לבן בעיניים

יצאנו לדרך באור בוקר ראשון. התאריך הוא ה-9 בינואר, שלושה ימים לפני יום הולדתי ה- 33. כאשר סובלים מהחום הטיפוסי הארצישראלי, עשינו פעמינו לעבר ההרים המושלגים בצרפת. שלוש וחצי שעות טיסה ועוד שלוש שעות נסיעה, לאורך נופיה של דרום צרפת, לעבר הרי האלפים הצרפתים. כישראלי מצוי, נוף בצבע לבן תמיד מושך אותי. נושא מבטי מעלה, מעלה, לאורך רכס ההרים הנישאים גבוה. כל כך גבוה, עד שמרגישים את חוליות הצוואר נמתחות. בטיפוס זוחלני, הרכב עושה את העליות התלולות, אל עבר האתר לז ארק (Les Arcs) ואני מדמיין לעצמי עד כמה תלול המסלול ואם כך ההרגשה רק מלמטה, אזי האופ-פיסט וודאי מזמין, תענוג.

לתחילת הכתבה

לז ארק המושלגת. צילום: ראובן בררלז ארק המושלגת. צילום: ראובן ברר

הכנסת אורחים צרפתית

כבר בדרך יש תחושת רגיעה, יש מספיק שלג לשנה. אכול כפי יכולתך ועדיין יישאר לבאים אחר כך. מגיעים לקלאב, בגובה 2,000 מטר ובכניסה קבלת פנים חמימה, מלווה בעובדי המקום. כולם מחויכים, שמחים ומזמינים. כאן מתחיל הפאן. כוס תה מפנקת או אספרסו איכותי של בוקר, בכל זאת השעה עדיין מוקדמת וכמו שרק בקלאב אפשר, פינוקי מתוקים מזמינים, המחכים רק לנו. מקבלים את המפתחות לחדרים ועולים. המזוודות כבר מחכות ליד החדרים. עכשיו חייבים לנוח, הרי צפוי שבוע עמוס וגדוש ואנחנו באנו לתת פה עבודה, להשאיר את חותמנו בשלג. יום שני, השעה היא שבע בבוקר, עושים פעמינו לחדר האוכל. אין צורך להכביר במילים, המזון מכל הטוב ובכמויות שלא מביישות אף מסעדת שף, הרי אחרי הכל, בצרפת כמו בצרפת. השעה 07:30, עולים לחדר להתארגנות מהירה. בשעה 08:15 יוצאים מהמלון ישר לשלג. לא צריך מעליות, נסיעות וכדומה, כאן אתה כבר מתחיל להבין מהו Ski In / Ski Out. כשכף רגלך דורכת בשלג, כבר מתנפלות עליך נערות הקלאב, המפנקות בשוקולד ואלכוהול, הכול כלול פה. כשהאלכוהול זורם בעורקייך, אתה מתנייד אל עבר המדריך בקבוצה המיועדת ואנחנו כקבוצה של אריות ים, ישר מבקשים את קבוצת ה- Extrem.

לתחילת הכתבה

האקסטרים מתחיל

כשהמנון האופ-פיסט מתנגן ברקע, כבר מתקדמים בגלישה ראשונית ובתולית אל עבר המעלית, זאת שתעלה אותך עוד 1,000-1,200 מטר, אל עבר ה- Aguile Rouge. חימום מנועים קצר בגלישה מדרונית קלה, כזו שמחממת את הרגליים והלב ואופס אתה מגיע למעלית. כבר רואים שהצרפתים מבינים עניין, כיאה למעצמה אירופאית מודרנית, בה המדינה מנהלת את האתר ואת בית הספר, ברור שהכל יהיה בסטנדרט גבוה. קרונית של שמונה גולשים, סגורה, מחוממת ויפהפיה, עושה דרכה מעלה, תחת כבלי פלדה מרובים. זהו בדיוק הזמן לעשות כמה תמונות, שכן חשוב לנצל את בהירות הרקיע ואת האופק הלבן. יורדים מהצ'יירליפט בצורה מסודרת, כמו נחיל של גולשים מיומן ומאומן. אצל כולם מסתמן הרעב בעיניים. קדימה לדרך. הסבר קצר של המדריך מה רואים, מה נראה, מה עושים ומה נעשה. בתנועה מקצועית רוכס עבדיכם הנאמן, את נעליו לגלשנו ויוצאים לדרך. את מה שעשינו, ראינו וחווינו אי אפשר לתאר במילים, אבל בתמונות נראה לי שתבינו. בין שלגים, עצים, סלעים אצה רצה לה הדרך בפיסט. השלג כאילו מנופח באוויר, אסור לעצור לרגע אחד ומי בכלל רוצה. מתמקמים מעל הצוק הלבן, כאן מסביר המדריך איך בדיוק נחתוך את השלג, לאיזה נקודה עלינו להגיע, מה מותר ומה אסור. חשוב להקשיב ולהפנים, בכל זאת יש סכנות. בסביבות השעה 12 בצהריים, שמש לפרקים, עושים דרכינו בגלישה דרך העצים, אל עבר הקלאב, צריך להטעין מצברים. בסוף המדרון, בכניסה אל הקלאב, מחכים לנו שוב בשמחה צוות הקלאב, יחד עם מוזיקה הבוקעת מהרמקולים ודי ג'יי שממקסס את מיטב הלהיטים, כולל להיטים מישראל. על הגריל ניצלים להם הנקניקיות, היין החם זורם כמים והכמויות לא נגמרות.

