עפתי לתרמילאים

לֶה - עפתי! - המלצות על טיול תרמילאים

לֶה, בירתו של חבל לאדק שבצפון הודו, היא כבר יותר מ- 1,000 שנים צומת מרכזי לתושבים באזור. בשנים האחרונות לה הפכה לכזה גם עבור המטיילים בהודו שבאים כדי להתרשם מנופי ההימאליה מעוררי היראה וליהנות מהשלווה של האזור. אם כל זה מדבר אליכם אל תוותרו על סיבוב עוצר נשימה בלה התלויה בין שמיים וארץ!
נעם טיראן וקובי סרדס - מערכת אתר למטייל
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: לֶה - עפתי! - המלצות על טיול תרמילאים
Thinkstock Imagebank ©

מבוא

בחיק הרי הקראקורם שמסתעפים צפונה מההימאלאיה, שוכנת לֶה (Leh) - בירתו של מחוז לדאק (Ladakh). עקב מיקומה בין טיבט במזרח, קשמיר במערב ותת היבשת ההודית בדרום, הפכה לה במשך למעלה מ-1,000 שנות קיומה לצומת דרכים חשוב וברחובותיה חיים זה לצד זה טיבטים, לדאקים ,וקשמירים כשגומפות (מקדשים בודהיסטיים) פזורות ברחובותיה לצד מסגדים מוסלמיים ומזבחות הינדיים.
 לדאק, שהינה מחוז אוטונומי בתוך מדינת ג'אמו וקאשמיר (Jammu & Kashmir; J&K), היא מדבר בצל הר - הרי ההימאלאיה האדירים, ליתר דיוק – שחוסמים את ענני הגשם המגיעים מהאוקיאנוס ההודי ויוצרים את רמת לדאק הצחיחה וסחופת הרוחות. הגובה הממוצע עולה על 3,000 מ' מעל פני הים ולה עצמה ממוקמת בגובה המכובד של 3,500 מ'. הנוף כאן הוא מהדרמטיים בעולם ואין סיכוי להישאר אדישים אל מול יופיו הנוקשה של חבל הארץ הזה, שזכה לכינוי "טיבט הקטנה", ומתאפיין במזג אוויר קשוח ובאנשים נפלאים.
 למרות אוכלוסייתה המעטה (כ- 30,000 איש) ובידודה היחסי, שאינם אופייניים כל כך להודו (ואולי דווקא בזכותם), לה היא יותר מעיירת מצב נידחת ומאובקת. זוהי בירת התרמילאים של חבל לדאק והיא שוקקת חיים בזמן עונת השיא התיירותית – בין החודשים יוני לספטמבר. העיר היא מקום היציאה הקלאסי לטרקים עוצרי נשימה (תרתי משמע) למעברי ההרים המרהיבים של לדאק, לסיורים לכפרים המקסימים שמסביב ולשלל פעילויות אחרות. אבל מעבר לכך, היא גם מקום מעולה פשוט להירגע בו על כוס תה אל מול ההרים המדהימים והשמיים הכחולים-כחולים של גג העולם.

לה - שוכנת בלב הרי ההימלאיה האדירים. צילום: אימאג' בנק/Thinkstockלה - שוכנת בלב הרי ההימלאיה האדירים. צילום: אימאג' בנק/Thinkstock

לישון

חשוב לציין שבכל הקשור למקומות לינה, לה יקרה יותר מרוב הודו. יחד עם זאת, רוב המקומות בלה מיועדים עבור תרמילאים ולמרות שקיימות אופציות יקרות יותר, טווח המחירים בגסטהאוסים ינוע בין 300 ל-600 רופי לחדר ללילה. האיזור בו מתרכזים מרבית התיירים (הישראלים בפרט) הוא דרך צ'אנגספה (Changspa Rd.) ואיזור הבזאר המרכזי. ניתן להתמקח על מחירים בצורה סבירה, אולם חשוב לזכור שהמקום רוחש פעילות בעונת השיא התיירותית הקצרה (בין יוני לספטמבר) ולעתים השגת מקום באכסניה תהיה כרוכה במאמץ (ייתכן ועדיף להזמין מקום מראש באכסניה, לפחות ללילה או שניים הראשונים שלכם בעיר). רוב האכסניות הן עסקים משפחתיים וכמעט בכולן יש גינת ירק ומקומות ישיבה שתורמים לפסטורליות. דרך צ'אנגספה היא משולטת מאוד, עם הכוונות ברורות לעשרות גסטהאוסים שנמצאים באזור. בין המקומות המומלצים -

Silver Cloud Guesthouse - מקום מעט יקר מהממוצע. אפשרות טובה אם ברצונכם לברוח מההמולה. הגסטהאוס נמצא על דרך סאנקר (Sankar) – כ-20 דק' הליכה צפונית לדרך צ'אנגספה והחדרים בו נקיים, עם מקלחת ושירותים צמודים ועם מים חמים (בין 7 בבוקר ל-9 בערב).

Hotel Tso-Kar – מלון מבוסס בעיר, עם חדרים נקיים וחצר פנימית מרווחת ויפה. נמצא ב-fort road, כ-5 דקות מערבית לבזאר המרכזי. המחירים עלולים להיות גבוהים מהממוצע, אבל השירות טוב מאוד וכולל אינטרנט, מקלחת צמודה, וגיבוי לחשמל, מה שעשוי להיות חשוב מאוד עקב הפסקות החשמל התכופות בעיר.

Rainbow Guesthouse – קשה למצוא אכסניה במיקום מרכזי יותר. גסטהאוס גדול ממש מאחורי מרכז היוגה מאהאבודהי (Mahabodhi Yoga & Meditation Center), שעל דרך צ'אנגספה. במקום יש אופציה לחדר עם שירותים צמודים, כמו גם מסעדה ושירותי כביסה.

Zeepata Guesthouse – גסטהאוס קטן, זול ומשפחתי ליד גומאנג סטופה, שליד דרך צ'אנגספה העליונה. למרות שהוא נסתר מההמולה של הרחוב המרכזי, סביבו נמצאים מספר גסטהאוסים אחרים. המקום בסיסי למדי, אבל השירות מצוין ונעים מאוד ומספק מים חמים 24 שעות.

Solpon Guesthouse – אופציה מעולה. גסטהאוס גדול ומרווח מעל לדרך צ'אנגספה העליונה. גינה גדולה ונעימה וצוות אדיב. המחירים סבירים וכוללים אינטרנט אלחוטי (שפועל לעתים) ומקלחות משותפות. הגעה דורשת הליכה קצרה מהשביל המרכזי, כך שכדאי להצטייד בפנסים אם אתם מתכננים הליכה חזרה בלילה, כאשר אספקת החשמל נוטה להיפסק. פנו ימינה בגשר שעל דרך צ'אנגספה ועלו בשביל המתעקל ימינה ואז שמאלה. טלפון: 911982253067+

לאכול

לכל אורך דרך צ'אנגספה קיים היצע גדול מאוד של מסעדות - החל מפיצריות, דרך אוכל הודי מסורתי ועד זיווה וחומוס למתגעגעים הביתה. כל מסעדה גם מגישה מנות לאדאקיות אופייניות כמו מומו (כופתאות מאודות וממולאות) וטהוקפה (Thukpa) – מרק האיטריות המקומי. אם אתם מחפשים חוויה מעט זולה יותר, או פשוט שונה – מומלץ בחום לרדת לבזאר המרכזי ולחטוף משהו באחד מדוכני האוכל המקומי שמציעים מגוון רחב של מנות לדאקיות ומוסלמיות. מחירה של מנה באיזור צ'אנגספה יתחיל לרוב מ-100 רופי למנה.

Yama Caffe – אחד המקומות הבודדים שמגיש קפה אמיתי ממכונה. נמצא על דרך צ'אנגספה, מעט לפני הגשר. מעוצב מאוד וכמעט אירופאי. השירות מצוין וקיימת גם פינת ישיבה בחוץ. שימו לב שהמחירים עשויים להיות יקרים יותר מבמקומות האחרים.

World Garden Reastaurant – מסעדת גן נעימה מאוד – נמצאת במיקום מרכזי בצומת ה-T בסופה של דרך צ'אנגספה לכיוון הבזאר המרכזי. התפריט טעים ומגוון, וכולל פיצות ומאפים מתנור לבנים, לצד האוכל ההודי והמאנצ'יז המסורתיים. אל תוותרו על ה-Sweet Jesus – קינוח מומו ממולא בשוקולד נוטלה ופירות יבשים.

Juice Bar – כן כן, בר מיצים בלה!. נמצא ממש ממול ל-Yama Caffe ומפתיע באיכותו. התפריט מאוד בסיסי, אבל זה מקום מצוין לקבל בו את מנת הויטמינים היומית שלכם.

The Chinese Bowl – מסעדה קטנה וצנועה על דרך צ'אנגספה התחתונה, קצת לפני צומת ה-T לכיוון הבזאר המרכזי. החזות הבסיסית עלולה להטעות כי המקום זוכה לתשבחות ורבים טוענים כי הוא מגיש את המאלאי קופטה (כופתאות גבינה פריכות ברוטב קשיו בדרך כלל) הטעים ביותר בכל הודו! לא לפספס, למרות שלוח הזמנים של המסעדה עלול להיות מאוד לא ברור.

Tenzin Dickey – מסעדה צמחונית מפורסמת ב-Fort Rd. מול מלון טסו-קאר. התפריט לא עשיר, אבל המסעדה מקבלת מחמאות רבות.

La Pizzeria – כשמה, המסעדה מתמחה בפיצות ואוכל איטלקי, באיכות טובה יחסית. מוסיקה מתנגנת באופן קבוע, וישנן פינות ישיבה בחוץ, כמו גם בתוך המבנה. בערבים הצוות מדליק נרות על השולחנות ולעתים גם את האח.

Pumpernickel German Bakery – בית קפה ומאפיה עטורת שבחים על דרך צ'אנגספה. האווירה נינוחה ומיוחדת, התפריט עשיר והצוות נחמד. המקום מגיש גם מנות עיקריות.

מה לעשות בלילה

לה היא יעד אטרקטיבי, בלתי נשכח ומרתק, אולם לא בזכות חיי הלילה שבו. ישנן הפסקות חשמל תכופות שעלולות להוות מטרד רציני, בייחוד למכורים לאינטרנט האלחוטי. האורות בעיר מתחילים להיכבות (במידה והפסקת חשמל מזדמנת לא כיבתה אותם קודם לכן) החל מסביבות השעה 21:00, ועד השעה 24:00 רוב המקומות כבר סגורים. בנוסף –מקומות שמגישים אלכוהול לא תמיד יציינו זאת בתפריט והמחירים עלולים להיות יקרים יותר מבשאר הודו. בכל מקרה, כדאי לקחת איתכם פנס אם אתם מתכננים לחזור אחרי השקיעה. אם בכל זאת אתם רוצים להירגע על בקבוק בירה, תוכלו לשאול את המלצר במסעדת הגג בה התיישבתם, או לקנות בירה באחד המרכולים בשוק המרכזי ולשבת איתה בגן האכסניה.

אטרקציות בעיר

שאנטי סטופה (Shanti Stupa) – סטופה מרשימה המשקיפה על העיר. הסטופה נבנתה בסוף המאה הקודמת ע"י נזירים יפנים ולדאקים. היא ממוקמת בראש גבעה המתנשאת לגובה של 4,267 מ' מעל פני הים (גובהה הממצע של לה הוא 3,500 מ'), בקצה הצפוני-מערבי של דרך צ'אנגספה וניתן להגיע אליה דרך גרם מדרגות תלול. המבנה המרכזי האלגנטי ניצב במרכזה של רחבה גדולה המספקת פאנורמה מרהיבה של לה וסביבותיה, והיא יפה במיוחד בשקיעה ובזריחה. העישון במקום אסור ויש לזכור שמדובר באתר דתי ולהתלבש בהתאם (עדיף לכסות כתפיים וללבוש מכנסיים ארוכות). במקום פועלת קפיטריה קטנה, אם יתחשק לכם משהו קל לחטוף או ספל תה ביחד עם הנוף. חשוב לציין שמדובר בטיפוס לא קליל אם אינכם מאוקלמים עדיין ולעלות לאט ובזהירות. יחד עם זאת – עלייה לסטופה היא הליכת התאקלמות מצוינת לפני שתצאו לטרקים לכיבוש הפסגות של לדאק. הכניסה בחינם.

נופי לה המרהיבים. צילום: נעם טיראןנופי לה המרהיבים. צילום: נעם טיראן

ארמון לה (Leh Palace) – הארמון בן 9 הקומות נבנה במאה ה-17 ע"י מלך לדאק - סנגה נאמגיאל, (Sengge Namgyal) ושימש כביתה של משפחת המלוכה הלדאקית, עד שזו נאלצה לעבור לארמון סטוק שמחוץ ללה. הארמון ראה ימים טובים יותר, והוא נמצא בשיפוצים מתמידים שלא נדמה שיסתיימו בעתיד הנראה לעין. מוקד העניין המרכזי הוא לא הארכיטקטורה, אלא הנוף המרהיב הנשקף ממנו, וכולל את העיר לה עצמה ואת רכס הרי זאנסקאר. העלייה לארמון כרוכה בטיפוס לא פשוט, גם אם קצר, וכדאי מאוד לקחת את הזמן כשאתם עולים אליו. בארמון נמצא גם מוזיאון ובו אוסף של מגילות, ציורים, תכשיטים וחפצי אמנות שונים, חלקם בני כמה מאות שנים. הכניסה לארמון עצמו, שנמצא במרחק הליכה קצרה מהבזאר המרכזי לכיוון צפון מזרח, אפשרית כל יום בין השעות 10:00 ל-16:00. כניסה לארמון עצמו תעלה באיזור 100 רופי לאדם, אולם אם אין ברצונכם להיכנס למבנה, הנוף הוא בחינם ושווה כל רגע.

מנזר נאמגיאל טסמו (Namgyal Tsemo) ומבצר הניצחון – נמצאים במרחק הליכה מעל לארמון לה. מנזר נאמגיאל טסמו, או טסמו גומפה (=הגומפה האדומה) מספק נוף בלתי נשכח, ואולי המרשים ביותר, של העיר וסביבותיה – בייחוד הרי זאנסקאר ועמק האינדוס. במנזר נמצא גם פסל מוזהב ומרשים בגובה 3 קומות של הבודהא. המנזר נבנה במאה ה-15 וצמוד לו נמצא מבצר הנצחון, שנבנה לזכר נצחונם של הלאדאקים על הקשמירים בתחילת המאה ה-16. חשוב להקפיד על כללי לבוש נאותים במנזר. גם כאן – חשוב להקפיד על קצב נינוח ולהיות קשובים להשפעות הגובה על גופכם. ייתכן ותתבקשו לשלם בסביבות 20-30 רופי עבור כניסה לגומפה. שעות הכניסה למנזר הן 7:00-9:00 ו-17:00-20:00.

גומאנג סטופה (Gomang Stupa) – סטופה צמודה לדרך צ'אנגספה. המקום לא מאוד מרשים, אבל בולט בגודלו על רקע דרך צ'נגספה הצפופה ומספק טעימה של אדריכלות בודהיסטית ובנייה לאדאקית לאלו שלא רוצים להרחיק. המקום נמצא מימין לגשר בדרך צ'אנגספה והכניסה חופשית.

מרכז "הברית של נשות לדאק" (The Women's Alliance Of Ladakh) – ארגון "ברית נשות לדאק" הוא ארגון לא ממשלתי ששם לו למטרה לקדם שוויון במעמד הנשים המקומיות ובד בבד לשמר את התרבות הלדאקית, כמו גם נושאים אקולוגיים וחברתיים. הארגון מפעיל מרכז מידע בעיר לה, ובו נמצאים בית קפה המגיש אוכל מקומי, ספרייה, וחנות מזכרות שהמוצרים בה מיוצרים ע"י נשים לדאקיות (להבדיל מחנויות מזכרות רבות בעיר), ובקנייתם תוכלו לסייע לכלכלה המקומית. המקום פתוח בימים שני עד שבת בין השעות 11:00 ל-16:00, ומדי יום מקרין סרט תיעודי על לדאק. נמצא על דרך סאנקאר, צפונית מזרחית לצומת ה- בקצה דרום-מזרחי של דרך צ'אנגספה.

מוזיאון מרכז אסיה (Central Asian Museum) - מוזיאון חדש שנבנה ע"י משרד התיירות של ג'אמו וקשמיר ובסיוע כמה קרנות מחו"ל, וכולל מלבד מוזיאון גם ספריה, מסעדה וחנות מזכרות. המוזיאון מדגיש את תפקידה המרכזי של לדאק לאורך ההיסטוריה כצומת דרכים בין תת היבשת ההודית, טיבט, מרכז אסיה ובאלטיסטאן (כיום פקיסטן). המוזיאון נמצא בסמטה שיוצאת מהרחוב התוחם את הבזאר המרכזי מצפון, ליד המסגד.

יוגה ומסאז'ים-

  • Mahabodhi Meditation & Yoga Center (מרכז היוגה והמדיטציה מאהאבודהי) – מרכז יוגה עתיר משאבים. ממוקם בלב דרך צ'אנגספה ומספק שיעורים בני שעה וחצי ויותר לתיירים. במהלך הקיץ מתקיימות במקום סדנאות יוגה בנות 3 ימים. הקמפוס הראשי של המרכז נמצא כ-10 ק"מ מלה וניתן לארגן הסעה דרך הסניף בלה. מלבד קורסי יוגה ומדיטציה, נערכות במקום הרצאות וקיימת בו ספריה העסוקה ברפואה, דת ויוגה. חשוב לציין שהמרכז מכוון בעיקר לקהל האירופאי ולכן המחירים עלולים להיות גבוהים יותר מבמקומות אחרים. אולם, אם מתחשק לכם לצאת מהבועה הישראלית ולחוות חוויה שונה במקצת, ייתכן ששווה לכם להשקיע. ניתן לברר מראש לגבי תאריכי קורסים ומחירים. http://www.mahabodhi-ladakh.org/
  • ("אנאנד") – T.A.S Sachianandמורה מוכר ופופולרי בקרב הישראלים לרייקי ויוגה. אנאנד, שהסטודיו צמוד לגשר שעל דרך צ'אנגספה העליונה (קיים שילוט עם שמו באנגלית) מעביר קורסים וסדנאות.
  • Goba Guest House – בגסטהאוס המשפחתי מוענקים שירותי מסאז', המומלצים על ידי ישראלים. אורך פגישה הוא לרוב 3 שעות והתשלום לפי ראות עיניכם. הגסטהאוס נמצא על גרם המדרגות בדרך לשאנטי סטופה.

אטרקציות קרובות

שימו לב - לחלק מהמקומות תידרשו להוציא היתר ביקור לתיירים, שניתן לארגן בקלות דרך כל סוכנות טיולים בלה, עבור 150 רופי. האישורים בד"כ ניתנים לקבלה כעבור כמה שעות, או יום.

