מסלול חד יומי בהרי רילה

בדרך למנזר רילה, על כביש 107, ניתן להגיע לשמורת טבע ליד העיירה Stob, בה ניתן לראות תופעת טבע שמכונה “הפירמידות של סטוב”. מדובר בשיני סלע מחודדים בגוון אדמדם, שבראש אחדים מהם יש סלע, הנראה ככובע. על מנת להגיע: פונים מכביש 107 לסטוב. בתוך העיירה נוסעים בעקבות השילוט, מחנים את הרכב במגרש החניה, משלמים 2 לב לאדם (1 לב לסטודנט) ועולים ברגל כ-2 קילומטר. השביל מסומן ומשולט. הדרך קלה והנוף הנשקף מההר מדהים. מומלץ לקרוא את ההסברים בשלט, בהם מופיעים גם האגדות המקומיות על הפירמידות. לאורך השביל יש ספסלים וסוכות לעצירה ולמנוחה.

פסגת מוסאלה היא הפסגה הגבוהה ביותר בבלקן, ועבורנו היוותה המסלול הכיפי, המיוחד והמאתגר ביותר בטיול. מדובר במסלול מגוון שכולל טיפוס, מישור, בולדרים, אגמים, צומח וכמובן נוף מרהיב.

חשוב לדעת שבסוף יוני עדיין יש שלג בחלקים הגבוהים של המסלול. המסלול עדיין אפשרי לטיול, אך משכו מתארך. לנו הוא לקח כשבע שעות כולל מעט עצירות. הרכבל האחרון יוצא בשעה 18:00 בדיוק ולכן חשוב לקחת זאת בחשבון. ממליצים להגיע מוקדם ועם מקלות הליכה.

קראנו על המסלול הזה בטיפים, הגענו אליו ונהנינו ממנו מאוד. אבל! חשוב לנו להדגיש כי מדובר במסלול מאוד פשוט, אפשר לבלות שם חצי שעה וגם מספר שעות.

המסלול עובר בגשרים מצד אחד לשני ובכל פעם שחוזרים לצד הראשון ניתן לחזור לכביש ולהגיע לאוטו במספר דקות.

אנחנו מאוד אהבנו את המסלול כטיול אחה”צ לאחר שבעת אגמי הרילה, ומאוד ממליצים שלא לבנות עליו כחלק דומיננטי ביום. נקודת חמד בזמן קצר.

שם לחיפוש בגוגל מפות:

Еко Пътека "бели Искър"

מיקום האתר בגוגל מפות:

Https://goo.gl/maps/vxezi8Zn7Wo

שהינו ארבעה ימים בסופיה בחודש אפריל, ועוד בארץ הזמנו סיור מודרך באזור הרי רילה כולל ביקור במנזר בעל אותו שם.

בשעה המוסכמת התייצבו המדריך והנהג ויצאנו לדרך. המנזר מרוחק כשעתיים נסיעה מסופיה ובשליש האחרון של הנסיעה,הנוף הררי מקסים ופסטורלי. המנזר שוכן בגובה של כ-1,100 מטר מעל פני הים, ונחשב כאחד המנזרים היפים בבלקן, שבשנת 1983 הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונס”קו.

המנזר חבוי ומוקף בנוף הררי יפהפה. במנזר יצירות אומנות רבות ומיוחדות ובין ציורי הקיר הרבים ניתן לזהות כמה מסיפורי התנ”ך. במקום יש אוסף נדיר של כתבי יד עתיקים וגילופי עץ מרשימים מאוד.

המנזר מאוייש קבוע בכ-150 נזירים, ובתקופת החגים מספרם עולה במאות אחוזים. בחזור עשינו סיור פנורמי מקיף בסופיה שעזר לנו להכרת העיר! מזג האוויר היה נהדר ונהנינו מיום מקסים!

זה תיאור של טיול של יום אחד לאגם Malyovitsa, ולמי שמעוניין גם לפסגה של Malyovitsa Peak.

המסלול מתחיל מהחנייה של אתר סקי קטן שנקרא גם Malyovitsa, מגיעים דרך הכפר Govedartsi. מהחנייה נכנסים לאורך נחל יפהפה, בתוך יער, כשעה ורבע הליכה, עלייה מתונה של 200 מטר. אין צורך לקחת מים לטיול הזה, כל הדרך הולך לאורך הנחל, מספיק בקבוק קטן.

אחרי שלושת הקילומטרים הראשונים, לאורך סימון כחול, מגיעים לבקתה בשם Malyovitsa כמובן, כבר אחרי גובה קו העצים. לבקתה נחזור בדרך חזרה. ממשיכים לעלות בשביל הכחול עוד 200 מטר גובה, כשעה הליכה עד לפיצול של ירוק ושביל אדום. כאן תראו סלע גדול עם מצבות זכרון של מטפסי הרים בולגרים. מסתבר שההר Malyovitsa שנמצא מולנו, הוא סמל האגודה האלפיניסית הבולגרית, ומכאן מצבת הזכרון.

ממשיכים לעלות עוד 250 מטר קצת יותר תלול, כל הזמן לאורך הנחל עד שמגיעים לאגם. לנו היה גשם והיינו עייפים לכן לא המשכנו עוד 300 מטר לפסגה, שלפי שמועות רואים ממנה נוף מדהים. בדרך חזרה אפשר לעצור בביקתה לאכול מרק וקציצות, מאד מומלץ. במפה Rila 1:50000 יש המסלול ועוד רבים.

אפשר לעשות מאוד בקלות טיול של יום במסלול של שבעת האגמים בהרי רילה. צריך לנסוע דרך Sapareva Banyas ל-Panichiste ולהמשיך עוד ארבעה ק”מ לרכבל Pionerska.

הרכבל (כסאות של שניים) פתוח בקיץ מ-08:30 עד 18:00. מקצה הרכבל לוקחים לכיוון ימין את המסלול האדום. הוא עולה מתון לשלוחה שמקיף את האגמים ממערב. בזמן ההליכה בשלוחה רואים מרחוק את האגם הראשון, השני עם בקתה בצידו (ואוהלים רבים מסביבם, חובבי יוגה שבאים לאגם הזה) והאגם השלישי.

לקראת סוף השלוחה אני ממליץ להתרחק ימינה מהמסלול ולרדת לאגם הרביעי, ללכת לאורכו בצידו השמאלי ולחזור למסלול מיד אחרי זה. כאן מגיעים לצומת שבילים עם שביל ירוק/צהוב. מולנו האגם החמישי. אם ניקח שמאלה נחזור לרכבל דרך האגמים שראינו מלעלה, אך נפסיד שלושה אגמים שטרם ראינו. לכן ניקח שמאלה ונטפס דרך מפל מים עד האגם השישי. כדי לראות את האגם השביעי ואת כל האגמים מלעלה ממשיכים עם הסימון צהוב/ירוק עוד למעלה לנקודה הגבוהה.

סך הכל טיפוס של כ-400 מטר, כשעתיים וחצי הליכה. מכאן הנוף מרהיב, ראו תמונות מצורפות, בהחלט שווה את המאמץ. הדרך למטה היא כפי שבאנו, מהצומת ממשיכים עם הירוק/צהוב עד הרכבל כשבדרך עוברים ליד אגם 3, 2 ו-1. לא לשכוח שהרכבל האחרון ב-18:00. אפשר לראות את המסלול במפת סימון שבילים של Rila 1:50000

מסלול קליל ונעים שעובר בנחל בלי ישקאר ממש אחרי העיירה שנושאת שם זה. בדרך עוברים שמונת גשרי עץ יפהפיים בנחל.

המסלול עצמו הוא מסלול הליכה קל ומוסדר, שעובר לאורך הנחל ובשמונה גשרים. הראשון – הרביעי די קרובים אחד לשני, הגשרים הבאים במרחקים של כחצי שעה אחד מהשני. המסלול הוא מעגלי והחזרה היא דרך היער. במידה ותרצו לחתוך מאמצע המסלול או בסופו, אפשר פשוט לחזור בכביש שממנו הגענו שמלווה את כל המסלול.

לנו, בהליכה רגועה עם הרבה עצירות בנוף המקסים, הטיול לקח כארבע שעות. בקיצור מומלץ לכולם!

מסלול שבעת אגמי רילה הוא מסלול חובה בהרי רילה. הנוף קסום כאילו יצא מתוך גלויה. כל כך מלהיב שאסור לוותר!

ההגעה למסלול: הגעה ל-Panishista ומשם לוקחים רכבל למלון Rilski Ezera. יש גם ג'יפים שעושים מסלול זה ואנחנו ממליצים לא לקחת אותם, כי את הקילומטר האחרון למלון הולכים ברגל ויש עוד כל כך הרבה הליכה לפניכם וחבל. המסלול עצמו לא קל אבל ממש שווה. הוא מתחיל בעליה די גדולה ואחר כך יש מישור. את האגמים הראשון והשני רואים ממש מהר, בסוף העליה לאגמים השלישי, הרביעי והחמישי צריך ללכת עוד, את האגם השישי רואים רק אחרי טיפוס ממושך אך שווה. ובסוף הטיפוס המאומץ יש גם את האגם השביעי ובנוסף יש בונוס של תצפית על כל האגמים מלמעלה. הירידה כבר פחות קשה ואת החזרה עושים במסלול אחר שעובר ליד האגמים. סך הכל כל ההליכה עם הרבה עצירות, מנוחה והתפעלות מהנוף לקחה לנו כ-5 שעות. למי שההליכה קשה לו, אנו ממליצים להגיע עד האגם החמישי ואז לחזור ולא לוותר על החוויה כולה.

