מסלול עד שבוע בפיורדלנד

אחד מתשעת הטרקים הגדולים של ניו-זילנד. התחלנו אותו מ-Rainbow Reach, טעות שלא אשכח אותה עד היום ובגללה התחלתי לשנוא בוש ווקינג. מהחנייה עד לבקתת Iris עשר שעות רצופות ומפרכות של בוש ווקינג. אין מה לראות חוץ מעצים וזה מתחיל לשעמם גם אם היער מאוד יפה. יש גבול לכמה עצים אפשר לראות.

הצעתי היא, שזה מה שהיינו צריכים לעשות בדיעבד, להתחיל מהצד שנקרא Brod Bay, להגיע לבקתת Luxmore, לשים שם את הדברים ולהמשיך עד לשלטר השני, לנוף היפהפה, ולחזור לבקתה. אלא אם כן לא אכפת לכם עשר שעות של בוש ווקינג. 

טרק הקפלר הוא אחר מהגרייט ווקס היפים שיש. הטרק מומלץ בשלושה ימים, כשהיום הראשון מוקדש לעליה עד הבקתה, היום השני זה השיא והולכים על פסגות של רכס בתוך פיורדים ואז יורדים למטה לבקתה וביום השלישי הולכים עד חניות ה-Rainbow, שזה לא החניון שממנו מתחילים את הטרק, אלא ממנו צריך לקחת שאטל שעולה כמה דולרים. שווה לסיים בנקודה הזאת ולא להמשיך ללילה הרביעי כי זה אומר הליכה של עוד יום שלם במישור בתוך יער עד האוטו. הטרק בינוני מבחינת קושי ומומלץ מאוד! מחיר בקתה 54 דולר ללילה. חניון ההתחלה 7 קילומטר מטה אנאו.

הטרק שקיבל לפני מאה שנים את התואר: The finest walk in the world. קטונתי מלאשר את התואר הזה שניתן לו, ואני אפילו לא יכול להגיד שזה הטרק הכי יפה שיצא לי לעשות בחיי, אבל בהחלט מדובר בטרק מדהים ביופיו שמומלץ מאוד לעשות! 

המילפורד הוא אולי המפורסם ביותר בחבורת הטרקים הידועים בתור Great Walks. הוא גם כנראה היקר ביותר מביניהם משום שכל שלושת הבקתות שלו והתחבורה מהטרק ואליו – מוזמנים ביחד כחבילה. בעלי רכב יוכלו לחסוך חלק קטן מהעלויות, אבל עדיין מדובר על סך של 300$ ויותר. את הטרק צריך להזמין חודשים מראש (אפילו מעל חצי שנה) באינטרנט כדי להבטיח מקום, אבל מי שמגיע בלי הזמנה יוכל לבדוק תכופות במשרד ה-DOC הקרוב ולקוות לביטולים (ויש לא מעט כאלו). 

מהלך הטרק: ביום הראשון ישנה הסעה שיוצאת מהעיר Te-Anau ומגיעה למעגן שממנו יוצאת סירה שלוקחת את המטיילים לתחילת הטרק. ישנן 2/3 אוטובוסים/סירות כאלו ביום ולדעתי מומלץ לבקש את היציאה המאוחרת ביותר כי מדובר ביום קצר מאוד. היום השני כולו הליכה בתוך עמק מרשים מאוד שלא מצליח להימאס במהלך ההליכה. היום השלישי הוא היום המרכזי של הטרק והוא כולל טיפוס (לא ארוך במיוחד) עד למעבר הרים עם נוף עוצר נשימה, ומשם ירידה לעמק אחר מצידו השני. היום הרביעי הוא היחיד שמשעמם בטרק, לדעתי, והוא הליכה בעמק (מה שנקרא "בוש ווק") עם נוף יחסית מונוטוני עד למעגן שממנו אוספת את המטיילים סירה שלוקחת אותם למילפורד-סאונד, ומשם באוטובוס חזרה ל-Te Anau.

ה-מילפורד. הטרק הכי מוכר ידוע ומפורסם בניו זילנד. מוגדר כאחד הטרקים היפים בעולם, וכל מי שכף רגלו דורכת בניו זילנד סביר שיעשה אותו. למה חשוב לדעת את זה? כי הטרק הינו נופל תחת הקטגוריה של Great Walks מה שאומר שצריך להזמין מראש. כמה מראש? כמה חודשים מראש. אם את יודעים שאתם טסים ויש תכנון תזמינו מראש, אם אתם לא סגורים על מה קורה עם קצת מזל אפשר למצוא מקומות לטראק תוך כדי תנועה בניו זילנד, כיוון שישנם ביטולים לפעמים.

הטרק יחסית יקר כיוון שכל לילה עולה 50$, וצריך עוד להזמין כרטיסים לשייט שיכניס ויוציא אתכם. אפשר לחסוך כסף אם תופסים טרמפים לנקודת האיסוף של המעבורת ומנקודת ההורדה של המעבורת בחזרה לטי-אנו.

צריך גם לקחת בחשבון, שבאזור הפיורדלנד, מקום שבו מודדים את כמות המשקעים השנתית במטרים קשה להאמין שתצליחו להתחמק באופן שלם לאורך הטראק מקצת גשם ועננות.

מה צריך לעשות? להחזיק אצבעות שנפלתם על יום טוב. היום החשוב הוא היום השלישי, שבו חוצים את הפאס. הטרק עצמו הוא 4 ימים. היום הראשון הוא שייט והליכה קצרה. שאר הימים זה כבר כמה שעות הליכה, אבל המסלול מאוד נוח להליכה. 

עקב הגעה ``מאוחרת ``לניו זילנד יצאתי לטרק המילפורד ב-2.5.05 ולמרות שהתאריך הוא לאחר סיום העונה גיליתי רק יתרונות:

א. אין צורך להזמין מקום מראש ומחיר הטרק נמוך משמעותית.

ב. היו 6 איש בסה``כ בבקתה כך שגם במסלול עצמו כמעט ולא פגשנו אף אדם מה שהוסיף להתמזגות עם הטבע.

ג. כל הגשרים היו במקום ועדיין היו מים זורמים בבקתות (גז לא היה).

ד. והכי חשוב - ``נפלנו`` על 4 ימי שמש מדהימים ללא טיפת גשם.

מסקנה - אולי מזל ואולי שכל אבל מה שבטוח שמזג האויר לא מתואם לגמרי עם התאריכים הרשמיים של הטרק וגם אם הגעתם לניו זילנד בסוף העונה לא להסס ובהחלט לא כדאי לפקשש, מה שכן חשוב להתייעץ במשרדי ה-DOC לגבי תחזית מזג האויר.

כשחזרנו לטה אנאו פגשנו חבר`ה שחזרו באותו היום מהקפלר ושם היה אומנם שלג אך לדבריהם בהחלט היה אפשרי לעבור את הטרק.

מי שמחליט לעשות את הדאסקי קודם כל ציוד:

חובה גייטורז, הבוץ מגיע (לא כל הזמן )כמעט לירכיים וללא גייטורז תיאלצו לעצור כל 10 דקות לרוקן אותו מנעליכם. חוץ מזה המסלול עביר בקושי ושריטות זה לא דבר נדיר אז הגייטורז יגנו על רגליכם גם מהם.

קשר - הנושא עדיין מוטל בספק עקב המשקל שלו אבל מי שיודע מראש כל מזג אוויר קשה שיסחוב ,בוודאי מי שיוצא לבד.

אגם הורוקו - אם נתקעתם בהתחלה או בסוף ניתן לדוג יש להצטייד בהתאם.

תכננו אוכל לפחות ליומיים מעבר לתכנוון המקורי (תאמינו לי לא תצטערו) 

מומלץ להעביר יום נוסף בבקתה של לייק רו - ישנם מסלולים של מספר שעות המדהימים ביותר שראיתי (וראיתי!) אגמים אלפינים פיורדים וקיאות.