סקירה כללית על המדינה

ברוכים הבאים לאחת מהמדינות האהובות ביותר על מטיילים ביבשת בדרום אמריקה, שמשלבת תרבות קסומה, נופים עוצרי נשימה, טרקים, חיי לילה ואורח חיים ייחודי שאי אפשר שלא להתאהב בו. פרו (Peru) היא המדינה השלישית בגודלה בדרום אמריקה וחיים בה כ-30 מיליון תושבים, שחלק גדול מהם הם אינדיאנים צאצאי תרבות האינקה, ששלטה כאן לפני הכיבוש הספרדי, ובני תערובת ממוצאים אתניים שונים (אפריקאים, אסייתים ועוד). למרות שהאינדיאנים ובני התערובת הם הרוב במדינה, האליטה הכלכלית והפוליטית מורכבת ברובה מצאצאי המהגרים האירופאים, שחיים ברובם בשכונות היוקרה של עיר הבירה לימה (Lima).

הפערים הין השכבות בפרו תהומיים. בעוד שהעשירים גרים בשכונות מערביות ומפותחות בחלקים של הבירה לימה, השאר חיים מתחת לקו העוני וסובלים מתנאי מחיה ירודים, האופייניים למדינות העולם השלישי. למרות שרוב אזורי המדינה שאליהם מגיעים תיירים מפותחים יחסית, אך לא תוכלו להתחמק ממראה העוני הרבה והצפיפות שהם מנת חלקם של מרבית הפרואנים.

אזור פרו היום הוא המוקד ההיסטורי של אימפריית האינקה ושל תרבויות קדומות יותר ומפוארות לא פחות, ואת החותם שהן השאירו על האזור תוכלו לראות בכל מקום – מהלבוש, האמונות והמנהגים של המקומיים ועד לאינספור אתרים ארכיאולוגיים מרשימים ומסתוריים, שהמפורסם שבהם הוא כמובן עיר האינקה האבודה מאצ'ו-פיצ'ו (Machu-Picchu), שנחשבת לאחד משבעת פלאי עולם ומשמשת כמוקד עלייה לרגל לאחוז גבוה מאוד מהמטיילים המגיעים למדינה.

גם לאחר שאימפריית האינקה הובסה, נשארה פרו המרכז הקולוניאלי החשוב ביותר של הספרדים ב"עולם החדש", ואלו בתורם גם השאירו כאן את חותמם עם מבנים ואתרים קולוניאליים מרשימים, שחלקם הגדול בשימוש עד היום.

פרו אומנם פופולארית בקרב התרמילאים בזכות נפלאותיה הרבות, אך בהחלט גם בזכות המחירים הזולים והתשתית התיירותית המפותחת, שתאפשר לכם לטייל בכל המקומות המעניינים בלי קשיים מיוחדים ובמחיר שווה לכל כיס. אווירת התיירות מורגשת כאן במיוחד והמדינה נושמת את הרווח מתיירות החוץ הענפה במדינה. במקומות כמו קוסקו (Cusco) או מנקורה (Mancora) תמצאו חיי לילה מדהימים בהם מככבים אנשים מכל העולם. הישראלים הם כבר מזמן חלק מהנוף המקומי ובמקומות רבים תמצאו עסקים ישראליים, מסעדות עם תפריטים בעברית ואפילו מדריכים מקומיים שמדברים בעברית שוטפת.

אך אל דאגה, אם רק תרצו להתחמק לקצת מגלי התיירים, מחכים לכם עוד אינספור מקומות מדהימים ואותנטיים, שעדיין עוד לא התגלו על-ידי ההמונים. פרו עשירה כל כך במקומות לא מוכרים ובנופים מיוחדים, שאם רק תסתכלו קצת מתחת לאפכם תגלו שישנם מקומות שאפילו המקומיים לא מכירים.

המדינה המופלאה הזאת היא מזמן בראש רשימת יעדי החובה של התרמילאים בדרום אמריקה, וכמעט לא קיימים מוצ׳ילרים שמגיעים לדרום אמריקה ומוותרים עליה. היא מנקזת אליה את כולם – מהתרמילאים המטיילים חודשים ארוכים ועד לסטודנטים או זוגות מבוגרים שרוצים טעימה מדרום אמריקה.

פרו עשירה כל כך באטרקציות ומקומות מיוחדים, שהיא מהווה מקום נהדר ל״ביקורים במהלך הטיול״ של חברים שרוצים להצטרף אליכם לתקופה קצרה (בת חודש בערך) או אפילו אם ההורים שלכם ירגישו שהמרחק חונק אותם אחרי כל כך הרבה חודשים שאתם רחוקים מהבית. יש כאן באמת משהו לכל אחד, ולא משנה מי אתם ומה אתם אוהבים לעשות, אין ספק שפרו תמצא חן בעיניכם ותספק לכם חוויות מדהימות, שישארו איתכם עוד זמן רב.

שפה ושליטה באנגלית

השפה הרשמית של פרו היא הספרדית, והיא גם השפה הנפוצה ביותר בה. עם זאת, תושבים רבים, בעיקר באזור הרי האנדים, עדיין מדברים בשפות אינדיאניות ילידיות, שהנפוצה ביותר מביניהן היא הקצ'ואה, שהייתה השפה הרשמית של אימפריית האינקה. הרוב המכריע של הפרואנים אינם שולטים באנגלית, ואפילו במרכזי הערים הגדולות, יהיה קשה למצוא מישהו שיודע יותר מכמה מילים בסיסיות.

יוצאי הדופן הם הפרואנים שעובדים בתחום התיירות, אשר רובם יודעים לפחות קצת אנגלית וחלקם אף מדברים באופן מושלם. עם זאת, במידה ואתם רוצים לקבל מדריך דובר אנגלית הבהירו זאת מראש, כיוון שזה לא מובן מאליו (ובדרך כלל גם עולה יותר). כמו כן, בקרב המדריכים ובעלי ההוסטלים שעובדים עם ישראלים תמצאו לא מעט שמתקשרים מצוין גם בעברית.

הספרדית הפרואנית היא מהמובנות והקלות לתקשורת ביבשת, המבטא שלהם מובן יותר מהארגנטינאים והצ׳יליאנים וקצב הדיבור איטי יותר מזה המדובר בשתי המדינות האלו. אם הגעתם לכאן אחרי שהייתם כבר במספר מדינות קודם לכן, תראו איך הספרדית שלכם תשתפר פלאים תוך שבועות בודדים. אם פרו היא התחנה הראשונה שלכם ביבשת – נצלו אותה ואת המקומיים מסבירי הפנים שבה כדי ללמוד אוצר מילים גדול ככל הניתן.

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

פרו מדינה גדולה ומגוון מאוד, ויש בה למעלה מ-10 איזורי אקלים שונים. את המדינה ניתן לחלק לשלושה אזורים מרכזיים:

אזור הרי האנדים – רצועה ארוכה, שנמתחת לכל אורכה של המדינה וחוצה אותה לשניים. אזור זה מתאפיין בנופים מדהימים של פסגות מושלגות, קרחונים, מפלים ואינסוף אגמים ולגונות. הטרקים באזור זה הם מהיפים ביותר בעולם והדובדבן שבקצפת של אזור זה נמצא בשני חלקים עיקריים במדינה: אזור קוסקו (בעיקר רכס האזנגטה) ואזור הוארז (רכס הוואיוואש).

חלק זה של האנדים גבוה מאוד, והטרקים ומקומות היישוב המרכזיים בו הם לרוב, אלפי מטרים מעל פני הים (3,500 ומעלה). כמו כן, אזור קוסקו היה המרכז התרבותי והדתי של אימפריית האינקה ולכן נמצאים בו רובם המכריע של האתרים הארכיאולוגיים של פרו, אבל לא רק – אתרים ארכיאולוגיים נוספים תוכלו למצוא כמעט בכל חלק במדינה ובצפון שלה במיוחד.

מישור החוף – לאורכה של רצועת החוף הצרה והמישורית של האוקיינוס השקט חיה רוב האוכלוסייה של פרו ובה נמצאת בין היתר, גם עיר הבירה לימה, שיושבת על צוק גבוה הצופה אל האוקיינוס ומספק נוף מיוחד. בצפון ישנם חופי רחצה יפים עם גלים המתאימים לגלישה ובשאר רצועת החוף ישנם לא מעט אזורים מדבריים צחיחים, המציגים את השילוב עוצר הנשימה של חופים מדבריים יפהפיים. אזור זה סובל מהרבה מאוד זיהום אוויר וכן מתופעה של ערפילים, אשר מסתירים את השמש למשך חודשים רבים בשנה

אזור הג'ונגלים – אזור זה של המדינה, החולש על מחצית משטחה, נמוך בהרבה מהרי האנדים ומתאפיין במזג אוויר חם ולח מאוד במשך כל השנה, בגלל הקרבה הרבה לקו המשווה. האזור מכוסה במלואו ביער גשם פראי ובתולי, שמיושב בדלילות ורובו כמעט ואינו נגיש. מסיבה זו גם משגשגים באזור זה אינספור מינים של בעלי חיים וצמחים אקזוטיים.

ניתן לצאת לסיורי ג׳ונגלים במספר שמורות במדינה ואטרקציה זו מהווה את אחד ממוקדי המשיכה הגדולים לפרו. לג׳ונגלים של פרו ניתן להגיע מאזור האמזונס הפרואני (איקיטוס), אך ניתן גם ליהנות ממספר שמורות במחוזות קוסקו ובאזורים הקרובים למשולש הגבולות בוליביה-פרו-ברזיל (פארק מאנו ושמורת טאמבופאטה). הג׳ונגלים של פרו מדהימים ביופיים, והם בית לעשרות אלפי מינים של צמחים ובעלי חיים. אם הגעתם למדינה ועדיין לא חוויתם איזשהי חוויית ג׳ונגלים ביעדים הקודמים – פרו היא מקום מצוין לכך

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

את פרו יש מספר דרכים מקובלות לחקור, וניתן לעשות זאת כמעט בכל פרק זמן שתעלו על דעתכם. הדרך שרבים מעדיפים היא חציית המדינה מדרום לצפון או להפך, תלוי מה הייתה המדינה הקודמת שבה טיילתם. כלומר, אם הייתם בבוליביה, צ׳ילה או ברזיל, כנראה שתגיעו מדרום. אם הייתם באקוודור או קולומביה ככל הנראה תגיעו מצפון.

הדרך השנייה היא לעשות מספר מסלולי כוכב בשתי נקודות עניין עיקריות במדינה. הרעיון הוא לבחור “בסיס לכוכב” וממנו לצאת בכל פעם לטיול. אם אתם מתחילים או מסיימים את הטיול בלימה, ניתן לצאת ממנה דרומה וצפונה לבחירתכם. השיטה הזו ככל הנראה תהיה טובה יותר בעבורכם, היות והיא משמשת כצומת התחבורה המרכזי במעבר בין צפון פרו לדרומה.

נקודת הכניסה והיציאה הפופולארית מצפון היא אקוודור, אך אלו מכם שירצו לצאת להרפתקה ממושכת בג'ונגלים, יוכלו להמשיך משם גם לאזור הג'ונגלים של ברזיל וקולומביה. בדרום, נקודת הכניסה והיצאה המרכזית היא הגבול עם בוליביה באגם טיטיקקה או לחלופין הגבול עם צ'ילה שבטאקנה הסמוכה לארקיפה.

מסלול ללא הגבלת זמן (חודש וחצי וצפונה מזה)

בפרו יש כל כך הרבה מה לעשות ולראות, שתוכלו להעביר בה גם את כל הטיול שלכם, ואם לא את כולו אז בקלות תוכלו למצוא את עצמכם כאן במשך חודשיים תמימים. בכל מקרה, תצטרכו מספר חודשים כדי להכיר בה את הכל, ואין שום סיכוי לתפוס את כולה במסגרת של פחות מארבעה-חמישה שבועות.

ישנם שני מסלולים קלסיים שניתן לעשות במסגרת של זמן רב ואלה הם:

המסלול הקלאסי מדרום לצפון

הגעה מצ׳ילה: אריקיפהפונו (אגם טיטיקקה) – קוסקו (כולל ביקור מאצ'ו פיצ'ו ואפשר גם בג'ונגלים).

הגעה מבוליביה: פונו (אגם טיטיקקה) – לארקיפה/ לקוסקו (הסדר פחות משנה).

לאחר הביקור בחלק הדרומי של המדינה, עדיף להגיע ללימה בטיסה (הנסיעה באוטובוס היא ארוכה וקשה, ועוברת בדרכים מסוכנות. ההבדל במחירים לא כל כך דרמטי). מלימה לצאת דרומה לפאראקס, איקה ונסקה שנמצאות כולן בטווח של בערך שעתיים-שלוש אחת מהשנייה (פארקאס 3.5 מלימה, איקה 5 שעות מלימה, ונסקה 7 שעות מלימה).

ברגע שתגיעו ללימה הסיפור כבר הופך פשוט הרבה יותר כי משם כמות האופציות קטנה. מלימה תוכלו להמשיך לכיוון הוארז (Huaraz), בירת הטרקים של פרו ואם תרצו לעלות לכיוון צפון המדינה מהוארז תוכלו להמשיך לטרוחיו, צ׳צ׳פויאס ומנקורה. אם ויתרתם על הג׳ונגלים בדרום פרו, תוכלו להגיע לאמזונס הפרואני שבאיקיטוס ולעשות שם גיחה לג׳ונגלים (הדיל בדרך כלל כולל טיסה מלימה לאיקיטוס).

לסיכום: פונואריקיפהקוסקו + מאצ'ו פיצ'ולימה (בטיסה) – פאראקאסאיקה ללימההוארז –(טרוחיו) – (צ׳צ׳פויאס) – מנקורה

המסלול הקלאסי מצפון לדרום

אם הגעתם מאקוודור המסלול ההגיוני ביותר הוא: מנקורה – (צ׳צ׳פויאס) – (טרוחיו) – הוארזלימהפאראקאסאיקה נסקהאריקיפהקוסקו + מאצ'ו פיצ'ופונו.

*לא הרבה מטיילים מחליטים להגיע לטרוחיו וצ׳אצ׳אפויאס- דעו שאין בעייה להגיע ממנקורה ישירות להוארז או ללימה

מסלול כוכב

התמקמות ביעד מרכזי ויציאה ממנו אל כלל נקודות העניין שמעניינות אתכם באזור. שני ה״כוכבים״ העיקריים בפרו הם לימה וקוסקו. חלקו את הזמן שתרצו להיות במדינה וחשבו לעצמכם כמה זמן אתם רוצים לתת לכל מקום.

מסלול מקוצר (כשלושה שבועות)

למרות גודלה העצום, פרו היא מדינה אידאלית גם לטיול קצר, וניתן לספוג את התרבות וליהנות מהמדינה בטיול של מספר שבועות. במקרה זה מומלץ להתמקד בדרום המדינה ולהשתמש בטיסות פנימיות במעברים בין יעדים רחוקים. אם אתם מחליטים להקדיש לפרו זמן קצר, ככל הנראה תצטרכו לוותר על אזור צפון המדינה.

מספר מסלולים מומלצים

קוסקו + מאצ׳ו פיצ׳ו אריקיפהאיקהלימה

לימה איקהלימה (+ פאראקס) – קוסקו + מאצ'ו פיצ'ואריקיפה

לימה – (פאראקאס) – איקה אריקיפהקוסקו

5 דברים שאסור לפספס

  1. המאצ'ו פיצ'ו – אף ביקור בדרום אמריקה אינו שלם בלי האתר המפורסם ביותר ביבשת, שהמראה שלו בזריחה ירגש גם את האדישים ביותר מביניכם.
  1. טרקים בהואראז – למרות הגובה הרב וקשיי הנשימה, אל תוותרו על טיול באזור זה של הרי האנדים, שהוא אחד מהיפים ביותר בעולם כולו.
  2. קוסקו – עיר הבירה ההיסטורית של האינקה, היא ללא ספק גם בירת המטיילים בדרום אמריקה. נופים מדהימים, אתרים ארכיאולוגיים מרשימים, אטרקציות מדליקות, אוכל טוב וחיי לילה מטריפים. מה עוד אפשר לבקש?
  3. אריקיפה – העיר הלבנה היא אחד היעדים היפים במדינה (שמשום מה ישראלים נוטים לדלג עליו) ועם נוף תמידי לשני הרי געש ענקיים בקרבתה, שניתן לראות בכל מקום בעיר. לא תוכלו להישאר אדישים אליה. קניון קולקה, שנמצא מרחק 3 שעות מהעיר הוא אחד היעדים הפוטוגניים והמיוחדים ביבשת.
  4. סקי חולות באיקה – השילוב בין האקשן וההתרגשות של טיסה במהירות שיא במורד דיונת חול ענקית עם השלווה והיופי של נווה המדבר הם משהו באמת יחיד במינו.

הגעה למדינה

מטוס

שדה התעופה הבינלאומי של לימה הוא אחד המרכזיים ביותר ביבשת, ומגיעות אליו טיסות רבות מכל רחבי דרום אמריקה, ומיעדים מרכזיים בארה"ב, אירופה ואוסטרליה. כמו כן, לשדה התעופה בקוסקו מגיעות מספר טיסות בינלאומיות מיעדים קרובים כמו בוליביה וצ'ילה.

אוטובוס

מעברי הגבול היבשתיים של פרו עם צ'ילה ובוליביה בדרום ועם אקוודור בצפון, נוחים למעבר ובטוחים יחסית וישנם אוטובוסים רבים, שייקחו אתכם עד הגבול ומשם ליעד הבא שלכם. עם זאת, ההגעה באוטובוס למעברי הגבול לברזיל ולקולומביה מסובכת ומסוכנת, ועדיף בהרבה לעבור לשם בטיסה או בשייט. כמו כן, ישנם מספר קווי אוטובוס בינלאומיים ארוכי טווח, שיוצאים מלימה ליעדים מרכזיים ביבשת כמו קיטו, סנטיאגו ואפילו ערים בארגנטינה, אך במקרים רבים מדובר בנסיעות יומיים או יותר.

שימו לב: מעבר הגבול של פרו עם בוליביה האהוב במיוחד על ישראלים הפך בשנים האחרונות, מאז החליטה בוליביה לפתוח בחרם על ישראל, לבעייתי. הוא קל מאוד למעבר מבוליביה לכיוון המדינה, אך אם תרצו לצאת מפרו לכיוון בוליביה לא בטוח שיעבירו אתכם או שיעשו לכם הרבה בעיות לפני שיתנו לכם לעבור משם.

שייט נהרות

בין אזורי הג'ונגל של פרו, ברזיל, אקוודור, קולומביה ובוליביה מחברת רשת של נהרות שעליהן שטות סירות נהר, מהוות במקרים רבים את הדרך היחידה להגיע לאזורים אלה. שייט כזו הוא חוויה מיוחדת במינה, אך קחו בחשבון שהוא לא בהכרח זול יותר מטיסה' והוא גם ממש לא מתאים לכל אחד – התנאים לא נוחים (לרוב ישנים בערסל על הסיפון), חם ולח מאוד, הנוף מאוד חד-גוני והשייט אורך זמן רב. אם אתם בוחרים לצאת לשייט כזה, הביאו אתכם ערסל, אוכל ומים מינרליים והיערכו להרבה מאוד שעות מתות.

תחבורת פנים

אוטובוסים

זוהי הדרך הנפוצה ביותר להתנייד ממקום למקום בפרו, וכמעט לכל מקום תוכלו להגיע באוטובוס. צומת התחבורה המרכזי בין צפון לדרום היא הבירה לימה, וכל קווי האוטובוס עוברים דרכה. בין הערים הגדולות והיעדים התיירותיים המרכזיים מחברים כבישי אספלט שעליהם נוסעים אוטובוסים מפוארים, שמזכירים את הרמה המקובלת בצ'ילה ובארגנטינה. ליעדים קטנים וצדדיים יותר מגיעים אוטובוסים קטנים, צפופים ומלוכלכים, אשר נקראים קולקטיבוס (Colectivos), והדרכים במקרים רבות משובשות.

