ממלכת הצפון: פארקים בפורטו ומסביב לה

פנדה גרס

שטחו של הפארק מעל 700 קמ"ר והוא הוכרז בשנת 1971. המטרה היתה לשמר את עולם החי והצומח מחד ואת אורח החיים המסורתי שהתהליך של המעבר לערים הגדולות איים להכחידו. אזור זה הוא הגשום ביותר בפורטוגל ולכן יש בו ריכוז גבוה של אגמים נהרות וסכרים. הנהרות שעוברים בפארק הם: Peneda ,Castro Laboreiro ,Homem ,Geres,Fafiao ,Cavado ,Cabril. מבין הסכרים נציין את: Furnas ,Paradela ,Lindoso ,Canicada. זהו בהחלט המקום להתמקם בו למספר ימים שבהם נשכח קצת מההיסטוריה והארכיטקטורה ונתמסר לטבע. יש כאן היצע מגוון של שבילי הליכה שמאפשרים למטיילים להיחשף לעולם החי של השמורה (זנים מיוחדים של בהמות בית,זאבים,חזירי בית,זוחלים לא ארסיים וארסיים וצפורים).

בפארק ניתן למצוא לינה במבני אבן כפריים (ההיצע כאן גדול יחסית) , בדירות שיש בהן מספר חדרים ואפילו מטבחון, באתרי קאמפינג,בפנסיונים שמרביתם מרוכזים בעיירת המרחצאות Geres ובפוסאדות שממוקמות בחלקו הדרומי של הפארק. נכנסים לפארק Peneda ונוסעים בכביש שחוצה את הפארק מצפון לדרום. מתחברים לכביש 203 ונוסעים מזרחה לכיוון סכר Lindoso. בדרך ניתן להבחין בכרמים ובשדות תירס שמכסים את גבעות. בעיירות Soajo ו-Lindoso ניתן למצוא מקומות לינה בבתי אבן וגם הזדמנות לחוות את אורח החיים החקלאי. בסואזו ניתן לראות אסמי אבן שנבנו במאות ה-18 וה-19 שנועדו לאחסון גרעינים ונקראים אשפיגירוש (Espigueiros), טחנות מים לטחינת גרעיני תירס, תעלות מים ובריכה פתוחה משותפת שבה כיבסו.

 חוצים את הגבול לספרד (עובדה שמאפשרת למטייל לציין שהוא טייל בשתי מדינות) ונוסעים כ-12 קילומטרים בתוך ספרד בכביש שמשיק לאגם. אח"כ פונים דרומה בכביש 312 שמוביל דרומה חזרה לפורטוגל. חוצים את הגבול במקום שנקרא Portela Do Homem. חדי העין יבחינו שבעבר (לפני הקמת האיחוד האירופי) היה כאן מעבר גבול פעיל עם מבני שירותים בהתאם. כיום הבתים ריקים ומוזנחים. מעט דרומית למעבר יש מפל מים קטן ובהמשך יש פנייה לדרך רומית עתיקה (כיון שאיכותה נמוכה יש לעשותה רגלית) שהיותה חלק מדרך רומית שחיברה את בראגה שבפורטוגל עם גאליציה שבספרד. לצד הדרך יש אבני דרך רומיות. הדרך מסתיימת במאגר מים כחולים (נוצר ע"י סכר) Vilarinho Das Furnas.

 חוזרים לכביש צר N308-1 שאורכו כ-12 ק"מ עד לעיירת הספא Geres. בסמוך למרחצאות כביש טבעתי חד סיטרי ומשני צדדיו יש מספר מסעדות ופנסיונים (בעונה הם מלאים ולכן חשוב להזמין מקום מראש(. המרחצאות שבהם מים עתירי פלואור מיטיבים עם אלה הסובלים מבעיות בדרכי העיכול. גם אלה שאינם נלהבים מאתרי ספא יוכלו להתמקם במקום ונצלו כבסיס לטיולים בסביבה הקרובה. בסמוך למרחצאות יש לשכת מידע.

מעט דרומה מ-Geres יש דרך צרה ומפותלת שפונה מערבה (ימינה) ומובילה לתצפית בשם: Junceda. משם ניתן להמשיך ל-Campo Do Geres ולסכר Furnas ואחר כך להדרים בכביש N304 . בקטע הכביש שבין Sao Bento Da Porta Aberta (כנסיה ואכסניה גדולה) ובין הככר הסמוכה לאגם מאפשר צפייה באגם הכחול. מהככר נפנה מערבה בכביש שמשיק לגדתו הצפונית של אגם נוסף עד לסכר Canicada.

לתחילת הכתבה

מונטיסינהו

הפארק ממוקם בפינה הצפון מזרחית של פורטוגל בסמוך לגבול עם ספרד. האזור הוא הררי וכיון שהגישה לכאן היתה קשה הוא נותר כאזור מבודד שהשפעת הקידמה לא חדרה אליו. הפארק עתיר חיות כמו: שועלים וזאבים (זהו אחד האזורים הבודדים בעולם שניתן למצוא את הזאב האיברי) יש כאן עשרות של כפרים מאד קטנים יחסית ואחד המומלצים שביניהם הוא כפר בשם: Rio De Onor שנמצא כ-25 קילומטרים מצפון לעיר בראגאנצא.

הכפר הקטן ממוקם על הגבול בין שתי המדינות כאשר גשר ישן שממוקם בתוך הכפר מציין את הגבול בין שתי המדינות. כאן ניתן לראות כיצד התושבים המעטים שנשארו כאן משמרים סגנון חיים מאז ימי הביניים (בעלות שיתופית על הקרקע, מדברים בניב מקומי שנקרא מיראנדש שדומה יותר ללטינית מאשר לפורטוגזית, בתי אבן מסורתיים, טחנות קמח, שובכי יונים, בעלי מלאכה כמו: נפחים). אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות את הנשים עושות כביסה בנהר (תמונה מעניינת לדור שגדל על מכונות כביסה ומייבשים).מאחר והפארק אינו עתיר בשירותי תיירות ברמה מקובלת (ניתן למצוא כאן אתרי קאמפינג ומספר בקתות בתוך הכפרים) אזי ניתן להתמקם בעיר Braganca ולצאת ממנה בבוקר ולחזור לעת ערב (לאחרונה נפתח כאן מלון של רשת Ibis).

לתחילת הכתבה

פוז קוהה

הפארק ממוקם על הגבול שבין Tras-Os- Montes (שייך לאזור Porto E Norte) לבין Beira Alta (שייכת לאזור Beiras). בשדרות שבתוך העיירה ממוקמים המשרדים של חברה ממשלתית שפועלת בחסות המכון הפורטוגזי לארכיאולוגיה (שייך למשרד התרבות) והיא מפעילה שלושה סוגי סיורים מאורגנים בפארק. זוהי הדרך היחידה להגיע לאותם ציורים נדירים (בדרך כלל ניתן למצוא ציורים דומים מאותה התקופה בתוך מערות וזהו אחד המקומות הבודדים בעולם שהציורים נמצאים על סלעים בשטח פתוח). תופעה ייחודית זו הובילה למסקנה שכנראה ה-"ציירים" מתקופת האבן ציירו גם מחוץ למערות אך תנאי מזג האויר לא איפשרו שימור של יצירותיהם.

יצירות האמנות העתיקות התגלו בעת שביצעו מקדימות לבניית סכר הידרו אלקטרי בשנת 1989. שלוש שנים מאוחר יותר כשהחלה עבודת החפירה גילו הארכיאולוגים מקבצים של תחריטים בסלע ואז החל מאבק בין הארכיאולוגים לאנשי חברת החשמל. לאחר שעורבו גורמים בינלאומיים הוחלט על הפסקת העבודות והתוצאה היא מקבץ של מספר גדול של תחריטים שמפוזר במספר אתרים בעמק של הנהר Coa. הפארק נפתח בשנת 1996 הוא הוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1998. בפארק מפוזרים כ-24 אתרים שבהם ניתן לראות את הציורים על הסלעים (כ-150 סלעים ועליהם ציורים שמתוכם 18 נמצאים באתרים שפתוחים לקהל הרחב).

שלושה מהם: Penascosa ,Ribeira De Piscos ,Canada Do Inferno פתוחים למבקרים. מספר המבקרים בפארק מוגבל (כמה עשרות ליום) ולכן יש מספר סיורים שכל אחד כולל מספר רכבי שטח שבהם יש שמונה נוסעים ונהג (בד"כ נהגת) שמשמש גם כמדריך.מאחר ולעתים יש קבוצות של תלמידים או סטודנטים שמעונינים בסיור ההיצע לא עונה על הביקוש מומלץ להזמין את המקומות בסיור מראש.
 הזמנת מקומות וקבלת מידע במשרד הראשי:

PAVC

• כתובת: Avenida Gago Coutinho E Sacadura Cabrel 19a 5150-610 Vila Nova De Foz Coa
• מספר טלפון: 279-768-260
• פקס: 279-768-270
• דואר אלקטרוני: [email protected]
• אתר אינטרנט: www.Ipa.min-cultura.pt

יש שלושה סיורים שונים (כל סיור נוסע לאתר אחר, משך הסיור שונה ודרגת השוני שונה) וכל אחד מהם יוצא וחוזר ממקומות שונים. הסיור ל- Penascosa הוא הקל ביותר (הג`יפ חונה קרוב לסלעים עם הציורים ומסלול ההליכה מישורי וקצר). שני הסיורים האחרים מחייבים מאמץ גדול יותר. לאחר שמוודאים מהי נקודת המוצא יש להגיע אליה עם הרכב ולהחנותו בסמוך למשרדי החברה (יש להם סניף קטן בכל אחת מנקודות המוצא).

אחד הסיורים יוצא ממשרדי החברה ב- Vila Nova De Foz Coa הסיור השני יוצא מ-Muxagata והסיור השלישי יוצא מכפר קטן שנקרא Castelo Malhor. מגיעים אליו בכביש N222 שיוצא מאחת הככרות שבעיירה Vila Nova De Foz Coa. הוא מרוחק מהעיירה רק 12 קילומטרים אך כיון שהקטע האחרון של הדרך אינו באיכות טובה יש לחשב את זמן הנסיעה בהתאם. בכניסה לכפר עוברים לדרכי עפר לא מושקעות והניווט הוא בהתאם לשילוט שמתייחס לפארק הארכיאולוגי. לא צריך לצפות למגרש חניה ליד המשרד הקטן אך ניתן למצוא מקום חניה לאורך הדרך שבה ממוקם המשרד.

 בסניף יש חומר רקע שניתן להציץ בו,שתייה קרה ולפעמים אריזות של שקדים מהאזור. כאן גם משלמים את המחיר המגוחך של 5 יורו למשתתף (כבר אמרנו שפורטוגל זולה). שמונת המאושרים מטפסים על הרכב ויוצאים לדרך בליווי הנהגת שהיא גם המדריכה. ההסברים של המדריכה ניתנים בשפה המקומית ובמידת הצורך גם באנגלית (אם יש תיירים בקבוצה). הנסיעה לא קלה אך אין זה מפריע לנהגת להרצות תוך כדי נהיגה על ההיסטוריה, הטופוגרפיה, האקלים והכלכלה של האזור. בקטע הראשון של המסלול הרכב יורד למפלס הנהר כאשר משני צידי הדרך גפנים, זיתים ושקדים. כשמגיעים למפלס הנהר עוצרים את הרכב ויורדים להליכה קצרה (כחצי קילומטר).

עוברים דרך בקתת עץ שמשמשת כנראה את השומרים על המקום אוספים חוברת שתשמש את המדריכה בעת ההסברים. בהמשך מתקרבים לסלעים שעליהם ניתן לראות בליל של קוים שרק כאשר המדריכה מציגה את הצילומים שבחוברת ומצביעה בליווי הסברים מפורטים על הקוים ניתן לראות שמדובר בציורים של מספר בעלי חיים משולבים זה בזה. מרבית הציורים מתייחסים לסוסים, עזים ואפילו דגים (בסיור ל- Canada Do Inferno ניתן לראות יותר ציורים של דגים) מה שמלמד על משק החי שהיה קיים כאן לפני עשרות אלפי שנים. צריך להביא בחשבון שמאחר והציורים לא מוגנים בתוך מערה יש חלקים שנפגמו במהלך ההיסטוריה ולכן יש מקרים שבהם הציור לא מושלם ויש להיעזר בדמיון כדי להשלימם. הגיל המדויק שלהם לא ידוע אך לגבי חלק מהם נעשו בדיקות תוך שימוש באיזוטופ פחמן 14 שנותן אינדיקציה לגבי הותק. סיור זה קל למדי, מהנה ובהחלט מצדיק את מחירו הנמוך.

לתחילת הכתבה

אלואהו

שמורה קטנה זו ממוקמת צפון מזרחית לוילה ריאל. נוסעים מערבה על כביש Ip4 ואז פונים לכביש N304 שמוליך לכפר בשם Ermelo. השמורה הקטנה מאופינת בהפרשי גובה מרשימים בין חלקיה השונים. החלק הגבוה שמגיע ל-1,300 מטר משמש כחוצץ בין אזור החוף הגשום לרמה הצחיחה יותר. בתוך הפארק עובר הנהר Olo שמתחבר לנהר Tamega. הפרשי הגובה יוצרים את המפל Fisgas De Ermelo שהוא ללא ספק האטרקציה העיקרית שבפארק.

בפארק יש מספר כפרים (הבולטים שבהם הם: Lamas De Olo ו-Ermelo) שבתיהם נשמרו כפי שהיו לפני מאות בשנים. האזור שמרוחק כשעה נסיעה מהעיר פורטו מהווה ניגוד לאורבניות והקידמה של פורטו. הבתים שגגותיהם מכוסים בלוחות צפחה שחורה כוללים בתוכם מגורים לבעלי החיים ומחסנים. בעלי החיים מתגודדים בקומת הקרקע כאשר החוואים מתגוררים בקומה שמעליהם כשרצפת עץ המפרידה ביניהם מאפשרת לחום שבעלי החיים מייצרים לחמם את האויר שבקומה שממעל.

משרדי הפארק נמצאים בעיר וילה ריאל:
 Parque Natural Do Alvao

• כתובת: Largo Dos Freitas 5000-528 Vila Real
• מספר טלפון: 259-302-830
• פקס: 259-302-831
• דואר אלקטרוני: [email protected]

שימו לב: הפארקים שאוזכרו לעיל הם מיוחדים ואטרקטיביים ולכן מומלץ לבקר בכולם, אך טיול הג`יפים שמוביל לציורים הפרה היסטוריים בפארק Coa הוא ללא ספק מעט ייחודי יותר.

לתחילת הכתבה