לתחילת הכתבה

אוכלים מדי פעם

אתנחתא קלה בשעת הצהריים ושוב ב-14:00 ארוחה. כידוע, בקלאב אתה אף פעם לא רעב, אך גם לעולם לא שבע. כל סוגי הבשר, על כל גווני העשייה, כל סוגי הפיצות והפסטות, סלטים למיניהם וכמובן קינוחים. הכל טרי ובכמויות, כמובן שהכל כלול, כולל האלכוהול. בשעה 15:00 שוב על נעלי השלג, קדימה צריך להוריד את הארוחה. גולשים עד שעת בין הערביים, סביבות 17:00, בגלישה מדרונית אל הקלאב. מתיחות עם מדריכת הספורט של הקלאב. כאן כבר תלמד ולהכיר את השרירים, שלא ידעתם על קיומם בגופכם. אפריטיף בבר, לשלל שירי הלהקה המתנגנים ברקע וכמובן בופה עשיר של מאפיים מלוחים ומתוקים, פאי, שוקו ועוד מהטוב הזה. שעת הערב הגיעה והשלג שמתחיל לרדת כל יום, באותה שעת אחר הצהריים המאוחרות, לא מפסיק למלא את האתר. אתה בתחושת סיפוק, הנה השלג החדש והבתולי שנערם לו במדרונות, מתכונן למחר. כל יום שלג חדש, כמו תופעת טבע לא מוסברת. במשך היום יום שמשי ונעים וכל לילה מתחדש לו השלג, לעוד כמה עשרות מ"מ.

לתחילת הכתבה

גולשים בין העצים. צילום: ראובן בררגולשים בין העצים. צילום: ראובן ברר

חיי הלילה באתר

ערב טוב. הנה ארוחת הערב הגיעה, כולם לבושים חג, פנים מאושרים וחוויות היום נשפכות על השולחנות, מלווה, איך לא, ביין אדום איכותי לצד סטייקים, פסטות וסלטים. מחליפים חוויות, תמונות וסיפורים. אחר כך יש גם בידור, הצגה, שעשועון, תחרויות וכדומה. תמיד יש משהו לעשות. שעת לילה מאוחרת, מכאן יורדים לרקוד בדיסקוטק. האלכוהול זורם ואיתו תחושת הריחוף, כולם חייכנים, מאושרים ומרוצים, אחרי הכל זהו רק היום הראשון, איזה כיף. כך נמשכו להם הימים והלילות, בסופם תמיד אפשר לקנח בבאולינג, סנוקר, אינטרנט וכדומה. יש גם עיירה למטה בשם בורג' דה סנט מוריץ. תמיד אפשר לטייל בעיירת טירול טיפוסית, להלך בין בתי הקפה, חנויות הבולונג'רי והפטיסרי, המאפיינים את תרבות המקום. גם חנויות סקי לא חסר, אך המחירים קצת פחות אטרקטיביים, אחרי הכל זוהי אירופה. ההגעה נוחה והיא כלולה בסקיפס, רכבל ענקי שעושה דרכו תוך 15 דקות ויוצא כל חצי שעה, עד שעות הערב. נוח להפליא, אפילו עם ציוד סקי.

לתחילת הכתבה

כמה חבל שכבר נגמר

אין הרבה מה להוסיף, מעבר לכך שצריך לחוות כדי להאמין. כאחד שיוצא לסקי בין פעם לפעמיים בשנה, נדדתי בכמה אתרים ובכמה יבשות, Les Arc Exterm זה הדבר הכי מדהים בעולם. ממליץ בחום. כמה פרטים טכניים על האתר: הקלאב ממוקם בגובה 2,000 מטר. יש גם מלונות נמוכים יותר באתר, בגובה 1,600, 1,800, 1,950 מטר. מסלולים: האתר מציע קרוב ל- 40% מסלולים אדומים, 20% שחורים, 20% כחולים ו- 10% מתחילים. בית הספר הוא ממשלתי, לכן ההקפדה על נושאי הבטיחות באתר הם קפדניים מאוד. אנחנו יצאנו למסלולים קשים בהם יש סיכוי למפולות, לכן צוידנו מבעוד מועד עם מכשירי Arva, מכשיר לאיתור במקרים של מפולות. גם ההסברים על האתר ונופיו, נעשו בצורה יעילה ומעניינת, בשפות שונות. האופ-פיסט רחב ואיכותי. השלג רענן ופאודר מעולה. השירות מעליות באתר נהדר, אין תורים ארוכים, הכל יעיל ובטוח. חסרונות מסוימים: אין סצנה של אפרה סקי כמו באוסטריה, אך לא חסר איך להעביר את הזמן.

לתחילת הכתבה

דיווח זה התמודד בתחרות דיווחי גולשים 2011, בה הפרס הראשון: חופשת סקי בסלה רונדה עם הופעה של ברי סחרוף -במתנה!

מתעניינים בסקי בלז ארק? הנה כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה