מסלול עד שבוע בלה

התחלנו טרק מיישוב קטן בשם Yangthang. אין להם תקשורת. ישנו אצל משפחה חמודה ב-Homestay. היו מאוד חמודים ודאגו לנו גם לאוכל לדרך. הדרך היחידה להזמין אצלם זה דרך הבת שחיה בעיר לה, קוראים לה Padma והטלפון שלה: +917051443500.

חוויה מקסימה ומיוחדת.

המארקה ואלי הוא טרק מאוד מתויר, הולכים לאורך נחל בין כפרים, שברובם ניתן לישון בהום סטיי בתמורה ל-1,000 רופי ללילה כולל ארוחות ערב, בוקר וארוחת צהריים ארוזה לדרך.

אופציה נוספת היא לשכור אוהלים וציוד שינה בלה, ולקנות גם מזון וציוד לבישול.

ביצענו את הטרק בקבוצה של 5 וישנו בין הכפרים בפלגי נחל, חוץ מכפר Markha עצמו בו ישנו במדשאה בתמורה לתשלום סמלי. ממליץ לחובבי שינה בשטח, וגם כי הדבר לא מקבע את המסלול מראש כתלות במיקום הכפרים.

תהנו!

אני לא ארחיב על הטרק היפהפה לצומורירי, היות ויש פירוט מצויין באתר סיפור דרך מאת דרור כהן. אני רק אוסיף שאפשר בהחלט לאחד את היום החמישי והרביעי ליום אחד ולקצר את הטרק ביום, ללא קושי מיוחד או בעיה כלשהי מבחינת גבהים. לשיקולכם.

אני ממש ממש ממליץ על המסלול של המארקה וואלי. הוא יפהפה. הרבה אנשים חושבים שחובה לעשות אותו עם מדריך. לשיקול דעתכם ובהתאם להיכרות שלכם עם עצמכם – אני ממליץ ממש לעשות אותו בלי מדריך. זה מסלול די פשוט להבנה, אין הרבה איך לטעות, יש הרבה מאוד מטיילים לאורך הדרך, ולדעתי זה ממש מיותר לעשות אותו עם מדריך. סתם לשפוך הרבה כסף.

תלוי אגב ביכולות ההליכה שלכם, אפשר לעשות אותו תכלס ב-4 ימים ולא ב-5 אם תתקדמו קצת יותר כל פעם בכפרים קדימה, התכנון של ה-5 לוקח בחשבון התעכבות שהייתה בשבילי מיותרת.

מפה למסלול אפשר לקנות בחנויות הספרים בלה, הן נמצאות באיזור המיין בזאר. נקודת התחלה מהכפר צ'ילינג. לאורך הדרך ישנים בכפרים. עלויות – 800 ללילה (חוץ מהבייס קאמפ האחרון בנימאלינג). העלות נכונה לקיץ 2014.

מבחינת מים – יש לאורך כל הדרך נקודות למילוי, עולה 15 רופי למלא בקבוק.

מבחינת הגובה – הפאס הכי גבוה של המסלול ביום האחרון הוא ב5260 מ'. לאורך כל הימים לאט לאט עולים בגובה. צריך שתראו שאתם מתרגלים לגובה. וכמובן שתגיעו אחרי שתהיו בלה כמה ימים לפני. אם אתם מרגישים לא טוב תתעכבו כמה שצריך. אגב, נימאלינג, הבייס קאמפ האחרון הוא ב4700 מ'.

עבורי, לנסוע לעמק הנוברה היתה אחת החוויות המרשימות והכיפיות בטיול בלדאק. הנסיעה מדהימה, הנופים עוצרי נשימה, וגם הכפר טורטוק הוא אחד המקומות המקסימים בחבל הארץ. אם נוסעים לעמק הנוברה שווה לנסוע לשני לילות לפחות ולהגיע עד טורטוק. למרות שהנסיעה אליו ארוכה, וחלקה בדרכי עפר. הכפר הקטן פשוט מרשים. כולו שדות חיטה וירק. ירוק זוהר בין הרים אדומים אפורים וחומים. הכפר נמצא קרוב לגבול הפקיסטאני, אבל אין שום אי נעימות. ב-1971 הכפר שהיה עד אז פקיסטאני הפך להיות הודי בין לילה עקב הסכמים. שווה לדבר על זה עם המקומיים, שרובם לא יודעים אנגלית. כדי להגיע לגסט האוסים צריך לטפס טיפוס תלול של כעשר דקות רבע שעה. לא ניתן להגיע אליהם ואל השדות המדהימים ברכב, רק ברגל. בכפר שווה לטפס קלות למנזר הקטן ולשוטט בסמטאות. שווה לדאוג שיהיו כמה שעות של טיול בכפר.

בנוסף יש גם מפלים בטורטוק, אבל לוקח כשעתיים של הליכה לטפס אליהם. אנחנו שכרנו ג‘יפ, לילה ראשון נסענו עד טורטוק, ואז בבוקר טיילנו בכפר, ואז חזרנו עד הונדר, שם בילינו את הלילה. בהונדר יש פארק דיונות חול, גם מעניין ומרשים. מי שמעניין אותו יכול לרכב על גמל, אותי זה פחות עניין. מיצינו את הפארק תוך פחות משעה. בהונדר גם אפשר לטפס לגומפה, הנוף מרשים. עדיף לטפס אחה”צ אם רוצים תמונות טובות, אז כיוון השמש טוב. היה מאוד קר בעמק ובדרך, יותר ממה שציפיתי. אז כדאי להגיע מוכנים, ואפילו להביא שק שינה. אמנם היה מזג אויר יחסית אפרורי באותו יום, אך בכל זאת. זהירות בדרך, בפס הגבוה, קהארדונג לה, לא להתאמץ יותר מדי כדי שלא לחטוף מחלת גבהים.

ה"בייבי" טרק או בשמו המקומי Sham trek הוא לא טרק קל כל כך, אבל הוא מאוד יפה וניתן לפתוח איתו את הטיול בהרי לדאק. הטרק מגיע לגבהים "יחסית" סבירים (גובה מקסימלי 3750 מ') אך עם זאת מצריך התאקלמות של כמה ימים בלה (Leh) על מנת לא לחטוף מחלת גבהים. את הטרק ניתן לעשות עצמאית ואין צורך בפרמיט (Permit). הלינה היא בגסט האוסים סבירים. 

את הטרק מתחילים מהכפר ליקיר (Likir - 3650m) אליו ניתן להגיע מהתחנה המרכזית בלה באוטובוס מקומי (70 רופי לאדם) שיוצא בשעה 7:40 והנסיעה הצפופה אורכת כשעה וחצי. לא לשכוח לבקש לרדת בליקיר, שנמצא באמצע הדרך בשום מקום. מהכביש הראשי יש הליכה של 3 ק"מ בערך עד לכפר עצמו. 

אנחנו נכנסו לכפר והתחלנו ללכת על כביש עפר מתפתל וארוך שמשקיף על הכפר מלמעלה. בדיעבד הבנו כי את הטרק מתחילים ממקום אחר, שמצריך טיפוס על הר די רציני. אם לא מתחשק לכם, דרך ה"כביש" מאוד נחמדה ברוב היום הראשון. בסוף היום הראשון מגיעים לכפר קטנטן בשם ינגטאנג (3630m - Yangthang). הכפר פסטורלי בטירוף. פרות רועות, נחל שוצף ולינה בחדר על מזרונים ומקלחת באקט (550 רופי לאדם, כולל ארוחת ערב ובוקר).

אחרי ארוחת בוקר מקומית (ריבה, חמאה וצ'פאטי) יוצאים לכיוון חמיס צ'וקפאצ'ן (Hemis Shukpachen). ניתן להתחיל בהליכה על ה"כביש" אבל באחד הפיתולים ניתן לראות בבירור את החיבור לשביל של הטרק ולהתחיל לטפס. אפשר לישון בכפר אבל ניתן גם להמשיך ביום אחד קצת ארוך לכיוון הכפר טמיסגם (Temisgam).

חשוב לזכור להצטייד בהרבה מים בחמיס, כי בהמשך הדרך יש שני פאסים לא קלים וחם בטירוף. הפאס הראשון מתחיל מהקצה המערבי של הכפר. הדרך מתחילה בעליה מתונה וארוכה ומשם יורדת במדרון תלול של כ-150-200 מטר. אחרי המדרון ממשיכים עם השביל עד לפאס. הפאס (Mebtak La - 3750m) לא קל אבל הנוף המדברי הצבעוני מרהיב. 

מפסגת ההר מתחילה ירידה מתונה לכיוון הכפר אנג (Ang) וממנו ממשיכים עד לטמיסגם (Temisgam). שם ניתן לעשות את הלילה (המחירים גבוהים ביחס להודו, 1000 רופי לזוג אחרי מיקוח, אבל לפחות כוללים ארוחת ערב ובוקר). האוטובוס היחיד ביום עובר בכפר בשעה 8:30 ואורך כ-4 שעות אחרי טיול בכל כפר באזור. המחיר הוא 125 רופי לאדם. 

הצטיידות: נעלי הליכה, מכנסיים מתפרקים, תרמיל כמה שיותר קטן (להשאיר את המוצ'ילה בגסט האוס), הרבה מים, נשנושים, כובע (עדיף עם שוליים), קרם הגנה עם SPF גבוה, נייר טואלט, מעיל. 

כללי: 1. אנחנו ביצענו את הטיול מחוץ לעונה של יולי-אוגוסט (בשבוע השני של ספטמבר). לא ראינו מטיילים נוספים בכלל ואופציות הלינה והאוכל היו מוגבלות. משיחות עם מקומיים - בעונה האופציות מרובות יותר. 2. על אף הרושם שעשוי להתקבל, ושמו המטעה של המסלול, שלפיו המסלול הינה הליכה רגועה שמתאימה לכל המשפחה ולביצוע עם כפכפים, נכללים בו מספר פאסים עם טיפוס של כ-600 מ׳ וישנם כמה מקטעים יחסית מורכבים ומאתגרים. 3. לכל כפר ולכל אחד מהפאסים לאורך המסלול ניתן להגיע ברכב ולכן אם אתם רוצים לקצרו בדרך זו או אחרת, ניתן לבצע (בהנחה והנהג שלכם יידע להגיע למקום זה). 4. במידה ואתם ערוכים ליום ראשון של כשש וחצי שעות הליכה, ניתן (וכדאי) לבצע את המסלול ביומיים, שבו מגיעים ביום הראשון מלה, מבצעים את מקטעים 1 ו-2 וביום השני מבצעים את מקטע 3 וחוזרים ללה. אחרת, ניתן גם לבצע בשלושה ימים (או אף יותר אם ישנים לאחר מקטע 3 בטונגסטאן). 5. אנחנו התבססנו על מונית שאותה סגרנו דרך סוכנות נסיעות בלה (עלתה כ-4,000 רופי ל"חבילה בכללותה"). ניתן גם להתבסס על תחבורה מקומית ולהוזיל עלויות, בהנחה ומסגרת הזמנים שלכם מאפשרת את הגמישות. כנראה שעבור אופציה זו תידרש לינה בסוף מקטע 3 ולפני חזרה ללה.

ציוד: 1. מפה - אין צורך במפה בקנ״מ טוב שיאפשר ניווט, אבל נכון לקנות או להשיג מפה שלפחות תיתן לכם מושג על הכיוון הכללי, שמות הכפרים, הפאסים והאגנים המרכזיים שדרכם עוברים. במסלול עצמו, תוכלו להסתמך על הכוונות מקומיים, על כך שבד"כ רואים את הפאס / הכפר הבא קדימה ויודעים להבין פלוס מינוס את המסלול וגלי אבנים / חיצים במקומות מבלבלים. 2. ציוד ההליכה הסטנדרטי - אנחנו הגענו בסנדלים והשארנו מאחור את נעלי ההליכה. בדיעבד, התחרטנו על כך. בנוסף, הציוד הסטנדרטי יספיק (פנס ראש לערב בגסטהאוס, קרם שיזוף, כובע, נייר טואלט וכו׳ יעשה את שלו). כאמור, במידה ומסתבכים אפשרי "לפרוש" מהמסלול באמצע. מבחינת לבוש - האקלים עצמו יחסית דומה ללה מבחינת לבוש. 3. המסלול ברובו יבש מבחינת מים. קניית מים מינרליים אפשרית בכפרים המרכזיים לאורך המסלול (ודאו שמצוידים במים לכ-5 שעות הליכה בהזדמנויות בהן תוכלו לקנות מים). 4. הגסט האוסים שאנחנו נתקלנו בהם סיפקו אך ורק hot bucket ולא מקלחת חמה ולכן לשיקולכם אם להביא ציוד רחצה מלא או לא.

מקטעי הטיול: 1. ליקיר עד יאנג-טאנג: הנסיעה מלה לליקיר אורכת כשעה וחצי. שווה לאכול בוקר ולהגיע לליקיר מוכנים כבר ליציאה. מקטע זה אורך כארבע שעות. "סומדו", כפר אותו עוברים בדרך אינו יותר משלושה בתים ואין בו אופציה לקניית מים או לאוכל. אנחנו "בנינו" על יאנג-טאנג לארוחת צהרים, אבל "המסעדה" היחידה בה נתקלנו הייתה לא יותר מקיוסק שהציע מים, תפוצ'יפס ו"מנה חמה", אז אפשר גם לבוא עם ארוחת צהריים ארוזה מלה. הכפר עצמו הציע מספר מקומות שהגדירו את עצמם כ-Home Stay, אבל הוא לא היה מזמין במיוחד. לכן, אם בכוחכם לבצע גם את מקטע 2 ביום זה, כדאי מאוד. 2. יאנג-טאנג עד המיס-שקופאצ'אן: אורך כשעתיים וחצי וכולל טיפוס משמעותי. הכפר אליו מגיעים שווה זאת ביותר. אל תעצרו בגסטהאוס הראשון שנקרה בדרכיכם, אלא חצו את הגשר ועלו לגבעה עם הסטופה כדי להגיע למרכז הכפר, בו יש מקבץ גסט-האוסים וכמה קיוסקים להצטיידות מחדש. אופציית הלינה המועדפת בהמיס – "פיקאר גסטהאוס". אנחנו לא נשארנו שם כי הוא היה מלא, ולכן המשכנו למרכז הכפר שם יש מספר מקומות המציעים א. ערב, לינה וא. בוקר בכ-800 רופי לאדם. כמה מהמקומות היו מעופשים (וכללו רק שירותי צליפה מחוץ למבנה המגורים), אבל חלקם הציעו תנאים טובים הרבה יותר, ולכן אל תתפשרו על האופציה הראשונה בה תיתקלו. 3. המיס-שקופאצ'אן עד טינגמוסטאן: ביציאה מהמיס יש פאס ראשון יחסית פשוט ואחריו פאס נוסף באותו גובה, אך מורכב יחסית (דורש ירידה וטיפוס לא קצר ומעט תלול). אחרי הפאס השני, שימו לב שאתם נצמדים לימין ומגיעים לאוכף הבא אחרי כ-200 מ' ולא מתחילים מיד לרדת שמאלה. משם, ולאחר כשלוש שעות הליכה סה"כ מהמיס תגיעו לכפר Ang. לאחר כשעה נוספת של הליכה לאורך הכביש תגיעו לטינגמוסטאן. בטינגמוסטאן מספר מקומות לינה וגסטהאוסים למעוניינים להישאר שם ללילה, אבל ללא מסעדות אמיתיות (גם כאן, הגסטהאוס שאליו תלכו יציע לכם א. ערב ובוקר כחלק מהמחיר). האטרקציה הנוספת בטינגמוסטאן הינה מנזר יפהפה שיושב מעל הכפר עצמו. ניתן ושווה להגיע אליו בטיפוס רגלי של כ-200 מ' או בעזרתו של נהג המונית שיאסוף אתכם מהכפר ויסיע אתכם למנזר. כדי לתאם כראוי את האיסוף – וודאו שבידיכם מספר הטלפון של נהג המונית (בד"כ זה יהיה אותו אחד שגם הוריד אתכם בליקיר). אופציות לאיסוף: חניית המנזר (אם עולים ברגל), גסטהאוס YAKPA (בכפר עצמו) או בבית החולים (מחצית הדרך למנזר).

תהנו... טיול מדהים!

למי שמעוניין לבצע מסלול עצמאי, ללא התערבות של סוכנות שתגבה מכם מחיר עבור הסעה או מדריך, מומלץ - טיול למשך יומיים בכפרים הסמוכים ל-ל'ה. תחילה לקחנו מונית (3 אנשים) במחיר כולל בערך 900 רופי מלה עד לז'ינצ'אן (Zinchen). משם התחלנו את הטרק שארך בסביבות ה-6 שעות עד לכפר רומבאק, שהוא כפר טיבטי אותנטי. תוואי הדרך - עליה מתונה לאורך נחל יפה ושוצף. יש לבוא עם מספיק אוכל, מים ניתן לטהר אם נגמרים. בכפר עצמו התארחנו אצל סונאם, טיבטית שבישלה לנו את ארוחת הערב והבוקר. האוכל מעולה, האירוח נפלא ואותנטי - בישול עם סיר מעל זרדים. בבוקר חלבנו פרה - מה יותר חוויתי מזה?

סה"כ לינה כולל הארוחות ברומבק - 500 רופי לאדם. את החזרה ביצענו באותה הדרך ממנה הגענו (לקח 4 שעות) - ישירות למחנה הקאמפינג ז'ינצ'אן. משם כל מספר שעות יוצאים ג'יפים ל-ל'ה. אנחנו שילמנו לנהג ג'יפ שיקח אותנו חזור ב-600 רופי לשלושתנו. די נדחפנו כיוון ומדובר היה בג'יפ אחד ממספר ג'יפים שהוזמנו מראש לקבוצה גדולה של תיירים, לכן - כדאי לקבוע עם הנהג מההלוך שימתין ללילה או שיחזור למחרת נניח בצהרי היום ולסגור איתו על מחיר.

בקרבת לה בההודו יש טרק יפהפה, שניתן לעשות מספיטוק (Spituk) לסטוק (Stok), בשלושה ימים, או מזינצ'ן (Zingchen) לסטוק ביומיים. חלק מהמטיילים עושים את היום וחצי הראשון של הטרק כחלק מטרק המארקה ואלי, אבל הנופים מהפאס בהחלט שווים טרק נפרד.

היום הראשון של הטרק הוא מספיטוק לזינצ'ן. ההליכה היא על כביש עפר לאורך הנהר. כיוון שיום זה קל במיוחד, אנחנו ממליצים לקצר את הטרק ליומיים ולנסוע לזינצ'ן במונית במקום. מונית מלה לספיטוק עלתה לנו 200 רופי ושמענו שמונית עד זינצ'ן עולה 1500, רופי. למי שמתחיל בספיטוק, ניתן לישון בהומסטיי בזינצ'ן, בעלות 500 רופי לאדם, כולל לינה וארוחות.

ביום השני יוצאים מזינצ'ן ועולים לאורך הנהר במשך כשלוש שעות עד שמגיעים לאוהל תה. עצה חשובה, ללכת בעקבות הצואה של החמורים ולחצות את הנהר בכל פעם שאפשר. מהאוהל עולים בשביל השמאלי לכפר היפהפה רומבק (Rumbak, גובה 3,900). הכפר מונה תשע משפחות, שמתחלפות ביניהן באירוח מטיילים מדי יום. הומסטיי עולה 450 רופי ולפי הניסיון שלנו הוא לרוב באיכות גבוהה יחסית. יש מטיילים שמעדיפים להישאר יום נוסף בכפר על מנת להתאקלם לגובה הרב לפני העלייה לפאס. מהכפר אפשר גם לארגן סוס/חמור שיעלה את מרבית הציוד שלכם מהכפר עד לפאס ביום למחרת ויקל מעט על העלייה. עלות הסוס/חמור 600 רופי.

ביום השלישי עולים מהכפר לפאס סטוק-לה בגובה 4,900. שימו לב, קצת לפני שהשביל הופך להיות תלול יש פיצול, שביל אחד (השמאלי) עולה לסטוק לה והימני לפאס אחר, שגם באמצעותו אפשר עקרונית להמשיך, אבל לא בדקנו. הפיצול לא כל כך ברור בשטח. בפאס מספר נופים נהדרים לשני הצדדים. מהפאס יורדים בזיגזג. שימו לב שאתם יורדים כל הזמן, כי יש שביל נוסף שמתפצל מהירידה והוא הולך זמן מסוים על קו גובה וחוצה שלוחה נוספת, זה לא השביל הנכון. את הטרק מסיימים בסטוק. ניתן לישון בכפר בהומסטיי ולראות למחרת את הארמון שיש בו, או לחזור במונית ללה בעלות 700 רופי.

בעקבות הרבה שאלות בפורום אסיה אני מעלה את האתרים באגף הטיפים. בשניהם תוכלו למצוא מידע על המסלולים, חלוקה מומלצת לפי ימים ומפות. לא טיילתי במו רגלי בכל הטרקים שמופיעים בהם.