בנסיעות הארוכות הקפידו לקנות כרטיסים רק בחברות איכותיות וגדולות, כיוון שפערי האיכות גדולים והאוטובוסים של החברות הזולות לרוב מוזנחים, והנהגים לא אמינים ומועדים יותר לתאונות. בחברות הטובות, לעומת זאת, תקבלו תנאים מצוינים, תהנו משמירה קפדנית על התיקים שבתא המטען והנהגים נתונים לפיקוח.

החברות הטובות ביותר, שאיתן הכי כדאי לנסוע (הן יקרות יותר, אך לא באופן דרמטי) הן Cruz Del Sur (אתר אינטרנט: www.cruzdelsur.com.pe) ו-CIAL (אתר אינטרנט: www.expresocial.com). בשיא העונה הכרטיסים לחברות הטובות נגמרים במהירות אז שווה להזמין מקום לפחות כמה ימים מראש.

טיסות

בסמוך לכל היעדים התיירותיים המרכזיים, ולמספר יעדים באזור הג'ונגלים, יש שדות תעופה קטנים שמהם יוצאות טיסות ללימה. הקו הפופולארי ביותר, שבו גם משתמשים רבים מהמטיילים, הוא הקו שבין קוסקו ללימה, שעולה לרוב סביב ה-70-120 דולר.

רכבות

כמעט ואין קווי רכבת פעילים בפרו, ואלו שכן יקרים ומיועדים בעיקר לתיירים. הקו המרכזי שבו כמעט כולם נוסעים הוא קו הרכבת, שמגיע לעיירה אגואס קליינטס, שלמרגלות המאצ'ו פיצ'ו. למידע נוסף על קווים, שעות ומחירים ראו: www.perurail.com/en

שייט נהרות

זוהי לרוב הדרך הנוחה והמהירה ביותר להגיע לערים ולעיירות של הג'ונגלים. עם זאת, גם דרך זו לא בדיוק מהירה ונוחה, ולרוב תדרוש שילוב של אוטובוס, שייט והמון סבלנות.

מוניות

המוניות בפרו זולות מאוד וזמינות בכל מקום שתהיו בו. זוהי אופציית התחבורה הנוחה והקלה ביותר לתיירים. מלבד נסיעות פנימיות בתוך הערים, רבים מנצלים את המחיר הנמוך ולוקחים מוניות גם לנסיעות ארוכות יותר, ובמקרים מסוימים ההבדל בין מחיר המונית למחיר האוטובוס יהיה זניח, בייחוד אם מדובר בקבוצה של 3-4 אנשים.

חשוב מאוד להיזהר עם המוניות ולא לעלות על כל רכב שכתוב עליו Taxi, אלא רק על כאלה שיש עליהם סימן של תחנה מסודרת. כמו-כן, אם תרצו ללכת על בטוח (בעיקר בלילה), מומלץ להזמין מונית בטלפון, שכן זוהי לרוב דרך בטוחה יותר (פשוט בקשו מההוסטל או ממקום הבילוי שאתם נמצאים בו להזמין עבורכם).

התמקחו עם הנהג על מחיר הנסיעה וקבעו אותו מראש. אם אתם רואים שהנהג מסרב לרדת במחיר פשוט אמרו לו תודה וחכו למונית הבאה. כמו-כן, הקפידו לוודא שהמחיר שאתם קובעים איתו הוא לכולם ביחד ולא עבור כל נוסע.

טרמפים

ברוב המקומות בפרו לא מומלץ לנסות לתפוס טרמפים, כיוון שמעבר לסכנה של שוד לרוב פשוט לא יעצרו לכם, וגם אלו שכן יעצרו, ידרשו כסף עבור הנסיעה בסכום שדומה למחיר של אוטובוס או מונית לאותו היעד. באזורים נידחים במיוחד, לפעמים זו האפשרות היחידה שתהיה לכם (ובמקומות כאלה גם נוהגים לעצור יותר לטרמפיסטים), אך באזורים הפופולאריים יותר עדיף פשוט לקחת אוטובוס או מונית.

רכב

אם אתם מתכוון לטייל בין היעדים התיירותיים והפופולאריים של המדינה תוכלו לעשות זאת עם רכב ללא בעיה, כיוון שהכבישים סלולים ורובם במצב טוב. עם זאת, אפשרות זאת מאוד לא מומלצת כיוון שמרחקי הנסיעה ארוכים מאוד, וכבישים רבים מתפתלים לאורך מצוקים תלולים שדורשים ריכוז רב והופכים את הנסיעה למסוכנת. כמו כן, קחו בחשבון שהשכרת רכב בפרו היא עניין יקר יחסית ובמקרים רבים באותו הכסף כבר תוכלו לשכור מונית פרטית עם נהג.

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע הפרואני הוא ה"סול" (Nuevo Sul) וערכו מול הדולר נשאר פחות או יותר קבוע בשנים האחרונות ועומד על יחס דומה לזה של השקל 1 סול = 1.2 שקל.

פרו היא אחת המדינות הזולות ביותר בדרום אמריקה, והמחירים הנוחים שלה הופכים אותה ליעד אטרקטיבי במיוחד עבור התרמילאים. קחו את המשפט האחרון בערבון מוגבל כיוון שמטיילים ישראלים רבים נוטים להגיע לפרו ולבזבז בלי הכרה בגלל שהמחירים במדינה זולים למדי. זהו מתכון בטוח למצב שבו תצאו מפרו מרוששים או שתוציאו סכומי כסף שלא בהכרח תכננתם.

באופן כללי, עלות הנסיעות, הלינה, האטרקציות והאוכל נמוכה מאוד, ויכולה להגיע גם לחצי (ואפילו פחות) ממה שמשלמים עבור אותו הדבר בארגנטינה, צ'ילה או ברזיל. עם זאת, קחו בחשבון שבכל מה שקשור לתיירות, ובעיקר סביב "תעשיית" המאצ'ו פיצ'ו שפורחת כאן, המחירים דווקא גבוהים וגם שאר האטרקציות והטרקים לא זולים.

ההתנהלות עם כסף שונה מאזור לאזור במדינה – סביב לימה, למשל, תמצאו את עצמכם מוציאים כמעט כפול בשבוע מאשר בשבועות שלמים בהוארז או בקוסקו. גם אריקיפה יקרה יותר מקוסקו, אך זולה יותר מלימה.

בכל מה שקשור לבטיחות אל תתקמצנו אפילו לרגע. ״בעיה שאפשר לפתור בכסף היא לא בעיה״ צריך להיות המוטו שלכם בפרו. בסופו של דבר מדובר במדינת עולם שלישי ומטיילים רבים שבוחרים לצמצם עלויות וללכת על האפשרות הזולה ביותר שיש בנסיעות אוטובוס ובאטרקציות, לעתים די קרובות (לפחות מקרה-שניים שמסתיימים בטרגדיה בכל עונת תיירות) מגלים שזהו מתכון לעגמת נפש ואפילו לאסון. מומלץ כן לשלם מעט יותר עבור בטיחות, תנאים נורמליים ומקצועיות של נהגים ומדריכים.

כסף מזומן תמיד הכי בטוח להמיר בבנקים או להוציא מהכספומטים. פרו היא המדינה עם הכמות הכי גבוהה של כספומטים שלא לוקחים עמלת משיכה. שער החליפין בבנקים לרוב פחות טוב, לכן רבים מעדיפים להחליף אצל חלפנים או בצ׳יינג'. אם אתם עושים זאת, הקפידו תמיד לעשות זאת רק במקומות מסודרים (נקראים Casa de Cambio) ו-ודאו שלא עובדים עליכם עם שטרות מזוייפים, חישובים לא מדוייקים וכדומה.

הפרואנים פדנטים להחריד לשטרות ולכסף הקטן שתתנו להם, והם עשויים לסרב לקבל מכם שטר קרוע, מקומט או שאינו נראה טוב. כמעט בכל תשלום תראו את המקומיים בודקים מכל כיוון את השטר. ודאו כי כשאתם מקבלים שטרות כעודף הם נראים טוב ולא מקומטים או מקושקשים. לא קשה להבין איך נראים מטבעות ושטרות מזוייפים, וחשוב שתפקחו שבע עיניים בכל הנושא הזה.

קניות

היצע הקניות הזול והענק של פרו הוא, ללא ספק, אחד מהיתרונות הגדולים של המדינה, ומטיילים רבים מנצלים את הביקור כאן לסיבובי קניות בקניונים ובשווקים הרבים, אשר נמשכים גם ימים שלמים.

פרו זולה באופן משמעותי מיעדים רבים בדרום אמריקה בכל הקשור למזכרות, סוודרים מצמר אלפקה (שתראו אותם בלי הפסקה מהרגע שרגלכם תדרוך ביבשת דרום אמריקה) ועצתנו היא לחכות עם הקניות האלה עד אשר תגיעו לפרו (במיוחד לקוסקו), כי בה תמצאו את המגוון הגדול ביותר, האיכותי והזול ביותר ביבשת.

עם זאת, אל תשכחו שאתם גם צריכים להמשיך לטייל עם מה שקניתם, ולכן מומלץ לקנות רק דברים שאתם צריכים באמת או לחלופין לשלוח משלוח גדול הביתה (פה נכנסת לתמונה קוסקו בשנית). כמו כן, חשוב לזכור שחלק גדול מהדברים שתמצאו כאן מבחינת מותגים, גם בחנויות מסודרות לכאורה, הם מוצרים מזויפים ולכן חשוב להיות מאוד מאוד קפדנים ולבדוק טוב מה אתם קונים.

ביגוד ונעליים – חנויות יוקרתיות עם מיטב האפנה תמצאו בעיקר בלימה, אך הרוב המכריע של המטיילים קונה פשוט בגדים מזויפים בשווקים הרבים ברחבי המדינה. רוב הדברים בשווקים בסה"כ באיכות סבירה והמחירים מגוחכים, בעיקר אם אתם קונים כמה דברים ביחד. בנוסף לביגוד מערבי רגיל, רבים גם קונים כאן שרוואלים, פונצ'ואים ובגדי צמר חמים, המתאימים במיוחד למזג האוויר הקר של האנדים. את השווקים הטובים ביותר תמצאו בלימה ואם אתם מחפשים נעליים ותיקים באופן ספציפי, כנראה שתמצאו את עצמכם היטב בשוק הכחול – ה-Pouevlos Azules, שנמצא במרכז העיר לימה.

מזכרות ומוצרי עבודת יד – בכל פינה שבה יש תיירים בפרו תמצאו דוכן שמוכר מזכרות ועבודות יד טיפוסיות לאזור, ובכל עיר ויישוב יש גם שווקים שלמים המציעים מוצרים כאלה. המחירים לרוב זולים מאוד ועם קצת סבלנות תוכלו לאתר מציאות מדהימות. בכל הקשור למזכרות, קוסקו היא הבירה הבלתי מעורערת של קניות אימפולסיביות. כנראה שתמצאו גם בלימה ובאזורים אחרים במדינה דברים דומים לאלה שתראו בה, אך בקוסקו המחירים זולים ב-50 אחוז ולפעמים גם יותר מזה.

מלבד כמות השווקים הלא הגיונית שתראו בקוסקו, אריקיפה נחשבת ל״בירת האלפקות״ של פרו ובעיר תוכלו למצוא פונצ׳ואים, סוודרים, כובעים ואת כל שאר הקולקציה מצמר אלפקות איכותי אמיתי. המחירים הם כמובן בהתאם למוצרים מקוריים והם יקרים כמעט פי 2 או 3 מהמחירים שתראו בשאר המדינה. אם אתם חפצים בפריט או שניים באיכות גבוהה במיוחד, אריקיפה היא המקום הטוב ביותר לקנות בו בגדים מצמר אלפקה (גם מבחינת איכות וגם מבחינת יופי).

נקודה חשובה שפונה לטוב שלכם: באזור קוסקו יש מאות (בלי צחוק) חנויות שמוכרות סוודרים פונצ׳ואים וכובעים שישראלים כל כך אוהבים לאהוב. בנוסף לאלה, תוכלו לראות כמעט בכל קרן רחוב אישה פרואנית מבוגרת (צ׳ולה) שיושבת על הרצפה או על כיסא ומציעה דברים דומים לאלה שבחנויות ומזכרות. קנו מהן! זה לעתים יהיה יקר יותר בסול או שניים (אפילו 5… זה לא באמת משנה, זה כסף קטן) אבל אתם יכולים להיות בטוחים שמעט הכסף שתשלמו להן על הסחורה שלהן יעשה אותן ״עשירות יותר״ ולו לאותו היום בלבד.

מוצרים מיובאים ושווקי גנבים – בערים הגדולות, בעיקר לימה וקוסקו, תמצאו חנויות אשר מוכרות מוצרים מיובאים כמו אלקטרוניקה, ציוד טיולים וכו'. עם זאת, קחו בחשבון שהמותגים הטובים באמת לא זולים במיוחד, ורק אם תשקיעו ותערכו חיפוש רציני תצליחו (אחרי הרבה התמקחות) לקנות מוצרים טובים במחירים זולים. חשוב מאוד שלא להאמין באופן אוטומטי לכל מה שאומרים לכם בחנויות, ולוודא שמה שאתם קונים לא גנוב, משומש או מזוייף. מטיילים רבים בוחרים לערוך קניות בשווקי גנבים, אך במקומות כאלה לא כדאי לכם לקנות אם אין לכם דרך להיות בטוחים, שמה שאתם קונים הוא באמת מקורי (וגם אז, אל תשכחו שאתם בסופו של דבר קונים משהו שככל הנראה נגנב ממטייל אחר...).

תקשורת

הקידומת הבינלאומית של פרו היא 51+

מטיילים ישראלים רבים אוהבים לקנות לעצמם סים מקומי כשהם מגיעים לפרו כיוון שבדרך כלל זמן השהות במדינה ארוך (חודש ויותר מזה). תוכלו לקנות כרטיסי סים במספר חברות כשהגדולות והידועות שבהן הן Movistar ו-Claro. לעתים הפרואנים עושים מעט בעיות במתן כרטיסי סים לתיירים והם דורשים מקומי שיקנה זאת בשמכם.

באופן כללי, כרטיס סים הוא לא עניין הכרחי באמת – פרו מדינה תיירותית למדי, וכמעט בכל בית קפה, הוסטל, מסעדה וסוכנות טיולים תוכלו למצוא וייפי חינמי באיכות סבירה (ולעתים יותר), ולתקשר דרך וואטסאפ, וייבר, סקייפ או פייסבוק. בעלי סוכנויות ונותני שירות רבים משתמשים בוואטסאפ, ותוכלו לתקשר איתם דרך האפליקציה – כמעט ואין צורך אמתי בשימוש בקו טלפון סלולרי.

בגלל שככל הנראה תגיעו לפרו כחלק מטיול ארוך יותר בכמה מדינות, כדאי לשקול גם את האופציה של קניית סים בינלאומי מראש, עוד לפני היציאה מהארץ. כך תוכלו להשתמש באותו הכרטיס בכל מדינה שתגיעו אליה, מבלי שתצטרכו להתארגן על סים חדש בכל מקום. אגב, אם אתם מתכננים טרקים, כדאי לשקול בכלל את האופציה של סים איתור, שיהיה אצלכם ליתר ביטחון, ולו רק כדי להרגיע את ההורים.

אפליקציות שימושיות

Cruz Del Sur – אפליקציה חינמית של חברת האוטובוסים הגדולה ביותר בפרו תעזור לכם להשיג כרטיסים בממשק נוח וקל גם לאייפון וגם לאנדרואיד. למי שלא מעוניין באפליקציה ישנו גם ממשק נוח למדי באתר האינטרנט של החברה.

Hostelworld – אפליקציית הוסטלוורלד תעזור לכם במיוחד בפרו, כיוון שמאות הוסטלים במדינה נמצאים במאגר הנתונים של האפליקציה. האפליקציה תאפשר לכם להזמין מקום בהוסטלים מבעוד מועד (דבר חשוב במיוחד, בעיקר בתקופה המתויירת במדינה) והיא נותנת ביקורות ומידע מצויין על כמות נכבדת מאוד של מקומות לינה מומלצים

maps.me – אפליקציה משנה חיים בכל הקשור לטיולים בעולם. זוהי אפליקציית ניווט אוף ליין שנותנת לכם את האופציה להישאר מחוברים למפה ולדרך המומלצת, להגיע למקומות גם כאשר אין לכם קליטת אינטרנט. מומלץ בחום להוריד את האפשרות של route, וכך תוכלו לבנות מסלול לכל נקודה שתרצו להגיע אליה וללכת עם GPS. האפליקציה שומרת כמובן את כלל הנקודות שסימנתם על המפה, וכך תוכלו להראות לחברים ומשפחה בעתיד את המקומות המומלצים עד רמת תקריב של רחובות ומספרי בתים.

xe currecy – מחשבון מטבע כלל עולמי המציג מדי יום ביומו את השער היציג של כל מטבע בעולם מול כל מטבע אחר. יעזור לכם בכל הקשור להחלפת כספים וכדי להישאר מעודכנים מה כוחו של הסול מול השקל, מול הדולר או מול כל מטבע אחר שתצטרכו.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

ישראלים לא צריכים ויזה כדי להיכנס לפרו, וכשתגיעו למדינה תקבלו אישור שהיה של בין 30 ל-120 יום, שאורכו יקבע בהתאם למה שתבקשו מפקיד ההגירה ומהרושם שתעשו עליו. לרוב, אם תגידו שאתם רוצים להישאר ולטייל במדינה זמן רב תקבלו ויזה ל-90 יום. על כל יום של איחור נוסף תשלמו קנס, ואם תרצו להאריך את האשרה תוכלו לקבל עוד פעמיים 30 יום תמורת תשלום במשרדי רשות ההגירה שבלימה, קוסקו או ארקיפה.

כשיוחתם הדרכון שלכם תקבלו "אשרת תייר", שהיא בעצם אישור השהייה שלכם ואם תאבדו אותה תדרשו לשלם קנס כבד (המלצה חמה: קחו חתיכת סלוטייפ קטנה והדביקו את האשרה לאחד הדפים בדרכון, כך שלא תיפול או תאבד לכם) .

קחו בחשבון שהפרואנים מאוד קפדנים במעברי הגבול, ומומלץ מאוד שלא להתעסק איתם. זכרו שאסור להוציא מהמדינה פריטים ארכיאולוגיים או צמחים ובעלי חיים מוגנים, ולכן לפני שאתם קונים מזכרות בשוק, ודאו שאתם לא קונים משהו אסור. בנוסף, נערכות בדיקות סמים קפדניות בגבולות והקפידו לבדוק לפני כן שאין לכם שום דבר לא חוקי בתיק.

מקרים של פקידים מושחתים אשר ממציאים כל מיני בעיות באישורים שלכם כדי לקבל שוחד או דורשים תשלום תמורת החתמת הדרכון אינם נפוצים, אך עדיין קורים מדי פעם. במידה וזה קורה לכם, חשוב מאוד להתווכח ולעמוד על שלכם ולרוב בסוף יוותרו לכם. אם בכל זאת אתם רואים שאין ברירה, אין צורך להילחץ, ושוחד של כמה עשרות סול לרוב יספיק.

בטיסה לפרו או בכניסה אליה, תתבקשו למלא שני טפסים, התייחסו אליהם ברצינות, שכן לא תוכלו להיכנס לפרו מבלי למלאם ביסודיות.

במספר מדינות בדרום אמריקה דורשים לראות כרטיס יציאה מהמדינה, כשמגיעים אליה בטיסה (אין כל עניין כזה במה שקשור למעבר יבשתי). בפרו הנוהל הזה כמעט ולא קיים והוא נדיר למדי, אך שווה שתבדקו את העניין טרם כניסתכם למדינה (לפעמים העניין תלוי ביעד שממנו אתם מגיעים ופחות ביעד שאליו אתם נוסעים), ובמידת הצורך תוכלו אפילו להציג כרטיס יציאה “פיקטיבי” שיעשה את העבודה. למרות שלא סביר שתצטרכו את הכרטיס הזה בפרו, פשוט מצאו לכם סוכן נסיעות שיוכל להפיק לכם כרטיס כזה או שתסגרו דרך האינטרנט נסיעת אוטובוס בתאריך רחוק ובטלו את הכרטיסים במידת האפשר.

חגים ופסטיבלים שנתיים

הפרואנים מאוד אוהבים לחגוג ולשמוח והפסטיבלים והחגים החגיגות הלאומיים והמקומיים נפוצים מאוד. לרוב, מדובר בתהלוכות ריקודים ותחפושות ברחובות, אשר משלבים בתוכם מסורות פאגאניות עתיקות עם האמונות הנוצריות ה"רשמיות". צפייה בתהלוכה היא חוויה תרבותית מיוחדת והשילוב של המוזיקה הקצבית, התלבושות הססגוניות והריקודים המסורתיים נותנים תחושה של חזרה בזמן לימי האינקה המפוארים. אומנם ישנם אירועים רשמיים כמו יום העצמאות או יום גילוי אמריקה וכן חגים נוצריים כמו חג המולד או הפסחא, אך החוויה האמיתית היא לצפות באותם החגים אשר בהם ישנו דגש רב לחלק האינדיאני המסורתי, כפי שלרוב קורה בישובים שבאזור הרי האנדים.

מועדים כאלה משתנים מאוד מאזור לאזור, אך ישנם עדיין כמה מרכזיים:

חג השמש (Inti Raymi) – החג, שמתקיים ב-21-24 ביוני הוא אחד החגיגות הגדולות והמפורסמות ביותר במדינה, ולמרות שהיא מאוד מאוד תיירותית ונותנת לפעמים תחושה של הצגה מבויימת, עדיין מדובר בחוויה גדולה מאוד שלא כדאי לכם לפספס. חג השמש הוא חג אינדיאני מסורתי, שנחגג בקוסקו בתקופת האינקה וכלל ריקודים, תפילות והעלאת קורבנות לכבוד השמש ביום הקצר ביותר בשנה, ואלו נועדו להבטיח שהשמש תחזור לזרוח גם בעתיד.

כיום החגיגות הם יותר מעין הצגה, שמקיימים בה לכאורה את חלקי הטקס לעיני עשרות אלפי הצופים הנלהבים. אירוע השיא מתרחש ב-24 ביוני, אז יוצאת תהלוכה גדולה ממקדש השמש אל אתר ההריסות סקסאיוומן, אך כבר בימים שקודם לתהלוכה מתמלאת קוסקו בהמוני חוגגים שיכורים ומאושרים, אשר מציפים את הרחובות ומצטרפים לתהלוכות הטקסיות הרבות.

הקרנבל (לרוב סביב אמצע-סוף פברואר) – הגרסה הפרואנית לקרנבל המסורתי שנחגג בכל דרום אמריקה היא מעין שילוב שמח וססגוני בין המסורת הנוצרית המקורית לאמונות ומסורות מקומיות אשר מהללות, יחד עם ישו, גם את אמא אדמה ואלים נוספים. גם במקרה זה מתאפיינות החגיגות בתהלוכות המוניות ברחובות שבהן המשתתפים לובשים מסכות ורוקדים ריקודים מסורתיים.

בנוסף, נהוג כאן לסיים את ימי החגיגות במלחמות מים ענקיות, אז שמרו על המצלמה שלכם במקום בטוח. באופן עקרוני, חוגגים את הקרנבל בכל רחבי המדינה, אך מומלץ להיות בתקופה זו באחד מהישובים הגדולים שבאזור הרי האנדים שם החגיגות מרשימות בהרבה.

קוד התנהגות ומנהגים

רוב הפרואנים הם אנשים צנועים, נחמדים וישרים אשר עובדים קשה למחייתם. עם זאת, דווקא הפרואנים שבהם תתקלו הכי הרבה, הם אלו אשר עובדים בתחום התיירות, והכסף הגדול של התיירים גורם לרבים מהם להיות חמדנים ולא ישרים. אל תתפלאו אם תקבלו את התחושה שכל הזמן מחפשים תירוצים להוציא מכם עוד כסף ולפעמים אנשים אפילו יסרבו לעזור לכם אם אין להם תועלת כלכלית בכך.

מעשי רמאות ו"עיגול פינות" על חשבונם של תיירים תמימים קורים כאן כל הזמן ואתם תהיו חייבים להיות מאוד עירניים ולהקפיד של ירמו אתכם, ישקרו לכם או לא יתנו לכם את מה ששילמתם תמורתו. ובכל זאת, אין כמעט מטייל שלא דפקו אותו בצורה כזו או אחרת, בעיקר סביב כל מה שקשור לביקור במאצ'ו פיצ'ו שסביבו צמחה תעשייה שלמה של ניצול תיירים בשלל דרכים יצירתיות. אל תאמינו ישר לכל מה שאומרים ומבטיחים לכם, בעיקר בסוכנויות הטיולים והנסיעות, כיוון שבמקרים רבים ההבדל בין מה שהובטח ולמה שתקבלו יהיה גדול מאוד. לכן, הדבר הבטוחה ביותר היא ללכת רק למקומות עליהן שמעתם המלצות ממטיילים אחרים (ולא ממקומיים) וכן אף פעם לא ללכת על האפשרות הזולה ביותר, שהיא בדרך כלל מתכון בדוק לעוגמת נפש.

כמו כן, הקפידו לדרוש לבדוק בעצמכם את הציוד שהובטח לכם או לפגוש את המדריך שאמור להוביל אתכם עוד לפני שאתם משלמים את כל הכסף. נושא הזמנים הוא נקודה בעייתית נוספת, ובמקרים רבים יתכנו עיכובים ואיחורים משלל סיבות. בפרו האיחורים הם חלק מהחיים ומהתרבות המקומית ואין טעם להתרגש מכך. הפתרון הטוב ביותר הוא פשוט לקחת את זה בחשבון ולהשאיר לכל תכנון זמנים מרווח בטחון של איחורים ועיכובים לא מתוכננים.

ההתמקחות על מחירים היא חלק בלתי נפרד מהתרבות והיא מתקיימת על הכל ובכל מקום - בחנויות, בדוכני השוק, במוניות, בחברות הטיולים ובמקומות הלינה. גם אם אתם לא אוהבים את זה לא תוכלו להתחמק מלהתמקח היות ותמיד יציעו לכם בכוונה מחיר גבוה כדי להתחיל ולהתווכח עליו, ואם לא תתמקחו פשוט תמצאו את עצמכם משלמים כל הזמן מחיר כפול. את עיקר ההתמקחות תעשו מול נהגי מוניות ומוכרים בחנויות ובשווקים, אך גם מול סוכנויות טיולים ומקומות לינה מקובל לבקש הנחה במקרה של הזמנה גדולה במיוחד או קבוצה גדולה של אנשים, אם כי במקרה זה הדרך תהיה פשוט לבקש הנחה על המחיר הנקוב. על מחירי נסיעות באוטובוסים וכן על אוכל במסעדות ובשווקים לא נהוג להתמקח וזה נחשב לחוסר נימוס.

הפרואנים עצמם הם עם גאה מאוד ורבים מהם רואים את עצמם כממשיכיה של תרבות האינקה המפוארת. האוכלוסייה פה, בעיקר בכפרים, אך גם בערים הגדולות, עדיין מסורתית מאוד ומנהגים ואמונות פאגניים הם חלק מהחיים והתרבות, וגם אם הם נראים מצחיקים בעיניים מערביות, הם נלקחים כאן בשיא הרצינות וחשוב לכבד אותם. מלבד האמונה הנוצרית, שהיא הדת הרשמית, רוב התושבים ממשיכים להאמין במסורות האינדיאניות העתיקות, שבהם האלה הראשית היא הפאצ'אמאמאה ("אמא אדמה").

כמו כן, משגשגת כאן תרבות של מכשפים ושאמאנים, אשר רבים הולכים אליהם "להירפא" בטקסים רוחניים לגירוש שדים ומחלות שלרוב מבוססים על סמי הזיה. למרות הגאווה המקומית למסורת האינדיאנית הימנעו מלקרוא להם כך והשתמשו בביטויים כמו "Indigenas" ו-"Nativos" ("ילידים" בספרדית), שנחשבים מכובדים יותר. כמו כן, קחו בחשבון שהפן המסורתי של התושבים, בייחוד מחוץ למרכזי הערים, בא לידי ביטוי גם בלבוש צנוע ומסורתי ונסו שלא להסתובב באזורים אלה בלבוש פרובוקטיבי מדי.

ההיסטוריה של פרו מלאה במלחמות ובמהפכות עקובות מדם וקיימת איבה היסטורית בין התושבים האינדיאנים והעניים, ברובם של אזור האנדים ופרברי הערים, לבין המיעוט הלבן והאירופאי שמהווה את האליטה השלטונית והכלכלית במדינה. ההבדל הזה בין אנשי הערים ואנשי הכפרים ניכר מאוד, ונסו להימנע מנושאי שיחה טעונים שכאלה. כמו-כן, נסו להתרחק מהפגנות או שביתות, כיוון שהן מתרדרות במקרים רבים לאלימות קשה, הן מצד המפגינים והן מצד השוטרים.

עונות לטיול ומזג אוויר

העונה לטייל בה בפרו היא עונת החורף (מאמצע מרץ לתחילת אוקטובר), אז אומנם קר מאוד אך כמעט ולא יורד גשם. העונה הרטובה כאן היא דווקא הקיץ (אוקטובר-תחילת אפריל) ואז רוב מסלולי הטיול והאטרקציות נסגרים ויש הרבה פחות תיירים. תשתיות המגורים והתחבורה מאפשרות לבקר בלימה, בקוסקו ובמאצ'ו פיצ'ו גם בעונה הרטובה, אך מעבר לכך לא תוכלו לעשות כאן כמעט כולם חוץ מלבקר בחופים, ולכן ההמלצה היא כן להשתדל להגיע יחד עם כל התיירים בין מאי לספטמבר. מטיילים עדיין מגיעים גם במרץ-אפריל ובאוקטובר, אך אלו עונות גבוליות ואם תגיעו תצטרכו לקחת את הסיכון שיהיו גשמים ושחלק מהאטרקציות והטרקים יהיו סגורים. בגלל ההבדלים הטופוגרפיים העצומים בין שני חלקי המדינה, גם הבדלי האקלים ביניהם גדולים:

אזור הרי האנדים – העונה לבקר כאן היא כאמור החורף, ולמרות שהימים הם לרוב נעימים ושטופי שמש, הלילות קרים מאוד ודורשים הצטיידות בבגדים חמים רבים. אם תצאו לטרקים תאלצו לקחת בחשבון שגם בתקופה זו מזג האוויר אינו צפוי וגשם, שלג ורוח תמיד אפשריים. בגבהים אלה הטמפרטורות בדרך כלל נמוכות עוד יותר והלילות במקרים רבים מגיעים גם למתחת לאפס.

