מסלול ארוך במונטנגרו

הטיפ מיועד לכל אוהבי הלכת, התרמילאים האמיצים! :) אני שמח להמליץ על טרק שביצעתי השנה במונטנגרו. זהו טרק ארוך הדורש ברובו ציוד טרקים טוב ואמין - כולל אוהל וכלי בישול (בנזיניה...). המסלול עובר בשמורות טבע מרכזיות של מונטנגרו: Durmitor-Sinjajevina-Bjelasica-Komovi-Kucka krajina. לא נדרשים פרמיטים (אישורים) מיוחדים לביצוע הטרק. כאשר התכוננתי לטרק, לא מצאתי מידע רב אודותיו, אך קיימים קווים כלליים בפורומים של Lonley Planet. ישנו גם ספר (The Mountains of Montenegro) משנת 2007, המספר בנפרד על כל אחד מהאיזורים של הטרק, ומסכם כי ניתן לחבר אותם למסלול אחד. הספר היה ברשותי, אך ישנם כמה דברים שהשתנו מאז כתיבתו. אני אזכיר אותם בהמשך.

אתחיל מכך שהטרק לוקח יותר משבוע. כמובן שהזמן תלוי בקצב ההליכה. המסלול עובר באיזורים נפלאים ובנוי כך שתוכלו לסטות ממנו לכל מיני הרים ונקודות תצפית ואז לחזור אליו. לכן זמן ההליכה בו תלוי בכם. 

מתי לעשותו: אביב המאוחר (מאי-יוני) זהו זמן יפה מאוד, הרבה מים זורמים, הכל ירוק... עם זאת גם הרבה תיירים. כנראה שלא תהיו לבד בטרק. לא, לא הרבה אנשים עושים את כל הטרק, אבל הרבה אנשים מתקרבים לנקודות בטרק עם הרכב ועושים טיולי יום-יומיים קצרים. אם אתם אוהבים להיות לבד בטבע, לשמוע אותו, לדבר איתו אז הזמן הטוב ביותר הוא אמצע ספטמבר. עדיין אין גשמים (למרות שבהרים אין לדעת בוודאות), אבל כבר אין אנשים. עשיתי את הטרק מה-7 לספטמבר. היו שלושה ימי גשם בלבד. חודשי הקיץ (יולי-אוגוסט) מאווווד חמים, כמו בארץ. אז לא כדאי.

עידכונים ופרטים קטנים: לאורך המסלול הולכים ונבנים מרכזי תיירות קטנים, צימרים, בתי הארחה קטנים... ברמות שונות, במחירים שונים ועם אפשרויות לינה שונות. אבל עדיין ישנם איזורים שבהם לינת שטח היא הברירה היחידה (כמו לדוגמה באיזור ה - Kucka krajina ). אין שום בעיה למצוא מקום לשים בו אוהל, המקומיים מאוד ידידותיים, בשטח הרבה עצים למדורה, רק תזהרו מלגרום שריפה כי זה קורה שם כל הזמן. מבחינת מקורות מים אין שום בעיה. לאורך כל הטרק ישנם כפרים ומקורות מים, אך כדאי להיות זהירים ולסחוב כמה טיפות. הקושי הוא למצוא מפות טובות של האיזורים. הן פשוט לא קיימות! אחרי שיטוטים רבים באינטרנט מצאתי בחור ששלח לי מפות טופוגרפיות של צבא יוגוסלביה משנות ה-70. במפות אין את נקודות התיירות החדשות, אך מבחינת הכפרים, נקודות מים, טופוגרפיה וכד', הן מאוד מדויקות. אם תצטרכו, אשלח בכיף.

את המסלול ניתן לבצע בשני הכיוונים. ניתן לבצע גם חלקים ממנו - לקצרים בזמן. כל המסלול מסומן היטב. לא לצפות לסימונים כמו בארץ - כל שלושה מטרים, אבל די ברור לאן ללכת, אי אפשר לאבד כיוון.

בתחילת הטיפ הזכרתי בנזיניה. כן, לפי דעתי היא עדיפה על הגזיה משתי סיבות: 1. דולקת בכל מזג אויר. 2. דלק ניתן להשיג בכל עיר, כפר... אבל בלוני גז לא פגשתי הרבה. רוב הזמן ניתן לאכול במסעדות במרכזי התיירות ואצל המקומיים, אבל זה יעלה יותר כסף ולפי דעתי אין ארוחה יותר טעימה מאשר בהכנה עצמית מהמצרכים שסחבת והם ספגו את כל כולך. ;)

נקודות שאין לפספס: כלום, חברים, כלום! :) אם יש לכם זמן, אל תתעצלו ותעלו על כל הר אפשרי שבדרך ובקרו בכל אגם.

בקיצור, מונטנגרו היא לא רק מדינה לטיולי משפחות באוטו מושכר, ולא רק רביצה בים האדריאטי המדהים (למרות שזה חובה אחרי הטרק הארוך), אלא גם טיולי תרמילאות לכל הרמות! בכל שאלה אשמח לעזור, תהנו! :)

אני וחברתי חזרנו לפני מספר ימים מטיול של שלושה שבועות במונטנגרו. לפני הטיול, ניסיתי לחפש מידע על טרקים, מקומות לינה, דרכי הגעה וכדומה באתרים בעברית, אך התקשיתי מאוד. רוב הטיפים באתר היו לגבי טיולים של ימים ספורים בלבד, ולרוב על-בסיס רכב שכור. הסיבה לכך היא שלעומת טורקיה, גאורגיה וכדומה, מונטנגרו עדיין לא מאוד מטויילת. בכל מקרה אני אתן כמה טיפים, שאולי יעזרו למי שמתכנן טיול דומה. הטיסה שלנו הייתה לזאגרב (קרואטיה) פשוט כי מצאנו טיסה זולה. כמובן שעדיף להגיע לדוברובניק הסמוכה לגבול עם מונטנגרו. אפשר כמובן לשכור רכב / לשלב טיול בקרואטיה, קחו בחשבון שקרואטיה יקרה יותר. נסענו בתחבורה ציבורית לז'בליאק שבשמורת דורמיטור היפהפיה, ישנו לילה אחד שם ולמחרת עברנו ל"קאמפ סייט" של מינו ומשפחתו האדירה והאדיבה. הולכים מז'בליאק לכיוון האגם השחור, פונים ימינה לפני המוזיאון המקומי וממשיכים 200 מטר, 3 יורו לזוג באוהל, 20 יורו לזוג בחדר. מפה של השמורה כדאי לקנות במשרד הדואר שבעיר, יש הרבה מפות, חלקן גרועות מאוד. לדעתי מומלצת המפה "דורמיטור, 1:22,000". בילינו בשמורה 5 ימים נהדרים. אין כמעט מקום בשמורה שאי-אפשר להגיע אליו בטיול יום, אבל כמובן שיש אפשרות לעשות טיול נודד. אני חושב שחלק מהכיף זה לחקור, ולכן אני לא כותב בדיוק איזה טרקים עשינו, אבל מקום אחד מומלץ במיוחד הוא "לדנה פצ'ינה", מערת הקרח. שימו לב - יש הרבה פטל בדרך, בתאבון!

יש המון טיולים שאפשר לעשות, לא התאכזבנו מאף מסלול שעשינו. האווירה בקמפ נהדרת, מטיילים נחמדים מכל העולם, מדורה כל ערב, בירה ביורו אחד, מים חמים. לאחר-מכן המשכנו לגשר המפורסם שמעל נהר הטארה, שם ישנו אצל זוג פנסיונרים. המראה של הנהר התכול פשוט מדהים. זה המקום לציין שהלינה במונטנגרו היא לרוב על בסיס אירוח בבית של מקומיים, והמחיר ששילמנו (הן בצפון והן בחופים) הינו 20 יורו לזוג, נמנעו מלהתמקח, הם כל כך נחמדים ונדיבים, חבל לקלקל אותם. עשינו טיול באיזור וירדנו לנהר להשתכשך (קר!).

משם תפסנו טרמפ לשמורת "ביוגרדסקה גורה", שם היינו רק 2 לילות, אבל אפשר יותר. עשינו את הטרק החד-יומי המומלץ, מפה קנינו בשמורה עצמה מהריינג'רים. ישנו באוהל ליד האגם. הטרק נהדר, המון פטל ואוכמניות, פשוט הולכים ואוכלים תוך כדי הליכה. קחו בחשבון שהטרק מסומן בצורה איומה, ולכן כדאי לצאת מוקדם. למעשה רוב הזמן הולכים בשבילי עיזים ו"מנחשים". לנו לקח 10 שעות במקום 6 שכתוב בלונלי-פלנט (כולל הרבה עצירות, אפשר בפחות), אבל מאוד מאוד נהננו. משם המשכנו ל-10 ימים בחופים המדהימים של מונטנגרו. אני רק רוצה לספר על ההיי-לייטס: הכפר סבטי-סטפן מדהים, נוף יפהפה ולכל הדירות שם יש מרפסת. אטרקציות אין שם. הכפר פארסט - שכרנו קייק לשעה, הקפנו את איי-הכנסיה וזה פשוט אדיר. הרצג נובי - המקום האהוב עלינו בחופים, שכרנו קייק ליום שלם (30 יורו לקייק זוגי לכל היום) וחתרנו לאי מאמולה שהיה פעם בית כלא, ללא ספק אחד משיאי הטיול. 

כללי: במשך 3 שבועות בספטמבר, היו יומיים של גשם, וזהו. כמובן צריך להתכונן ליותר, על פי אתרי האינטרנט יש לצפות לכ-10 ימי גשם בחודש, בקיץ.

לינה: אוהל במקום מסודר (קמפ) עולה 3 יורו, לינה בבית של מישהו עולה 20 יורו. המחירים לזוג. לא שווה להתמקח. כל המארחים שלנו, כמעט ללא יוצר מהכלל, היו נחמדים בצורה בלתי רגילה, וכיבדו אותנו בקפה, תה, פירות וכדומה. לא הסכימו לקבל כסף בתמורה. 

אוטובוסים: המחירים לא יקרים, לפעמים גובים יורו אחד עבור כל תיק שבתא המטען.

גז ובישול: האוכל בסופרים זול ביותר. קניתי בלוני ניקוב בחנות בהרצג-נובי, יש סופר גדול שנקרא Voli שבו יש דברים כאלה. הצטיידתי בארץ במתאם שתופס בלון-ניקוב, ויש לו ראש של הברגה, וככה אפשר להפריד את הראש מהבלון ואין דליפת גז. אני מאוד מרוצה מהמתאם הזה, עולה בארץ כ-100 ש"ח.

טרמפים: תפסנו מדי פעם, רק בצפון במקומות הקטנים. לא חיכינו יותר מחצי שעה (לרוב כמה דקות).

להרפתקנים: ישנם טרקים נוספים, מחוץ לשמורות העיקריות: באיזור נהר פיבה, איזהו ערוץ מוראצ'ה, איזור מנזר אוסטרוג. שווה לברר בפורומים של אתר לונלי-פלנט (באנגלית). הטרקים הנל מחייבים לינה בשטח. 

לסיכום: טרקים וחופים אדירים, אנשים מאוד נחמדים. שווה!