הקדמה
בתור דורס לילי, מעדיף הינשוף לבלות את זמנו מרדת החשכה ועד לעלות השחר. כך נרקמה יום אחד מזימה לקום ולעשות מעשה: לבקר במקום בו הסצינה הלילית היא הסוערת מכולן, אי המסיבות, אי החופש, אי ילדי הפרחים, אי הלילה - איביזה. הפרטים עובדו ושעת האפס התקרבה. קפיצה בלתי נמנעת לברצלונה, ומשם במעבורת לאיביזה (עם חניית ביניים קצרה בפלמה דה מיורקה).
אקדים ואומר שברגע שטפריו של הינשוף דרכו על אדמת האי, ליבו המה כציפור דרור, גופו הפך קל כציפור ועיניו החלו לתור סביב כעיני הנץ. בקיצור - תחושת חופש רבתי. הזמן היה קצר והמלאכה מרובה: יש רק יומיים, שעת ההגעה היתה כבר 11 בלילה, וזה היה הלילה הראשון מבין שני לילות בלבד, כך ש-50% מהטיול כבר אמור היה להיות או-טו-טו מאחור.
אך לא כך הוא במקום זה. עת הסצינה הלילית נפתחת סביב אחת אחר חצות, עדיין יש די זמן למקלחת זריזה בחדר, תידלוק הכרחי באחד מעשרות הפאבים באיזור ואפילו הצצה חפוזה סביב. כמה מילים על המלון בו שהה הינשוף, שכן לפרט חסר-חשיבות-לכאורה זה, יש חשיבות עצומה במקום כמו איביזה.
המלון באיביזה
שם המלון הוא El Hotel Pacha וכדאי שאזהיר מראש - זה לא מלון לציפורי-לילה שהפרוטה אינה מצוייה בכיסם. המלון נבנה בקונספט ייחודי שטרם נראה על ידי הינשוף שבע-המלונות בעבר. הקו העיצובי חד, נקי, לבן, היי-טקי. הלובי משובץ בטעם רב בפריטי ריהוט ייחודיים בעיצובים חד-פעמיים בעבור המלון, וכך גם הבר שנקדיש לו פסקה משלו. החדרים במלון עוצרי נשימה: כל חדר מצוייד במסך פלזמה ו-DVD להשמעת מוזיקה או לסרטים, המיטות גדולות ומפנקות, ליד המיטה מרכז פיקוד לכל מה שחשמלי בחדר, החל מהמזגן, הרדיו, דרך אורות הכניסה והחדר, ועד למנורה "נא לא להפריע" שממוקמת באין מפריע במסדרון. אפילו פעולה פשוטה כמו להדליק או לכבות את האור מלווה ב-Fade-in או Fade-out, כאילו יצאו כרגע מהמיקס של ה-D.J במועדון הסמוך. האמבט ענק ומפנק, ערכת השמפו-מרכך-סבון-משחת-שיניים-תחבושת-פצירה-מסרק-ומה-לא מגיעה בתיק יד מעוצב, ומי שחפצה נפשו/נפשה להתקלח לעיני כל - פשוט מסיט/ה את הקיר האטום הבנוי על מסילה ומקבל/ת קיר זכוכית ענק המעניק לצופה בחדר חוויית צפייה במקלחת בזמן-אמת ממרום מיטתו/ה.
למלון אין בר במובן הרגיל של המילה. מסדרון אפל (עם גלריה אומנותית למדי שקועה בקירותיו) יוביל אתכם לוילון אטום, שמאחוריו יתגלה איזור ה"מפגש לפני יציאה" של המלון. במתחם מהמם של ספות מפנקות בעיצוב מטריף, מצוי בר משקאות עשיר לעשירים (שלא תגידו שלא הזהרתי), ואפילו רחבה אפלולית עם D.J ייעודי. רוצה לומר: "חבר`ה, אני יודע שהגעתם לאי בשביל המסיבות הגדולות ולא על מנת להעביר כאן את הלילה, אבל אתם יותר ממוזמנים להריק את המשקה הראשון שלכם כאן, ואולי אף לחמם מעט את השרירים לקראת הלילה הארוך על הרחבה". אני לא יכולתי לסרב.
כל הווית המלון נבנתה לאור הלילה באי: המסדרונות האפלים-תמיד המקלים על ההאנג-אובר בבוקר, ארוחת הבוקר המאוחרת כמו תוכננה בהבנה למצבם הקשה של האורחים עם הנץ החמה (עד 11:00), הבר המזמין שמכניס אותך לאווירת הלילה כבר בערב, וגולת הכותרת - מועדון ה-Pacha.
בילוי ופנאי
בכמה מילים, ה-Pacha נפתח לראשונה בשנת 1967, וכיום ישנם כ-15 מועדונים הרצים תחת הרשיון ברחבי העולם, כולל במדריד, בונוס איירס, ניו-יורק, מינכן, ואפילו שארם א-שיח`. המועדון שם לו לדגל לנגן מוזיקה עכשווית, מיטב ה-D.J.`s בעולם מתגאים כי יצא להם לנגן בו, וסביב המועדון נבנתה תשתית שלמה של מוזיקה, ביגוד, חרושת שמועות ואפילו מסעדות.
לילה רגיל במועדון יכול לעלות לנכנס כ-50 יורו (!) שלא על מנת לקבל תמורה (מלבד לבוא בשעריו), אולם לבאי המלון מעברו השני של הכביש (ראה לעיל) - הכניסה חינם. כן, כן, שמעתם נכון: אם מחיר החדר במלון El Hotel Pacha עלה לכם 200 יורו והתכוונתם ממילא לבלות ב-Pacha, הרי שהחדר עלה לכם לאותו לילה רק 150 יורו. ובכלל, מה טוב יותר מלהתקלח, לרדת למועדון, לבלות כל הלילה, ולפנות בוקר (או בבוקר - תלוי באנרגיות של האינדיבידואל) - לא מונית ולא נהיגה בשיכרות - פשוט חוצים את הכביש ונופלים על המיטה באפלה המלאכותית ששוררת סביב.
מסתבר שלאיביזה יש מספר דברים נוסף להציע פרט ללילות סוערים. נתחיל כמובן בעיר העתיקה, שסיור בה בהחלט יכול להפיג כמה שעות מתות עד הערב המיוחל. נוף מהמם מעל לחומות העיר ובינות לתותחים העתיקים הצופים לים אשר יכול בהחלט לשמש כמחזה תרפי לעיניים שעייפו מאדי אלכוהול ועשן סיגריות בליל אמש. אחר כך אפשר לעצור באחד מבתי הקפה או המסעדות, להשיב את הנפש ולאזן את כמות האלכוהול בדם.
אם מחליטים ללכת רחוק יותר, לאיביזה חופים מהממים, שבחלקם נושא הביגוד הוא אפשרות שניתן לוותר עליה. אני דווקא מעדיף לספר על חוף שונה, שמשך את תשומת לבי הרבה יותר. חוף סן-אנטוניו.
וביתר פירוט - Café del Mar. בית קפה פשוט, לכאורה, פרט לשלושה היבטים: ההיבט הקידמי, היבט הביניים וההיבט האחורי. אסביר: ההיבט האחורי הוא בית הקפה עצמו, שמעוצב בצורה מוטרפת (קריצה לגאודי?) אבל אנחנו יושבים עם הגב אליו. בערב, אגב, אומרים שהמקום הופך גם כאן למסיבה אחת גדולה - לי לא יצא לבדוק. היבט הביניים, והוא הטיילת. אני ממליץ להתמקם עם הגב לבית הקפה אך לא בשורה הראשונה אל מול הים, כך תהנו גם מהיבט הביניים - כל טיפוסי האיזור וכל התיירים חולפים לכם אל מול העיניים, והבטחה שלי - עם כל מרגריטה הם נראים משונים ומצחיקים יותר ויותר. אבל עיקר העיקרים, הסיבה שבשלה שווה להגיע לכאן וגם (טיפ) לתפוס מקום לפחות שעתיים לפני רדת השמש - היא המבט קדימה.
עם מוזיקה ייחודית, צוללת לה השמש צעד אחר צעד, בד בבד עם צלילות הדעת אל מחשכי הים. עדת התימהונים, התיירים והמקומיים שבאים להתאסף וכולם מבטם אל עבר השקיעה כמהופנטים, נראה הזוי ולא ברור, פרט לעובדה שכאן, ב-Café del Mar נמצאת נקודת התצפית הטובה ביותר באי לשקיעה, בהיותה מערבית כל-כך, רחבה כל כך ונוחה כל כך.
אין מנוס מלהיסחף באווירה המחשמלת הזאת, ההזויה, המדהימה. לרגע, כולם כאן שמים הכל בצד והופכים לבני-האדם, אותם קופים חכמים שהתכנסו כדי להודות לשמש על שיצרה בחומה ובאורה את כל החי והצומח עלי אדמות. כמו טקס ארכאי של עובדי אלילים, כולם כאחד מוקסמים מהאדיר בפלאים המתרחש ממש לנגד עיניהם.
ואז, ברגע שאחרון הניצנוצים שוקע בים ונעלם, כמו על פי אות אחיד ונסתר, כולנו מוחאים כפיים על ההופעה שהסתיימה. לא יכולתי להתאפק מלחשוב על "המסעדה בסוף היקום" של דגלאס אדאמס. הנה אנחנו, עדים למרהיבה שבהופעות, מודים לשמש הגדולה על היום, אך גם מוחאים כפיים למה שמגיע ממש בקרוב - עוד לילה מוטרף ללא שינה על האי הכי מוטרף באיזור, ואולי גם בעולם.
מידע כללי
להגיע לשם - אין טיסות ישירות לאיביזה מישראל. ניתן לטוס, למשל, לברצלונה, ומשם לאיביזה. אפשרות שיש לקחת בחשבון היא מעבורת, אבל הדבר עלול (בהתאם לאופי המסלול ולסוג המעבורת) לקחת לכם כ-7 שעות (!). לא בטוח שהחסכון בכסף הוא משמעותי ומצדיק כל כך הרבה זמן.
לבלות בלילה - מומלץ לבליינים להשיג הזמנות למסיבות מבעוד מועד בבתי הקפה בעיר. על פי רוב, הכניסה בתשלום תעלה פחות אם תציגו "הזמנה" שכזו.
אופנועים - חבר`ה, קסדות זה בשבילכם, לא בשביל החוק. אל תעשו שטויות! רוצים משב רוח בפנים? תקחו קסדה פתוחה או תרימו את המשקף.
אלכוהול - כמה שיותר, יותר טוב. רק להשאיר כסף למונית.
עונה - הקיץ עמוס עד כאב וכל דבר עולה יותר ומענג פחות. אם אתם לא בקטע של להתחכך בכל מקום שתלכו, תכוונו ל-Off-season. מתי? בערך כמו בארץ, זה לא מסובך.
