אוזבקיסטן וקירגיסטן הן חלק ממסלול דרך המשי. מי שמבקר בהן יזכה לראות מבנים מרשימים, שמעידים על הסטוריה עשירה ועל עבר יהודי. אפשר לארגן טיול עומק באזורים אלה באופן עצמאי ולגלות את היופי והייחוד שמאפיינים אותם.
העיר אוש, שהיא אחת ההתיישבויות העתיקות ביותר במרכז אסיה, אינה מעניינת בפני עצמה, ומיקומה הנהדר הוא הסיבה להגיע אליה. בהיותה בפתחו של עמק פראגנה, אוש שמשה בעבר כנקודת מפתח על דרך המשי, וכיום היא מהווה את נקודת היציאה לטרקים היפים של דרום המדינה ולמקום נוח למעברי גבול למדינות השכנות
הכתבת המובחרת אפרת יוצאת למסע בקירגיסטן. רשמיה משקפים בשלמות את החוויה האישית עם תיאור דמותה של המדינה. לקראת סיום היא מספקת המלצה קטנה, אך משמעותית, לטיול בקירגיסטן.
הלחיים גבהו, הריסים הופנמו, העור נצרב בלכלוך אדמומי, העפעפיים נמתחו לגבות כמו מפרש ועל הראש - קאלפאק הכובע הלאומי. האנשים פה שברו קצת את רצף העירבובים הגנטי ופניהם פנו צפונה לעבר אמא רוסיה והערבות הסיביריות ולא לעבר התורכים ולא לעבר הצפון הודים - פקיסטנים.
רועי וטניא מגיעים לקירגיסטן המושלגת. חוץ מלהוציא ויזה לטג`יקיסטן (איך לא..), הם צוברים חוויות בנסיעות במעברי הרים (מושלגים), במעיינות חמים באמצע הטבע (המושלג) וגם במספר מחדלים, שלא פוגמים בהנאה הכללית.
פרידה בורחת, מהחום הכבד באוזבקיסטן ומחליטה לחצות את הגבול לקיריגיסטן דרך אוש. היא מבקרת בבירה בישקק ויוצאת לשהות בחיק משפחה מקומית בעמק Karkara היפיפיה, ביקור שבסופו של דבר מותיר בה גם כאב עמוק...
