פרטי הנסיעה ומילה על בטיחות

נסענו אני ובני שחף לחופשת סקי באתר בנסקו הבולגרי, בחודש מרץ 2009, כמתנת גיוס עבורו. למרות שאינני מעוניין לדכא את רוחכם, ברצוני לציין בפתח הדברים נושא אחד, שלא כל כך מרבים לדבר בו וחייב להיות לכל אחד מאיתנו לנגד עיניו: בנסיעה לאתר במזרח אירופה אנו לוקחים עלינו סיכון, אומנם מחושב, אבל קיים, של רמת הטיפול הרפואי הקיימת שם. לצערי, נפצעים לא מעט אנשים בסקי. זהו ספורט בעייתי בהיבט הזה, כך שיש לקחת את הפרמטר הזה בחשבון. אני נפגעתי בצלעות ביום האחרון לחופשה, אבל העדפתי לסבול ולהגיע לרופא רק בארץ. בסביבה הקרובה אלינו נפצעו שלושה - מתיחת\קריעת שריר, סיבוב ברך, זעזוע מוח - כולם לא יכלו להמשיך בסקי. מטרתי היא לא להפחיד, אלא בעיקר להמחיש ולתת פרופורציות לדברים.

 ועכשיו, לפרטי החופשה: סגרנו את העסקה דרך חברת "פינגווין" כשבוע לפני הנסיעה. זכינו לשרות ויחס מעולים. בחרנו בדיל באתר סקי בבולגריה, במחיר 886 יורו, שכלל:

  • טיסת אלעל, בוקר הלוך, לפני צהריים חזור - מעולה.
  • העברות.
  • שישה ימי סקי מלאים, כולל הדרכה, 4 שעות ביום.
  • ציוד (מגלשיים, נעליים ומקלות).
  • ביטוח סקי.
  • לינה במלון Lion, על בסיס חצי פנסיון.
  • נציג דובר עברית, שפגש אותנו כל בוקר וזמין טלפונית לכל צורך- חשוב.

לתחילת הכתבה

מגיעים למלון ומתארגנים

הטיסה קצרה מאוד: שעתיים וחצי בהלוך, חזור רק שעתיים. הגענו לשדה ונפגשנו עם חריסטו, הנציג. נסענו במשך כ-3 שעות אל המלון, כולל עצירה להתפנות ולאכול. האוכל, אגב, היה זול מאוד בהפסקה: 3 קבאבים, עם סלט ושתייה במחיר 3 יורו בלבד. הגעה למלון Lion ב-14:00. זהו מלון מקסים, חדרים גדולים ונקיים, כולל המקלחות. יש במלון גם לובי ענק עם בר נחמד, בריכה חביבה, בה המים מחוממים לדרגת שחיה (לא קרירים כדי להשתעשע), ג`קוזי וסאונה יבשה ורטובה. האוכל במלון היה ברמה טובה, ארוחת הבוקר קצת משעממת כי היתה די דומה בכל יום, אבל ערב ארוחה מאוד מגוונת וטעימה. לצמחונים יהיה קצת קשה יותר - כמו לי - מכניסים בשר לכל מקום אפשרי. עדיין ניתן להסתדר וליהנות מאוכל טוב וטעים ביותר. המלון מאוד נעים והצוות מאוד שרותי.

כשהגענו, היה יום שמש מדהים. טיילנו ברחוב הראשי, עשינו קניות של כל החוסרים, כולל המרת כסף בבנק - השער היה 1.95 לאבה ליורו. כדאי להמיר רק בבנקים או במלונות. כדאי לשים לב, יש פערים בין המלונות והבנקים פתוחים רק עד 16:30 בכל יום.

קמנו למחרת בוקר, מזג האוויר התהפך - על הראש לא הפסיק לרדת שלג. כל העיירה היתה לבנה ולא יכולנו לראות בכלל את ההר. ירדנו לאכול ארוחת בוקר וחזרנו לטקס לבישת בגדי הסקי. בפעם ראשונה זה עדיין מוזר ולוקח זמן, לאחר מכן נהיינו אלופים. בצמוד לגונדולה ובסיום מסלול הגלישה מספר 1, ניתן לקבל נעלי סקי (אצלנו כנגד הצגת השובר) לפי המידה, מגלשי סקי ומקלות, על פי הגובה של כל אחד. חשוב לשים לב למתוח את הגרביים, אם יש קיפול, בעיקר מקדימה, זה לוחץ מאוד בנעליים וכואב.

 נסענו לגונדולה, מרחק שלוש דקות נסיעה. במלון שלנו יש כל 15 דקות שאטל הלוך-חזור לגונדולה. ניתן ללכת לגונדולה ברגל: 7-8 דקות הליכה. מידי פעם באמת הלכנו, בעיקר בחזרה, לחילוץ עצמות (לפני שסוגרים מלון חשוב לברר מרחק ותדירות ההסעה). נהגנו לצאת מהמלון ב-8:15 והמתנו לפתיחת המחסן. לקחנו ציוד ועלינו להתאמן לפני השיעור. בזכות ההגעה המוקדמת, לא הייתה לנו אף פעם המתנה בגונדולה. הגענו ופשוט עלינו כ-20 דקות נסיעה כאשר מזג האוויר גרוע מאיטים אותו, יורדים בתחנה השנייה וגם האחרונה גובה 1,600 מ`.

לתחילת הכתבה

סקי - לשם כך הרי באנו 

היום הראשון הוא קצת מבולגן - עד שמגדירים קבוצות ומשבצים מדריכים, אבל מכאן והלאה ממשיכים עם אותו מדריך וכל פעם קובעים היכן נפגשים. גודל הקבוצות היה בין 7 ל-12 איש, משתדלים שיהיו מאותה המדינה. קיבלנו מדריכה מקסימה, דוברת אנגלית מעולה, בעלת המון סבלנות, אורך רוח ורצון ללמד ולקדם אותנו, ממש נוצר קשר ביננו לבינה. מה שהיה מצוין, זה שבגלל שעלינו מוקדם בגונדולה, היה לנו זמן להתאמן קצת בעצמנו, לבד. זה היה מצוין, השיעורים ממש לא מספיקים, רק חלק קטן מהזמן מנוצל - נכון רק לימים הראשונים, מתרגל כל פעם בתורך ואז רוב הזמן אתה בהמתנה לאחרים שיסיימו.

שיעורי הסקי נערכים משעה 10:00 עד 12:00 ואז ישנה הפסקה לאוכל. ההמשך הוא בין השעות 13:00 עד 15:00 - בהחלט ממצה ומעייף. קצת ההתקדמות תלוי לא מעט בגולש החלש ביותר בקבוצה, כך שלכל קבוצה יש מהירות התקדמות שונה.

ביום הראשון היה מזג אוויר מושלג. עברנו לימוד בסיסי של נעילת הסקי, החלקה ובעיקר עצירה, שימוש בכבל גרירה ובעיקר התרגלות לדבר הזה, שנראה מסורבל ביותר, בעיקר הנעליים. לא להיבהל, בסוף מתרגלים. היום השני היה מעונן, עשינו סיבובים וסללום ועברנו למדרון יותר משופע וארוך. משתמשים שם ברכבל עם כיסא בודד, שנכנס מתחת לישבן ומחליקים על הסקי, כל מיני תרגילי יציבות - לחלקנו היה קשה היום הזה. היום השלישי היה מעונן. המשכנו בסללום מעבר, למה שנקרא "השטיח". זהו מסלול תלול ורחב, שם ממש מרגישים את היכולות הנדרשות לסקי: במדרון, תנועה באלכסון וסיבובים.

היום הרביעי היה שטוף שמש. ביצענו תרגול קצר וירידה במסלול מספר 1 לעיירה. 7 ק"מ של מסלול מדהים ומהנה ביותר בין העצים. לנו הוא נראה קשה ומשופע, אבל ככל שמתקדמים, המסלול הקודם תמיד נראה ממש קל. תרגלנו גם סקי עם מגלשי סקי מקבילים, רק באלכסונים. בסוף היום ירדנו עצמאית עם מסלול מספר 1 לעיירה. היום החמישי היה סוער בהתחלה, אך השמש יצאה לאחר השעה שתיים. המשכנו תרגול גלישה באלכסון ומעבר למסלולים הגבוהים יותר, ב-6 ו-4 כחול, כאן קצת מלחיץ: המון "טייסים" וקצת עמוס, כי הרכבל לפסגה היה סגור, עקב רוחות חזקות. עכשיו מרגישים מה זה סקי!

 היום השישי היה יום שמש מדהים. עולים לגובה 2,100 מ` ועושים את מסלולים 10 ו- 5 כחול. יש קבוצות טובות יותר, שהצליחו להגיע למצב שעלו ל-2,600 מ` ומשם גלשו בכחול מספר 10. סך הכל, לכאלו שבחיים לא נגעו בסקי, היה מאוד מהנה ומלמד וללא ספק משאיר טעם של עוד

לתחילת הכתבה

מה עושים בערבים?

ליתר דיוק "מה אנחנו עשינו" - אין יותר מידי אופציות, העיירה לא ממש בנויה לזה. יש באולינג - נחמד, לא יותר. המחיר הוא 10 לאבות לאדם, כולל נעליים. פאב ה-Lions הוא היחיד, שאני יכול להמליץ עליו. היתר ממש לא מתקרבים לרמתו. כדאי להזמין את הבירות המקומיות - הן גם זולות (3-4 לאבות) וגם טעימות מאוד. ניתן לקבל עיסוי לא רע במלון, במחיר סביר, אך לא זול: 60 לאבות ל-45 דקות. פעמיים יצאנו לאכול בערב - שווה לחוות את האוכל המקומי. הבר בלובי של המלון לא רע בכלל והמחירים כמו בפאב בחוץ.

לתחילת הכתבה

טיפים שימושיים

  • אין צורך במתאם לשקע חשמל.
  • ניתן לשתות מהברזים, המים מעולים. כדאי להביא בקבוק קטן ולמלא. צריך גם ללילה ליד המיטה, האוויר מאוד יבש ומיבש.
  • לקחת כפכפים, בגדים -חובה לבריכה ולספא.
  • צריך מספר חולצות טריקו. חם מאוד בכול המקומות הסגורים - חדר האוכל, לובי, פאבים ועוד.
  • מהיום השלישי להשתמש בקסדה! ניתן לקנות\לשכור.
  • חייכו אל הבולגרים, הם נחמדים מאוד מתחת למעטה האדישות\חוסר רצון לשרת. לנו זה עבד והחזיר את עצמו מצוין.
  • האתר של בנסקו: www.banskoski.com.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה