היציאה למסע

הרים מושלגים, אשר למרגלותיהם חורשות ירוקות צפופות עצים. שבילי מזחלות חורצות בלובן וממעל שורת צמרות בתי עץ. גגותיהם מעוטרים בעשן ארובות סמיך. שלווה ניסכת במורדות. מה אומר? פסטוראלי, מושלג, מושלם. ברוכים הבאים לשלדמינג, אוסטריה - אתר המבטיח חווית גלישה מדהימה בת שבוע, במחיר מעולה - כל עוד מארגנים את הפרטים הקטנים מבעוד מועד.

יצאנו לדרך בשבת אחת, באמצע ינואר 2010, בטיסת לופטהנזה (05:30) למינכן, דרך פרנקפורט. ההרכב -; שני גולשי סנובורד בינוניים (מספר שבועות), גולש סנובורד מתחיל וגולש סקי מתחיל. בעמדת הצ'ק אין של לופטהנזה ניסו נציגי החברה לגבות מאיתנו תשלום אקסטרה על הציוד, אבל לאחר התעקשות קצרה, הם ויתרו. נחתנו במינכן ב-12:30, שכרנו פורד מונדאו סטיישן, המותאמת לנסיעת סקי ייעודית. חשוב לציין, כי בכל חברות ההשכרה ניתן לקבל אך ורק גגון מגנט למגלשי סקי, כך שאם נוסעים עם בורדים מהארץ, צריך לקחת בחשבון שהבורד יהיה בתוך הרכב.

משדה התעופה, נסענו לעיירה בשם אלאך (Allach), הממוקמת צפונית למינכן (מרחק 30 דקות נסיעה), על מנת לבצע "קצת" קניות של ציוד. למה דווקא שם? כיוון שהמחירים טובים בהרבה מהמחירים באתרים באוסטריה. בעיירה נמצאים שני סניפים של רשת חנויות הספורט Bittl Sport (אתר: www.bittl.de). הסניף הראשי, במרכז העיר, הוא ענק ומצוי בו כל ציוד הסקי, שאפשר רק לחלום עליו. החנות מתפרשת על שטח רחב, והיא מחולקת לשני קומפלקסים, אחד מול השני, משני צידי הרחוב. ביניהם עובר כביש. הסניף השני הוא סניף ה-outlet של הרשת (ישראלים רק שומעים outlet ומיד יורדים מהפסים...) ושם המחירים מדהימים: לדוגמא: מעילי גלישה 70-100 אירו, מכנסי גלישה 50-100 אירו, תיק עם שקית שתייה 25 אירו, מגוון גדול של בורדים, סקיס ונעליים (דגמים מעונות קודמות, במחירים אטרקטיביים). בחנות ה-outlet אין שירות, אך בחנות הרגילה השירות מעולה. אם אתם עובדי חברת "סימנס" במקרה (כמוני), בקשו בחנות הראשית לפתוח כרטיס לקוח - תוכלו לקבל עוד 15% הנחה על הכל. החנויות נסגרות בשבת בשעה 18:00. על הדרך, ביצענו גם קניות בסופרמרקט מקומי (90 אירו לעגלה מפוצצת) ובקושי הצלחנו להעמיס את הכל על האוטו.

לתחילת הכתבה

מגיעים למלון

אחרי הקניות, נסענו ברוגע, במשך שלוש שעות לשלדמינג, שם התאכסנו במלון Alpine Club (אתר: www.diamondresorts.com/Alpine-Club). זהו מלון סוויטות ברמת 4 כוכבים, במסגרת תחלופת נופש. היחידה מכילה חדר שינה, סלון עם מיטה נפתחת, מטבח מאובזר (כולל מדיח) ואמבטיה מרווחת. המלון מציע סאונה ובריכה בחינם וג'קוזי בתשלום. המלון התאים לנו בדיוק ולא היה חסר כלום. כמעט את כל הארוחות הכנו ואכלנו בחדר, למעט מרק גולאש, אותו שתינו בכל צהריים על ההר, באחת ממסעדות ההרים -; חובה!

 המלון שלנו היה ממוקם מעט מעל לשלדמינג, בדרך ל-Hochwurzen, כך שנדרשים סקי-בס או רכב, על מנת להגיע לרכבלים. אולם, קיימים באתר מלונות ופנסיונים רבים, שנמצאים על המסלולים וניתן לבצע Ski In-Out. שלג כבד ירד על שלדמינג כל הלילה והלכנו לישון, בציפייה ליום המחר.

לתחילת הכתבה

חוויית הגלישה

קצת על האתר Schladming-Dachstein - באזור העיירה שלדמינג ישנן ארבע פסגות, המחוברות כולן במערכת רכבלים חדישה ומשוכללת. כל הרכבלים ההלו כלולים באותו הסקי פס, כך שעומדים לרשות הגולשים 124 ק"מ של מסלולים. שמות הפסגות (ממערב למזרח): Reiteralm, Hochwurzen, Planai, Hauser Kaibling.

הר Planai (אתר: www.planai.at/winter) הוא ההר המרכזי. נודע לנו, כי בשנת 2013 תיערך בפסגתו אליפות העולם בסקי. ניתן להתנייד בין כל ההרים בעזרת הסקי-בס (הכלול בסקי פס), אבל אנחנו לא השתמשנו בו, אלא נסענו עם האוטו. באופן כללי, האתרים מתוחזקים בצורה יוצאת מן הכלל (אוסטרים, אחרי הכל), בכל ההיבטים -; המסלולים, כיסוי של תותחי שלג, מעליות, חנייה, השירותים וכמובן, כל מה שמסביב (מסעדות ופאבים). מומלץ לשים לב לכך, שישנם מסלולים כחולים, שהם עם גוון אדום ולהיפך - מסלולים אדומים שהם כחולים לגמרי. לגולשי הבורדים, עדיף לשאול ולהימנע מהמסלולים הצרים שעוברים בין העצים. ככלל, אין שום בעיה לגולשי בורד וישנם שפע של מסלולים רחבים ומתאימים.

מסלולים מומלצים: ב-Hochwurzen מומלצים מספרי 41 ו-42, וגם 32, 34, 36, 37 ו-38, אשר מחוברים כולם ונותנים מסלול ארוך ומהנה, מהמיד סטיישן ועד לגונדולה התחתונה. ב-Hauser Kaibling מומלצים מסלולים 2 אדום, 3 ו-3A כחול וגם 4 כחול. לגולשי בורד, מומלץ להמנע ממסלול 6, שהוא ללא שיפוע, צר ועובר בין העצים. במהלך כל השבוע, לא עליתי אפילו פעם אחת על T-Bar. אני משוכנע שכל גולשי הבורד יכולים להצטרף להערכה לאתר, בו אפשר להמנע מהם לחלוטין.

בבוקר יום א' ירדנו לעיירה שלדמינג, כדי לשכור ציוד ולהירשם לבית הספר (שני המתחילים בחבורה). שכרנו ציוד בחנות Tritscher (אתר: www.tritscher.at) ועלינו להר. יתרונה של החנות הזו, הוא שיש להם את הפריסה הגדולה ביותר של חנויות באתר, כך שאם צריך כוונון או החלפה, ניתן להכנס לכל אחד מהסניפים ולקבל שירות (מצויין). חנינו ב-Hochwurzen, ליד בית הספר לסקי ונפרדנו לשלום משני המתחילים. לקחנו את המעלית, בעלת ששת המושבים ועלינו למיד סטיישן. השלג לא הפסיק לרדת מאז ליל אמש. כל הדרך למעלה אנחנו סופגים את הלבן ומתים להתחיל לגלוש. אני שם באייפּוד סט "חפירות" של טייסטו בהופעה בבלגיה, אוזניות, קסדה, גוגלס, כפפות. מתחברים לבורדים ומתחילים לגלוש. וואו, כמה התגעגעתי לזה! יורדים את מסלול 37 (כחול ורחב) וממשיכים ל-38, שהיה קצת קרחי, עד לגונדולה התחתונה. התחלה טובה באיזי. עולים שוב למיד סטיישן, גולשים ב-42, עד למעלית עם המושבים המחוממים ועולים לתחנה הבאה. יורדים ב-32 אדום, 34 ו-36, מתחברים ל-37 ושוב עד למטה. חצי שעה של גלישה מהנה, מזל שבאתי בכושר טוב. עכשיו חייבים בירה.

 השלג לא מפסיק לרדת גם בשני בבוקר, הפעם נוסעים ל-Planai. עולים עם הגונדולה הראשית, עד לפסגה ויורדים את 1 אדום, עד לחניון. ארוך ומתיש. עולים שוב בגונדולה, הפעם עד האמצע. 2 כחול (בין העצים) ו-6 אדום (תלול ומלא קרח). אחרי גולאש חם, עולים שוב לפסגה וגולשים ב-1, עד לחניון. כמנהג המקומיים, בסוף היום, עם המגפיים, נכנסים ל-Tenne - הפאב המרכזי, שנמצא ליד הגונדולה של Planai. קצת לפני 20:00 יוצאים מתנדנדים מבירה...

שלישי בבוקר. שמש. אחרי יומיים של שלג בלי הפסקה, ברור שיהיה יום מדהים. נוסעים ל-Reiteralm, עולים לפסגה בשתי מעליות. השמש מרככת את השלג הטרי והמסלולים כמעט ריקים. יורדים ב-1 אדום, עד לגונדולה הרחוקה. עולים חזרה לפסגה ועושים עוד כמה מסלולים קצרים. בסוף היום יורדים את 5 ו-2A האדומים, עד לאוטו.

התחזית ביום רביעי בבוקר מבטיחה עוד יום שמשי, אבל הכל עדיין אפור. נוסעים ל-Hauser Kaibling ומחנים בחניון הראשי. עולים בגונדולה לפסגה ובערך בחצי הדרך אנחנו יוצאים מהעננים. שמש חמימה מאירה את השטיח הלבן. מתחילים ב-6 כחול. לא מתאים לבורדים. צר, קרחי, בין העצים ופעמים רבות שטוח כל כך, עד כי צריך ללכת ברגל. עולים חזרה לאנטנה ויורדים את 4 כחול (שזה למעשה אדום בגרמנית). פשוט מעולה! עולים למעלה ואוכלים גולאש בשמש, באחת המסעדות. אחרי האוכל עושים פעמיים את 3 הארוך ואז אנחנו נזכרים, שהאוטו בחניון אחר... אני תופס טרמפ עם הונגרי נחמד, שמקפיץ אותי לחניון הראשי וחוזר לאסוף את החבר'ה עם האוטו.

היה כל כך מוצלח ב-Hauser Kaibling, שאנחנו מחליטים לבלות בו גם את יום חמישי. מזג האוויר הוא פחות טוב מיום האתמול - יש רוח וקר במעליות. בנוסף ל-3 ול-4, אנחנו מוסיפים את 2 אדום וסוגרים את היום, גמורים מעייפות. ביום שישי, האחרון לגלישה, השמש מחליטה לפנק אותנו. אנחנו חוזרים ל-Hochwurzen ליום אחרון רגוע ושליו.

