בנגקוק - מבוא
בנגקוק, בירת תאילנד, היא מטרופולין אסייני המשלב מודרניות ודינמיות עם תרבות תאילנדית מסורתית. מראה המקדשים המדהימים לצד מרכזי הקניות הגדולים והאפנתיים, הוא תערובת מזרח ומערב שמצליחה למשוך אליה תיירים מכל רחבי הגלובוס. בנגקוק
שוכנת על גדות נהר צ`או פראיה (Chao Phraya) ובעבר היא אף כונתה ונציה של המזרח, בשל תעלות המים הרבות שבה. כיום שיט בתעלות ובנהר מאפשר הצצה אל חיי הנהר המסורתיים שהתקיימו בעיר בעבר.
ערש תרבותה של בנגקוק טמון אי שם לפני מאות שנים. בשנים הראשונות של המאה ה13-, בני העם התאי שהיגרו לאזור ייסדו ערים קטנות בצפון: את לאנה, פאיאו וסוקוטאי. בשנת 1238 שני מנהיגים אמיצים הקימו את הממלכה העצמאית התאית האמיתית בסוקוטאי. אט אט התרחבה הממלכה בכל אזור הנהר צ`או פראיה, הדת הבודהיסטית התבססה, הכתב התאי התפתח, ונראו הניצנים הראשונים של אמנות תאית הכוללת ציור, פיסול ארכיטקטורה וספרות. סוקוטאי דעכה במאה ה-14 - והפכה לחלק מאיותאיה הבירה העתיקה, שהייתה ממלכה דינמית וצעירה אי שם דרומה יותר בעמק נהר הצ`או פראיה.
איותאיה נוסדה בשנת 1350, ונותרה הבירה התאית עד 1767, אז נהרסה בידי הכובשים הבורמזים. ב417- שנות כהונתה, היא החליפה 33 מלכים. זרים גורשו משטחה, והיא החלה לטפח קשרים עם יפן , סין, הודו ואירופה. נפילת איותאיה הייתה חמורה עבור נתיניה, אולם בתוך זמן קצר התעוררה מחדש, והבורמזים הכובשים גורשו בידי המלך טקסין (Taksin).
בנגקוק הוקמה ב21- באפריל 1782, על ידי המלך ראמה הראשון, המלך הראשון לשושלת ציאקרי, אשר העניק לעיר את שמה מהביטוי בנג מוקוק (bang mokok). פירוש השם "מקום השזיפים והזיתים", מתאים לתיאור גודלה הזעיר של בנגקוק בעבר. אף על פי כן התאילנדים אוהבים יותר לקרוא לבירתם "Krung Thep", עיר המלאכים. המערביים לעומת זאת בחרו להתעלם מההעדפה של המקומיים וכינו את העיר בנגקוק.
ראמה הראשון ניסה לבנות את ממלכתו באותו סגנון בנייה שהיה נהוג באיותאיה, ולכן הארמונות נבנו מלבנים ששרדו מאיותאיה, במקדשים הונחו פסלי בודהא שנלקחו מאיותאיה ותעלות נחפרו כדי לחקות את "ממלכת המים" באיותאיה.
המלך ראמה הרביעי עלה לשלטון בשנת 1851, ובשנת 1868 החליף אותו בנו המלך ראמה החמישי. האב והבן שמרו על תאילנד מפני קולוניאליות מערבית ועשו זאת בחכמה רבה ובדיפלומטיה. ראמה החמישי הרחיק לכת והנהיג רפורמות מערביות ומודרניות בעיר. אוכלוסיית העיר הלכה וגדלה במהלך השנים, ובשנת 1960 היו בעיר כ- 1.5 מיליון תושבים. כיום יש בבנגקוק כתשעה מיליון תושבים. בנגקוק היא אחת מערי הבירה הנעימות ביותר בעולם, וזה נובע מאופיה של החברה התאילנדית שדוגלת בחיוכים ובפשרות, ומהדת הבודהיסטית שמושתתת על סובלנות.
לתחילת הכתבה
בנגקוק כיום
בנגקוק של היום היא עיר בלי הפסקה - מודרנית, חיה ותוססת, אבל נוסף לה תואר מפוקפק - זוהי אחת הערים בעלות זיהום האוויר הגבוה ביותר בעולם. לכן, אל תופתעו כשתראו את תושביה או תייריה מסתובבים ברחובות כשהם עוטים על פניהם כיסויים שמחזירים אותנו קצת למלחמת המפרץ. לזכותה של בנגקוק ייאמר שהמחירים בה נמוכים, הלינה בחצי חינם, ארוחות השחיתות בזיל הזול, הבגדים והמזכרות בפרוטות, ובכלל - עלות המחיה מגוחכת וכמעט דמיונית.
עבור התרמילאים הישראלים, בנגקוק היא התחנה הראשונה בטיול במזרח, ומאוחר יותר משמשת כתחנת מעבר בלבד. רוב התרמילאים שמגיעים לבנגקוק מסמנים את אזור באנגאלמפו כיעד ראשי להתמקמות ראשונית בה. באזור זה נמצא רחוב הקאו-סאן המפורסם והפופולרי ביותר בקרב המטיילים הישראלים. המקום הומה אדם, ויש בו מסעדות ומקומות לינה למכביר (ראו הכתבה "בנגקוק בידינו").
לתחילת הכתבה
