הקדמה
אורית מלמדת את מוכרות הפרחים להכין זר לראש. צלחת ממתקים כבר מוכנה וגם מתנות. מעירים את מאי בנשיקות. מאי לא נפרדת מזר הפרחים גם ברחוב. הולכים לומר שלום למורי בית הספר לספרדית, שם אנו פורסים את עוגת יום ההולדת. נוסעים למעיינות חמים, מרחק עשרים דקות נסיעה. המעיינות סגורים. לא נורא, חוזרים לסרט, אינטרנט וצ`ט עם חברות, כן, כולן זכרו, חומוס מצויין ואחרון בגאיה, סרט פרטי אצל רנה במסעדת לוס פאלמאס. תם הטקס. ריח פרידה באויר.
בחזרה לגואטמאלה סיטי, להספיק לאוטובוס לקובן. הפעם יש פקקים ואורית מרוצה. נהג האוטובוס אינו יכול לבדוק את מגבלות ההטיה. שאטל לקובן מאנטיגואה עולה 16 דולר. למעשה זהו מיקרובוס הלוקח אתכם לגואטמאלה סיטי עד לאוטובוס לקובן. אנו עושים אותו דבר עצמאית בארבע וחצי דולר. לשיקולכם. מיקרובוס נוסף, שעתיים נוספות בדרך עפר, ואנו באל רטירו שעל הנהר.
אל רטירו
הבנות לא רצו להגיע לשם. סיפרו שיש שם ג`וקים. הגענו. מקום נפלא, על גדת הנהר, דשא ירוק, בקתות פזורות על המדרון. חיפשו וחיפשו ובערב מצאו ג`וק. לא נורא. השני אפילו לא עורר מהומה. מקום נפלא. אהבנו כל רגע. מאי ועדי פרשו את התכשיטים שהן מייצרות בזריזות מופלאה ומכרו כמה מהן. משחק המונופול ארך שעות. טבילה בנהר, משחק כדור עף, ערסל, אבובים בנהר, ארוחת צהריים במסעדה מקומית מרחק כמה דקות, בערב ארוחה באל רטירו. לא זול אבל החברה נחמדה. אל מערת העטלפים לא הלכנו אבל יצאנו לסיור במערה עם המפל, אבובים, נרות, טיפוס חבלים, עליה דרך מפל שוצף לבריכה נוספת במעבה האדמה. עדי ניסתה לטפס בעד המפל אבל הזרם היה חזק גם עבור הגדולים. גם עד למפל הנסתר היתה זו חוויה. משם ועד לסמוק שמפיי הדרך קצרה.
סמוק שמפיי. גלשנו מהבריכה הראשונה ועד לאחרונה, מים צלולים, מפלים קטנים, נפלא. אל תותרו לעצמכם ולכו במעלה עד לסוף הבריכות, שם תגלו את כוחו של המקום ואת תופעת הטבע המיוחדת הזו. לא נוסיף כדי להשאיר את ההפתעה למי שיגיע לכאן. ניתן גם לטפס לתצפית. ויתרנו.
מופע הברקים באל רטירו:
אנו בעיצומה של העונה הגשומה. בכל בוקר קמים אל שמיים כחולים ואויר מזוכך. רק מי הנהר הנצבעים בחום ומפלסם העולה מסגירים את המתרחש בהרים. אחר הצהריים מתגלגלים ענני ענק יש מאיין, מתרוממים ומשחירים והופכים בדקות לענני קומולונימבוס המתמרים לגבהים לא מוכרים, נאגרים באטמוספירה טרופית, גבוהה בהרבה מזו שבבית, מבקשים להתפקע בכל רגע. נותר רק להשען לאחור על ערסל מתחת לגג הקש ולהניח ללילה להשחיר ולברקים לרדת. אלא שהם לא רק יורדים, הם גם עולים, והם אופקיים, ואלכסוניים, ומשתברים, ומהבהבים בתוך ענן או מתפרקים בניצוצות לכל עבר והבהוב מצפון נענה להבהוב מדרום מזרח ומערב, והשמיים רוקדים בחגיגה של אורות לבנים. אז מתארך, מתארק לו ברק אל הקרקע, סינוור חד מאיר את העמק, מרוקן, מכבה את השמיים משחיר את העיניים. למטה, המדרון לנהר מתמלא כוכבים, עשרות גחליליות מתעופפות, מרככות את העלטה ושוב חוזרים ההבהובים ושוב מתעצמים הברקים והגשם יורד ומסווה את קולו של הרעם ובכל כמה דקות, מאור לחושך וכוכבים של גחליליות, וגשם מזכך את האויר, מכין אותו לבוקר שטוף שמש. מפלס המים בנהר שוב עלה. אנו בעיצומה של העונה הגשומה. כל כך יפה שבא לכתוב.
הדרך לטיקל
מחליפים מיקרובוס במיקרובוס, דרך סלולה. מקומיים חוסמים את הכביש ליומיים של הפגנות נגד התייקרות חשמל ומיסים. אנו יורדים, חוצים את המחסום לעבר המיקרובוס הבא ממול. הפגנות ומחאות שקטות, לא אלימות. בסירה חצינו נהר למיקרובוס הרביעי לאותו יום והגענו לסנטה אלנה שליד פלורס. שם התלבטנו ולבסוף במיקרובוס חמישי המשכנו לטיקל. נשלם יותר אך נישן ממש באתר. טווסי בר בכל מקום, יתושים מתכוננים להסתערות עם שקיעה, לאורו הראשון של פנס צוללות חיפושיות ענק המתרסקות על השביל. קולות הג`ונגל, חדר דורמיטוריו עלוב אך מרושת. מחר בשש בבוקר כבר נטפס על פרמידה מספר ארבע ונצפה בערפילי הבוקר המתפוגגים מעל הג`ונגל ופרמידות מזדקרות מתוך הירוק האינסופי הזה. בעוד שעה יגיעו ההסעות מפלורס ולקולות היער יצטרף להגם של תיירים ומדריכים. בינתיים שולטות הציפורים ביער, תוכנים ענקי מקור, ירוקים, צהובים, אדומים. יחליפו אותם שאגות הקופים על צמרות העצים המאיימים לקבור את העיר מחדש. מרגישים כמו ביער של מוגלי והקופים הם שליטיה האמיתיים של העיר האבודה.
חברנו לקבוצת ישראלים ומדריך באנגלית והמשכנו את הסיור. רב הנסתר מהידוע. למאיה היה כתב סימנים. מאות מגילות קלף, היסטוריה כתובה, מה שנותר הועלה באש על ידי המסיונרים הנוצרים. בשם האל. חלק מהכתב פוענח וממצאים רבים מעידים על ידע רב בתחום האסטרונומיה והמתמטיקה. כמעט באותו הזמן, בתשע מאות לספירה, ננטשו ערי המאיה והיער קבר אותן. סברות רבות, תאוריות חצויות ובעיקר, תעלומה גדולה.
המשכנו לפלורס. לא שיש הרבה מה לעשות בה אבל זכינו לשקיעה יפה על האגם וזריחה יפה עוד יותר שעה שהעמסנו את תרמילינו כדי לצאת לנסיעה ארוכה לפלנקה שבמכסיקו.