לתחילת הכתבה

פעילויות נוספות, אפרה סקי וקניות

בסוף כל יום, חובה לסיים בסאונה, על מנת להרפות את השרירים הכואבים. למי שלא מכיר, באוסטריה הסאונה היא משותפת לנשים וגברים - בעירום מלא, ללא יוצא מן הכלל. ב-Hochwurzen מתקיימת בכל ערב, בין 19:30 ל-23:00, ירידה מהפסגה בעזרת מזחלות שלג במסלול מואר -; נחמד מאוד. ב-Hauser Kaibling, בסוף מסלול 3, יש איגלו אמיתי. נעים בפנים, אבל את הבירות לא צריך לשמור במקרר... במהלך השבוע בו שהינו בשלדמינג, התקיים פסטיבל מדהים ביופיו, של כדורים פורחים. כשמזג האוויר מאפשר, כלומר כשהשמש זורחת ולא סוער, ממריאים לטיסה בת שלוש שעות מעל כל רכס ההרים. המחיר עבור התענוג: 290 אירו.

כיוון שהשהות שלנו בשלדמינג הייתה מחוץ לעונה (Off Season), המסלולים היו ריקים ולא היו תורים במעליות. גם הפעילות בערבים הייתה די דלה, שזה אומר: במהלך כל יום הגלישה, מסעדות ההרים מגישות בירות בלי הפסקה. גם אנחנו הצטרפנו לאוסטרים לשתיים-שלוש בירות, במהלך הבוקר והצהריים. בנוסף, לקחנו איתנו בתיקי הגב פלאסקים (בקבוקי וויסקי קטנים) לחימום האווירה. המקום המרכזי בשלדמינג הוא Tenne, אותו הזכרתי קודם לכן, אשר נמצא בתחתית המסלול האולימפי של Planai. יש בו אווירה טובה, מוסיקת ריקודים אוסטרית והרבה בירה. הרבה מאוד בירה. מחיר מייצג לבירה -; שליש ליטר מהחבית ב-3 אירו , חצי ליטר ב-3.50 אירו.

בשלדמינג יש ארבעה מרכולים סבירים מבחינת היצע, המספקים את כל הצרכים לבישול עצמי. אגב, המחירים שם, לרבות שוקולדים ושתייה חריפה, הם זולים אף יותר מהדיוטי פרי. ברחבי העיר ישנן הרבה מאוד חנויות ספורט ואם נופלים על סיילים אטרקטיביים, אפשר ליהנות שם מציאות.

לתחילת הכתבה

סוף דבר

האתרים האוסטרים מתוחזקים ומתופעלים בצורה מצויינת. האתר Schladming Dachstein הוא מבין אתרי הסקי המובילים באוסטריה - הן מבחינת התמורה (המצוינת) לכסף, הן מפאת חווית הגלישה האיכותית והן מבחינת האווירה (אוסטרית טיפוסית, במובן החיובי של העניין). רמת המסלולים מתאימה לכל טווחי הגולשים, גם בסקי וגם בסנובורד. מבחינת העיתוי, אמצע ינואר הוא זמן מצויין לגולש הישראלי, כיוון שאין חופשות או חגים באירופה והאתרים ריקים ואין תורים. במילים אחרות, ניפגש בשנה הבאה בשלדמינג.

 עלויות: המחירים הם לאדם (למעט המלון):

  • טיסה -; 345 אירו עם לופטהנזה
  • מלון - תחלופת נופש, 100 אירו לכולם לשבוע
  • רכב ודלק -; 100 אירו
  • השכרת ציוד 6 ימים -; 125 אירו
  • בית ספר לסנובורד 3 ימים (שעתיים וחצי) - 127 אירו
  • בית ספר לסקי 3 ימים (4 שעות) - 136 אירו
  • סקי פס 6 ימים -; 189 אירו
  • אוכל ושתיה -; 150 אירו

אני שילמתי בסך הכול 940 אירו (לא כולל קניות ומתנות -; זה מתקציב אחר...)

לתחילת הכתבה

גם דיווח זה משתתף בתחרות דיווחי סקי לשנת 2010 ומתמודד על הפרס הראשון: חופשת סקי חינם באתר Passo Tonale! פרטים נוספים באתר התחרות >>

יעדי הכתבה