”מסלול ממנאלי לשימלה - העמקים ספיטי וקינור“
שלום לטיילים - לפני 4 חודשים עשיתי שימוש רב בפורום כדי לאסוף מידע על ספיטי וכינור - עמקים הנמצאים בין מנאלי לשימלה. הרבה תשובות קיבלתי והכל רשמתי. לפני שבוע חזרתי מטיול מדהים בן חודש וחצי בספיטי וכינור והרגשתי שאני חייב לכתוב את האמת או בעצם בעיקר לעמוד על דיוקם של דברים.
נתחיל מקצת מידע שישמש את הטיילים המתכננים טיול בספיטי וקינור. זו היתה הפעם השלישית שלי בהימצ`אל פרדש, צפון הודו והפעם החמישית בתת היבשת. אני בן 29 וסגנון הטיול שלי הוא בעיקר רביצה במקומות יפים, עם אפשרות טיול בטבע, אבל ממש לא טרקים של מספר ימים אל עבר השכינה על פי המוטו אם זה קשה - אל תעשה. טיילתי עם 2 חברי ילדות שלי והיה תענוג. נתחיל - אלו 2 עמקים מחוברים עם טבע לפנים - מדהים אגמים, מעיינות, נחלים, ירוק או אפור, מים הרים, שלג. נוח לטיול (האוטובוס המקומי מוביל אתכם לכל מקום) ומלא באנשים מקסימים.
ניתן לקחת אוטובוס מקומי 12 שעות ממנאלי לקאזה (בירת ספיטי) או אוטובוס משימלה 5 שעות לסהרהן - הכפר הראשון בכינור. אני התחלתי בספיטי 15 יום - יציאה ממנאלי וסיימתי בשימלה - קצה כינור- עוד 10 ימים.
התחנות בהן מומלץ לבקר על פי סדר ממנאלי לשימלה : לוסאר - 2 גסט האוסים מסריחים, 10 שעות ממנאלי, המשמשים תחנה ממנה יוצאים ביום המחרת לאגם צ`אנדר טל המדהים! עין כחולה במרכז שרשרת הרי ענק אפורים- הרגשה של חלל חיצון. להתגבר על לוסאר למען האגם ביום שאחרי. משם לוקחים אוטובוס מקומי שעתיים לקאזה, עיר מקסימה, בירת ספיטי. מקסים נעים ונוח. מרכז להמשך הטיול.
מכאן לוקחים אוטובוסים ולכאן חוזרים להצטיידות באשרת מעבר לכינור. מקאזה ממשיכים לדאנקר - כפר יפהפה על ההרים המשקיף על העמק, בקצהו מקדש מדהים. הלינה בגסט האוס התחתון, לא עולים עם התיקים. או שממשיכים לקיבר, הכפר הגבוה בעולם והוא אכן גבוה - לקח לנו יומיים עד שהצלחנו לנשום וגם זה בקושי רב. אבל איזה כפר !!! יפה, יפה, יפה. בתי עץ וטיט לבן וחום, עם מלא ילדים שמחים רצים עם עדרי צאן עצומים. משם לטאבו - כפר מוזר מלא ספיטים חביבים, ענף של הבודהיזם הטיבטי. נעים לשהיה, אבל משהו בכפר הרגיש לנו מאוד מוזר ולא הצלחנו להבין מה קורה פה. יש בכפר 200 נפש והוא מכיל 7 מספרות (דוגמה למוזרות), אם כי הטיולים סביב הכפר התבררו כמדכאים מאחר והם זיהמו את סביבתם במשך השנים והכל מלוכלך.
חשוב לציין שמאוד מומלץ לעשות את הנסיעות מכפר לכפר באור יום - הדרכים עוברות דרך מפלים, אגמים, הרים יפה, יפה, יפה! מטאבו ממשיכים לנאקו. בדרך עוברים עמדת צבא ומציגים את האישור לו דאגנו בקאזה (צריך להביא 2 תמונות פספורט - יש איפה להצטלם במקום אם אין לכם 90 רופי). נאקו - הכפר והאגם הסמוך הם גן עדן של ממש, עם אוירה של המאה הקודמת, בתולית ומרגיעה. ניתן לדוג באגם ולבקש מבעל הבית לצלות את הדגים. ניתן לישון במחנה אוהלים הנמצא סמוך לאגם אם חשקה נפשכם בעינוי קל. מנאקו המשכנו לקינור והכפר הראשון היה קאלפה, הנמצא מעל הבירה רקונג פיו. שוב, מקסים אולם הפעם התחלפו ההרים האפורים מושלגים בירוק עד רטוב ולח.
האנשים שונים במקצת ויותר דומים להודים. הכפר מלא תפוחים, משמשים ושאר דברים טובים לנשנוש במהלך טיולי יום שניתן לערוך סביבו. באופן כללי האוכל בעמקים ספיטי וכינור דל מאוד ומבוסס ברובו על דאל, טופקה (מרק) ודומיו, אולם ניתן גם למצוא בעיקר בערים מסעדות עם אוכל דמוי מערבי. אני לא אהבתי ונגזר עליי לאכול טאלי כחודש. מקאלפה נמשיך לצ`יטקול, הכפר היפה בעולם, פשוט אין מילים לתאר את הנוף, האויר והאוירה, המקום מדהים!!! כדי להגיע אליו עוברים דרך סנגלה - עיר חביבה שבעונה מגישים בכל מקום בה דגי טרוט צלויים. כשהגענו היה תרגיל גדול של הצבא, מה שאומר שכל העיר מלאה חיילים וברחנו לצ`יטקול. משם נמשיך לסהרהן, שוב, כפר שאסור להחמיץ - יפה, נעים, עם נוף בלתי נתפס ומלא פירות בכל מקום - מרק פטריות מקומי חובה. משם נסיים בשימלה - העיר והטירוף - עיר לתיירים הודים, די יקרה, אבל אחרי חודש בכפרים זה המקום לבלות בו ולהצטייד בכמות אלכוהול, פיצות וגלידה (אמיתית לא הודית) ולהרגיש אדם אחרי מקלחת אמיתית ולא דלי (הכפרים בעמק דלים באמצעי מחיה מערביים!!). זהו חברים אני ממליץ בחום על הטיול. בדרך פגשנו כל מיני יאפים שעושים את העמקים עם ג`יפ בשישה ימים - לא ממש ברור לי למה, אבל הם טענו שהם נהנים, אני מהזן שמטייל, לא רואה את הודו בג`יפ. יאללה תבלו!
קרא עוד
