פארק דנסינג ברז

The Dancing Bears Park

Dancing Bears- שמורה בראש הר ביער של דובי קרקס ודובים רוקדים שהתעללו בהם.בה הם מסיימים חייהם. ספור הצלתם מרתק. יש סרט וידאו וסיורים משעה 12 עם מדריך מלווה ומסביר. 6 לב כניסה. מרגש לשמוע ולראות. הגעה: מבנסקו כ-13 ק”מ חוצים את הכפר בליצ'ה Belitsa עם שילוט ירקרק בולט. יוצאים דרך הישוב צפונה בכביש איכותי עד פנייה בדרך עפר סבירה ימינה 2.4 ק”מ שבסופו חנייה ומבנה הכניסה. פתוח בין 12-18. לא מתאים למתקשים בעלייה חדה.

פארק הדובים המרקדים, הינו פארק מכסה לדובים שהתעללו בהם בעבר. בפארק יש כ-55 דובים. זכרים, אין ריבוי בפארק. ההליכה בפארק במסלולים מסודרים. מומלץ בחום כי סוף סוף ניתן לראות דובים פעילים בסביבתם הטבעית.

נסיעה דרך בניה (Banya) לבליצה (Belitsa) ומשם 17 ק"מ על דרך עפר מפותלת.

זהו פארק שיקומי לדובים, ששימשו לצרכי בידור ועברו התעללות. כיום יש בו כ-30 דובים. במקום יש סיור מודרך מאוד מעניין (באנגלית), שעובר דרך מסלול צר שמאפשר לראות חלק מהדובים ממש מקרוב (המסלול מגודר כך שאין סכנה). בסיור מסבירים איך הוקם הפארק וגם סיפורים על דובים ספציפיים – שאותם רואים לאורך המסלול (איך הגיעו לפארק, בני כמה הם, מה הם עברו ועוד. לכל דוב יש שם וקל להתחבר אליהם). בסוף הסיור יש סרטון שגם הוא מסביר על הסטוריית הפארק. הפארק נמצא במרחק של כ-30 ק”מ מבנסקו. שני הק”מ האחרונים הם בכביש משובש אמנם, אבל ממש לא נורא ואין צורך ברכב 4x4.

פארק קסום במרחק של כחצי שעה נסיעה מהעיר בנסקו, שבו יש עשרות דובים חומים ממש מקסימים, שניצלו מההתעללות (ולכן השם “הדובים המרקדים”, כי הכריחו את הדובים הללו לרקוד ברחובות תוך התעללות קשה). כיום הדובים במקלט שמדמה תנאי טבע וזה מקסים לראות אותם בסביבתם הטבעית (לילדים זה הזכיר קצת את פארק היורה בגלל הגדרות החשמליים בינינו לבנים).

ראינו דובים נחים מנוחת צהריים, דובים אוכלים גזר, כאלה שהתרחצו בבריכות שלהם וגם כאלה שפשוט התעניינו בנו. בסך הכל, מדובר בפארק גדול מאוד עם די הרבה דובים. אנחנו וגם הילדים בני 11, 15 ו-17 נהנינו מאוד מהביקור ואנו ממליצים עליו בחום.

שמורת טבע שנתרמה ומוקדשת לשמירה על דובים. צפונית מבנסקו בעייירה/כפר בליטסה, אחרי שעוברים את Banya פונים ימינה/מזרחה (מכיוון דרום). יש בה 24 דובים שנאספו ממקומות שונים בבולגריה, היכן שעברו התעללות כשהשתמשו בהם כבקרקס נודד. המקום מושקע מאוד, הודות לקרנות שונות, בין השאר זאת של בריג’ט ברדו.

 מגיעים לאתר אחרי דרך פתלתלה וארוכה – 13 ק”מ מ-Belitsa, שרובה לא סלולה ומלאת מהמורות. דווקא החלק האחרון והגבוה של הדרך הוא הטוב יותר. במקום יש סרט הסברה בתרגום לאנגלית. יש שבילים שבהם מטיילים בין הגדרות החשמליות המגינות על הדובים. השטח ענק, אך הדובים נמצאים בחלקם ליד הגדר, כך שניתן לראותם, ואף לקרוא את תולדות חיי כל אחד מהם. אני הייתי עם שלושה ילדים, חלקם בגיל העשרה ,אשר התרשמו מאוד.