עמק נוברה (Nubra Valley) – צפונית ללה, מעבר לקהארדונג לה – מעבר ההרים לכלי רכב ממונעים הגבוה ביותר בעולם (5,602 מ'), על הגבול עם פקיסטן, משתרע עמק נוברה, שהיה, עד לפני שנים מעטות, חסום למטיילים. העמק הפורה והמדהים ביופיו, בחיק הרי הקראקוראם, ידוע בכינויו "הבוסתן של לדאק" בזכות השדות והמטעים רחבי הידיים שפרושים לאורכו ולרוחבו. העמק הוא בודהיסטי כמעט כולו, ובו מספר מנזרים בודהיסטיים מפורסמים.
 בעמק נמצאים מספר כפרים - על המרכזיים שבהם נמנים הונדר, דיסקיט, פאנאמיק וטורטוק, ובהם מקומות לינה, מסעדות, חנויות מזכרות ושלל שירותים לתיירים – החל בסיורים מאורגנים וכלה ברכיבה על הגמל הבאקטרי הדו-דבשתי המפורסם שעל גבו חצו נוודים וסוחרים את דרך המשי האגדית. בנוסף, תוכלו לראות בעמק נוברה גם את דיונות החול המרהיבות, ליד הכפר הונדר ולטבול במעיינות חמים בכפר פאנאמיק.
 ג'יפים שירות יוצאים מלה לדיסקיט בכל בוקר, בהם מחיר נסיעה לאדם הוא בין 300 ל-400 רופי. אוטובוס יוצא מלה כל בוקר ב-6. הנסיעה תארוך בין 4 ל-6 שעות. לחלופין, תוכלו להזמין רכב פרטי באחת מסוכנויות הטיולים בלה שייקח אתכם עד דיסקיט. סיור מודרך בעמק נוברה עם רכב צמוד יעלה בין 1,500 ל-2,000 רופי לאדם ליום. טווח המחירים לאוכל ולינה בעמק משתנה ממקום למקום ומעונה לעונה, אבל צפו לשלם מעט יותר מאשר בלה. חשוב להדגיש שחובה להוציא אישור קו פנימי (Inner Line Permit) לפני שמגיעים לעמק, אותו ניתן לארגן בכל סוכנות טיולים. אם לא יהיה ברשותכם אישור שכזה, תדרשו לחזור על עקבותיכם ולשלם קנס.
למידע נוסף על האיזור היכנסו לעמוד עמק נוברה ב"עפתי!" >> 

קהארדונג לה (Khardung La) – פירושו של השם הוא "מעבר הרים", או "פס" והוא מעבר ההרים הגבוה ביותר בעולם שעביר לכלי רכב. הוא מתנשא לגובה המטמטם של 5,602 מ' (גבוה יותר משיאו של טרק סובב האנאפורנה בנפאל, למשל). הנסיעה אליו אורכת כשעתיים בכביש העולה צפונה מלה לכיוון עמק נוברה. מכורי האדרנלין יוכלו לשכור אופניים וציוד נלווה בלה ולארגן הסעה אל הפס, ממנו ניתן לרדת באופניים חזרה אל העיר. אורך הנסיעה הוא 40 ק"מ בערך, והיא נמשכת בין שעתיים וחצי לשלוש. עם זאת, שימו לב שמדובר באטרקציה מסוכנת מאוד היות והירידה היא על כביש לכל דבר. יש להיזהר, ללבוש ציוד מגן ולהישמע לחוקי התנועה (בהודו נוהגים בצד שמאל, להזכירכם). כל סוכנות טיולים מסוגלת לארגן נסיעה לקארדונג לה. מחיר נסיעה והשכרת אופניים וציוד ליום יעלה בסביבות 800-1,000 רופי.

לאדאקית מקומית. צילום: נעם טיראןלאדאקית מקומית. צילום: נעם טיראן

פאנגונג טסו (Pangong Tso) – אגם פאנגונג הוא אגם מרהיב ביופיו, העובר בין לאדאק וטיבט. אורכו של האגם הוא 134 ק"מ, אבל רוחבו המקסימלי הוא רק 5 ק"מ, מה שיוצר פנוראמה מדהימה של הרי הרמה הטיבטית הצחיחה מאחורי הכחול הבוהק של מימי האגם. בקיץ האגם משמש כשטח רבייה למספר מיני ציפורים וברי המזל יוכלו לזהות יחמורים ומרמיטות. בשל קרבתו לגבול, ביקור באגם כרוך באישור ממשלתי שניתן להוציא בכל סוכנות טיולים בלה והנסיעה אליו אורכת כ-5 שעות בג'יפ. רוב המטיילים נוסעים אל האגם וחוזרים ממנו באותו יום, אולם מדובר בנסיעה ארוכה, ואם יש ברשותכם זמן, ייתכן ועדיף לקחת יום נוסף כדי ליהנות משלוותו של הנוף ומשינויי הגוונים של האגם לאורך שעות היום.
 ישנם שני גסטהאוסים על חופו של האגם ועוד גסטהאוס נוסף בכפר ספאנגמיק (spangmik) שנמצא כ-7 ק"מ בהמשך החוף והוא הנקודה האחרונה המותרת להגעת תיירים. אפשרות נוספת היא לינה באוהלים שניתן להביא איתכם או באוהלים שנמצאים במקום. צפו לשלם קצת יותר מ-5,000 רופי לג'יפ כולל נהג ליומיים וקצת פחות מכך ליום אחד.
 ישנה גם אפשרות לעלות על אוטובוס למקום ובחזרה ממנו כדי להוזיל עלויות, אבל קחו בחשבון שהאוטובוסים עשויים להיות צפופים ותדירותם נמוכה למדי (פעמיים בשבוע). מחיר כרטיס לאיזור האגם צפוי לעלות בין 100 ל-200 רופי. ניתן לקנות כרטיסים בתחנת האוטובוסים המרכזית של לה.

טסו מורירי וטסו קאר (Tso Moriri, Tso Kar) – דרומית לאגם פאנגונג, מנקדים שני אגמים מדהימים ביופיים את ליבה של רמת צ'אנגטאנג ("המישור הצפוני") הקשוחה. אלו הם טסו קאר וטסו מורירי, הסוריאליסטיים. מפורסמים ככל שיהיו, האגמים הם עדיין יעד פופולארי פחות מ'אחיהם הגדול' - אגם פאנגונג, אבל יש בהם מנה לא פחותה של קסם, ויש שיגידו שהם מהיפים בהימלאיה כולה. האגמים נבדלים זה מזה בכמה נקודות – מימיו של טסו קאר, למשל, הם מלוחים, להבדיל מאלו של טסו מורירי, אבל שני האגמים הם ביתם של מגוון בעלי חיים כמו כבשי בר, מרמיטות, ומין היחמורים המקומי (שנקרא "קיאנג"), כמו גם של רועים טיבטיים משבט הצ'אנגפה, שעיקר פרנסתם היא בעדרים של כבשי הפשמינה. דבר נוסף בו האגמים דומים הוא גובהם המסחרר – שני האגמים נמצאים בגובה של למעלה מ-4,500(!) מטר מעל פני הים.
 על גדתו המערבית של טסו מורירי נמצא הכפר קורזוק, במרחק 215 ק"מ מלה, בו פועלים מספר גסטהאוסים בעונת התיירות (מחוץ לעונת התיירות הטמפ' עשויות לרדת אל מינוס 40, כך שההגעה לא מומלצת בכל מקרה), לצד מסעדות ואזורי קמפינג. צפו לנסיעה של 6-7 שעות מלה, רובה על דרך לה-מנאלי. בכפר נמצא גם מנזר שגילו בסביבות 300 שנה.
 הדרך לטסו-קאר מעט קצרה יותר (כ-160 ק"מ מלה) וניתן לשלב נסיעה לשני האגמים בטיול בן יומיים – שלושה. לחילופין, ניתן לצאת לטרק ביניהם שאורכו 5-6 ימים. חשוב לציין – בדרך אין נקודות אספקה או גסטהאוסים, ומימיו של טסו קאר הם מלוחים, על כן יש להצטייד היטב! כמו כן, המסלול מאתגר גם ללא גורם הגובה המשמעותי ולא מומלץ שזה יהיה הטרק הראשון שלכם באיזור. במידה ואינכם בטוחים, כדאי מאוד לשכור בהמות משא ונוהג מנוסה. צפו לשלם בין 5,000 ל-7,000 רופי עבור נסיעה בג'יפ לכיוון אחד. הסעות, כמו גם מדריכים ונוהגי בהמות תוכלו לארגן בסוכנויות הטיולים בלה. חשוב לזכור שנחוצים אישורים לביקור באיזור האגמים, גם אותם ניתן להשיג דרך הסוכנויות.

טהיקסה (Thikse) – טהיקסה הוא מנזר גדול ומרשים הנמצא כ-20 ק"מ דרומית ללה על כביש לה-מנאלי. המנזר בן 12 הקומות הוקם לראשונה במאה ה-15 ועבר שיפוץ נרחב בשנות השמונים של המאה שעברה. במנזר נמצא פסל בגובה 15 מטרים של המאיטריה ("הבודהא לעתיד לבוא"), ונערכות בו תפילות ("פוג'ות") מדי בוקר, שמושכות תיירים רבים.
 לטהיקסה ניתן להגיע בג'יפ שצפוי לעלות בסביבות ה-1,000 רופי, אולם אוטובוסים יוצאים בתדירות גבוהה מלה (פעם בחצי שעה – שעה) והנסיעה עולה בסביבות 20 רופי ואורכת כחצי שעה. במקום נמצא גסטהאוס בבעלות המנזר, כמו גם מוזיאון וחנות מזכרות קטנים. מדי שנה בסוף עונת התיירות (סביבות אוקטובר-נובמבר) נערך במקום פסטיבל בן 3 ימים הכולל ריקודי מסכות טקסיים.

שיי (Shey) – הכפר שיי נמצא כ-15 ק"מ בערך דרומית ללה, וכ-4 ק"מ בערך מטהיקסה. האטרקציה המרכזית בכפר היא קומפלקס מבנים הכולל מנזר ומצודה, הידועים יותר כארמון המלוכה בו גרה משפחת המלוכה של חבל לדאק העליון, לפני שנסו משם לסטוק באמצע המאה ה- 19. דמי הכניסה למקום הם 20 רופי ובין היתר תוכלו להתרשם מפסל בגובה 12 מטרים של הבודהא סאקיאמוני. ניתן להגיע לשיי מלה באותה הדרך אליה מגיעים לטהיקסה, אך ניתן גם לשלב בין השניים לכדי טיול יום קצר וללכת ברגל בין הכפרים, בדרך שמנוקדת בעשרות מזבחות קטנים. למרגלות הארמון שוכן הכפר שיי בו נמצאים בערך 700 בתים ומספר אכסניות. יש לציין שסביר שמחירי הלינה בשיי יהיו גבוהים יותר מאשר בלה.

סטוק (Stok) – הכפר סטוק, השוכן במיקום יפהפה בעמק רכס הרי סטוק מדרום לעמק נהר האינדוס מצפון , נמצא כ-14 ק"מ דרומית מערבית לעיר לה, והוא משכנה של משפחת המלוכה הלדאקית, מאז פלישה קשמירית באמצע המאה ה-19. בכפר נמצא ארמון המלוכה, ובו מוזיאון המציג תכשיטים, בגדים וחפצים מסורתיים נוספים, חלקם שייכים למשפחת המלוכה; הכניסה אליו בתשלום של 30 רופי. מעל ארמון המלוכה ניצב מנזר סטוק, שהוקם במאה ה-14 ומתהדר בציורי קיר עתיקים ובחדר התפילה העתיק ביותר בחבל לדאק.
הגעה לסטוק מלה אורכת כשעה באוטובוס ציבורי ונסיעה בו עולה בסביבות ה-30 רופי, אך קחו בחשבון שאוטובוסים ציבוריים נוטים להפסיק את פעילותם באיזור שעות אחה"צ המוקדמות. לחלופין, ניתן לקחת ג'יפ שעשוי לעלות 1,000 רופי לכיוון - שווה לברר ולתאם איסוף בסוכנות טיולים. כמו כן, ניתן לשכור ג'יפ ליום של סיור בכפרים בסביבה.
 אין אפשרות להישאר ללון בארמון או במנזר, אבל קיימות מספר אופציות ללינה בבתי משפחות (Homestays), הכוללים לרוב גם ארוחות. המחירים בעונת השיא נעים בין 500 ל-800 רופי ללילה, ולעתים רחוקות פתוחים לדיון. הכפר סטוק הוא גם נקודת יציאה או סיום פופולרית לטרקים באיזור, כמו הטרק דרך הכפרים זיגצ'ן ו-רומבאק עליו ניתן לברר בסוכנויות הטיולים בלה.

טרקים

טרק עמק מארקה (Markha Valley) – אם האטרקציה המרכזית בחבל לדאק היא טרקים, הרי שהטרק הפופולארי ביותר, ולדעת רבים גם המרשים ביותר בלדאק, הוא הטרק לעמק מארקה. נהר מארקה נמצא מצידו הדרומי של רכס סטוק והוא מקור חייהם של הכפריים המנהלים אורך חיים חקלאי באקלים הצחיח והקשה של לדאק. סוד הקסם של עמק מארקה הוא בשילוב הנהדר בין גווני האדום, צהוב וסגול המרהיבים של רכסי הגרניט והגיר, לבין גווני הירוק של טרסות האורז בכפרים הבודהיסטיים שבחיקו, וכמובן – הכחול העמוק והצלול של שמיה של לדאק. לאורך העמק פזורות מספר גומפות, והוא מנוקד בעשרות גלי אבנים ובדגלי תפילה צבעוניים שמוסיפים לאווירה הקסומה שלו. במהלך הטרק ניתן לראות את פסגותיהם המרשימות של הקאנג-יאטסה (6,400 מ'), ורכס הרי זאנסקאר.
 את הטרק ניתן להתחיל מסטוק, ספיטוק או זינגצ'ן בצפון ומשם להמשיך דרום מערבה לנהר מארקה, דרך מעבר ההרים גאנדה (גאנדה לה,Ghanda La– 4950 מ') או מצ'ילינג במערב, ובכך לחסוך יום או יומיים של הליכה. ההליכה לאורך הנהר עשויה להימשך בין 3 ל-5 ימים, בעליה מתונה והדרגתית בגובה (הגובה ההתחלתי הוא 3,500 מ' – כגובהה של העיר לה), עד ההגעה למחנה התיירים נימאלינג שמתחת למעבר ההרי המרשים קונגמארו לה (Kongmaru La – 5,265 מ') המסיים את הטרק. נקודת הסיום, לרוב, היא הכפר המיס (Hemis), מרחק שעתיים נסיעה דרומית מזרחית ללה.ניתן להשלים את הטרק גם ללא אוכל או אוהלים משלכם היות ולכל אורכו של העמק פזורים כפרים ובהם משפחות המציעות לינה בבתיהן (Homestay). המחיר ינוע לרוב בין 400 ל-800 רופי וצפוי שיכלול ארוחת ערב ובוקר וארוחת צהריים ארוזה. חשוב להצטייד בבגדים חמים כי בגבהים האלה סופות שלגים הן לא עניין נדיר גם בקיץ. כמובן שניתן להביא אוהלים וציוד בישול ובכך לחסוך עלויות.
 חשוב להדגיש - הטרק אמנם פופולרי, אבל אין להניח שהוא לא מאתגר! יש להיות קשובים במיוחד לגופכם ולנקוט משנה זהירות וצעדים מונעים כדי שלא תאלצו להתמודד עם מחלת גבהים, שאיננה נעימה במקרה הטוב, ועלולה לסכן את חייכם במקרה החמור. במיוחד יש להיזהר בעלייה למחנה התיירים נימאלינג שממוקם בגובה 4,700 מ'. למידע נוסף על מחלת גבהים ראו »

