ארקיפה Arequipa זו עיר קולוניאלית בדרום פרו שנמצאת בעמק יפהפה. רבים ממבניה העתיקים משמשים כבנייני משרדים, גלריות או בנקים. רבים מהבניינים שופצו בשלב כלשהו, כיוון שישנן רעידות אדמה רבות באזור. ברעידת האדמה ביוני 2001 נגרמו נזקים לכנסיה שבפלזה. ברחוב Santa Catalina 301 נמצא מנזר סנטה קטלינה המשומר להפליא שנראה כעיר קטנה לכל דבר. עד לפני זמן מה הנזירות שגרו בו חיו בבידוד, אך כיום האתר פתוח למבקרים וניתן להנות מיופיו. הכניסה עולה 4 דולר (נכון ליוני 2000), ושעות הפתיחה הן 9:00-16:00.

 מוזיאון Museo Historico Municipal מציג תערוכה מרתקת על תרבות האינקה העתיקה. המוצג המיוחד ביותר הן המומיות שנחשבות למשומרות ביותר בעולם. המוזיאון ממוקם באוניברסיטת San Agustin. הכניסה עולה 0.5 דולר (נכון ליוני 2000) והמוזיאון פתוח בין השעות 8:00-18:00

לנוסעים בדרך ארקיפה - קוסקו, כדאי לדעת כי הדרך היא דרך עפר במצב רע מאוד. כדאי לזכור להצטייד בביגוד חם, כיוון שעוברים פס גבוה מאוד ובלילה מאוד מאוד קר באוטובוס.

 כ-4 שעות נסיעה מארקיפה צפונה נמצאת צ`יוואי Chivay . בעיירה זו נמצאים מעיינות חמים נחמדים מאד, כ- 10 דקות נסיעה במונית והכניסה עולה 1.5 דולר (נכון ליוני 2000), אך הסיבה להגיע לעיירה זו היא לצאת לקניון קולקה Colca Canyon .ניתן להגיע לשם בשביל תצפית הקונדורים בלבד Cruz del condor או לצאת לטרק שנמשך 3 ימים לאזור הכפרים המקומיים. המיוחד במקום הוא כמות הקונדורים, גודלם האדיר והקרבה לתצפית כשהם חגים באויר.

ניתן לסגור סיור מאורגן בארקיפה עבור 20-25 דולר (נכון לדצמבר 2001), זה פותר הרבה בלאגן של התארגנות והתרוצצות ומבחינה כספית העלות כמעט אותו דבר. מצד שני, סיור מאורגן מגביל מבחינת הזמן העמוד לרשותכם בתצפית. הסיור מגיע גם למעיינות החמים.
לתצפית ניתן לקחת "קומבי" שהוא אוטובוס קטן המתחיל לפעול ב-5:00 בבוקר עד אחר הצהריים, כשבבוקר התדירות שלהם גבוהה יותר. השעות הטובות לראות את הקונדורים ממש מקרוב הן החל מ-10:30 והלאה עד שעות הצהריים המאוחרות.

יש לקחת בחשבון שהאוטובוסים ורכבים בכלל עוברים בדרך חזרה לעיירה בתדירות נמוכה מאוד, לכן נוצרת בעיה לחזור באוטובוס או לתפוס טרמפ חזרה. הסיורים המאורגנים מתחילים לחזור בסביבות 11:00 לעיר, לכן מי שלחוץ בזמן, הטרמפ איתם יותר בטוח מלחכות...האוטובוס לצ`יוואי יוצא מארקיפה ב-12:30 או ב-16:30, והאוטובוס חזרה יוצא מצ`יוואי ב-16:30 או ב-1:30 בלילה.

 עיר הגבול עם בוליביה, היא פונו Puno, עיר מקסימה ותיירותית שחלק מרחובותיה הם טיילת, (אין מעבר למכוניות) עם מסעדות, בתי קפה ומלונות. העיר הוקמה על גדות נהר טיטיקקה. אפשר לקחת שייט לאיי אורוס המוכרים יותר כאיים הצפים . אלו איים שהמקומיים בנו מסוג מסויים של צמח מים שנראה כמו קש וכל שנה מוסיפים עוד שכבה.

על כל אי ישנם 6-7 בתים, כמה סירות קאנו שבנויות מאותו סוג של קש וכך הם חיים, מבודדים מהיבשה. אמנם האיים שמבקרים בהם - שהם אחדים מיני רבים מאוד הפכו לתיירותיים מאוד, דבר הבא לידי ביטוי בכך שברגע שסירה מגיעה מיד עטים עליך בעלי הדוכנים שמוכרים מזכרות שונות. כמו כן הם בנו מגדל תצפית שאפשר יהיה לצלם את האיים מלמעלה. אין ספק שהנסיעה שווה כל רגע כי זה מדהים לראות איך הם חיים ואיך הם בנו את האיים.

 לאחר מכן ממשיכים לאי טקילה. זהו אי מיוחד מאוד, מבחינת התרבות שלו ומבחינת האנשים שחיים בו. התושבים סיגלו לעצמם אורך חיים מסויים, אימצו חוקים משלהם; למשל, אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד, לא משקרים, לא גונבים, אסור להתגרש, לכן על הזוג לגור יחד שנה ואם הם מסתדרים הם יתחתנו. עוד דוגמא היא שהמסעדות שם שייכות לכולם, כל המנות בכל המסעדות דומות ועולות אותו דבר. וכך גם לגבי המחירים בהן נמכרות הסחורות ומחירי הלינה באי.

יעדי הכתבה