתרנו על הגלישה באותו יום כדי שנוכל להתחיל את השבוע ברגל ימין. בחמשת הימים שנותרו זכינו ל-3 ימי סקי מלאים ועוד שני חצאי ימים בתנאי מז"א בהחלט סבירים ומעלה (כולל יום אחד של שמש מלאה), ועם כמויות מכובדות מאד של שלג במסלולים. האתר נבחר לאור ניסיון מוצלח בעבר בגלישה בו, ותחושה שהוא מתאים לצרכינו. יצויין כי האתר אינו פופולרי בקרב הישראלים (ואכן במהלך שהותנו שמענו רק פעם אחת קריאה בעברית על המסלולים), אך לדעתי יש לו יתרונות שונים שבהחלט יוכלו לקרוץ לרבים, כפי שיפורט בהמשך.
רקע גיאוגרפי ודרכי הגעה
עמק גסטיין שוכן כשעה נסיעה דרומה מזלצבורג, וכ-3 שעות נסיעה משדה התעופה במינכן ללא פקקים. מעקף שביצענו משדה התעופה לכיוון דרום מערב שעליו דיווחתי בנפרד האריך את הדרך בחצי שעה נוספת, אך חסך את העמידה בפקקים שכנראה היו מאריכים אותה עוד יותר. לאחר נסיעה בכביש המהיר מזלצבורג דרומה (המשכו של הכביש המהיר ממינכן) פונים מערבה אחרי Werfen לכביש 311 המוביל לכיוון צל אם זה, ואחרי כ-25 ק"מ פונים שוב דרומה דרך מנהרה קצרה לתוך עמק גסטיין. אופציה נוספת להגעה היא ברכבת דרך זלצבורג, כאשר תדירות הרכבות היא גבוהה למדי. משך הנסיעה הוא ארוך יחסית (4 שעות ויותר), ופרט לבאדגסטיין התחנות הן מחוץ לעיירות, כך שלדעתי רכב הוא פתרון עדיף ונוח יותר, במיוחד בהתחשב בכך שאין בעית תנועה וחניה באתרים. בקצהו הדרומי של העמק יש מנהרת רכבת המאפשרת הגעה גם מדרום (הדולומיטים), הן ברכבת והן ברכב באמצעות רכבת מיוחדת אחת לשעה-שעתיים שעליה מעלים את הרכבים וחוצים את המנהרה. תיאורטית קיימת בהתאם לכך אופציה להגעה גם מורונה, אך זו נסיעה ארוכה יותר מאשר ממינכן.
העמק הוא יחסית רחב ושטוח, אורכו כ-20 ק"מ, ויש בו 3 עיירות עיקריות:
א. דורפגסטיין בקצה הצפוני, שהיא עיירה קטנה ובעלת אווירה כפרית.
ב. הופגסטיין במרכז העמק שהיא עיירה גדולה יותר (כ-7,000 תושבים) שעדיין משמרת אווירה כפרית.
ג. באדגסטיין בקצה הדרומי שהיא עיירה יוקרתית יותר שבה הרבה מלונות בסגנון של תחילת המאה ה-20 ואווירה יותר "עירונית". בחלקה הדרומי של באדגסטיין יש עוד עיירה כפרית קטנה בשם בוקשטיין.
מאחר שמדובר בעמק המפורסם במרחצאותיו יש בו פעילות תיירותית לכל אורך השנה (בקיץ הגיל הממוצע עולה בערך ב-40 שנה לעומת החורף...). המשמעות היא תחושה של מקום "חי" שאינו רק עיירת סקי שנרדמת מיד כשמסתיים החורף - ילדים יוצאים בבוקר לבית ספר, חנויות שונות מעבר לתחומי הספורט והביגוד, מגוון סופרמרקטים וכד`. עוד יצויין שהכביש הראשי עובר מחוץ לעיירות, כך שבתוכן יש אווירה שלווה ונינוחה יותר.
אפשרויות הגלישה
הסקיפס הוא חלק מאיזור Amade שמאפשר תיאורטית 860 ק"מ של מסלולים. כדי לממש את חלקם הגדול יש צורך בנסיעה ארוכה, אך עדיין בטווח של 40-30 דקות ניתן יהיה להגיע לאתרים כמו מריה-אלם או איזור Flachau. קיימת אפשרות אפילו להרחבה נוספת שתכלול גם את צל אם זה וקפרון (גם הם כ-40-30 דקות נסיעה).
בפועל עמק גסטיין עצמו, שבו כ-250 ק"מ מסלולים, יכול למלא בקלות שבוע סקי מלא ומגוון. האתרים הם אמנם רק עד גובה של 2300-2000 מטר בדרך כלל, אך נראה שתנאי העמק מאפשרים שלג טוב גם בחלקים הנמוכים לכל אורך העונה. לאורך מסלולים רבים יש תותחי שלג שלא היה בהם כל צורך בזמן שהותנו, ובכל ערב עולים החתולים לטפל במסלולים. בשעות היום לא ראינו טיפול במסלולים, לטוב ולרע (פאודר עמוק על מסלול מטופל לאחר לילה מושלג, אך גם הווצרות מוגולים במשך היום במסלולים עמוסים יותר).
בעמק יש 5 אתרים נפרדים, שניתן להגיע בסקיבס לכולם, אך לדעתי רכב יהיה הרבה יותר נוח ויעיל. בגדול רוב המסלולים הם אדומים ברמות אדום שונות והדגש הוא על גולשים בינוניים ובינוניים+. אין הרבה מסלולים שחורים, אך יש הרבה אופציות לאוף פיסט בין המסלולים ונראה לי שגם גולשים מתקדמים מאד יוכלו למצוא את סיפוקם. קיימים אמנם מסלולים כחולים רבים, אך נראה לי שהאוריינטציה של האתר פחות מותאמת למתחילים. יצויין גם שהמסלולים הכחולים הינם ברובם על ההר, ומאחר שחלק גדול מהם משמשים גם כמסלולי קישור בין אדומים יש עליהם תנועה ערה יחסית של גולשים ומהצהריים הם מתמלאים לעתים במוגולים שמקשים על הגלישה למתחילים. קיימים בתי ספר שונים לסקי, אך מאחר שלא נעזרנו בהם קשה לי להמליץ על אחד מהם. בכל מקרה, לא ראינו הרבה קבוצות הדרכה, ונראה שהאתר משמש בעיקר לגולשים בעלי נסיון ופחות ללימוד, פרט אולי לקבוצות ילדים רבות שנראו בעיקר בשעות אחר הצהריים.
המסלולים משולטים היטב הן מבחינת מספר המסלול והן מבחינת מספרי המעליות אליהן הוא מוביל. הנופים הם מגוונים מאד ומרהיבים, והרבה מהמסלולים עוברים בין עצים. העיירות אמנם נמוכות יחסית (הופגסטיין ודורפגסטיין כ-850 מטר), אך המסלולים יורדים עד אליהן, כך שניתן להגיע לגלישה בהפרשי גובה אנכיים של עד 1500 מטר. מבחינת חלוקת הגולשים יש יתרון בולט לגולשי סקי לעומת סנובורד, אם כי לא נראה לי שאנשי הסנובורד שראיתי השתעממו או סבלו, במיוחד אחרי לילות מושלגים שבעקבותיהם הפאודר חגג על המסלולים וביניהם. יש אמנם רק סנופארק אחד שלא ביקרנו בו (בגרוסארל), אך מצד שני יצויין שאחוז הטי-בארים הוא נמוך מאד, ובפועל השתמשנו בטי-באר רק פעם אחת לכל אורך השבוע.