אזור מישור החוף – זהו אזור יבש ומדברי, שכמעט אף פעם לא יורד בו גשם. הימים כמעט תמיד חמים או לפחות נעימים, אך לילות החורפים קרירים יחסית. אזור זה לח מאוד ובמשך חודשים רבים בשנה מכוסים השמיים בערפילים אשר מסתירים את השמש. באופן עקרוני, התקופה הטובים ביותר לבילוי בחופים של הצפון היא הקיץ, אך גם בחורף הם בהחלט מתאימים לרחצה ואז גם מגיעים לשם רוב התיירים הזרים.

הג'ונגלים – אזור זה קרוב מאוד לקו המשווה ונמוך יחסית ולכן חם ולך כל השנה. גשמי הקיץ הכבדים גורמים לנהרות לעלות על גדותיהם והופכים את האזור הזה לכמעט בלי ניתן למעבר, אך גם בחורף יורד פה לא מעט גשם, שעלול להוביל לחסימה של דרכים וכבישים וכן לגרום למפולות בוץ.

בטיחות ובריאות

פרו היא מדינה ענייה מאוד ובעבור רבים מהתושבים הכסף הגדול יחסית, איתו מגיעים התיירים הרבים, הוא פיתוי שאי אפשר לעמוד בפניו. לכן, למרות מאמצים לא מבוטלים של המשטרה המקומית להפוך את מוקדי התיירות לבטוחים כמה שיותר, המטיילים כאן חייבים כל הזמן לעמוד על המשמר כדי שלא לפול קרבן למעשה נוכלות או לשוד.

כייסים

כייסים, בין אם הם ילדים קטנים ורעבים ובין אם מקצוענים, יהיו סביבכם בכל מקום - בשוק, באוטובוס, ברחובות או במקומות הבילוי והלינה, ואתם חייבים לשים לב לדברים שלכם בכל רגע נתון. נסו שלא לשים דברי ערך סתם בכיסים, ובאזורים צפופים לכו עם התיק נעול ומקדימה.

כמו כן, הסתובבו רק עם סכום קטן של כסף שמספיק לאותו היום, ותמיד שמרו את הדרכון שלכם ועותק של המסמכים החשובים נעולים בהוסטל. מעבר לערנות מתמדת, חשוב שלא למשוך תשומת לב מיותרת – הצניעו את הארנק שלכם ואל תסתובבו עם חפצים יקרי ערך כמו תכשיטים או טלפונים. אם אתם מצלמים ברחוב, עשו זאת מהר והחזירו את המצלמה מיד לכיס.

מעשי שוד

שוד אלים הוא תופעה חדשה ונדירה מאוד בפרו, שניתן בקלות להימנע ממנה אם תקפידו לא להסתובב בלילה לבד, גם לא במקומות בטוחים, ואם תמנעו מלהסתובב בשכונות ואזורים מפוקפקים שאין בהם נוכחות משטרתית. אם בכל זאת נקלעתם למצב של שוד אל תנסו להתעמת ופשוט תנו לגנב מה שהוא רוצה, רבים מהם פשוט יסתפקו בארנק שלכם ויברחו.

למרות הפחד משוד אלים, דרך השוד הבאמת נפוצה כאן היא באמצעות כל מיני טריקים ותרגילים שמטרתם להסיח את תשומת לבכם מחפצי הערך שלכם. רוב הגנבים עובדים בחבורות מקצועיות של מספר אנשים, שחלקם מסיחים את דעתכם בשלל תירוצים בעוד אחרים לוקחים לכם את הדברים. לכן, חשוב מאוד מאוד שלא לתת אמון באף אחד שפונה אליכם ברחוב ולא להאמין לכל מיני טיפוסים שמתנהגים אליכם בנחמדות לא אופיינית. ובסופו של דבר, גם כאן הדרך הכי טובה היא פשוט לא למשוך תשומת לב עם חפצים יקרי ערך.

נוכלים ורמאים

למרבה הצער, יש בפרו לא מעט נוכלים ורמאים, שמנסים לקחת את כספם של התיירים תמורת הבטחות חסרות כיסוי. גם במקרה זה, הדרך הטובה ביותר להתחמק מכך היא ערנות וחשדנות, וחשוב מאוד שלא להאמין באופן אוטומטי לכל דבר שאומרים לכם. הדרך הבטוחה היא לא לקנות מוצרים יקרים מסתם אנשים ברחוב, ולא ללכת שבי אחרי כל מיני הצעות מפתות במחירים משתלמים. כמו כן, קחו בחשבון שכמעט תמיד יהיו גם כל מיני חאפרים שיבטיחו להוציא אתכם לאטרקציות פופולאריות בחצי מחיר מהמתחרים וברוב המקרים לא תקבלו כלום או שתקבלו ציוד גרוע, מדריך לא מקצועי, הסעה שהובטחה ולא הגיעה ועוד שלל צרות.

מלבד עניין הביטחון האישי, גם מבחינת בטיחות ובריאות פרו היא מדינה לא פשוטה, אך גם כאן עם קצת זהירות אתם לא צפויים להיתקל בבעיות מיוחדות.

אוכל, מים והגיינה

כיאה למדינת עולם שלישי, רמת ההיגיינה בפרו בעייתית מאוד, ומי הברז אינם ראויים לשתייה. גם עניין האוכל בעייתי, ואכילת מוצרים מן החי (בעיקר בשווקים ובדוכני הרחוב) חייבת להיעשות בזהירות ובכל זאת תמיד יהיה גם בה גם סיכוי לקלקול קיבה. ליתר בטחון, כדאי להגיע עם כדורים נגד כאבי בטן וקלקול קיבה וכן כדורים נגד שלשולים. אם בכל זאת אתם רואים שהתופעה חמורה יותר אל תהססו גם לפנות לרופא.

הדרך הטובה ביותר להקטין את הסיכוי להיפגע היא לשתות רק מים מינרליים או מורתחים, לקנות רק מצרכים טריים, לשטוף היטב את הירקות והפירות וכן להימנע מלאכול מוצרים לא מבושלים מן החי. כמו כן, הימנעו מלאכול סלט במסעדות, כיוון שבמקרים רבים הוא אינו נשטף כראוי. מטיילים רבים גם מוותרים על מסעדות פועלי ודוכני רחוב, אם כי רובן לא שונות מהמסעדות "האיכותיות" של התיירים ואין באמת סיבה להימנע מהן.

מחלת גבהים

האזהרה החשובה ביותר והקריטית ביותר לכל מי שמגיע לפרו! הרי האנדים בפרו הם מהגבוהים ביותר באמריקה, והטרקים, האטרקציות ואפילו היישובים נמצאים בדרך כלל מעל 3,000 מטר מעל פני הים, ובמקרים מסויימים מגיעים גם ל-5,000 מטרים ויותר. לכן, מחלת הגבהים עלולה להשפיע עליכם כבר בדרך מהאוטובוס להוסטל.

כל אחד רגיש במידה שונה למחלת הגבהים ורמת בכושר האישי לא מעלה ולא מורידה מהסיכוי שלכם לסבול מהתסמינים. הדרך הטובה ביותר היא לקחת ימיים-שלושה להתרגל לגובה בכל נקודה מעל 3,000 מטר שתגיעו אליה, ורק אז להתחיל לצאת לטרקים ואטרקציות. קחו בחשבון, שאם אתם יורדים מהגובה לכמה ימים, תצטרכו להתרגל אליו מחדש.

במידה ונתקפתם בתסמינים של מחלת גבהים (כאבי ראש, בחילה וסחרחורות) חשוב מאוד לרדת מיד בגובה ולשתות הרבה מים, ובכל מקרה לא להכריח את עצמכם להמשיך ולטפס, כיוון שהתסמינים רק יחריפו ועלולים להסתיים גם במוות. קיימים כדורים שאותם ניתן לקחת כנגד מחלת גבהים אך קחו בחשבון שלוקח להם 24 שעות להתחיל להשפיע וגם להם תופעות לוואי לא כיפיות במיוחד (חשוב להיוועץ עם רופא). אם החלטתם להשתמש בכדורים האלה, חשוב לקחת אותם בפעם הראשונה כ-12 שעות לפניי העלייה לגובה ולקחת חצי כדור נוסף בכל 12 שעות. מידע נוסף על מחלת גבהים » 

דרך טבעית טובה להקל על תסמיני מחלת הגבהים היא לאכול הרבה מתוקים קלים לעיכול כמו שוקולד ופירות מיובשים, וכן להימנע מאכילת מאכלים כבדים לעיכול כמו בשר. בנוסף, ניתן למנוע ולהקל את השפעת הגובה על הגובה על ידי עלי קוקה מיובשים. מומלץ לשתות תה קוקה לפני שתעלו בגובה, ושמרו לעצמכם בתיק חבילת עלים שניתן לקנות בשוק כדי שתמיד יהיו בשלוף.

הדרך הטובה ביותר להשתמש בעלי הקוקה היא לקחת 6-9 עלים, לשים אותם אחד על השני ולגלגל אותם בגלגול דק. את העלים המגולגלים שימו בחלק הפנימי של החך. טעמם מר והוא ככל הנראה יגרום לכם לעוות את פניכם עד שתתרגלו אליהם. עשו את הפעולה הזו כשעה לפני העלייה לגובה. אחת מתופעות הלוואי של לעיסת עלי קוקה היא נמלול של חלל הפה והלשון – אין לכם מה להיבהל, זה אומר שהפעולה שלהם עוזרת.

