מגיעים לגואטמלה
טיילנו, זוג מבוגר, בגואטמלה וקוסטה ריקה בדצמבר 2009. לרשותנו עמדו 15 יום טיול והחלטנו להקדיש שמונה ימים לגואטמלה ושבעה ימים לקוסטה ריקה. שתי הארצות נבחרו כי לגואטמלה יש את הפן האנושי תרבותי על שבטיה השונים וצבעוניותה, ולקוסטה ריקה יש את הטבע המרהיב. חשבנו ששילוב כזה יהיה מספק עבורנו ואכן כך היה.
לגואטמלה הגענו אחרי טיסה ארוכה דרך מדריד וכדאי להתכונן נפשית לטיסה כזו ולקחת בחשבון את הזמן שכל אחד צריך כדי להתאושש ממנה. אנחנו נחתנו אחר הצהריים ועד שהגענו למלון באנטיגואה היה כבר ערב ודי מהר הלכנו לישון, מה שאושש אותנו היטב. החלטנו לא להתעכב בגואטמלה סיטי, אלא להתמקם באנטיגואה, שהיא עיר ידידותית מאד לתייר, נעימה, מיוחדת, נוחה להסתדר ויש בה היצע עצום של סוכנויות תיור לכל תוכנית שרוצים לעשות. מבעלת המלון הקטן ומסביר הפנים שלנו - קאזה כריסטינה - קיבלנו על הבוקר מפה מצוינת של העיר עם המלצות מה לראות ואיך להתנהל, ואחרי ארוחת הבוקר, שאכלנו בבית קפה ליד המלון, יצאנו לתור את העיר. היינו בשוק הצבעוני העירוני, בכנסיות הפזורות באזור מגורינו וישר נתקלנו בכמה סוכנויות תיור ונכנסנו לבדוק היצע ומחירים. ראינו שיש הבדלים בין הסוכנויות ומאחר והייתה לנו המלצה על סוכנות בשם "פלוס" (+), בדקנו גם בה, ועל המקום נרשמנו לטיול ערב להר הגעש פאקיה.
ממשיכים להר הגעש פאקיה
היציאה הייתה בשעה שתיים מנקודת איסוף ליד הפארק. די נרגשים וחוששים הצטרפנו לעוד 12 מטיילים ונסענו לכיוון ההר. הדרך ארכה כשעה ולאחר התארגנות בקפה, שלפני נקודת ההתחלה, הגענו ושם חיכה לנו המדריך וקבוצה גדולה של מובילי סוסים, שהציעו לנו לקחת סוס לדרך הקשה, שכללה ארבעה ק"מ טיפוס במעלה ההר. איתנו הגיעו עוד כשלוש קבוצות. כמעט כולם החליטו לעלות במו רגליהם ובארבע אחר הצהריים, לערך, התחלנו לטפס. מיד התברר לנו שהעלייה הולכת להיות קשה מאד ותלולה ואנחנו, כמו עוד כמה אנשים, החלטנו לעלות על סוסים. גם עם הסוס העלייה הייתה לא פשוטה והדרך הפכה להיות אבני בזלת מפוררים וחלקלקים. לאחר כשעה וחצי-שעתיים כל הקבוצות והסוסים הגיעו לתחנה אחרונה לפני השיא. מנקודה זו הסוסים לא יכולים להמשיך וכאן התחיל קטע של טיפוס מאד קשה, חלק ותלול. לקראת הפסגה התחלנו להרגיש חום רב עולה מהסלעים שסביבנו ופה ושם בצבצו נקודות אש של לבה בוערת, מראה מרגש ומרהיב. בשיא הטיפוס הגענו למקום, בו זרמה ממש לידנו לבה חמה וזוהרת, מראה שקשה לשכוח אותו. השעה הייתה כבר שש וחצי לפנות ערב, חושך ירד על ההר ועתה נותרה לפנינו הירידה. כשם שהעלייה הייתה קשה, הרבה יותר קשה הייתה הירידה עם פנסים, ללא נקודות אחיזה על אבני הבזלת הדוקרניות או החלקות, ומדי פעם אחד מאיתנו החליק או נפל.
חשבנו שנחזור באותה דרך בה עלינו, שרובה הייתה דרך עפר רחבה, אך במקום זאת המדריך הוביל אותנו לשביל צר וחלק בתוך שמורת טבע והירידה הפכה לקשה ביותר וארכה מעל שעתיים. שווה לבדוק לפני שמזמינים סיור כזה באיזו דרך יורדים ולהצטייד בפנס ראש כדי שהידיים תהיינה פנויות. חזרנו עייפים, מותשים וחבולים.
מגיעים לצ'יצ'יקסטאנגו ואגם אטיטלן
למחרת, על הבוקר כבר בא לאסוף אותנו רכב בהסעה לכוון צ'יצ'יקסטאנגו, או בקיצור צ'יצ'י, שהיא עיר קטנה וחביבה ובה מתקיים ביום ראשון וחמישי שוק, שאליו מגיעים בני הכפרים מהסביבה, כל אחד עם אומנותו ומרכולתו. השוק מאד גדול, צבעוני ומלא הפתעות וחפצי אומנות. את התיקים השארנו ברכב שהביא אותנו, מה שהיה מאד נוח. בשוק גם נכנסנו לכנסייה מאד מעניינת, שם עובדים המקומיים אלים, שהם מאמינים בהם והוכפפו לנצרות. עם סיום הביקור בשוק המשכנו עם ההסעה לפנחצ'ל, שם לא היה לנו מלון ובבדיקה שעשינו עם נוסעי הרכב קיבלנו המלצה למלון ביתי וחביב עם חצר טרופית יפה ומטופחת ואכן היה מקום בשבילנו. פנחצ'ל התגלתה גם היא כעיירה קטנה וחביבה עם רחוב אחד יפה, אגם שסביבו טיילת יפה וכנסייה פשוטה ונעימה, המון מסעדות ובתי קפה וכמובן סוכנות טיולים. שוב עשינו סיבוב לבדוק מה מוצע ובכמה וסיכמנו על שייט על אגם אטיטלן היפה, שייט בין שש שעות עם עצירה בשלושה כפרים. את הערב בילינו במסעדה טובה וסיור בעיר ולמחרת התייצבנו במזח ועלינו לסירה יחד עם מטיילים מכל הסוכנויות האחרות. השייט והביקור בשלושת הכפרים - סן אנטוניו, סנטיאגו אטיטלן וסן פדרו היו ממש מעניינים. לכל כפר היה את הייחוד שלו וסך כל הטיול היה מרתק ונעים.
למחרת חזרנו בהסעה דרך סוכנות פלוס לאנטיגואה, שם השלמנו את האתרים שלא ביקרנו בהם באנטיגואה ונתקלנו בתהלוכות ומופעים חגיגיים מכל מיני סוגים, שנחגגים לקראת חג המולד. בערב כולם יצאו לרחובות והיה מופע מוזיקלי בפארק, רחוב אחד נסגר לתנועה והיה מופע של תלמידים, שהעלו את סיפורי הברית החדשה, ניגנו ושרו ובעיקר מכל עבר היו זיקוקים, חזיזים ושאר מיני פיצוצים. אכלנו במסעדה, שקיבלנו עליה המלצה בספר. התוכנית המקורית הייתה לטוס למחרת לפלורס כדי לבקר בטיקאל, אתר הפירמידות של עם המאיה, אך כבר לא היו כרטיסים ולכן הטיסה נדחתה ביום ואנחנו קיבלנו עוד יום בילוי באנטיגואה וסביבתה. לקחנו טוק טוק לכפר הסמוך, ג'וקוטאנגו, שם ישנם שלושה מוזיאונים שהומלצו: מוזיאון כלי נגינה, מוזיאון התלבושות ומוזיאון הקפה. בלשכת התיירות באניטגואה בדקנו בערב שהמקום פתוח ביום ראשון והובטח לנו שכן, אך כשהגענו לשם התברר שהכול סגור לצערנו הרב. חזרנו עם הטוק טוק לאנטיגואה והחלטנו לנסוע באוטובוס מקומי לכפר סמוך, שידוע בעבודות הטקסטיל שלו. שוטר חביב הוביל אותנו דרך השוק לתחנת האוטובוס לסאן אנטוניו אקווה קליינטה והתיישבנו בסקרנות. הנסיעה ארכה כחצי שעה בדרך יפה עם מטעים וחקלאות, כשהנהג עוצר לפי בקשת הנוסעים וכשהעוזר שלו מציע את הנסיעה הזו למי שעומד ברחוב ובדרך כמו רוכל בשוק ואחר כך גובה את הכסף מהאנשים בלי כרטיס ובמחיר אחיד. הגענו לכפר, שנראה די ריק כי כמעט כולם היו בכנסייה הדחוסה כולל כל החצר, ולידה היה שוק טקסטיל מקורה וצבעוני של נשות מאיה, כשבאחת הפינות ניצב מעין מוזיאון תלבושות של השבטים הגואטמלים למיניהם. בטיול קצר בכפר נתקלנו גם במכבסה משותפת, שניצבה מעל מעיין וסביבה נשים וילדות כובסות.
לתחילת הכתבה
עוד קצת מאנטיגואה ופלורס
חזרנו באוטובוס לאנטיגואה ובשעה שלוש התייצבנו במשטרת התיירות, שם השוטרים לוקחים תיירים בצורה מאורגנת לגבעה, הנקראת גבעת הצלב והיא נקודת תצפית מרהיבה על אנטיגואה. בדרך כלל הסיור רגלי וכולל טיפוס על הגבעה, אך מאחר והיינו מעט תיירים לקחו אותנו השוטרים ברכבם והמראה היה מלבב ויפה ותוך חצי שעה חזרנו שוב לעיר התוססת והחוגגת את סוף השבוע והחגים המתקרבים. אורזים את מטלטלנו ולוקחים רק את התיקים האישיים וב-4 לפנות בוקר ההסעה לשדה התעופה באה לקחת אותנו לקראת הטיסה לטיקאל. הטיסה בחברת Tac אורכת ארבעים וחמש דקות והיא נעימה ונוחה. אנחנו נוחתים בפלורס ומבקשים מנהג המונית לקחת אותנו למלון, שמצאנו ברשימת המלונות המומלצים. אין כנראה הרבה תיירים בעונה זו ויש מקום במלון וגם מחירים סבירים. מזג האוויר בפלורס חם ולח. עד עכשיו היה לנו מזג אויר ממש טוב ונעים, סתווי משהו וזה שינוי דרסטי. דרך המלון מזמינים נסיעה לטיקאל וב-10 בבוקר כבר בדרכנו לאתר הפירמידות של המאיה. הנסיעה לוקחת כשעה. אנחנו מחליטים להסתדר ללא מדריך ואכן הדרכים בפארק מסומנות, משולטות ונוחות. ההסברים בספר טובים, כך שאין בעיה להסתדר. הפארק מרשים בגודלו וכן גם הפירמידות העצומות הפזורות בו, הן מבחינת גודלן והן מבחינת מספרן. הביקור, כולל מנוחות באמצע, לוקח כארבע שעות רגועות, כולל המוזיאון והחנויות שבכניסה. עוד שעה של חזרה לפלורס. אחרי מנוחה קצרה יצאנו לסיבוב וארוחת ערב ונתקלנו בעיר חוגגת איזה חג למריה הקדושה, בה כל בית וחנות מקשטים את הפתחים בעלי דקלים, מוציאים שולחנות מקושטים ומוזיקה וכל משפחה מציעה למכירה את מטעמיה, בעוד האנשים עוברים וטועמים מן השולחנות. הכול זה מלווה בפיצוצים וזיקוקים והרבה רעש.
למחרת, אחרי שנחנו מהיום העמוס אתמול, יצאנו לתור את פלורס. פלורס היא מעין אי קטן על אגם ולאורכה טיילת על האגם עם אפשרות לשוט עליו. בנוסף יש בה גם מרכז קטן עם כנסייה, גן ומבני רשות וכמה רחובות צבעוניים עם חנויות. החום והלחות קשים מאד ותוך שעתיים אנחנו חוזרים למלון ולמזגן ומעבירים את הזמן עד הטיסה בשוטטות באינטרנט. הטיסה חזרה, כמו בהלוך, נוחה ומהירה. עוד שעה נסיעה לאנטיגואה ואנחנו מתכוננים לפרידה מגואטמלה מחר. סיבוב אחרון באנטיגואה, שהיום היא שקטה במיוחד, ארוחת ערב ואריזה. הטיול בגואטמלה הסתיים. הסתדרנו מצוין ללא רכב, את רוב התיאומים עשינו במקום. מרבית האנשים היו חביבים ומסבירי פנים, גם אם רובם דוברי ספרדית בלבד. הארץ נקייה ודי מסודרת, רוב הכבישים נוחים ובעיקר היא רב גונית, צבעונית ומלאת נקודות עניין. אהבנו את הביקור בה ועתה אנחנו סקרנים לקראת המצפה לנו בחלק השני של טיולנו בקוסטה ריקה.
טיפים לגואטמלה
- מומלץ להחליף דולרים בבנקים בערים ולא בשדה התעופה (7.49 לעומת 8.22 קאצל-Q ). עד ההגעה לעיר, ניתן להשתמש בדולרים בודדים כמעט בכל מקום.
- מלון - Casa Cristina - אתר אינטרנט: www.casa-cristina.com באנטיגואה. מלון מוצלח ושווה את המחיר (כ-27-35 $ ללילה), הזמנו באינטרנט מהבית וזה הוכיח את עצמו.
- סוכנות +Plus בדרך כלל הזולה ביותר, אולם רכביה בדרך כלל נוחים פחות, לשיקולכם.
- התמקחות על מחיר בגואטמלה היא דבר מאוד שכיח ושיגרתי ובדרך כלל ניתן לרדת במחיר אפילו עד 30-50%, אבל תמיד קחו בחשבון כמה זה בשקלים... ותמיד, תמיד בחיוך ורוח טובה.
- פלורס - תחבורה משדה התעופה לעיירה: המרחק קצר מאוד, כקילומטר מהעיר. הטרנזיטים מציעים 20 Q לאדם, אם יש טוק טוק, ניתן להסתפק בו בקלות, 10 Q לזוג, כך עשינו בחזרה.
- ארוחה ממוצעת במסעדה עלתה לי כ-6-10$ לאדם, לינה ממוצעת 20-35$.
