מקדש פושימי אינארי

Fushimi Inari Taisha

מקדש פושימי אינארי הוא מקדש השינטו המפורסם ביותר של קיוטו, שבה כ-400 מקדשי שינטו, וכ-1,700 מקדשים בודהיסטים. פושימי אינו החשוב שבמקדשי השינטו, אבל הוא המפורסם שבהם, כי הוא הופיע בסרט "זכרונותיה של גיישה", ומאז הוא עמוס תיירים, בעיקר סינים. המקדש ממש יפה, צבוע באדום-כתום, עם הרבה מבנים ומקדשונים קטנים, אבל בעיקר עם אלפי שערי טורי אדומים המוצבים לאורך השבילים. פושימי עומד למרגלות הר שעליו (על פי המסורת) התגלתה אלוהות. כיוון שאלוהויות לא הולכות ברגל, היא שלחה שועל שיודיע לאנושות על בואה. עד היום השועלים ממלאים תפקיד חשוב בפושימי, ודמויותיהם מופיעות בכל פינה. המקדש המקורי הוקם על ההר, אבל עם הזמן הועבר למקום נגיש יותר. ניתן לעלות לראש ההר לתצפית על קיוטו מהמקדש המקורי, ובעיקר לעבור בשערי הטורי המדהימים הממלאים את המקום.

ביקור במקדש הנו חוויה מקסימה. שוק אוכל גדול למרגלותיו ומשם טיפוס ארוך עד הפיסגה דרך אלפי שערי טורי כתומים. המקום גדול תיירים שעולים עד כרבע מהדרך ומסתובבים חזרה. רק מנקודה זו אפשר באמת להנות מהמקום בלי המוני אדם. לאורך כל הדרך ישנן נקודות עצירה עם דוכנים ומקדשים קטנים. הפסגה עצמה לא מרשימה במיוחד (עשרות פסלים) אבל הטיפוס מרהיב.

אין ספק שמקדש זה הוא אחד מאתרי החובה בקיוטו. למרות שהוא מחוץ לעיר ההגעה פשוטה ביותר (כ-5 דקות נסיעה מתחנת קיוטו בקו לנארה). כולם כתבו כאן על מבוך השערים הכתומים המרשים, אבל לא ציינו שהדרך אל הפסגה וחזרה אורכת כשלוש שעות למי שרוצה לעשות את המסלול המלא (מומלץ!). זריזים ובעלי כושר טוב יוכלו לעשות זאת בפחות, רק אם זרם המבקרים דליל וניתן יהיה לעקוף (משימה לא פשוטה כלל). הפסגה אולי רק בגובה 233 מטר, אבל ההעפלה דורשת קצת כושר. מהפסגה תצפית נאה. לא חייבים לעשות את המסלול המלא – ניתן להסתובב ולחזור בכל נקודה. בחצי הדרך לערך יש צומת עם תצפית לעיר ורבים מסתפקים בכך, בין היתר בגלל שצפיפות השערים יורדת ככל שמעפילים. מצומת זו יוצא מסלול מעגלי אל הפסגה הטובל בהרבה ירק, וכמובן סאקורה/שלכת בעונה.

ביפן מקדשים רבים של דת השינטו ושל דת הבודהיזם. מקדשי השינטו מוקדשים לרוב לאל אחד או שניים מתוך אלים רבים שקיימים בדת זו. פושימי אינרי הוא אחד האלים החשובים ביפן: אל האורז, והמקדש הזה הוא בשבילו. המקדש מאוד מיוחד, הוא בנוי על צלע הר, בתוך יער, ואני ממליצה מאוד לעלות עד למעלה. הדרך מלאה בשערי טוריי המאפיינים את מקדשי השינטו היפניים. בכניסה למקדש מלא באנשים אך ככל שעולים למעלה הם מתמעטים. המקדש נמצא כ-10 דקות נסיעה ברכבת מקיוטו.

מקדש פושימי מקדש לאינארי הוא המפורסם ביותר. בכניסה למקדש ניצבים טוריאי (שערים) שנתרמו על ידי אנשי עסקים. בכניסה יש מפה, המראה את העליה להר עם כול השערים. לבסוף יש תצפית על קיוטו. ספרנו מעל 800 מדרגות לתצפית. יש אפשרות ללכת עד לפיצול הראשון. קל להגיע ולפנות עם השביל לצד שמאל ולחזור. השערים בערב מוארים והם גבוהים – מחזה יפה ומלהיב. כניסה חינם. המקדש נמצא בדרך לנארה, שתי תחנות מתחנת קיוטו.

מקדש פושימי אינארי בקיוטו הוא המפורסם ביותר מבין אלפי מקדשי השינטו לאל אינארי (אל האורז והסאקה).

במקדש אלפי טורי בגדלים שונים, צפופים צפופים אחד אחרי השני, שמובילים מהמקדש לתוך היער של ההר הקדוש אינארי.

ישנן שתי אפשרויות לביקור במקדש – האחת, ביום, להיכנס למקדש (הכניסה בחינם), ולטייל לאורך אלפי הטורי Tori עד ל-Yotsutsuji intersection (הליכה של כ-40 דקות), ממנה נשקף נוף יפה של העיר קיוטו.

השניה, והעדיפה לטעמי, היא להגיע בשעות הערב (אפילו לילה, המקדש פתוח 24 שעות ביממה), להיכנס וללכת בשביל הטורים עד לנקודה שבה הטורים מתפצלים לשני שבילים. בלילה, הטורים מוארים ויוצרים גוון כתום-אדום מרהיב. תקבלו תמונות מהממות וחוויה בלתי נשכחת.

אגב, לחדי העין, אחרי הביקור גשו לראות שוב את הסרט “זכרונותיה של גיישה” ותראו את הילדה הקטנה רצה לה בין הטורים בשעות הערב בקיוטו.

אחד מהאתרים שכל מבקר בקיוטו חייב להגיע אליהם. מקדש מרהיב ביופיו, מיוחד ושונה מכל השאר. אם אתם לא חובבים גדולים של מקדשים ורוצים לבחור רק 2-3 אז זה חייב להיות ברשימה. במקדש יש כ-1,000 עמודי טורי כתומים שעולים במעלה ההר ויוצרים מראה מדהים. למי שקשה הטיפוס, יכול לנוח מידי פעם על הספסלים כאשר יש בונוס בדמות תצפית על כל קיוטו!

יש כמות שלא שתאמן של מקדשים ביפן וחצי מהמפורסמים שבהם נמצאים בקיוטו. זה קצת קשה ומעייף לבקר בכולם. אז כדאי לבחור את המוצלחים ביותר, ובעיניי זה היה בלי ספק המקדש היפה והמיוחד ביותר בכל העיר. יש שם אלפי טוריי (השערים האדומים) שנקנים על ידי אנשים פרטיים בשביל מזל טוב.

הביקור מתחיל במקדש ענק, שנמצא בכניסה ואחריו יש כמה שבילים שעולים במעלה ההר, כשכל הדרך מרוצפת בשערים האדומים האלה. המסלול די ארוך (בערך שעה אולי אפילו יותר) עד שמגיעים לפסגה שמשקיפה על כל העיר, בדרך יש אגם פסטורלי עם פסלונים נחמדים סביבו, בעיקר של אינרי (בדמות שועל , שמייצג את אל האורז).

אנחנו הגענו לשם בדיוק בשעת אחר צהריים וזכינו לראות את השקיעה מהפסגה. בערב נדלקים פנסים דמויי נרות, שעושים אווירה מיסטית ורוחנית במיוחד במקום. כדאי מאוד לראות גם ביום וגם בלילה. יש כמה שבילים, ככל שהצלחנו להבין כולם בסופו של דבר מובילים לאותה נקודה וזה לא ממש משנה באיזה שביל תבחרו. רוב המבקרים לא טורחים לטפס את כל הדרך למעלה ויש נקודות שמובילות ליציאה לאורך הדרך.