ככלל מערכת הרכבלים היא ברובה מודרנית ומהירה, ובהרבה רכבלי כסאות יש גם מגיני רוח. פרט לפעם אחת בה חיכינו בשעת עומס של בוקר יום שני 20 דקות בתור לפוניקולר של הופגסטיין לא נאלצנו להמתין אף פעם יותר מ-5 דקות לרכבלים, כשגם אם התורים נראו לעתים ארוכים הם זרמו ביעילות ובמהירות. יצויין שהרכבל העולה מתחנת הביניים של הופגסטיין לפסגה עשוי להיות לפעמים צפוף מאחר שיש בו 80 מקומות ובשעות עומס מקפידים לספור ולהכניס 80 איש בצפיפות רבה, ובמקרה כזה ניתן גם להשתמש ברכבל הכסאות שלידו. בהערת אגב יצויין שלאוזן יהודית התחושה של "דחיסת" 80 איש לרכבל תוך כדי קריאות זירוז בגרמנית עשויה לעורר אסוציאציות קצת לא נעימות.... מבחינת הגולשים עצמם, הרי למרות התדמית של "מושב זקנים" שיצאה לאתרים אלה בארץ ניתן לראות ביניהם הרבה מאד צעירים ומשפחות. עיקר הגולשים הם גרמנים ואוסטרים, אך קיימת גם נציגות בריטית קטנה כמו כמעט בכל אתר סקי באירופה, ובדרך כלל אין בעיה להסתדר עם אנגלית.
האתר הגדול ביותר הוא Schlossalm שמעל הופגסטיין, אליו עולה פוניקולר מתחנה הממוקמת על הכביש הראשי בצמוד להופגסטיין. אתר מעט קטן יותר הצמוד אליו הוא Stubnerkogel שמעל באדגסטיין שאליו עולה רכבל בקרבת תחנת הרכבת של באדגסטיין. שני האתרים שלהערכתי כוללים יחד כ-150 ק"מ מסלולים מחוברים ביניהם בעמק Angertal, שממנו יש רכבלים העולים לשניהם. ניתן להעביר בקלות לפחות 3 ימי גלישה באתרים אלה בלי להשתעמם.
בכל אחת מתחנות המוצא שצויינו יש מגרשי חניה מרווחים ונוחים חינם, כאשר המגרש בבאדגסטיין הוא יחסית קטן וצפוף יותר. לא נתקלנו במצב של חוסר מקום חניה, אך בשעות מאוחרות יותר (10 והלאה) יתכן שיהיה צורך לחנות רחוק יותר. לדעתי המיקום הנוח ביותר באתרים אלה לתחילת יום הוא אנגרטל (שבו המקדימים יכולים לחנות גם בחניון מקורה), שממנו ניתן לעלות לשני חלקי האתר, ואז ליהנות מהשמש בשעות הבוקר והצהריים בשלוסאלם ובשעות הצהריים ואחר הצהריים בשטובנרקוגל.
חלקו העליון של שלוסאלם הוא גוש לבן ענק שבו מגוון מסלולים רחבים, שבמקרים רבים מתחברים ומשתרגים ביניהם. מסלולים מומלצים במיוחד בשלוסאלם הם H4 ו-H5 שהם מסלולים אדומים לא ארוכים מאד אך מהירים ומהנים. כמו כן יצויין לטובה מסלול אדום H1 הממשיך כ-H2 היורד מהפסגה ב-2300 מטר עד לעמק, עם אפשרות לעצירה בתחנת הרכבל בגובה 1300 מטר. מסלולים ארוכים אלה מומלצים בשעות הבוקר מאחר שבצהריים הם הופכים עמוסים יותר ועם קטעי מוגולס.
בשטובנרקוגל יצויין מסלול אדום B11 שהוא מסלול מהנה ומהיר בין עצים אותו חרשנו פעמים רבות, ומסלול B19 הארוך והרחב המואר בשמש אחר הצהריים. לגולשי הסנובורד מומלץ להמנע ממסלול B21 הכחול היורד בין עצים, שחלקו האמצעי כמעט שטוח (לא בעייתי לאנשי הסקי). אתר גדול אחר הוא האתר של דורפגסטיין בצפון העמק, המחבר את אתר דורפגסטיין במדרונות המערביים (שמש מהצהריים) ואתר Grossarl במורדות המזרחיים, ששיך בעצם כבר לעמק המקביל. מתוך העיירה דורפגסטיין עולה רכבל אל ההר, ולמרגלותיו מגרש חניה חינם לא גדול מאד אך עדיין מספק. למרות שהפסגה היא בגובה 2000 מטר, הרי כל המדרונות בצד של דורפגסטיין מיוערים, כך שגם המסלולים הגבוהים ביותר הם בין עצים.
המסלול היחידי שאינו בין עצים הוא מסלול 3 שרוחבו כמעט כאורכו, והוא מסלול אדום קצר יחסית אך מהיר ומהנה במיוחד. לאחר לילה ובוקר מושלגים זכינו לאחר צהריים מופלא על מסלול זה שכוסה בשכבה של 30-20 ס"מ פאודר, ולאור השמש שהציצה יותר ויותר מבין העננים זיכה אותנו בחוויה של כבישת מסלולים חדשים בכל אחת מהירידות הרבות שעשינו לאורכו. באתר זה מסלולים מהנים רבים, ונהננו מאד גם לסיים פעמיים את היום בגלישה רצופה מהפסגה לעמק (1200 מטר הפרש אנכי) שהחלה במסלול 7 הכחול ונמשכה במסלול 1 האדום. שני אתרים קטנים נוספים שלא ביקרנו בהם במהלך השבוע הם Graukogel שמעל באדגסטיין, שכפי שהבנו הוא אתר בעל תחושה "משפחתית", וספורטגסטיין שבחלקו הדרומי והגבוה של העמק. ספורטגסטיין הוא אתר קטן אך גבוה (2700-1600 מטר), שבו מסלולים מגוונים כולל אוף-פיסט. לצערנו היה אתר זה סגור כמעט כל השבוע בשל רוחות וסכנת מפולות, כך שלא הצלחנו לגלוש בו.
מסעדות הרים
כצפוי באוסטריה, קשה ליפול עם מסעדות ההרים שמפוזרות בשפע על המדרונות. כאתר בעל אופי מקומי המחירים סבירים יחסית לאתרי סקי - 3 יורו לחצי ליטר בירה, 5-4 יורו לקערה נדיבה של מרק איכותי וכד`. מבין אלה שבהם ביקרנו ניתן לציין כמה:
א. Haitzingalm - בתחתיתו של מסלול H4 (וליד רכבל 4) בשלוסאלם. נוף מרהיב מהמרפסת, ולמכורים גם מחשב עם אינטרנט חופשי בכניסה.
ב. Stubneralm - על מסלול B11 וליד טי באר 21 ו-22 בשטובנרקוגל. בקתת הרים עמוסה וצפופה אך באווירה טובה.
ג. Hirschenhutte - בחלקו התחתון של מסלול שחור B22 (למעשה יותר אדום כהה משחור) בשטובנרקוגל עם מוזיקה חזקה ואווירה שמחה. המיקום על מסלול המוגדר כשחור ממקד בעיקר קהל צעיר, אך בפועל ניתן להגיע גם בהליכה רגלית לא ארוכה מאנגרטל.
ד. Brandlalm - ליד התחנה האמצעית של הרכבל בדורפגסטיין. מקום נעים ומרווח באווירה של בקתת ציידים יוקרתית, אך דווקא לא יקרה יותר.
השכרת ציוד
רוב חנויות הספורט בעמק מאוגדות במעין קרטל הנקרא טופ-סקי שמחיריו גבוהים יחסית. לאחר בדיקה והמלצה של גולשים אחרים באתר למטייל שכרנו בחנות זולה יותר בשם Lederer הנמצאת ליד הרכבל של באדגסטיין. המקום קטן וצפוף אך הציוד בהחלט סביר. המיקום הנוח שמאפשר הגעה עם הרכב ממש עד לפתח החנות וכן הגעה בגלישה למקרה של צורך בהחלפות/תיקונים היו יעילים מאד.
בכל אחת מתחנות הרכבל התחתונות יש אפשרות להשאיר ציוד, אך אנו העדפנו לקחת את הציוד אתנו כל יום לחדר הסקי בפנסיון, כדי לשמר את הגמישות להחלטה על מקום תחילת הגלישה כל בוקר. לצורך כך גם שכרנו 2 רכבי סטיישן, שבאמצעות קיפול חלקו האמצעי של הספסל האחורי חסכו לנו את הצורך להעמיס את המגלשים על הגג בבוקר ואחה"צ. הרכבים נשכרו דרך סיקסט ויצויין בהקשר זה שלמרות שהזמנו 2 רכבי סטיישן קיבלנו בתחילה 2 רכבי רנו סניק, שמבחינת נפח תא המטען לא הספיקו למטען של 8 איש. לאחר סיור עצמאי במגרש החניה של החברה בשדה לבדיקת מצאי האלטרנטיבות ודין ודברים קצר הוחלפה אחת מהן באופל זפירה שהוותה שדרוג משמעותי מבחינת נפח תא המטען.
מגורים
בהתחשב במבנה העמק בחרנו להתגורר בהופגסטיין שבמרכזו, שבנוסף לפוניקולר שבפאתיה ניתן להגיע ממנה תוך כ-10 דקות נסיעה לאנגרטל, באדגסטיין ודורפגסטיין. משכו אותנו גם גובהה הנמוך יותר (פחות קר בלילה), האווירה הכפרית והיותה שטוחה ובהתאם לכך נוחה מבחינת הליכה ונסיעה.
התגוררנו בפנסיון קטן בחלקו הדרומי של העיירה בשם Landhaus Heuberger, בו הזמנו דירה בקומת הקרקע ו-3 חדרים זוגיים נפרדים בקומה ראשונה. שלא כמו הדירות המוכרות מבתי דירות רבים, הדירה היתה מרווחת יחסית - 55 מ"ר שכללו חדר שינה וסלון/מטבח גדולים. בתכנון סוכם שהדירה תשמש ללינה רק לשניים, כך שהסלון שלה יוכל לשמש כלובי ופינת אוכל פרטיים עבור כולנו. המטבח היה מרווח ומצויד כהלכה, כולל מדיח כלים. הגישה בהזמנה היתה של מרחב - לא ישנים בסלון ולכל שניים יש חדר אמבטיה/שירותים נפרדים. בהתחשב בכך שהעלות לכל אדם היתה 214 יורו לשבוע (כולל תוספת עבור לחמניות טריות שהגיעו כל בוקר) הפינוק גם לא היה יקר. הכל היה מרווח, נקי ומסודר ברמה האוסטרית הידועה, ובעלת הבית ענתה לכל בקשותינו כמו תוספת כלי אוכל וסכו"ם לדירה, תוספת מגבות וכד`. אם נוסיף לכך את העובדה שכדי להגיע לחדר הסקי היה צריך ללכת 10 מטר ממקום חנית הרכב ואז לרדת 3 מדרגות ועוד 5 מטר במסדרון הפינוק היה מלא. 3 מגבלות שיש למקום אך מבחינתנו לא הפריעו הן העובדה שבעלת הבית מדברת גרמנית בלבד (רמת הגרמנית של חלקנו הספיקה לתקשורת), מרחק של כ-200 מטר מתחנת הסקיבס (לו לא היינו זקוקים) והעובדה שאין טלפונים בחדרים (טלפון ציבורי ממש מעבר לרחוב זכה לביקורינו התכופים עם כרטיסי החיוג הבינ"ל של 012 וכד` שהיו לנו). יצויין גם שהמקום מרוחק כק"מ מאיזור המדרחוב של מרכז העיירה, אך לא היתה בעיה למצוא חניה ליד המרכז אחרי נסיעה קצרה.
המקום מציע גם ארוחות בוקר בחדר אוכל שנראה נעים וחמים ועם מבחר מקובל של ריבות, גבינות, נקניקים וכד`. עם זאת, בחדר האוכל הפרטי שהקמנו בדירתנו ואליו ירדנו כל בוקר בנעלי בית היתה הרחבה מכובדת של התפריט הרגיל לארוחת הבוקר עם שקשוקות, סלט ירקות (מושג שכמעט אינו מוכר לאירופים בחורף....), סלט טונה ועוד. באופן דומה סיכמנו במשך היום על התפריט לארוחת ערב שבהתאם לו נרכשו המצרכים בסופרמרקט, ואליהם צורפו יינות טובים ובירות. מבחינתנו נושא הבישול המשותף היה חלק מהפעילות החברתית ולא מטלה (והקל גם על השמירה על כשרות בסיסית של חלק מאתנו), ובכלל השהות המשותפת בדירה חלק אינטגרלי מהחופשה. מבחינה זו מצאנו יתרון גדול בהזמנת דירה מרווחת שבה ניתן לשהות בתחושה של נינוחות ופרטיות כאשר מזג האוויר פחות מתאים לגלישה ובשעות הערב.
באיזור מגוון גדול של סופרמרקטים שבהם ניתן למצוא מכל טוב ובמחירים סבירים, כשיצויינו לטובה הסופרמרקטים שליד כיכרות התנועה בכניסות הצפונית והדרומית של הופגסטיין וסופרמרקט Billa הגדול במרכז העיירה. הסופרמרקט הגדול והמגוון ביותר באיזור הוא Eurospar שמול תחנת הרכבת בבאדגסטיין.
אפרה-סקי
נושא האפרה-סקי של האתר ידוע כאחד ממגבלותיו יחסית לאתרים אחרים באוסטריה. למען האמת זה לא היה חשוב עבורנו מאחר שתכננו לבלות את הערבים ביחד ובכיף בדירה, ואחרי יום גלישה וארוחת ערב דשנה עם הרבה יין ובירה גם לא היה לנו יותר מדי חשק לעשות הרבה לקראת חצות מעבר להתכרבלות בפוך האוסטרי הנפלא. יוצאים מהכלל היו 3-2 מאתנו שיצאו כל ערב לקזינו הקרוב של באדגסטיין - כל אחד והנאותיו...
מאחר שלא יצאנו לחפש בלילות פעילות קשה לי לאמר מה מסתתר מאחורי דלתות המסעדות והמועדונים שאת שלטיהם ראינו ביום, ותעלומה זו יצטרך לפתור כבר מישהו אחר בעתיד. לגבי מסעדות לפחות נראה היה היצע מגוון, הן במלונות והן מסעדות נפרדות ממלונות. פעם אחת אכלנו בחוץ ארוחת צהריים במסעדה שבתחנת הרכבת בבאדגסטיין, ואפילו בכתובת כזו שנראית פחות אטרקטיבית הופתענו מרמת וגיוון האוכל (שניצלים למיניהם וכדומה).
בכל מקרה, בשעות אחר הצהריים ניתן היה למצוא בתחתית כל רכבל מקומות לשתות בשילוב מוזיקת שנות ה-80-60 ופופ גרמני עכשווי כפי שמקובל גם במקומות אחרים באוסטריה. האווירה בעיירה עצמה בשעות אלה היא סולידית למדי, ואף כי יש הרבה אנשים באיזור המדרחוב שבמרכזה אין אווירה של ריקודים על הבר והחנויות נסגרות בשעה 18:00. בכל זאת, לאור העובדה שבאתר היו הרבה צעירים אני מניח שמי שיחפש ימצא גם יותר מזה אך קשה לי לסייע בנושא.
מוסד בולט שבהחלט מומלץ לבקר בו אחר צהריים אחד לפחות הוא מרחצאות הופגסטיין. אמנם גם בבאדגסטיין יש מבנה מרחצאות ותיק (ומעט מיושן במראהו) ובדורפגסטיין בריכה מחוממת גדולה, אך המרחצאות האטרקטיביים הם במבנה המודרניסטי של ה-Alpentherme בהופגסטיין. במקום בריכת שחיה מקורה גדולה וגם בריכה חיצונית מעלת אדים ומוקפת שלג. כמו כן יש מגוון סאונות בטמפרטורות שונות, וחשוב להדגיש שהכניסה לאיזור הסאונות והבריכה החיצונית הוא בעירום מלא בלבד. המקום פתוח עד 23:00, ובהקשר לסעיף הקודם אציין רק שבשעות הערב (אחרי שהגולשים חזרו לעיירה) יורד באופן בולט גילם הממוצע של המבקרים והמבקרות...
אופציה נוספת שנוצלה באחד הימים על ידי חלקנו היא מרחק הנסיעה הקצר יחסית לזלצבורג - תוך שעה הגעה לעיר יפה ומגוונת שבה ניתן לבלות יום מיוחד ומעניין כאשר מזג האוויר פחות מתאים לגלישה.
סיכום
עמק גסטיין הוא לדעתי אתר מגוון ומעניין לגולשים, הנופים מרהיבים, האווירה מקומית והמחירים סבירים. למרות שהאתרים לא מקושרים ביניהם התנועה היא מאד נוחה ברכב (ללא בעיות חניה) או בסקיבס, ויש בכך אפילו גיוון ונוחות כאשר לא צריך לעבור שעתיים של גלישה כדי להגיע לחלק רחוק של האתר. מי שמחפש אפרה-סקי סוער כנראה שיעדיף את מיירהופן, סאאלבך, סנט אנטון ודומיהם, אך אם אתר סולידי יותר שנותן היצע רחב ומגוון לגולשים מתאים לכם בכל זאת אני ממליץ בהחלט על המקום.
ומבחינת עלויות:
א. טיסה - 389 דולר בטיסת ארקיע למינכן שהוזמנה הרבה מראש לרובנו (325 יורו).
ב. רכב שכור - 57 יורו לאדם + 18 יורו דלק ומס דרכים לאדם.
ג. לינה - 214 יורו כולל לחמניות בבוקר, נקיון הדירה וכל המסים המקומיים.
ד.סקיפס - 150 יורו ל-5 ימים (עלות ל-6 ימים היא 171 יורו).
ה. השכרת ציוד - 55 יורו למגלשים ל-5 ימים (64 יורו ל-6 ימים) + 18 יורו לנעליים (20 יורו ל-6 ימים) למי שלא הביא אתו מהארץ.
ו. קניות בסופר לארוחות בוקר וערב - 55 יורו לאדם.
ז. ארוחות צהריים על המסלולים - 50 יורו. נושא הקניות לארוחות בדירה הוא חסכוני במיוחד בחבורה גדולה בהתחשב בכך שמוצרים שונים הנרכשים באריזות גדולות (שמן זית, קפה, סוכר, תבלינים, אריזות אורז ופסטה, רטבים וכד`) מתחלקים בין יותר אנשים. ותאמינו לי, אכלנו טוב ושתינו טוב גם בעלות שצויינה.
כמה אתרי אינטרנט:
האתר הראשי של עמק גסטיין: www.gastein.com
פנסיון הויברגר: www.gastein-heuberger.at/en/en_index.html
השכרת ציוד לדרר: www.sbg.at/skiverleih-lederer/englishstandort.htm
מרחצאות הופגסטיין: www.alpentherme.com/en