מחלות

באזור הג'ונגלים נפוצות מחלות לא נעימות רבות, שחלק מהן עלולת להיות אפילו קטלניות. יתושים הם הדרך המרכזית להעברת מחלות, ולכן לא להיעקץ הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר. השתמשו בחומר נגד יתושים (רק גרסה מקומית באמת תעבוד, ואין לכם מה לנסות להסתמך על האופציות הישראליות – לתכשיר המקומי קוראים OFF), לבשו בגדים ארוכים והקפידו לישון עם כילה.

בנוסף, הימנעו משתיית המים בכפרי הג'ונגלים או בנהרות מבלי לטהר או להרתיח אותם. כמו כן, ישנם אזורים בג'ונגלים שבהם יש מחלות מדבקות, וכדאי לברר מה המצב באזור שאליו אתם מגיעים (יש אזורים בהם מומלץ, למשל, לקחת כדורים נגד מלריה). פה יש מידע על חיסונים לדרום אמריקה ופרו » 

בטיחות בדרכים

רוב הדרכים שבהן תשתמשו בפרו סלולות והן בסה"כ בטוחות לנסיעה. עם זאת, בחלק מהמקרים מדובר בדרכים צרות המתפתלות בסיבובים חדים לאורך מצוקים תלולים. לכן, למצב הרכב ואיכות הנהג יש השפעה גדולה מאוד על הסיכוי שלכם לסיים את הנסיעה בלי תאונה. לפיכך, בייחוד בנסיעות לילה, הקפידו לנסוע רק עם החברות הגדולות והיקרות יותר, שלהן יש אוטובוסים חדשים והנהגים מקצועיים יותר ונתונים לפיקוח. כמו כן, אם אתם יוצאים לסיור עם נהג או לוקחים מונית הקפידו לוודא שהוא כשיר לנהיגה ושהוא לא נוסע מהר מדי.

להבדיל מהדרכים הראשית, כדי להגיע למקומות נידחים, תדרשו לא פעם לנסוע בדרכי עפר משובשות מאוד, שגם עלולות להיות מסוכנות. לכן, גם במקרה זה יש חשיבות גדולה לאיכות הנהג והרכב, אך גם כדאי להימנע מנסיעות כאלה במקרים של ערפל או גשמים כבדים. הנהגים הפרואנים משוגעים ונוסעים לעתים קרובות בפראות.

זו פיסת מידע שכדאי לכם לשים לב אליה גם כשאתם עולים על מונית וגם בכל חציית כביש שתחצו. בעיר קוסקו כל חציית כביש יכולה להיות גם משחק רולטת כביש בקלות. אל תסמכו על הנהגים הפרואנים שיתנו לכם זכות קדימה במעבר חצייה, והשתדלו לחצות רק לאחר שראיתם שהמכונית עצרה עצירה מוחלטת או שאין מכוניות באזור.

אטרקציות וטיולים מסוכנים

בפרו ישנו מגוון ענק של אטרקציות ספורט אתגרי, שחלקן עלולות להיות גם מסוכנות, ובמקרים רבים אין מספיק הקפדה על איכות המדריכים והציוד. לכן, חשוב מאוד שלא ללכת בהכרח על הצעת המחיר הזולה ביותר, כיוון שזה אומר שבדרך כלל חוסכים עליכם בבטיחות, בציוד או ברמת המדריכים. לכו רק עם חברות מוכרות שיש להן המלצות ממטיילים אחרים, והקפידו תמיד לבדוק שהציוד שקיבלתם ברמה מספיקה ותואם למה שהבטיחו לכם.

גם הטרקים, בייחוד באזורי ג'ונגלים נידחים ובהרים הגבוהים של האנדים, עלולים להפוך למסוכנים מאוד אם לא מטיילים עם ציוד מתאים ועם מדריך מנוסה ומקצועי. לכן, אל תתפתו לצאת עם חברות זולות או עם "מדריכים מקומיים", שיציעו את עצמם במחירי מבצע אטרקטיביים. אל תזלזלו בכך כיוון שמטיילים ישראלים כבר איבדו את חייהם או את בריאותם בגלל ניסיונות לחסוך קצת כסף, ועוד רבים אחרים סיימו טיולים או אטרקציות עם עגמת נפש וחוויות לא נעימות.

רמת טיפול רפואי 

במרכזי הערים הגדולות, שבהן יש גם הרבה תיירים, תוכלו למצוא בתי חולים וקליניקות פרטיות בהן יש טיפול רפואי ברמה טובה (אם כי עדיין לא זו המקובלת במערב). עם זאת, מחוץ לאזורים אלה תתקשו לקבל טיפול רציני ומקצועי ורופאים מקומיים יהיו מספיקים רק במקרים של בעיות פשוטות יחסית. רובם המכריע של הרופאים אינם דוברים אנגלית, ולכן נסו למצוא מישהו שיכול לתרגם את מה שאומר הרופא לאנגלית או עברית.

אל חשש, למרות כל הסכנות והמטרדים שיש בפרו, עדיין מדובר במדינה מדהימה שבהחלט שווה לעשות את המאמץ ולבקר בה. אחרי הכל, אם פשוט תהיו עירניים ותקפידו לשמור על עצמכם אין שום סיבה שיהיו לכם בעיות כלשהן במהלך הביקור בפרו ותוכלו להתרכז בעיקר בליהנות.
כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול »

מידע מיוחד לנשים/ קהילת הלהט”ב

הפרואנים הם עדיין אנשים מאוד שמרנים והגישה הבסיסית לקהילת הלהט”ב היא עדיין פרימיטיבית מאוד ומלאת דעות קדומות. אומנם ישנו הבדל גדול מאוד בין הצעירים בערים הגדולות לבין תושבי האזורים הכפריים והעניים יותר, אך גייז עדיין נחשבים כאן למוקצים וכתופעה מגונה. לכן, כדי להימנע מבעיות, פרובוקציות, הערות מעליבות או אפילו אירועים אלימים, עדיף שתצניעו את זהותכם המינית במהלך הטיול והימנעו מגילויי חיבה פומביים.

כמו כן, קחו בחשבון שבמקומות לינה המנוהלים על ידי מקומיים סביר להניח שתיתקלו במבטים מוזרים או אפילו בסירוב או תבקשו לקבל מיטה זוגית. לכן, במקרה זה בדרך כלל יהיה יותר נוח ללכת להוסטלים שבבעלות רשת הוסטלים בינלאומית, שלרוב מנוהלים על ידי אירופאים. בלימה, קוסקו ואריקיפה פועלים מספר אתרי בילוי של הקהילה הגאה, ותוכלו לצאת אליהם ללא חשש. למידע נוסף ראו www.gayperu.com.

גם היחס לנשים סובל משמרנות יתר, אך תיירות לא צפויות להרגיש השפעה כלשהי ביחס אליהן, בייחוד לא בערים הגדולות ובאזורים תיירותיים. עם זאת, קחו בחשבון שבעיני חלק מהמקומיים נחשבות התיירות הזרות לקלות להשגה, וכדי להימנע מאינסוף הצקות ופלירטוטים, עדיף להימנע מלהסתובב יותר מדי לבד, בעיקר לא באזורי בילוי.

על האוכל והשתייה המקומיים

המטבח הפרואני עשיר ומגוון מאוד, והוא מקור גאווה לא קטן עבור המקומיים, שמבחינתם, האוכל שלהם הוא הטוב ביותר בעולם. המאכלים המקומיים הם שילוב של מאכלים אינדיאניים מסורתיים עם הרבה מאוד השפעות והתאמות שעשו המהגרים הרבים שהגיעו לכאן מאירופה, אפריקה ואסיה, וכולם נהנים מהשפע הענק של פירות, ירוקים ובעלי חיים שגדלים במדינה המגוונת הזו. למרות שהיצע המאכלים המקומי ממש לא קטן, הארוחה הפרואנית היום-יומית של האנשים הפשוטים מאוד חד-גונית וכוללת מרק ירקות ומנה עיקרית של עוף או בקר עם אורז ותפוחי אדמה.

ארוחות אלה נאכלות שלוש פעמים ביום (כן, גם לארוחת בוקר) ותוכלו לקבל אותן בכל אחת ממסעדות הפועלים או מסעדות השוק הרבות בהן אוכלים המקומיים. אכילה במקומות אלה תהיה תמיד האפשרות הזולה ביותר וארוחת שלוש מנות עם שתייה תעלה בדרך כלל חצי ממחירה של מנה עיקרית במסעדות המיועדות לתיירים. ברוב המקומות מכינים מראש סיר מכל דבר, ולכן לא יהיה לכם יותר מדי מבחר חוץ מ"מנת היום", שנקראת בדרך כלל Menu del Dia או פשוט Almuerzo ("ארוחת צהריים") או Cena.

בנוסף למסעדות העממיות תמצאו גם מבחר לא קטן של מסעדות מערביות, שמיועדות לתיירים הרבים ובהן תוכלו לאכול (במחירים גבוהים יותר) את כל סוגי המאכלים מכל העולם. בקוסקו למשל תוכלו למצוא על קשת הטעמים את המגוון הרחב ביותר, ממסעדות איטלקיות מצויינות, מסעדות בשר איכותיות, המבורגריות, וגם תמצאו לא מעט מסעדות ישראליות שבהן תוכלו לאכול מאכלים מהבית. באריקיפה יש מסעדות מצויינות שמתמחות בעשיית סטייק מבשר אלפקה ובאזור לימה תרגישו כאילו אתם מסתובבים בעיר מערבית ואירופאית לחלוטין – שם תוכלו למצוא בלי בעיה כל רשת מזון מהיר שעולה על דעתכם וכמעט כל סגנון אוכל מהעולם.

בנוסף לאכילה במקומות מסודרים, אתם תראו שבזמן שתלכו בשוק או ברחוב כל הזמן יציעו לכם משהו לאכול – אמפאנאדס, פירות טריים, לחם, גלידות וכו'. המחירים בדרך כלל זולים במיוחד והסחורה טרייה וטעימה. הפרואנים מאוד אוהבים חריף ונהנים להוסיף אותו לכל מאכלים, אך לרוב כרוטב ולא כחלק מהתיבול. החריף הפופולארי ביותר כאן הוא ה-Aji (פלפל אדום חריף) ממנו עושים מגוון גדול של מאכלים, מטבלים ורטבים.

