תחבורה ציבורית ומוניות בקובה

תכנון הטיול התבסס על טיול מוכן מראש עם יעדים מוכרים מטיול מאורגן. אנחנו טיילנו עצמאית.

בהוואנה מתניידים במוניות ספיישל. כלומר עוצרים ברחוב ועולים. יש לקבוע את המחיר מראש. בערב לקחנו מונית והוא בלבל אותנו עם הכסף המקומי ושלמנו יותר! . יש לשים לב לדולר של התיירים ולכסף המקומי ששווה הרבה פחות.

כשעוברים מעיר לעיר מזמינים מונית “קופרטיב” שזו מונית משותפת לכמה אנשים ליעד אחד. יש לוודא מראש שהמונית ממוזגת, ישנם שעות מיוחדות למונית וכדאי להתאים את עצמכם אליהן. המוניות אלו מכוניות ישנות המתוחזקות להפליא! אל דאגה המנוע חדש המותאם להיום.יונדאי.

בעלי הקאזות עוזרים מאוד!

בנוסף, בתוך הוואנה התניידנו עם ריקשה לשנים. בתחילה ממש לא נעים. אבל זו הפרנסה שלהם. הרבה יותר זול.בדרך עצר לנו לקפה מקומי הכי טוב ששתינו בקובה!

מחוץ לערים יש שתי חברות אוטובוסים: Viazol לתיירים וחברה נוספת לקובנים. אם מגיעים ויש מקום – מעלים תיירים. לויאזול צריך להזמין מראש,לחכות בתור ולהשיג כרטיסים הרבה פעמים זה טירטור אם בכלל יש. הכי משתלם מוניות קולקטיב או לשלם מעט יותר למונית (משנות ה-50, נוסעות היטב) ואז ההסעה היא כמעט אותו מחיר והיא מקאזה לקאזה. לגבי תחבורה בהוואנה רשת אוטובוסים ומוניות שירות טובות. אוטובוסים לכל מרחק 1/2פזו מקומי. מוניות שירות 10 פזו.

רכבת חשמלית - האחרונה ששרדה בקובה - שנבנתה על ידי חברת הרשי ב-1916 בכדי לשנע סוכר למפעלם בהוואנה. המסלול הוא בן 90 קילומטר בערך והנסיעה אורכת בתאוריה בין 3 ו-4 שעות.

זוהי דרך מעניינת לצאת מהוואנה מזרחה והמסילה עוברת בעמק יומורי היפה טרם ההגעה למטנזאס, אלא שמצב המסילה גרוע והתחזוקה לקויה כך שביטול רכבות או היתקעות שלהן באמצע הדרך הן תופעות שכיחות.

הרכבות יוצאות 5 פעמים ביום מתחנת קזבלאנקה בהבאנה אליה יש להגיע במעבורת-פסו מקומי אחד- מאזור העיר העתיקה. בקזבלאנקה נמצאים גם פסל ישו הענק ותצפית טובה על העיר העתיקה.

מחיר הנסיעה הוא כ-4 קוק.

הקאמיונס הם משאיות שהוסבו לצורכי תחבורה ציבורית בין עירונית ומהווים דרך מצוינת וזולה אם כי אטית ולא נוחה לנוע במדינה קובאן סטייל ולחוות מקרוב את הקשיים והסולידריות המקומית.

חלק קטן מהמשאיות מעוצבות ממש כאוטובוסים עם טורי מושבים זוגיים ונוחים, אך ברובן יש רק ספסלי ברזל היקפיים וצרים ושטח עמידה הנדחס לעיתים תכופות. יש קאמיונים לטווח ארוך כמו מהוואנה לסנטיאגו אך השימוש האידיאלי בהם הוא לטווחים של 100-150 קילומטר, מבירת פרובינציה אחת לשכנתה בעיקר.

טרמינלי הקאמיונים צמודים בדרך כלל לאלו של האוטובוסים או של הרכבת וברובם היציאה היא על בסיס של רכב מלא או כמעט מלא. הם יוצאים בשעות הבוקר או שעות הצהריים המוקדמות אך לא אחר הצהריים. המחירים נגבים במטבע מקומי והם זולים מאוד, לרוב סביב ה-20-25 פזו מקומי- 1 קוק- לנסיעה של כ-100 קילומטר.

מאחר שלרוב יש עודף נוסעים על מקומות ישיבה חשוב לזכור כי בזמן שויתור על מושב לטובת קשישים או נשים אינו נפוץ במיוחד הרי שילד עומד מציג דרישה אוטומטית להתרוממות.