שבנו לאחרונה, בת זוגי ואנוכי, מ-10 ימי טיול בבולגריה המקסימה. בין השאר תכננו (בדומה לטיפ אחר המופיע כאן) לעלות מהכפר/עיירה ספרבה-בניה בעזרת רכבל היוצא מליד כפר פניצ'יסטה-panichishte ליום טיול ב-7 האגמים המופלאים שבהרי רילה. מסתבר שתכנון ומציאות לחוד מ-3 סיבות: 1. העונה מוקדמת מדי-סוף חודש אפריל (כך לפחות השנה) האגמים עדיין קפואים ומכוסים בשלג. 2. מזג אוויר סגרירי, עננים וגשם דריזל קל שסגרו את הראות בהרים לטווח של כ-50 מ'. 3. הרכבל שלא עבד מאחר וככל הנראה היה בגמר שיפוץ לקראת עונת הקיץ המתחילה במאי. כך מצאנו את עצמנו במרכז המבקרים שעל ההר, בערפל מחפשים מסלול טיול חילופי ליום ש"הלך לאיבוד". ואכן האחראי על המרכז בולגרי חביב שאפילו דיבר קצת אנגלית הציע לנו כזה.

 התחלתו בקצה המזרחי של כפר אובצ'רטסי-ovchartsi הנמצא כ-3 ק"מ דרומית לספרבה-בניה, משם מסלול הליכה בשביל אקו-טרייל נחמד לאורך הנחל 15 דקות עד שמגיעים למפל soritsa waterfall וחזרה לרכב. בהמשך נסיעה של כ-1/2 שעה לכפר בלצ'ין-belchin בו בנוסף לחסידות המקננות בעונה זו על עמודי החשמל ביקרנו במבצר רומאי ששוחזר במלואו בשם: Tzari-Mali-Grad. קומפלס המבצר המשוחזר הכולל כנסיה קטנה בשם סט-פטקה מתנוסס על גבעה רמה מעל הכפר אליו ניתן להגיע ברגל מצד מזרח בעליה מתונה וירידה מאתגרת בשביל אקו-טרייל קצר מצד צפון/מע' או עליה/ירידה (בתשלום נוסף) בקרון מסילה המעלה את המבקרים למבצר. עוד בסמוך למבצר פארק משחקים מאתגרים היכול לתת מענה לילדים. לסיכום: יום טיול נחמד, מומלץ למי שנתקע באיזור עקב תנאי מזג אוויר שאינם מאפשרים טיול בהרים. 

יצאנו בשעה 9:15 מסמוקוב, ידענו כי עלינו לסוע ל-sapareva banya ומשם לעלות במעלה הכביש העולה להר עד לקצהו של הכביש. כדי להיות בטוחים בפעולת הרכבל ולהמנע מעגמת נפש וידאנו ערב קודם בתחנת הרכבל כי הוא פועל. נאמר לנו כי הוא מתחיל פעולתו בשעה 10:30 בבוקר (במקום בשמונה) ועד לשעה 18:00. הגענו לאחר הטיפוס בכביש לרחבת הרכבל בסביבות השעה 10:10, תחנת פיונרסקי. במקום כבר היה צוות הרכבל ונאמר לנו כי מאחר ונושבת רוח חזקה בתחנה העליונה הרכבל עדיין לא נפתח. לשאלתנו מתי יפתחו, נענו כי ייתכן בעוד כחצי שעה. החלטנו לחכות ובעודנו מחכים כבר התאספו מטיילים נוספים וגם לפחות ארבעה ג'יפים עם נהגים שהציעו לנו לעלות למעלה באמצעותם, במקום עם הרכבל שאינו פעיל-סירבנו בנימוס וחיכינו בסבלנות לפתיחת הרכבל. 

