קליפורניה

לאחר הביקור בשדרת הענקים סיירנו בשתי עיירות נעימות: EUREKA , העיר הצפונית הגדולה ביותר לחוף האוקיינוס במדינת קליפורניה, ו-ARCATA, עיירה אוניברסיטאית, שישה מייל צפונה יותר. בשתיהן יש בתים רבים ויפים בסגנון ויקטוריאני. שווה לטייל ברחובות ולהציץ בבתים האלה. בקצה הצפוני של מדינת קליפורניה יש שלושה פארקים נוספים של עצי רדווד. בחרנו לטייל בפארק הצפוני ביותר- JEDEDIAH SMITH REDWOODS STATE PARK (ג`דדיה סמית היה איש הרים שהעביר את המשלחת הראשונה של האמריקאים אל מעבר להרים אל החוף המערבי). הגענו ליער ראשוני ביותר - חזותו הזכירה יער קדמון, אולי פרהיסטורי.

העצים היו גבוהים מאוד, גזעיהם עבותים, מעט יותר אפרפרים. נראה שבחלקים גדולים של היער לא דרכה רגל אדם - מעבה היער סבוך וצמחיה גבוהה צומחת בינות לעצים - שיחי אאיזליה תמירים, עם פרחים סגלגלים והמון שיחי שרך. בתוך היער מתפתל וזורם לאיטו נהר הסמית`, מימיו בגוון טורקיז-ירוק עמוק. את הלילה העברנו בקמפינג בתוך הפארק. רולרבליידס ודיג הופכים לפעילויות די קבועות אצלנו, כך שלאחר שעורי הבוקר גלשנו קצת והבחורים הלכו לדוג בנהר.

 רגע לפני הפרידה מקליפורניה ברצוננו להדגיש כמה נהנינו לטייל ברחבי המדינה הזו. הקונוטציה הראשונה שלנו לקליפורניה תמיד היתה: ים וגולשים, ארמון הזכוכית של אשליות הוליווד, אוטוסטרדות ענק שמחברות ערים, דיסנילנד ולא הרבה יותר מזה. לאחר כ-30 ימים במדינה (בין לבין היינו ביוטה ונבדה כ-15 ימים) למדנו להתאהב בה. היא כל כך עשירה בכל: גם חופי אוקיאנוס נפלאים, גם שמש, גם הרים גבוהים ומושלגים,ואפילו פיסת מדבר. הרבה פארקים יפיפיים, קניונים, אגמים ונהרות בלי סוף,עצי סקויה אדירים ומרשימים,יערות עצי רדווד ענקיים, חיות בר שונות ומקסימות, היסטוריה. בקיצור - יש כל מה שצריך כדי להעביר תקופה נפלאה. עתה אנחנו נפרדים ממנה - והלב נצבט.

לתחילת הכתבה

אורגון

מכיוון שהטבע אינו בהכרח מתחשב בגבולות שבני האדם משרטטים על מפות, המשיכו עצי הרדווד ללוות אותנו גם לתוך מדינת אורגון. הנסיעה המשיכה להיות מהנה, בתוך נוף מיוער ויפיפה. התחושה המיידית היא של ים. האוקיינוס מלוא עוזו שולט בתוואי. בין העצים אפשר מידי פעם לזרוק מבט אל הגלים המתנפצים מול חוף של חול שחור וסלעים איתנים. לאורך כל החוף יש הרבה מאוד נקודות תצפית לעבר הים, וב-VIEWPOINTS האלה יש לוחות הסבר לגבי החי והצומח הימי שכאן בית הגידול שלהם, וכן על תופעות גיאולוגיות שרואים באזור.

 במדינת אורגון יש את מספר ה-STATE PARKS הגדול ביותר למייל רבוע בארה"ב. כל רצועת החוף מחולקת למספר רב מאוד של פארקים ולמעשה היא מהווה שמורת טבע אחת גדולה. בנוסף, יאמר לזכות מדינת אורגון שבפארקים שלה ניתן לעיתים למצוא חניונים ( ציבוריים) עם כל החיבורים HOOKUPS - כלומר: מים-חשמל-ביוב) ובכך מתמלאים כל התנאים האופטימאליים לחניה נעימה: גם הסביבה הטבעית המיוערת, גם הנוחיות הפרקטית וגם המחיר (20-22 $).

עצרנו בעיירה BROOKINGS רק כדי להצטייד באינפורמציה על המדינה במרכז המידע למבקרים. בדרכנו צפונה עברנו דרך HARRIS BEACH STATE PARK ועשינו אתנחתא קלה על החוף בעוד אנו משקיפים אל הים ואל השחפים הדואים מעל.ב-SAMUEL BOARDMAN STATE PARK עצרנו ב-NATURAL BRIDGES COVE (מעט צפונית לגשר מעל THOMAS CREEK) לצפייה ומסלול רגלי קצר אך נפלא בתוך סבך מיוער הפונה לים.

 30 מייל צפונה משם, עצרנו בפארק הדינוזאורים, PREHISTORIC GARDENS , (מחיר כניסה- 6$, ילדים מתחת לגיל 3 - חינם). הלכנו לאורך השביל המסודר, בין העצים והצמחיה השופעת וסקרנו את הדינוזאורים - כולם בגודל טבעי,יצוקים בטון וצבועים. יש גם הרבה הסברים מעניינים לגבי התפתחות הצמחיה משלב האצות ועד לזמננו. הילדים, כמובן גילו עניין רב.

 ה- UMPQUA עצרנו לביקור במגדלור פעיל. לאורך חוף אורגון נותרו 9 מהמגדלורים, שנבנו החל מאמצע המאה ה-19. הביקור היה מעניין מאוד. למדנו כיצד היו מדליקים את האור במגדלורים לפני עידן הנורה החשמלית, כיצד מדען צרפתי השכיל לבנות עדשה מיוחדת כדי להעצים פי כמה את האור שיראה למרחוק. המגדלור המקורי ב-UMPQUA ניבנה על חוף הים ליד שפך הנהר בעל אותו שם בשנת 1857, אך ארבע שנים לאחר בנייתו קרס בשל שיטפון בנהר. שלושים שנים מאוחר יותר, ולאחר שספינות עלו על שירטון ונטרפו באזור, נבנה המגדלור הנוכחי, על קרקע מוצקה יותר. (כניסה הכוללת סיור מודרך: מבוגר- 3$, ילדים מעל גיל 11- 2$, צעירים יותר- חינם).

 לאחר הביקור במגדלור נסענו "לאבד את עצמנו" בדיונות של אורגון, הנקראות גם הסהרה של אורגון. לאורך כל רצועת החוף של אורגון, כמעט, יש דיונות ענק מטריפות של חול לבן ורך. מבין כל אפשרויות הגישה לדיונות בחרנו ב-UMPQUA DUNES TRAILHEAD, שם עוברים דרך קטע יער שבהמשכו נפרשות הדיונות המרהיבות מאופק ועד אופק. הבחורים פתחו בריצה "מטורפת" ותחרותית אל ראש הדיונה. ברום הגבעה צנחנו אל החול החמים, המפנק והממכר. כך "רבצנו" שעה ארוכה. הילדים רצו לכל הכיוונים, עולים ויורדים על גבעות החול הבלתי נגמרות, מציירים וכותבים על החול. הרוח נשבה קלות והעיפה את הגרגרים העדינים, שחדרו לכל קפל ונקב גלוי בבגדים ובגוף...אבשלום ואור מיאנו להפרד מהדיונות, כפי שאינם רוצים להיפרד משום חוף ים. מומלץ ביותר!

 למחרת, שכרנו טרקטורונים ויצאנו ל"השתולל" על הדיונות כמו בני טיפש-עשרה. (מפתיע כמה דברים אני עושה היום "למען הילדים"- דברים שבחיים לא חלמתי לעשות). (עלות: 30$ לטרקטורון אוטומטי לשעת השכרה, בחניון KOA - יש עוד אפשרויות - לא בדקנו מחירים).

לתחילת הכתבה

פלורנס וקו החוף

ב- FLORENCE סיירנו רגלית ב-OLD TOWN. העפנו מבט על נמל הדייגים, טיילנו ברחוב החמוד והמטופח, שתינו קפוצ`ינו מצוין. רוב העיירות מאופיינות בעיקר בחנויות רבות ומסוגננות, במסעדות המציעות שפע של דגים ומאכלי ים ו-CLAM CHOWDER מפורסם ובבתי קפה.

צפונית לפלורנס עצרנו ב-DARLINGTONIA STATE NATURAL SITE. בלב פינה מיוערת, יש מסלול הליכה קצרצר אל צמחי ביצה טורפים הגדלים כאן. שמם, DARLINGTONIA CALIFORNICA, או קוברה-לילי. שמם אכן דרמטי, אך בפועל לא רואים שום פעולת טרף. השילוט מפרט את הדרך שבה החרקים מתפתים להיכנס אל תוך הצמח, לא מוצאים את הדרך החוצה ונבלעים אל תוך הגבעול החלול, אל סופם. מעניין. (הכניסה חינם).

 לאחר מכן המשכנו עוד שישה מייל צפונה (זה העיקרון של הביקור בקו החוף כל כמה מייל עוצרים - מבקרים - ממשיכים), לביקור ב- SEA LION CAVES. (המחיר- 7$ למבוגר, 4.5$ לילדים מעל גיל 6). מרום הצוק יורדים בשביל אל נקודת תצפית. אריות הים שוכנים באביב ובקיץ על סלעי הבזלת שבתחתית הצוק, שם הם מתרבים ומשתזפים. האריות, הזכרים, עושים רעש נוראי בשאגות שלהם, מולכים באון על ההרמון שלהם - 10-20 נקבות לכל אריה. את החורף והסתיו הם מעבירים בתוך המערה שנוצרה כתוצאה מהמסת הסלע ע"י גלי הים העקשניים. לתצפית במערה יורדים במעלית החצובה בתוך הסלע. יש סרטי הסבר וגם ראינו שם שני אריות ים בודדים, שכנראה הפסידו השנה בקרב על הנקבות ,נותרו בגפם ונראו די מדוכאים... את הלילה העברנו ב-CAMPGROUND ממש על קו החוף - יקר יחסית - 36$ אך נרדמנו והתעוררנו אל מול הגלים.

 בבוקר ביקרנו במקום מקסים ומדהים שנקרא STRAWBERRY HILL STATE PARK. בפיסת חוף זו יש בריכות מים הכלואות בין הסלעים בשעת השפל, יש שפע עצום של חי - כוכבי ים בהמון צבעים, אנמון ( ANEMONE)- סוג של רכיכה ימית, קיפודי ים סגולים - מחזה מרהיב - ובנוסף, על הסלעים ממול, ממש קרוב, רבצה על הסלעים להקה גדולה של כלבי ים שהתפנקו בשמש האביבית. כל כך נהנינו! אבל עד מהרה מצאנו את עצמנו מעירים לאנשים שברוב חוצפתם אספו אל כליהם כוכבים ו"שאר ירקות". כמה חבל!

 בניופורט ביקרנו ב- OREGON COAST AQUARIUM .כאן ציפתה לנו הפתעה נהדרת. ראינו מיני חיות ים מופלאות שמעולם לא שזפה עינינו! הביטו בתמונות וראו בעצמכם! סוגים כה רבים של דגים, סוסוני ים, מדוזות, כרישים, צמחי ים שנראים כמו דמיוניים, וכמובן גם כלבי ים, אריות ים ולוטרות. כלוב גדול ומרווח מוקדש לעופות מים יפיפיים שממש עפים בתוך המים. צפינו בשלושה סרטונים קצרים - האחד יותר מעניין מהקודם, וגם ראינו תמנון אחד גדול ואימתני. באקווריום יש גם בריכת מישוש להנאת הילדים ( כניסה: מבוגר 10.75$ ילדים בגילאים 13-4 -6.5$, שעות פתיחה 09:00 18:00). צמוד לאקווריום הנ"ל נמצא מרכז המחקר הימי MARK O. HATFIELD MARINE SCIENCE CENTER. לא ביקרנו מפאת השעה המאוחרת אך שמענו שהביקור שם מומלץ ( הכניסה חינם).

ב-OTTER ROCK נמצא ה-DEVILS PUNCH BOWL, צפינו בתופעת טבע זו- מערה בים, שתקרתה קרסה כתוצאה מהמסת הסלע בידי הגלים. בימים הבאים מזג האוויר ערך לנו קבלת פנים צוננת. והוכיח שהשמועות על מזג האוויר ההפכפך והסגרירי של צפון מערב ארה"ב אינן עורבא פרח. למרות זאת המשכנו בדרכנו צפונה, והדיונות הנהדרות הוסיפו ללוות אותנו. עברנו על פני "המעגנה הכי קטנה בעולם" ב-DEPOE BAY, על פני "הנהר הכי קצר בעולם"- D RIVER ליד DEVILS LAKE. לא גילינו חן יוצא דופן במקומות המתהדרים בתארים הסתמיים הנ"ל.

 נסענו במסלול שנקרא THREE CAPES LOOP. הדרך אכן יפיפיה. כל העת, הגשם והשמש נלחמו ביניהם על הזכות להיות "שיחת היום" .החלטנו לעשות לילדים את הכיף שלהם ועל כן התיישבנו בחוף CAPE KIWANDA שליד PACIFIC CITY, החוף יפה ונעים ויש אפילו אפשרות ירידה עם רכב לשפת הים. אפילו מזג האוויר הרים ידיים והחליט לבוא לקראתנו- שמש נהדרת יצאה מבין העננים שהתפזרו וחיממה את העולם - הילדים שיחקו במשך שעות בחול הבהיר והרך וגם אנחנו תפסנו תנומה קלה...אח"כ המשכנו לכוון CAPE MEARES, שם השקפנו על עוד אחד מהמגדלורים וגם על עץ המכונה "עץ התמנון" (OCTOPUS TREE) שצמח בצורה מאוד מוזרה, בגלל הרוחות, ונראה כמו מנורת קנים.

 ב-TILLAMOOK ביקרנו במוזיאון התעופה - TILLAMOOK NAVAL AIR STATION MUSEUM. (כניסה: מבוגר 7$ נוער 4$ ילדים 3$). בהאנגר עצום, הבנוי כולו מעץ, (במקור היו שניים אך אחד מהם נשרף - בכל ארה"ב נותרו בסה"כ 5 האנגרים כאלה), מוצג אוסף מעניין ביותר של מטוסי קרב ואימון ישנים מכל מיני סוגים. לאחר ביקור מרתק זה, "קינחנו" בביקור במפעל הגבינות TILLAMOOK CHEESE. מן הקומה העליונה השקפנו אל עבר אולמות הייצור, ולמדנו כיצד מייצרים את הגבינות. פסי הייצור הנעים והאוטומציה מאוד ריתקו את הילדים. (הכניסה חינם).

לתחילת הכתבה

רגע לפני שעוזבים את אורגון

עברנו בדרכנו גם בעיירות נופש חביבות: CANNON BEACH ו-SEASIDE. הראשונה מצאה חן בעינינו במיוחד. היא מאוד מטופחת, הבתים יפיפיים, הכל נראה כמו בונבוניירה. בכלל, לאורך כל הדרך עוברים על פני בתי עץ אמריקאיים טיפוסיים, צבועים בגווני פסטל בדרך כלל אך לפעמים אפילו באדום זועק. לפעמים הבתים מצופים אריחי עץ בגוונים טבעיים, שהזמן נתן בם את אותותיו. הבתים טובלים בירק. שוכנים בין יערות וחורש. הגינות תמיד מטופחות ונאות, נראות כאילו צמחו בר אך הכל מתוכנן להפליא. לעיתים רואים בתים שיושבים ממש על חוף הים- איזה נוף נשקף מחלונותיהם? אתם יכולים לתאר לעצמכם. הכל מקסים רק חסרות כמה מעלות חום בשביל להפוך את המקום לגן עדן...

באסטוריה, התחנה האחרונה לפני מדינת וושינגטון, ביקרנו במוזיאון הימי של נהר קולומביה. (מחיר כניסה- 8$ למבוגר, 4$ לילד, 20$ כרטיס משפחתי). הסיור היה מאוד מעניין ולמדנורבות אודות השייט המסוכן בקו התפר שבין הנהר לאוקיינוס. המקום אף נקרא "בית הקברות של האוקיינוס השקט" בגלל ריבוי מקרי הטביעה של אוניות במעבר הסוער והמסוכן הזה.

 כמו כן ביקרנו במוזיאון מכבי האש. הסתבר שהמוזיאון סגור בשל שיפוץ והוספת קומה למוזיאון ילדים, אבל בכל זאת נתנו לנו להציץ בעגלות הישנות ששימשו את הכבאים בתקופה שעדיין היו סוסים גוררים את עגלות הכיבוי. עלינו על הגשר העצום שניצב מעל נהר קולומביה ומגשר בין אסטוריה למדינת וושינגטון, ובזאת נפרדנו מאורגון.

לתחילת הכתבה