מידע חיוני נוסף באנדמן וניקובר

שהינו באי שבועיים. במהלך הזמן הזה, היו הרבה הפסקות חשמל ומים. הפסקות חשמל יכולות להמשך מכמה דקות ועד לחצי יום. הפסקות מים גם כן קרו כמעט כל ערב לצערנו הרב. הייתה פעם שהייתה הפסקת מים של 12 שעות! שאלנו את בעל הגסטהאוס מה קורה והוא אמר שזה פשוט קורה באי, הם שואבים את המים מאקוויפרים וכשיש ירידה בלחץ אז פשוט אין מים. מה שעושים זה פשוט מתארגנים מראש-ממלאים דלי (שישנו בשירותים) עם מים לכל מקרה.

זה לא כיף, אבל ככה זה באי. צריך לקחת את זה ברגוע וליהנות מהאי המדהים.

באי ישנם שני כספומטים. הם נמצאים ליד חוף 2. אם נוסעים מחוף 5 לכיוון המעבורת, תראו מימינכם את שניהם. מומלץ להוריד כמה שתצטרכו בפעם אחת, כי באי יש הפסקות חשמל ולפעמים הכסף יכול להגמר בכספומטים.

באי יש חנות אחת שמוכרת אלכוהול. ניתן לקנות שם אלכוהול רציני, בריזר ובירה. בקבוק של Kingfisher עולה 75 רופי. לחנות אין שעות פתיחה מסודרות, אפשר לנסות לנסוע לראות אם היא פתוחה ולשאול את בעל הגסטהאוס. אנחנו נתקלנו במקרה בו באנו לקנות בירה והכל נגמר, אז קנינו למחרת. במסעדות גם יש אלכוהול-כמובן ששם הוא יותר יקר.

יש סך הכל 100 ומשהו איים באנדמן וניקובר, מתוכם רק בסביבות ה-20 מיושבים. חלק גדול מהאיים שמיושבים, מיושבים ע”י שבטים ילידים והם חסומים לגמרי לתיירים.

אנחנו שהינו בעיקר באי האבלוק, שהוא המתויר ביותר, אבל שמענו גם על האי ניל מאנשים. באי האבלוק יש הרבה גסט האוסים, יש חנויות, מסעדות, שירותי תיירות נוספים וחופים מדהימים. בילינו שם שבועיים והרגשנו שזה לא מיצה את עצמו. אם אתם שומעים ממישהו שהאי האבלוק עמוס כנראה שאתם מדברים עם אדם אירופאי, משום שבשביל ישראלים זה ממש ממש לא יכול להחשב כאי עמוס. יש המון מקומות בהם אתם יכולים להיות לבד ואין הרגשה של עומס.

האי ניל נמצא מרחק כמה שעות שייט מהאבלוק או פורט בלייר ותשתיות התיירות בו מעטות מאוד. יש שם איזה 3 גסט האוסים, מעט מסעדות שלוקח להן שעה וחצי להכין משהו. הדבר היחיד שיש שם לעשות זה ים אבל החופים לא נגישים כל כך, הם סלעיים וכדי להכנס ולצאת מהמים צריך לדעת בדיוק מתי תהיה גאות ושפל כדי לא להתקע בים. בחור אחד אמר לנו שהוא חטף מלא שריטות בניסיון לצאת מהמים.

בילינו יום אחד בפורט בלייר לפני החזרה הביתה, אם יש לכם זמן אני ממליצה לבלות שם יום אחד. יש מקומות נחמדים לטייל בהם ומה לראות.