בשעה 10:45 התעדכנו מחדש אצל הצוות והסתבר לנו שאין בכוונתם לפתוח את הרכבל בקרוב. לא הבנו מה הסיפור היום היה יפה שטוף שמש והם מדברים על רוח חזקה. מה עושים בחורף? שקלנו מחדש והחלטנו לעלות למעלה באמצעות הג'יפים, עלות רכבל לכיוון עבור מבוגר היא עשרה לבה והלוך ושוב 18 לבה, מחיר ילד לכיוון 8 לבה. נהג הג'יפ, בנצי (כך במקור לא נגעתי), שמנמן, פניו סמוקות, שאינו יודע מילה באנגלית, שאל אותנו האם אנו רוצים הלוך ושוב, ענינו כי איננו יודעים (קיווינו כי נוכל לשוב ברכבל על הכיסאות-חוויה) לשאלתנו על עלות העלייה בג'יפ- 48 לבה עבור ארבעה מבוגרים וילד.(ברומניה שנה קודם לכן, כאשר הרכבל בבושטיני לא פעל, נהגי הג'יפים דרשו מחיר כפול מזה של הרכבל). עלינו על הג'יפ- בנצי התגלה כבחור שוחר הרפתקאות ואקסטרים. הוא נהג כמקצוען ובחר בדרכים הכי מאתגרות מסוכנות ותלולות. ככל שלקח דרך מאתגרת יותר וראה שאנו מתלהבים, זה פעל בהיזון חוזר מופלא, שלהב אותו והוא בחר בכל פעם בדרך מסוכנת ומאתגרת יותר. לנקודת הסיכום הוא הגיע ראשון, איתנו לאחר שעקף בדרך ג'יפ אחר (שאינה רחבה דיה לג'יפ אחד) והגיע בפור רציני עליו נקודה. נדמה היה כי הנסיעה ברכבל במהירות הרוח הנוכחית היא עסק הרבה פחות מסוכן מבנצי. הגענו בשלום ובהנאה מלאה לנקודת המוצא של טרק שבעת האגמים. הרוח בנקודה זו הייתה חלשה יחסית והתחלנו את העלייה לעבר התצפית לאגם הראשון. 

טרק שבעת האגמים- עליה ברכבל מתחנת פיונרסקי וירידה בקצה המסלול של קו זה (ניתן לעלות בדרך חלופית כפי שתיארתי בטיפ אחר- ג'יפים במחיר זהה). תחילתו של המסלול בעלייה תלולה, אך קצרה ובעודנו עולים מצדנו השמאלי התגלה האגם הראשון ומיד אחריו השני. בשלב זה הרוח שהיתה חלשה יחסית בתחילת העליה, כבר הייתה חזקה מאוד. לאחר עלייה נוספת(מתונה) צפינו באגם השלישי ולאחר מקטע נוסף ברוח עזה, נשקף לצדנו האגם הגדול בצורת הכליה (יש אגם נוסף בשם זה אך הוא קטן באופן משמעותית) ירדנו לגדותיו ועצרנו להפסקת אוכל. המשכנו לצעוד עד לצומת שבה יש עלייה לשני האגמים הגבוהים והרחוקים יותר- בצומת נשקף לעינינו האגם החמישי במספר (צורתו 'דג'). החלטנו לעלות לעבר שני האגמים הרחוקים העלייה תלולה אך קצרה יחסית, ולאחר כ-15 דקות הליכה בערך הגענו לאגם השישי(צורתו לב) ומיד אחריו בעלייה קטנה אך תלולה האגם השביעי והאחרון.

המסלול לעבר שני האגמים הללו הוא קווי (הולכים וחוזרים באותה דרך). בשלב העלייה לשני האגמים, הקור היה עז והרוח חזקה (בננו הצעיר התלונן על הכאב שהקור גורם לו אך ממש לא על המאמץ הכרוך בעלייה). לאחר הירידה מן האגמים הרחוקים המשכנו לעבר האגם בצורת הדג (קודם רק צפינו בו מרחוק) וכך גם לשלושת האגמים בהם צפינו בהתחלה, כעת ממש הגענו לגדותיהם. סיימנו את המסלול המעגלי ומי חיכה לנו בסמוך לבקתה הצמודה לתחנת הרכבל? נכון, לא טעיתם, בנצי נקודה. הרכבל כמו שאתם מבינים לא פעל כלל באותו היום ואנו חזרנו למטה בטיול אקסטרים נוסף באדיבותו של בנצי. המסלול הרגלי לכל שבעת האגמים לא ארך יותר מ-ארבע שעות ורמת המאמץ בינונית. המראות שנשקפים לאורך כל המסלול מרהיבים ומרשימים והמסלול שווה כל רגע וכל מאמץ. לא הצלחנו להבין את משך הזמן שפורסם במספר טיפים – כשש שעות. צעדנו באופן מתון עם הפסקות וזה ארך כארבע שעות בלבד. למעוניינים באתגר גדול יותר ניתן לצעוד מתחנת הרכבל רגלית עד ההר ובחזרה בנוסף למסלול הרגיל.