הקדמה או למה סלבה גרנדה?
האם ידעתם שניתן להגיע לסלבה גרדנה הישר מבולצאנו, המרוחקת 40 ק"מ בלבד מהאתר? האם ידעתם שעלות הטיסה כולל הקונקשן, הינו 540 $ בעונה? ובכן, לאחר כמה ימים דבוקה לאתר אינטרנט, גיליתי אינפורמציה חשובה זו, והייתי מוכנה לצאת לדרך. אליטליה מבצעת טיסות ישירות מתל אביב לרומא, ומרומא לבולצאנו, כך שנחתתי בבולצאנו ב-22:30 בלילה, אחרי שיצאתי מתל אביב בארבע אחר הצהריים (לא לפני שהדייל ששירת אותי נדהם לגלות שיש מקום כזה באיטליה). קונקשן קצר ברומא, ומעבר בין טרמינלים 3 הבין לאומי לטרמינל 1 המקומי, והייתי בדרכי לבולצאנו. ראשית, היה עליי להתגבר על התקף הלב הקטן שאחז בי ברגע שראיתי את המטוס (חברת התעופה האלפית בשיתוף עם אליטליה), גיגית קטנה באורך של כ- 20 מטרים פחות או יותר, עם כסא אחד בצד שמאל, ושניים בצד ימין. טסתי הרבה בחיי, ותאמינו לי שדבר כזה לא ראיתי. מהר מאד הבנתי שאכן, זה המטוס, ואין ברירה, אם ברצוני להגיע לאורטיסיי הלילה. כך שעליתי על המטוס, לא לפני שנשאתי תפילה קטנה לשלמות המטוס (לטובת הציבור), ולשלמותי הפרטית, (לטובתי).
שדה התעופה בבולצאנו, יכול להתחרות ביד אחת קשורה בשדה התעופה בלונגיירביין- עיר הבירה של איי סבלברד- קבוצת איים נידחת השוכנת בצמידות לקוטב הצפוני. דהיינו: קטן, קטן, קטן. יורדים מהמטוס והולכים פנימה לטרמינל מרחק חצי דקה. 2 מטוסים חונים בחנייה, וזהו. אבל, המזוודות הגיעו תוך שניות, וב- 22:31 יצאתי החוצה לקור האלפי, ועצרתי מונית. להשתמש בפועל "עצרתי" זה קצת יומרני- היו שם 3 מוניות בדיוק, שחיכו לעשרת האנשים שירדו כמוני מהמטוס. 74 יורו זה עלה לי, ולאחר 40 דקות בערך, הגעתי לאורטיסיי, העיר הקרובה ביותר לבולצאנו משלושת עיירות הסקי של סלבה גרדנה: סלבה גרדנה, סנט כריסטינה, ואורטיסיי (נאמרת כאורטיזיי).
העיירה אורטיסיי
אורטיסיי, גם בחושך, היא עיירה הורסת ביופייה. היא נראית כמו כפר טירולי קטן וחמוד, עם בתים מדהימים ומטופחים להפליא, כשברקע ההרים הנישאים כשעצי אשוח מקשטים אותם. הגעתי לB&B - Garni Dr. Senoner אותו איתרתי דרך האינטרנט, 45 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר, לחדר מתוק להפליא ליחיד, הצופה להרי הדולומיטים. ארוחת הבוקר, אגב, היא טירולית איטלקית אופיינית- וכוללת מיץ תפוזים, לחמניות Semel טריות עם צלב באמצען, אותן היכרתי באוסטריה, מיני לחמים, עוגות מדהימות, קרואסונים, דבש, ריבות ונוטלה, ביצים קשות, גבינות ונקניקים, יוגורט עם מוזלי וסוגים שונים של דגני בוקר. בקיצור, ארוחת בוקר של אלופים. את המקום מצאתי באתר שהומלץ לי בפורום, ואני שמחה להמליץ עליו גם: www.Valgardena.It האתר של ה- B&B הוא: www.Garni-Dr-Senoner.Com
השכרת ציוד ושיעורי גלישה
למחרת בבוקר קמתי מאושרת והסתכלתי מהחלון על היופי המדהים שנשקף מחלוני הקט (הפיוטיות מתחילה לזרום בדם מייד כשמגיעים לאורטיסיי, זה מתלבש בול על המקום...) הלכתי להסדיר את ענייני הלוגיסטיים (השכרת מגלשיים ומקלות- 84 יורו למגלשיים למתקדמים ל- 5 ימים ב- Sport Gardena, חנות לציוד סקי הסמוכה למקום הלינה שלי, ודולומיטי-סופר-סקי- סקי פס המקיף את כל האיזור- 155 יורו ל- 5 ימים. נעליים הבאתי מהבית. הדרכה בבית הספר Saslong באורטיסיי. כתובת: www.skisaslong.com.
