רקע כללי על החופשה שלנו

נראה כי הכל כבר נכתב על הסקי בעמק הצילר (צילרטל), שבאוסטריה. לפי כמות השאלות והדיווחים בפורומים, עושה רושם שכולם נוסעים למאיירהופן. אנחנו בחרנו השנה לנסוע לחופשתנו המשפחתית בסוף פברואר לאותו איזור, אבל דווקא לאחת מעיירות ה-TUX. אנחנו שני מבוגרים בינוניים ובן שבע וחצי, סנובורדיסט מתחיל ונלהב. עקב אילוצים משפחתיים (השארנו קטנה בבית), נסענו רק ל-4 ימי סקי, עובדה שקצת יקרה את ה"חבילה", אולם נושא הארגון העצמי הוכיח את עצמו ותפרנו לנו חופשה בדיוק למידתנו. מזג האוויר שיחק לטובתנו, התכנון התברר כמוצלח ורק חבל שנגמר!

האילוצים:
 1. השארנו ילדה קטנה בבית ולכן החופשה השנה נבחרה להיות בת 4 ימי סקי בלבד בין התאריכים 27/2 ו- 4/3.
 2. המשתתפים השנה: אחת גולשת סקי מתחילה/בינונית, אחד גולש סנובורד בינוני ואחד בן שבע וחצי, ששנה שעברה עשה את צעדיו הראשונים בסנובורד וגילה התלהבות רבה. האתר שיבחר חייב לספק מסלולים נוחים למתחילים ומאתגרים לבינוניים, כדי שיתאים לכולנו.
3. מכיוון שבננו הצעיר אינו דובר כלל אנגלית ובטח שלא גרמנית, היה ברור שהחופשה תקום ותיפול על נושא ההדרכה. היה ברור שהגוזל לא יסכים להישאר ימים שלמים עם קבוצה דוברת שפה זרה ושגם אנחנו לא נהיה רגועים. לכן, בחרנו באופציה של הדרכה פרטית ועל כך בהמשך.
4. אילוץ חשוב נוסף -; אנחנו בחופשה! לא באנו לעבוד קשה ולא לקרוע את המדרונות. אנחנו רוצים אווירה, קרבה למעליות כדי לא להיסחב עם ציוד לאורך קילומטרים, מסעדות קסומות בפסגות ושאר פינוקים וכל זה בתקציב משפחתי שישאיר עודף לחופשת קיץ.

 בקיצור, לרגל כל האילוצים הנ"ל, ולאחר שקידה על החומר הרב והמועיל שבפורום, צילרטל שבאוסטריה נראתה הפתרון המושלם. חיפשנו מלון, שמאפשר לינה לחופשות קצרות של פחות משבוע וננעלנו על מלון בעיירה לנרסבך או ליתר דיוק ב-Vorder- Lanersbach, שזה בעצם פאתי לנרסבך. העיירה לנרסבך שייכת למקבץ עיירות ה-TUX, שבמעלה עמק הצילר שבאוסטריה, לכיוון הקרחון Hintertux.

לתחילת הכתבה

אתר הסקי וההגעה אליו

עמק הצילר בטירול שבאוסטריה מורכב ממספר אתרי סקי, שחלקם מחוברים ביניהם וחלקם לא. בעוד שבעיירה מאיירהופן כמעט ואין שלג מכסה (רק אחרי סופות רציניות), למעלה בעיירות ה- TUX הכל מכוסה לבן והאווירה קסומה להפליא. העיירה לנרסבך היא, בעצם, רחוב ראשי אחד, שכולו מלונות ופנסיונים קטנים וציוריים, חנויות להשכרת ציוד, בתי ספר לסקי, בארים ומסעדות לרוב. הכל באווירה ציורית ושקטה, שכאילו נלקחה מתוך סיפורי היידי בת ההרים.

 מתוך העיירה Vorder-Lanersbach יוצא הרכבל, שעולה אל מסלולי הסקי של איזור Rastkogel (חמש דקות הליכה קלה). מתוך העיירה Lanersbach, במרחק של 2 דקות נסיעה ברכב או בסקיבס, עולה רכבל שני אל מסלולי הסקי של Eggalm ואילו איזור הסקי שבקצה (כמו הדובדבן שעל הקצפת) הוא הקרחון Hintertux, שאליו עולה רכבל שלישי מהעיירה שמתחתיו, מרחק של כ-10 דקות נסיעה במעלה ההר. ליד כל תחנת רכבל יש חניה מספיקה וההגעה פשוטה, אבל אפשר גם להשתמש בסקיבס החופשי, שעובר בתדירות יחסית גבוהה ואוסף את הגולשים מתחנות לכל אורך הדרך. כל איזורי הסקי שציינתי נמצאים תחת קורת גג אחת של סקי-פס משולב, ה-SuperSkiPass Zillertal3000.

הגעה: נחתנו במינכן והגענו תוך שלוש שעות (כולל עצירה ארוכה להתרעננות) ברכב שכור. אפשר עם רכבת ויש אפילו חברות שיסיעו אתכם, אבל נראה שהכי נוח עם רכב שכור. קראתי בפורום רבות על הפקקים (הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה להתקע בפקק בדרך לחופשה המיוחלת) -; איזה מזל! לא היה לנו שום פקק והתנועה זרמה נהדר.

 ריכזתי כמה תובנות על הנהיגה לאתר:

  • ביום סוער במיוחד זה יכול להיות די מאתגר וחלקלק לעלות את הדרך לעיירות ה-TUX. קצת חששנו, אבל התברר שהדרך מטופלת ומנוקה היטב משלג שנפל ומקרח. קלי-קלות.
  • בחברת ההשכרה שכרנו Ford Max5, בחבילה של SIXT, שיצאה הכי משתלמת. המחיר כלל: צמיגי חורף, שרשראות ו- GPS. בנוסף, נכלל גם גגון למגלשי הסקי (שלא התאים לסנובורד -; רק למגלשים ובסוף לא השתמשנו), נהג נוסף וביטוחים מלאים.
  • רשיון נהיגה בין-לאומי: מסתבר, שהרשיון הישראלי החדש לא תופס באופן רשמי באוסטריה ולכן הוצאנו, ליתר בטחון, רשיון בין-לאומי מצחיק מנייר בסניף הדואר (או בממסי) ב- 30 ¤.
  • GPS -; לא חייבים, אבל עושה את החיים קלים. בהתחלה נתנו לנו את הרכב עם ה- GPS המובנה, אבל לא היו בו נתונים של אוסטריה אז נתנו לנו GPS נייד, כמו שאנחנו מכירים, שמדביקים לשמשה.
  • לפני שעוברים מגרמניה לאוסטריה, צריך לקנות באחת מתחנות הדלק מדבקת אוטוסטרדה ולהדביק על החלון. זה תקף ל-10 ימים ובלי זה הקנס הוא גדול (7.70 יורו).
  • הזהירו אותנו גם שצריך להיות ברכב אפוד זוהר, כמו בארץ. שימו לב, זה קנס של 150 יורו אם לא קיים ליד הנהג (בד"כ יש ברכבים השכורים-שווה בדיקה מהירה).

לתחילת הכתבה

מסלולי הסקי

סקיפאס ה-Zillertal3000 ל- 4 ימים ומעלה נקרא SuperSkiPass והוא מכסה את כל האתרים הרלוונטיים:

  • קרחון Hintertux
  • Eggalm
  • Rastkogel
  • Penken

סה"כ כ- 227 ק"מ של מסלולים, המתאימים בעיקר לבינוניים, אך יש לכל הרמות - כל אחד מאיתנו מצא את המסלול האהוב עליו. רוב האזורים אינם מחוברים ביניהם, כך שבכל יום עשינו אזור אחר -; לא התעסקנו עם התניידות בין האזורים בתוך אותו יום (כאמור, אנחנו בחופשה). הזמנו הדרכה פרטית לתומר בן השבע וחצי (עוד על נושא ההדרכה בהמשך) למשך שלושת הימים הראשונים. המטרה היתה לאפשר לנו, המבוגרים, חופש פעולה וגלישה עצמאית, תוך כדי גלישה באותו אתר בו מתבצעת ההדרכה (ליתר בטחון). קבענו עם המדריך שיגיע למלון בבוקר וכך בכל יום יצא לנו לגלוש כולנו באיזור אחר, להפגש יחד לצהרים ולהמשיך בגלישה.

היום הראשון -; קמנו בבוקר לשמיים כחולים ושמש, שהאירה לנו פנים. הקרחון היה סגור, עקב סכנת מפולת (חבל, כי דווקא היה יום מדהים מבחינת מזג אויר). נפגשנו עם המדריך ונסענו כשתי דקות ברכב השכור לתחנת הרכבל Egglam. איזור גלישה מקסים, מתאים בעיקר לבינוניים. נופים עוצרי נשימה, שמש חמימה -; מה צריך יותר?

היום השני - עוד יום מקסים, אך הקרחון היה עדיין סגור. נפגשנו עם המדריך ולאחר התייעצות קצרה, צעדנו כולנו כ-300 מ` לתחנת הרכבל Rastkogel. איזור גלישה שמתחבר גם לאיזור Penken, המון אפשרויות למתחילים וגם אדומים, שמתאימים למתחילים אמיצים ובינוניים. רק שלא יגמר!

היום השלישי - השמיים התעננו קצת בעננות נמוכה. הקרחון נפתח, אבל החלטנו, שבגלל מזג האויר והראות הבינונית, נחזור לאיזור ה- Eggalm ליום נוסף.

היום הרביעי -; שלג לא הפסיק לרדת. מכיוון שזהו יומנו האחרון באיזור ולא לקחנו הדרכה ליום הזה, עלינו לקרחון Hintertux, למרות מזג האויר והחלטנו לקחת את זה בסבבה ופשוט ליהנות מהאוירה ומהחופש ולא לגלוש. עלינו עד למעלה ברכבל. ליד תחנת הרכבל השניה של הקרחון יש מקום, בו נערכים סיורים אל תוך בטן הקרחון, למערות גיר וגרניט טבעיות. לקחנו סיור של שעה -; חמוד! מקבלים מעיל צהוב של כורים וקסדה וצועדים עמוק אל מתחת לאדמה. קיבלנו הסבר באנגלית עילגת מאיש מערות אוסטרי חביב -; הסיור ערך כשעה, כולל מעבר באזורים צרים וצפופים. אטרקציה מומלצת לילדים, שלנו נהנה ממנה מאוד.

אגב, יש גם אפשרות להזמין מראש סיור של 5 שעות לחובבי מערות. הבעיה בסיור הזה היא, שההגעה אליו והחזרה אל תחנת הרכבל הן או בגלישה בשביל צר ומסלול אדום (שנראה לנו מאתגר מדי) או כמו שאנחנו עשינו -; ברגל. ביום יפה לא מדובר בצעידה קשה, אבל העליה במזג האויר הסגרירי היתה קצת חלקלקה ומאתגרת. בצהריים, עשינו הפסקת אוכל במסעדה שבפיסגת הקרחון -; נוף לא היה, אבל אווירה היתה גם היתה. אכלנו גולש, שתינו שוקו והסתכלנו על הגולשים שמעבר לחלון.

 לסיכומו של נושא המסלולים: המסלולים מתוחזקים היטב, תשתית הרכבלים מודרנית. לא נתקלנו בתורים או בעומס. המסלולים היו ריקים, יחסית, ולעיתים ממש ריקים (אולי כולם הלכו לשחורים?), השלג היה מצוין, כמעט ללא קרח וגושים ובקיצור -; היה כל מה שמצפים מחופשת סקי טובה.

לתחילת הכתבה

ההדרכה באתר

נושא ההדרכה היה הנושא המהותי מבחינתנו בחופשה זו. ידענו מראש, שהצלחת החופשה תלויה מעל לכל בהנאה של בננו. נושא השפה הוא בעייתי, מכיוון שהילד לא רוצה להיות "תקוע" עם דוברי גרמנית או אנגלית ימים שלמים. לפני שנה, בחופשתנו בוורמונט, לקחנו לו יומיים וחצי של הדרכה פרטית בסנובורד באנגלית ונוכחנו לדעת שזה הפיתרון המוצלח עבורנו. עשינו זאת גם השנה. הדרכה פרטית של ימים שלמים היא פתרון יקר, אבל אחרי שתי חופשות, הילד פשוט גולש חופשי -; כחולים ואדומים, כולל סיבובים לשני הצדדים וחיוך מרוח על פניו.

 נושא השפה בהדרכה לא היווה בעיה -; הכנו מבעוד מועד, דף עם משפטי מפתח כתובים בעברית ובאנגלית זה לצד זה. משפטים כמו: אני צריך לשירותים, היה מעולה -; בא לי שוב, אני מפחד, אני צמא וכו`. המדריך כל-כך התלהב וביקש גם: שמאלה, ימינה, תלחץ עם האצבעות / העקבים ועוד. פתרון מעולה לילד שיודע לקרוא. המדריך היה פשוט מדהים. בחור אוסטרי, שעבד פעם במושב ליד באר שבע ונוסע כל חצי שנה להודו לנוח ולעשות מדיטציה. שמו הוא וורנארד והוא מבית הספר: Skischule-Tuxertal, שיש לו בסיס גם בלנרסבך וגם בקרחון. אם אין אפשרות להדרכה בעברית, אז זה פתרון מעולה! אחרי חמישה ימי הדרכה (על פני שתי חופשות), הילד פשוט גולש ואין הכרח בהדרכה צמודה נוספת -; כמובן שאם רוצים, אז הדרכה נוספת היא תמיד טובה. שווה את הכסף -; מחזיר את עצמו מהר ובעיקר שווה את השקט הנפשי ואת ימי הגלישה החופשיים, שאנחנו הרווחנו.

לתחילת הכתבה

המלון שלנו

אנו השתכנו במלון Kirchlerhof Hotel ב- Vorderlanersbach -; מלון משפחתי בן 3 כוכבים, הכולל ארוחות בוקר וערב. המלון ממוקם מרחק הליכה קצרה מהרכבל של Rastkogel ומרחק 2 דקות נסיעה מ- Eggalm. ליד המלון יש גם תחנת סקיבס, למעוניינים בתחבורה ציבורית בחינם. הגישה למרכז העיירה, למסעדות ומקומות הבילוי קלה וניתנת לביצוע ברגל במזג אויר טוב - ברכב זה שתי דקות. המלון הוא בן 3 קומות, חדרים גדולים, יחסית. יש מיטה זוגית ועוד מיטה בודדת עם אמבטיה, שירותים וטלוויזיה בגרמנית. יש גם מעלית ומרפסת לנוף, שכאילו נלקח מגלויה. למטה, בר רגוע, לובי עם אח עצים, בו מוגש כל יום כיבוד חינם, ממטעמי טירול כאפרה-סקי ויש אפילו סאונה צנועה. יש גם חיבור אינטרנט מהחדר, למי שיש מחשב נישא, תמורת 2 יורו לחצי שעה או יורו אחד ל-10 דקות.

ארוחת הבוקר מוגשת מהשעה 7:00. זהו מזנון של ריבות ולחמים לבוקר, עם יוגורט, מגוון סוגי דגנים וגם נקניקים, גבינות וביצים, עם או בלי בייקון - מספק ביותר. יש חדר לציוד, אבל לא יצא לנו להשתמש כי השארנו באוטו. ארוחת הערב מוגשת מהשעה 18:30. בערב הראשון קיבלנו שולחן קבוע למשך כל ימי החופשה. כל בוקר סימנו על דף, שתורגם לאנגלית עבורנו, מה נרצה לאכול בערב, מבין שלוש מנות עיקריות מוצעות. ארוחת הערב כללה בכל יום בר סלטים, מנה ראשונה, מרק, מנה עיקרית, שבחרנו מראש, וקינוח. האוכל מספק -; לא מדובר בגורמה, אבל ממטעמי המטבח האוסטרי.

 לסיכום, המלון מומלץ, הן מבחינת החדרים והן מבחינת המיקום. האנשים כולם יצאו מגידרם לעזור, להסביר, לכל דבר ששאלנו היה קופון הנחה (להשכרת ציוד ולסיור במערה בקרחון), כל בוקר חיכה לנו על שולחן ארוחת הבוקר דף עם תחזית עדכנית של מזג האויר מתורגמת לאנגלית. אין בריכה במלון, אבל יש להם סידור עם מלון אחר בעיירה הצמודה לקרחון, כך שאורחי המלון יכולים להשתמש בבריכה ובספא שלהם בחינם -; מעולה כפתרון לימים שבהם מזג האויר אינו מאפשר גלישה. למי שמחפש פתרון לפחות משבוע -; הם אינם גובים "קנס". אפילו זיכו אותנו ב-8 יורו לכל אחד, על זה שלא ניצלנו את ארוחת הבוקר ביום האחרון כי יצאנו מוקדם. אני מאמינה שאפשר למצוא מקומות זולים יותר, אבל בהחלט מומלץ בחום.

לתחילת הכתבה

אוכל, אפרה-סקי, בילויים ואטרקציות נוספות

ארוחות צהריים אכלנו על ההר. האוכל טעים ומגוון -; מרק גולש, שניצל וצ`יפס, ספגטי בולונז, בירה... עלות לאדם לארוחה של מרק, שניצל ובירה מסתכמת בסדר גודל של עשרה יורו. מוזיקה צוהלת, נופים מרהיבים ובימים היפים פרוסים כסאות נוח מול הנוף. המלון שלנו כלל ארוחת ערב, כך שלא ממש ניסינו את האוכל בעיירה, אבל יש שפע מסעדות ובארים. אהיה זהירה ואומר שאם האפרה-סקי הוא נושא חשוב ומהותי, יתכן שמאיירהופן תתאים יותר -; יש מסעדות ובארים בעיירה, אבל נראה לי שיותר חי למטה במאיירהופן.

אטרקציות נוספות: בכל יום שני בערב, בשעה 21:15, יש במרכז העיירה לנרסבך מופע "אש על השלג", שמארגנים בתי הספר לסקי מהאזור - חינם. למי שבא עם ילדים -; מומלץ בחום וגם למבוגרים. במופע יש תצוגת ביצועים מרהיבה של גלישה במבנים מסונכרנים עם תלבושות מוארות ולפידים, ג`אגלינג, מופע קפיצות בסגנון חופשי מעל רמפה, מוזיקה עליזה ולקינוח זיקוקים. כדי להיכנס לאווירה וגם כדי להתגבר על הקור, מוכרים שם יין חם מתובל - מומלץ! יש פעילויות לרוב בעיירה ומסביב למעוניינים, כמו: החלקה על קרח, מסלול מזחלות Toboggan ועוד -; לא ממש ניסינו.

 אטרקציה נוספת לילדים: ב-Vorderlanersbach יש משחקיה ענקית ומקורה, שיכולה להוות פתרון לימים שבהם לא ניתן לגלוש או שסתם מתחשק להתפנן עם הילדים. זה נקרא PlayArena ויש מלונות שזה כבר כלול במחיר (אצלנו לא -; אבל גם לא השתמשנו).

לתחילת הכתבה

עלויות החופשה

  • טיסה -; 556 יורו (שני מבוגרים וילד).
  • מלון -; 72 יורו למבוגר, 36 יורו לילד (5 לילות) -; 876 יורו.
  • השכרת רכב -; 247 יורו כולל הכל.
  • מדבקת אוטוסטרדה -; 7.70 יורו ל-10 ימים.
  • סקיפס ל-4 ימים לשני מבוגרים וילד -; 335 יורו.
  • שכירת ציוד סקי -; 149 יורו.
  • מדריך פרטי לסנובורד (ל-3 ימים) - 555 יורו + 40 טיפ.
  • ארוחות צהריים, שתיה, חטיפים, בזבוזים - 160 יורו.

סה"כ: 2,718 יורו לשני מבוגרים עם ילד, לחמישה לילות וארבעה ימי סקי.

 לסיכום, צילרטל הוכיחה עצמה כבחירה מוצלחת מכל הבחינות. העיירה מומלצת בחום, למי שלא בקטע של בארים ומסיבות ויותר בקטע של עיירה טירולית אותנטית. סקי משובח, אנשים נחמדים ואווירת חופש אמיתית -; מה נעשה שנה הבאה? איך נתעלה? אפשר להוזיל עלויות -; פשוט עוד קצת להתאמץ -; בטוח שאפשר, אם מארגנים לבד. מזג האוויר חייך אלינו (רוב הזמן) וחזרנו גם אנחנו מחייכים מאוזן לאוזן.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה