שדה התעופה בקטמנדו

Tribhuvan International Airport

הגעה לשדה התעופה, במונית, מהטאמל, עלתה לנו 500. יש כאלו שמתמקחים עוד ומורידים ל-400.
 זמן הנסיעה אמור לקחת לא יותר מחצי שעה. יורדים מהמונית, יש עגלות לכבודה.

עושים צ'ק אין ובקורת – כל התהליך לקח לנו *רבע שעה* מהכניסה עד שסיימנו, פרט לשיקוף האחרון לפני הכניסה לטרמינל שבו מחכים לטיסות.

אם אתם רוצים לסיים את הרופי האחרונים שלכם, או סתם לקנות משהו בדיוטי פרי המאוד יקר, אז תעשו את זה *לפני* השיקוף האחרון.

יש שם מספר חנויות למזון, מזכרות, ליקרים וסיגריות. די יקר.

אחרי שעוברים את השיקוף (תור של בין כמה שניות לדקות ספורות) מגיעים לחדרי ההמתנה לטיסות. יש שם מספר חדרים מועט ביותר, שרותים, ממש מקום קטן יחסית, ללא חנויות (עד כמה שראיתי).

יש שם מסך עם הטיסות הבאות, וגם מכריזים על הטיסות הבאות.

שדה התעופה המקומי, הוא בעצם טרמינל קטן של שדה התעופה הבינלאומי, ונמצא כחצי ק״מ ממנו. נוסעים לאותו מקום, ופשוט פונים ימינה במקםום שמאלה. הטרמינל קטן מאוד. יש עגלות ישנות בכניסה ולאחריהן מכונה שיקוף לתיקים. אחר כך עושים צ׳ק-אין. למרות שהזמנו טיסה מסוימת, העבירו אותנו לטיסה אחרת. בערך באותה השעה.

אחרי שעוברים את הבקורת, נכנסים לחדר לא גדול, עם מושבים שם מחכים לטיסה. מדי פעם מכריזים על הטיסה הבאה. בצד ימין של החדר, יש שרותים.

מהטרמינל לקח אותנו אוטובוס כ-200 מטרים, עד למטוס. המטוס עצמו, הוא משהו כמו אוטובוס מעופף.

עוד בדרך למטוס, הספקנו לראות קופים הולכים מעל בית הנתיבות.

שדה התעופה בקטמנדו הוא קטן ומיושן. המטוס נסע עד לטרמינל, וממנו הלכנו כ-100 מ׳ ברגל, עד שנכנסנו למבנה קטן. לפני בקורת הדרכונים, ניתן לשלם על ויזה, כשמשמאל מכונות להזנת פרטים וצילום פנים, ומימין לדלפק התשלום, ישנו דלפק של צ׳יינג׳. הדלפק פתוח כל עוד יש טיסות שנוחתות.

השער לא כ״כ טוב,קבלנו 103.1 (כתוב 105, אבל זה לפני עמלה), כאשר השער היציג היה בערך 107 לדולר אמריקאי (ניתן גם להמיר מטבעות אחרים כמו דולר אוסטרלי, פאונד, יורו ועוד).

בבקורות דרכונים, לאחר שמראים את אשור התשלום וטופס הויזה, מנפיקים את הויזה. אחרי בקורות הדרכונים, יורדים למטה ושם אולם קטנטן (יש שרותים שם למי שצריך).

ובו בערך 4 מסועים של כבודה. כאשר שימו לב שלמעשה כל 2 מסועים צמודים הם אחד, שפשוט מתפתל לו מאחור, אז אל תתלבטו אם צריך לעמוד למשל ב-1 או ב-2.

אחרי שאוספים את הכבודה והולכים ליציאה, יש מצד שמאל חנויות ספורות וביניהן גם דלפק נוסף של צ׳׳ינג׳

מצד ימין יש דלפק של Prepaid Taxi, השער הוא 700 רופי ביום ו 800 בלילה (אנחנו הגענו ליציאה, כבר באזור 20:45). קצת אחרי, מצד ימין, יש 2 חנויות סלולר, NCell ונפאל טלקום. בחרנו בראשונה של נפאל טלקום, העסקה היתה ברורה יותר.

לפני היציאה, תוכלו למצוא שותפים למונית, אם תרצו לחסוך. ביציאה, יחכו כל הממתינים למיניהם עם שלטים, וגם הצעות נוספות של נהגי מוניות לקחת אתכם לתאמל. שימו לב שבחוץ, לא זול יותר מה-Prepaid Taxi, ולפעמים אף יקר יותר. על פי הצעה שראינו, פשוט לקחנו את התיקים על הגב והתחלנו ללכת. לא הרחקנו יותר מ-100 מ׳, ונהגי המוניות הבינו שאם לא ירדו במחיר, ״נמשיך ללכת״. סגרנו על 600 למלון בטאמל, ואני מאמין שאם היינו מתמקחים עוד, היה ניתן להוריד עוד.