האנשים באיזור סלבה גרדנה מדברים הן באיטלקית והן בגרמנית. על השלטים בכל האיזור יש את השם האיטלקי (Ortisei, לדוגמא) ואחריו יש את השם הגרמני (St. Ulrich- השם הגרמני של Ortisei). אוליבר הוא איטלקי, ומדבר בלדינו- ניסיתי להבין במשך כל ההדרכה האם מדובר בלדינו הספרדי של עם ישראל, אולם התשובה היא לא. מסתבר כי באיזור הגבול בין איטליה לאוסטריה, ישנה קהילת לדינו, המורכבת מכמה כפרים המדברים בשפה זו, ואינם אוחזים בשום קשר ליהדות. לדינו הינו ניב של איטלקית. שמו האיטלקי של אוליבר הינו אוליביירו, והוא אחז בחברה ברזילאית מן המניין, שגילה מסתכם ב- 22, לקנאת כל חבריו באורטיסיי. אוליבר הבין מהר מאד מהי רמתי, וההדרכה הייתה מצויינת. טעויות נפוצות שלי: נטיה "לשבת" על הישבן במהלך הסקי, ידיים לאחור במקום קדימה, וברכיים לא מספיק כפופות. טעויות שקשה להיפטר מהן, אולם לאחר חמשת הימים השתפרתי ביותר, תודה ששאלתם. בארבע ירדתי מההר, עקומה כולי, והלכתי לחדר.
חיי לילה?
אחרי הברדק הלילי במאיירהופן, שם האפרה סקי מטורף ומתודלק בכמויות אלכוהול היכולות להטביע נסיכות קטנה, באורטיסיי מדובר בבית קברות בהשוואה. חיי הלילה כוללים ארוחות ערב, ובילויים רגועים למדיי, מאחר ומדובר באתר משפחתי. אנדראה, המדריך שלי מהיום למחרת, סיפר לי כי התקופה הזו היא עדיין רגועה, ובסביבות פברואר-מרץ העניינים מתחילים להתחמם קצת יותר, אבל עדיין, לא לוהטים מדיי. בכל זאת, מי שרוצה להתפרע בלילות, מוטב לו שיסע לאוסטריה.
קניות
אחרי מקלחת לוהטת (תודו שאין כייף מזה לשחרור השרירים ולחימום הגוף הקפוא), יצאתי כמדי ערב לצוד אחר מציאות ברחובות אורטיסיי (אין מה להתלהב, מדובר בשלושה רחובות בערך, ובחנויות מהסוג המצוי באתרי סקי- דהיינו, חנויות ציוד סקי. 2 חנויות בית מרקחת פשוטות, ומעט חנויות מזכרות וחנויות בגדים, שבמוצריהן תוכלו להלביש בעיקר את הסבתא שלכם. בקצה רחוב Rezia יש חנות Spar- סופר קטן ויקר, וכמו כן יש סופרמרקט המזכיר את רשת "הכל בדולר", ואכן זול שם מאד. החנות נחבאת מאחורי רחוב Rezia, כמה מטרים מהספא, בצד השני של הרחוב). חנות ששימחה אותי ביותר הייתה חנות האאוטלט של Pizblanc- הנמצאת ליד חנות בנטון, ברחוב Rezia 34 (היא נמצאת בכיכר פנימית שם יש פסאז` חנויות חביב). קניתי שם מכנסי סקי אופנתיים של Fila- ב- 50 יורו, כפפות רכות להחריד ב- 30 יורו, וגוגלס (משקפת) ב- 20 יורו. מעולה!
המסלולים - למי האתר מתאים?
בקצרה, הייתי מתארת את האיזור בו גלשתי כאתר שמתאים בדיוק לרמתי עכשיו: בינוני- מתקדם. המוני מסלולים אדומים שהשתלטתי עליהם בקלות מפתיעה. מסלולים כחולים יש הרבה פחות, והאתר מתאים יותר לבינוני- מתקדם, והרבה פחות למתחילים ירוקים, או לשחורים "כבדים" (אין הכוונה, כמובן לSella Ronda, המסלול הבכיר לכרישי הסקי המתקדמים, שניתן להגיע אליו מהאיזור). מדי בוקר לקחתי הדרכה של שעה- שעתיים (עלות שעת הדרכה- 31 אירו לשיעורי בוקר מוקדמים או צהריים מאוחרים, או 34 אירו לשעות הבוקר המאוחרות עד שעות הצהריים המוקדמות), והתחלתי להתפרע במסלולים האדומים המחוברים זה לזה. הבעיה הייתה שעד שהבנתי שאני יכולה להסתובב בכל האתרים הללו, דהיינו, ביום השלישי, התחיל מזג אוויר מעט עצבני יותר לפקוד את האיזור, כך שלא הספקתי לתור אותו כפי שרציתי. ביום הרביעי כבר טיילתי להנאתי בכל האיזור, אולם שלג טורדני שהחל לרדת גרם לכך שקיצרתי את יום הסקי, וחזרתי בשלוש. הראות החלה להידרדר, אולם המסלולים היו מתוחזקים טוב כל כך, שגם עם המגרעה הזו, עדיין היה סביר בהחלט לגלוש. ביום החמישי התעוררתי לבוקר לבן לחלוטין- אורטיסיי הייתה קסומה- עיירה מן האגדות. השלג שסירב להגיע במשך חודש וחצי, החליט לנחות במשך כל הלילה והבוקר, ואיכות השלג הפכה משלג מלאכותי מהודק, לשלג Powder, שהמשיך לרדת כל אותו הבוקר. ירדתי מההר בשעה מוקדמת יחסית, כיוון שהיה קשה מאד לגלוש בשלב זה בשל השלג, וגם כי העדפתי לחזור לישראל ב"חלק אחד"... כשגלשתי שוב לאתר האינטרנט של סלבה גרדנה לאחר חזרתי לישראל, גיליתי כי במהלך הימים הללו ירדה כמות שלג של יותר ממטר.
המרחב בו גלשתי נקרא Alpe Di Suisi, והמסלולים אותם אהבתי ביותר (רובם אדומים, רחבים, ומעולים לגולשים ברמה שלי) הינם: Panorama, Paradiso, Steger, Leo Demetz. המסלול האהוב עליי ביותר היה Monte Piz , שלמרגלותיו פיצריה נחמדה. ראיתי פחות גולשי סנובורד, והרבה יותר גולשי סקי, ובתור גולשת סקי נראה לי שהאתר מתאים יותר ל"סקיירים" שבינינו ופחות לסנובורדיסטים. אחד הדברים המהנים ביותר באתרי סקי באירופה הינה רמת הגולשים האחרים. כשגלשתי השנה בחרמון (רק אני מתחלחלת מזה?), פגשתי אנשים שעלו על מסלולים אדומים כשזו הפעם הראשונה שלהם בחיים על מגלשי סקי או סנובורד. השאלה "אז איך יורדים מפה למטה?" לא נשמעה על דל שפתיו של אף גולש. באירופה לא יעלה על הדעת, שאדם יעלה על מגלשיים ללא הבנה בסיסית בגלישה. תענוג.
אגב, כשחזרתי חזרה לבולצאנו, החלטתי לחסוך כסף, ועליתי על אוטובוס לבולצאנו (בערך שעה, מאמצע רחוב Rezia, שם נמצאת תחנת האוטובוסים העיקרית). מבולצאנו לקחתי מונית, כך שחסכתי בערך 50 יורו בהשוואה למונית. שווה כל יורו. יש לקחת בחשבון את מה שקרה לי בבולצאנו- כשהגעתי לשדה התעופה הקטן בדרך לישראל, גיליתי כי שדה התעופה נסגר בשל תנאי מזג האוויר הקשים (סופת שלגים), ונסעתי במונית מיוחדת לשדה התעופה בורונה- מרחק כשעה וחצי. מורונה גם היה דיליי (עכוב) קל, כך שכמעט פספסתי את הטיסה לישראל. הגעתי לבורדינג (עליה למטוס) 10 דקות לפני, ובנס עליתי לטיסה.
מסעדות
האוכל באיזור - מדהים! מדובר בשילוב של בישול איטלקי עם טירולי - פיצות לבנים מדהימות, כולל פוקאצ`ות ולחמים מדהימים, העוגות הן בסגנון אוסטרי, כולל בלק פורסט, עוגות גבינה מדהימות, וסאכר טורט. הגלידות האיטלקיות לכל דבר ועניין, ובתי הקפה המשובחים בעיירה השביעו את רעבוני למתוק בתום ימי הסקי הארוכים. למרגלות מסלול ה- Sanon ישנה מסעדה חביבה להחריד, וכל מדריכיי שכנעו אותי לאכול מהקנודל שלה (=קניידלך). איך אומרים, במקרה הזה, הדשא של השכן פחות ירוק משלנו, גם במקרה של הקנודל הירוקים (תרד) או הלבנים (גבינה), הקניידלך שלנו טעים יותר. לגמרי. ביקרתי גם בסלבה גרדנה וגם בסנט כריסטינה, ולדעתי אורטיסיי עולה על שתיהן ביופייה ובנוחותה. היתרון של סלבה גרדנה, לדוגמה, הינו בכך שניתן לעשות סקי In, מה שלא ניתן לעשות באורטיסיי, וזה נחמד ביותר.
פעילויות נוספות באיזור
- בבית ההארחה שלי קיבלתי כרטיס כניסה חינם לבריכה מחוממת סמוכה (לא טרחתי להגיע, אבל הרעיון נראה נחמד). כמו כן, על מסלולי הגלישה ראיתי את כל הצועדים וגולשי הקרוס קאנטרי במסלולים המיועדים לכך, והם חצו את מסלולי הגולשים במקומות רבים ומגוונים.
- ישנם טיולי הליכה מוסדרים רבים באיזור, המומלצים על ידי אתר האינטרנט של האיזור+מרכז המבקרים.
- ישנם מסלולי רכיבה למרכבה רתומה סוסים (רומנטי ויקר), גם כן על מסלולי השלג, וכן כמה טיולי מזחלות, על מסלולים מוסדרים, כולל טיול מזחלות בלילה.
- ניתן לטפס על הרים בהדרכות אלפיניסטיות בתשלום, וכן לצנוח במצנחי רחיפה, בטנדם. עשיתי את זה בשנה שעברה במאיירהופן, עם מגלשיים לרגלי, וזה היה כייף לא נורמאלי. מומלץ בחום למי שרוצה לשדרג את הטיול בספורט אקסטרים כלשהו.
- כמו כן יש הוקי, החלקה על קרח, ומכון כושר, אבל נו, באמת, הגעתם לעשות את כל השטויות האחרות או לעשות סקי, אה?!!!
נסיעה טובה לכולם!