יחד עם כל אלה, תראו בכל מקום גם את עלי הקוקה המפורסמים. בדומה לשכניהם הבוליביאנים והאקוודוריאנים, גם בפרו לועסים את עלי הקוקה המרים בכל הזדמנות וזהו חלק בלתי נפרד מהזהות המקומית. את העלים לועסים בצד הפה ואסור לבלוע אותם, ולכן אתם תראו את המקומיים הולכים ויורקים כל הזמן. המנהג נפוץ במיוחד בקרב התושבים בהרי האנדים, שמאמינים שהקוקה היא התרופה הטובה ביותר למחלת הגבהים ולצרות נוספות.

בנוסף ללעיסה מתמדת, הפרואנים אוהבים מאוד גם תה קוקה, שתוכלו לטעום עם תיון או פשוט לשים את העלים במים חמים. שקיות עם עלי קוקה תוכלו לקנות בכל פינת רחוב או דוכן בשוק ולמרות שהעלים הם הבסיס להכנת קוקאין, הם נחשבים כאן לחוקיים לגמרי. עם זאת, קחו בחשבון שרוב מדינות העולם, בתוכן גם מדינות רבות בדרום אמריקה, אוסרות על הכנסת עלי קוקה לשטחן ולכן הקפידו שלא להגיע איתם למעבר הגבול.

אוכל

סביצ'ה (Ceviche) - זהו המאכל הלאומי (ומקור הגאווה הלאומי) של הפרואנים והוא פופולארי בעיקר באיזור החוף. זהו סלט שבבסיסו נתחי דג נא עם פירות ים המוגש לרוב עם הרבה מיץ לימון, בצל, תבלינים וירקות נוספים.

Pollo a la Braza ("עוף בגריל") – מאכל עממי ואהוב מאוד בפרו שלרוב נמכר במסעדות אשר מתמחות בהכנתו ומגישות אותו יחד עם הר של צ'יפס וסלט.

Salchipapa – מאכל עממי ופופולארי נוסף, שמוגש בדרך כלל כנשנוש או כמנה ראשונה בפאבים ומסעדות זולות. מדובר בהר של צ'יפס עם נתחי נקניקיות מטוגנות.

Lomo Saltado – נתחי בקר קטנים מוקפצים עם בצל, עגבניות וירקות נוספים. מוגש לרוב על מצע של צ'יפס או אורז.

Papa a la Huanciana – תפוחי אדמה מבושלים שמעליהם גבינה מותכת ורוטב מיוחד. זוהי תוספת פופולארית מאוד במסעדות.

בשרים – בפרו אוכלים בשר, אך בעיקר בשר עוף או בקר בכמות קטנה המבושלים בסיר יחד עם הארוחה. עם זאת, רוב המסעדות האיכותיות וכן מסעדות התיירים יציעו לרוב גם מנות בשר רציניות ומתוכמות יותר. אלו מכם שרוצים לטעום בשרים חדשים, יוכלו לנסות לאכול בשר לאמה (Llama) או לחילופין לאכול קויי (Cuy) על הגריל (מעין שרקן שמשופד ומבושל על האש בשלמותו), וחובבי מאכלי הרחוב יהנו משיפודי הבשר על הגריל שנמכרים בכל פינה. כמו כן, מומלץ מאוד לטעום מבשר הכבש אותו מכינים באזור האנדים בצורת הכנה מיוחדת.

מאכלי ים – בכל אחד משלושת האיזורים הגיאוגרפים של פרו יש עושר גדול של דגים ומאכלי ים נוספים והם חלק בלתי נפרד מהמטבח הפרואני. מלבד הסביצ'ה, פופלארי כאן מאוד גם מרק דגים ופירות ים (Sopa de camarones) וכן דגים מטוגנים.

אוכל סיני – מסעדות סיניות מאוד אהובות כאן ותמצאו אותן בכל פינה. האוכל לרוב טעים וזול ובדרך כלל גם כולל כמה מנות צמחוניות. המסעדות הסיניות נקראות Chifa.

פירות וירקות טריים – פרו היא מקום מושלם עבור חובבי הפירות והירקות ובכל פינה תמצאו דוכנים עם סחורה טרייה וזולה שבה מגוון גדול של אפשרויות. תמצאו כאן הכל - מפירות טרופיים ועד סוגים לא מוכרים של תפוחי אדמה.

מתוקים – אחד הקינוחים האהובים ביותר הוא Arroz con leche (אורז מתוק עם חלב) ויחד איתו פופלאריים כאן מאוד גם קינוחים מוכרים יותר כמו אלפחורס, גלידות ועוגות.

משקאות

תה קוקה (נקרא כאן Mate de Coca) – נהוג לשתות אותו בסוף כל ארוחה וכן בשעות הבוקר והערב.

אינקה קולה (Inca Cola) – משקה מתוק שהפך להיות המשקה הלאומי הפרואני. הפרואנים שותים אותו בכל בכל הזדמנות והוא אפילו יותר פופולארי מקוקה קולה. תזהו אותו בגלל הצבע הצהוב הבוהק שלו והטעם שמזכיר בעיקר טופי.

אלכוהול – האלכוהול המקומי הוא הפיסקו (Pisco), ברנדי חזק מאוד המופק מענבים. מגישים אותו בכל מקום, אך לרוב שותים אותו מדולל, או כ- Piscola (מעורבב עם קוקה קולה) או כ- Pisco Sour (לימון, קרח וחלבון של ביצה). הבירות הפרואניות לא רעות בכלל, בייחוד המותג Cusqueña המיוצר בקוסקו.

תרבות ומוזיקה

כמו דברים רבים בפרו, גם התרבות, האמנות והמוזיקה המקומיים הם שילוב בין המקור האינדיאני לבין ההשפעות הזרות שהגיעו לכאן תחילה מאירופה ומאוחר יותר גם מאפריקה ומאסיה. ההשפעות האינדיאניות בולטות במיוחד באמנות המקומית, ומשולבים בה סמלים פאגאניים רבים אשר מייצגים מסורות עתיקות ואלים מרכזיים כמו הפאצ'אמאמה ואחרים. בנוסף, צמחו כאן לא מעט סופרים ומשוררים מפורסמים, אך כמעט כולם שייכים למיעוט הלבן העשיר והמשכיל. הריקודים והשירה, העוסקים בעיקר בנושאים דתיים, בהאבה ובחיי הכפר, גם הם תוצאה של שילוב תרבויות והם לרוב כוללים מוזיקה קצבית המלווה בריקודים מסורתיים. הקומביה (Cumbia) היא המוזיקה הפופולארית ביותר ותוכלו לשמוע אותה בכל מונית או אוטובוס ולרקוד לצליליה במועדונים המקומיים שנקראים Peñas. עם זאת, הדור הצעיר יותר אוהב מוזיקה לטינית ומערבית מגוונת, מראגאטונים ועד רוק כבד.

חשמל ומתאמים לשקע

החשמל בפרו הוא במתח 220 וולט והשקעים הנפוצים ביותר הם אלו בעלי שני פינים עגולים. לכן, כמעט בכל מקום תוכלו לחבר מכשירים מישראל בלי בעיה. לפעמים ישנם גם שקעים ישנים יותר עם פינים שטוחים, אך לידם בדרך כלל יהיה גם שקע רגיל. בכל דוכן רחוב או אצל כל צ׳ולה (זקנה פרואנית שיושבת ברחוב ומוכרת מוצרים) תוכלו למצוא מתאמי חשמל במחירים נמוכים למדי.

הפרשי שעות מהארץ

שעון פרו מפגר אחרי שעון ישראל ב-7-8 שעות.

שגרירויות וקונסוליות ישראל

שגרירות ישראל בפרו, נמצאת בלימה

  • כתובת: Coronel Andrés Reyes, San Isidro
  • שעות קבלה: שני-שישי 9:30-12:30
  • טלפון: 511-4180500+
  • מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: lima.mfa.gov.il 

שגרירות פרו בישראל נמצאת בהרצליה פיתוח

  • כתובת: מדינת היהודים 60
  • טלפון: 09-9578835
  • שעות קבלה: שני-חמישי 9:00-14:00, שישי 9:00-13:30
  • מייל: [email protected]

קהילה יהודית

הקהילה היהודית בפרו קטנה יחסית והיא מונה כ-2,500 איש אשר כמעט כולם מרוכזים בעיר הבירה לימה. היהודים, יחד עם שאר האוכלוסייה ממוצא אירופאי, נמנים עם האליטה הכלכלית והשלטונית במדינה, ולכן לקהילה יש כוח לא קטן ביחס לגודלה. בנוסף למספר מרכזים קהילתיים הפועלים בלימה, תוכלו למצוא גם בתי חב"ד הפועלים במוקדי התיירות המרכזיים במדינה, ובמקומות אלו לרוב גם פועלות מסעדות כשרות.

בית חב״ד בקוסקו הוא אחד הפעילים והחזקים ביותר בדרום אמריקה. עופר הרב הוא איש בעל השפעה לא קטנה בקוסקו והוא נכון לעזור לכל ישראלי ולכל מטייל שנכנס בשערי בית חב״ד מהמלצות לטיולים ואטרקציות ועד עזרה סכל מה שתצטרכו בכל הקשור לסיוע רפואי. בית חב״ד קוסקו עובד בכל עונת התיירות בעיר, ותוכלו לראות בו כמות נכבדת של ישראלים כמעט בכל שעה ביום בין אם אוכלים במסעדה הנמצאת במקום או סתם יושבים ומעבירים שם את הזמן. בית חב״ד קוסקו שונה במהותו מהרבה בתי חב״ד אחרים ביבשת וגם אם אתם לא מתחברים כל כך לקונספט הזה תוכלו למצוא במקום בית.

תוכלו למצוא את פרטי כל בתי החב"ד והקהילות בפרו פה » 

התחלנו עם מאצ'ו פיצ'ו, אז גם נסיים איתה. צפו בדרך:

קישורים רלוונטיים

  • אתר התיירות הרשמי של פרו ובו מידע שימושי רב: www.peru.travel/en
  • אתר נחמד להזמנת אוטובוסים ברחבי המדינה: www.tourtle.net

לתחילת הכתבה