אם זמנכם מוגבל, כמובן שזו אינה דרך המסע עבורכם אך אני ממליץ לנסותה לפחות פעם אחת. מסלול קצר כמו סיינפואגוס-טרינידאד יכול להתאים.

הרכבת היא אמצעי התחבורה הציבורי הזול ביותר בקובה אך במקביל גם הגרוע, האיטי והבלתי אמין שבהם. לוחות הזמנים בעייתיים וביטול של רכבות ואפילו סגירת תחנות הם דבר שבשגרה. הרכבות במצב גרוע מאוד ונעות לאט מאוד.

מבחינת המחירים, המחיר למקומיים הוא על סף החינם אך תיירים נדרשים לשלם פי 24 כלומר לשלם בקוק את המחיר בקופ. עם זאת, ספרדית טובה עשויה לפתור בעיה זו.

נסעתי פעם אחת בלבד ברכבת בסיטואציה של אין ברירה וככלל אני ממליץ שלא להשתמש בה בעיקר מאחר ואין לה כל ערך מוסף, אנתרופולוגי או בידורי כמו במדינות עולם שלישי מסוימות.

ויאזול היא חברת אוטובוסי העילית של קובה ולמרות שהיא פתוחה לכל הרי שבשל המחיר הגבוה יחסית של כרטיסיה ומאחר שהגביה היא בקוק בלבד, היא משרתת בעיקר תיירים וקובנים אמידים. האוטובוסים שלה נוחים וממוזגים ועומדים לרוב בלוחות הזמנים שלהם. בהוואנה יש להם טרמינל נפרד משלהם אך בערים אחרות הם יושבים פעמים רבות לצד טרמינל האסטרו או הרכבת.

ויאזול משרתת כמעט אך ורק יעדים תיירותיים מרכזיים ולפופולארים שבהם כדאי לעיתים להזמין מקום מראש. מחירים לדוגמא: הבאנה-ואראדרו-10 קוק, הבאנה-טרינידד- 25 קוק, הוואנה-סנטיאגו-51 קוק.

האסטרו הם האוטובוסים המקומיים הנוסעים הן במסלולי הויאזול והן לכל יעדי הספר והפיפריה ומשרתים רשמית אך ורק קובנים. האוטובוסים סבירים וזולים מאוד אם כי לוחות הזמנים ויציאה בזמן הם עניין של ספקולציה פעמים רבות ורוב הזמן הם מלאים עד אפס מקום. אם תנסו לרכוש כרטיס באחד הטרמינלים תידרשו להציג תעודה מזהה ובהנחה שאינכם קובנים תסורבו ללא מקום לויכוח.

לעומת זאת, אם תנסו לעלות על אסטרו באמצע מסלולו והאוטובוס אינו מלא, סיכוייכם לא רעים ותלויים בכרטיסן. אתם עשויים להידרש למחיר גבוה מהאמיתי אך הוא עדיין יהיה זול בהרבה מאופציית הויאזול.

חזרנו מקובה אך לא מזמן – היינו שני זוגות בטיול עצמאי של שבועיים לרוחבו של האי הקסום ואחד הטיפים שאבקש לחלוק הוא שאם אתם מעל גיל 25 – אל תיקחו אוטובוס מקומי!

למה? משום שהנהג עוצר מתי שבא לו בדר”כ במקומות נידחים, שם יצאו מבית נידח מספר אנשים שירצו למכור לכם דבר מה ויפנו אתכם לשירותים נידחים שהם חור בריצפת צריף נידח. והנהג פשוט יעמוד שם לא מעט זמן ויפטפט בנחת גם כמעט 40 דקות ולא משנה שיש לכם עוד שמונה שעות נסיעה ליעד! זאת ועוד, גם בעצירה בתחנת דלק תגלו שוב, חור בריצפת חדר קטן, מעין קיוסק שלא מציע כמעט מאומה ברמת מצרכים ושוב, עומדים ומחכים לנהג והעוזר שלו. והכי חשוב לדעת שלוקח לאוטובוס המון שעות להגיע ליעד. עיתים הבדל של 3-4 שעות מרכב או מונית.

ולכן מומלץ בחום – לטייל בקובה עם נהגים מקומיים אותם תפגשו על המקום – וממש לא חייב להזמין מראש נהג ורכב! ולא תקנו את מה שמנסים למכור לכם בארץ.

בכל עיר אליה תגיעו, לכו למרכז העיר או עיירה – ושם תמצאו לא מעט אנשים מקסימים שיציעו לקחת אתכם לאן שתרצו. תמיד תגלו שהבעל של בעלת הקאסה יסכים לקחת אתכם, או שיש לו אח או שכן שיש לו רכב והוא ישמח לקחת אתכם לעיר הסמוכה או זאת שאחריה או אפילו לסגור איתכם טיול לכמה ימים.

בעיית שפה? אל דאגה! גם אם אתם לא מדברים ספרדית הקובנים ממש מתאמצים להבין אתכם – וזה תמיד עובד! מה שכן – תמיד תסגרו מחיר מראש (ברור שתתמקחו – רק אל תעליבו אותם).

ובכלל בטיול שכזה בעיקר בקובה – כל פעם תיסעו ברכב מטורף בצבע אחר - וזה בפני עצמו שווה את הנסיעה! אז נסיעה טובה.

כמה טיפים מהנסיון שלנו בקובה לגבי נסיעות בין עירוניות:

1. למרות שהם החברה המומלצת כמעט בכל האתרים, מאוד לא מומלץ להסתמך ולהשתמש באוטובוסים של Viazul. האוטובוסים אמנם טובים בסטנדרטים של קובה, אבל הנסיעות הארוכות מאוד בגלל המסלולים הלא תמיד ישירים, והצורך להתיצב יום קודם בתורים ארוכים מאד רק כדי לקנות כרטיס ושוב למחרת למעלה משעה לפני הנסיעה רק בשביל לאשר אותו, די מוציאים את החשק.
2. חברת אוטובוסים נוספת היא Transtur שמספקת אוטובוסים טובים לא פחות, ואפשרות קנייה של הכרטיס בכל סוכנות הטיולים (קובה טור, הוואנה טור, אינפו טור, אקו טור וקובה טקסי). עם זאת, היא פועלת בפחות קווים ובתדירות נמוכה יותר. אם החלטתם לנסוע באוטובוס, תנסו לברר בסוכנות לגביהם.
3. טקסי קולקטיבו היא האופציה הטובה ביותר לנסיעה בקובה. בכל עיר שתגיעו אליה יגשו אליכם אנשים ברחוב וישאלו אם אתם צריכים טקסי קולקטיבו וידקלמו לכם את רשימת הערים הרלוונטית. בדרך כלל הם נמצאים בתחנות מרכזיות, בככרות הראשיות, במרכזי התירות וליד סוכנויות הטיולים. תבררו מה המחיר. תנסו להתמקח אם בא לכם ותבדקו טוב טוב מה באמת מציעים לכם (למשל, “אוטו אמריקאי מטרינידד עד הוואנה” יכול להתגלות כאוטו אמריקאי עד סיאנפואגוס ומשם טרנטה לא ממוזגת עד הוואנה. ולכו תתווכחו באמצע הדרך...).
4. הכי טוב לגשת לאחד מסניפי קובה טקסי ולהזמין קולקטיבו – המחירים זולים יחסית לעצמאיים (לא הרבה יותר ממחירי אוטובוס) ואמינותם גבוהה. לדעתי הדרך הטובה ביותר להתנייד בקובה, למי שלא רוצה לנהוג או להיות צמוד לנהג/מדריך מקומי.
 

סוכן חביב בטרינידד, קובה, יסדר לכם הסעת טקסי לכל יעד, במחיר סביר. אמין, המונית הגיעה אפילו לפני הזמן שקבענו. נכון לעזור בכל נושא, לא רק במוניות. שמו: Roy Taxi, Trinidad, והמספר המקומי הוא 53657747+.

לקח לי שנה למצוא זמן לכתוב מידע זה למטיילים הישראלים שנוסעים לקובה. בכל מקום כתוב שהעלות של מונית משדה התעופה של הוואנה לתוך העיר הינו 25 דולר. זה גם מה ששילמתי ביום הראשון שהגעתי. אבל(!), כשטיילתי בקובה הבנתי את העלויות וזה נהיה לי ברור שאין מצב שזו העלות, כי טיול של יום שלם מהבוקר עד הלילה יכול לעלות ככה ואפילו פחות. לכן, כשחזרתי להוואנה מהדרום בטיסה, התמקחתי עם הנהגים בשדה – אולי 2 דקות, לא יותר ולקחנו מונית ב-15 דולר (שלושתנו, כלומר כל אחד 5 דולר).

כשחזרנו מהעיר לשדה התעופה בשביל לטוס חזרה ארצה יומיים אחרי זה, מצאתי גם די בקלות נהג ברכב הקבריולט היפה והאדום ב-12 דולר (כל אחד שילם 4 דולר בחזור במקום 25 דולר בהלוך), אבל כן לקח לי קצת זמן והרבה חיוכים לשכנע אותו להוריד מ-15 דולר ל-12 דולר.

אגב, הנסיעה בתוך העיר במונית לא עולה על 3 דולר – לא משנה כמה זה נראה לכם רחוק.

תהנו!