ניתן להגיע לנקודת ההתחלה בסטוק, זינגצ'ן או ספיטוק בתחבורה ציבורית היוצאת מלה. נסיעה אליהן אורכת בין שעה לשעה וחצי ועולה בין 20 ל-50 רופי. הנסיעה לצ'ילינג אורכת כ-3 שעות מלה ואוטובוסים אליה יוצאים בתדירות נמוכה בהרבה (פעמים ספורות בשבוע). אופציה נוספצת היא ארגון של ג'יפ דרך סוכנות טיולים. המחיר תלוי ביעד ונע בין 1,000 ל-2,000 רופי. דרך סוכנויות הטיולים ניתן גם לתאם איסוף מנקודת הסיום בהמיס.

טרק ליקיר-טינגמוסגאנג (ה"בייבי טרק" "Sham Trek") (Likir – Tingmosgang) – השם המעט מזלזל "בייבי טרק" מסיט את תשומת הלב מהעובדה שהמסלול הזה הוא יפהפה ומספק טעימה מצויינת מכפריו ונופיו הייחודיים של המדבר הלדאקי, וגם בו ישנם כמה מקטעים מאתגרים. מרהיבים במיוחד הם שינויי הגוונים של הסלעים והקרקע לאורך המסלול – מירוק כהה, דרך אדום על כל גווניו ועד כחול. המנטרה הבודהיסטית – "אום מאני פאדמה הום" (שמשמעותה המילולית היא – "הלל ליהלום שבלוטוס") חקוקה על סלעים רבים לאורך המסלול, לעתים בכתובות ענק שמשרות מסתורין וקסם על ההליכה. בקיץ עצי המשמשים בכפרים נושאים פרי וקיימות אפשרויות רבות ליהנות מהם לאורך הטרק. הטרק נחשב לקל וניתן להשלים אותו ביומיים ואפילו ביום מאומץ למהירים, אולם ההמלצה היא לפנות 3 ימים (3-4 שעות הליכה ביום) וללכת בקצב נינוח, שיאפשר ליהנות מיופיו של המדבר הלדאקי ולהתרשם מהאנשים ומהכפרים שבדרך. המסלול יכול גם לשמש כטרק התאקלמות מצוין להמשך הטיול בלדאק ולטרקים גבוהים וקשים יותר.

נקודת ההתחלה של הטרק היא הכפר ליקיר, מרחק כשעתיים נסיעה מלה. כ-3 ק"מ ממנו, נמצא מקדש ליקיר העתיק שנבנה ככל הנראה במאה ה-11, ובו פסל מצופה זהב של הבודהא. בכפר קיימים מספר גסטהאוסים, במידה ותרצו להישאר ללון ולהתחיל למחרת. מליקיר השביל מתפתל בין הכפרים יאנגטנג, המיס-שוקפאצ'ן ואנג, כשהנקודה הגבוהה ביותר היא בגובה 3,800 מטר. נקודת הסיום של הטרק היא הכפר טינגמוסגאנג (או טימישגאן) משם ניתן לתפוס אוטובוס בחזרה ללה (המחיר סביב 50 רופי, 3 שעות נסיעה בערך – יוצא פעם ביום בשעות הבוקר), או להמשיך ולהתקדם עוד 2 ק"מ אל העיירה נורלה, ממנה תדירות האוטובוסים גבוהה יותר. בכל כפר קיימות אפשרויות הלנה בבתי משפחות (Homestays), כך שאוהל, שק שינה וציוד בישול אינם הכרחיים, אבל ניתן להביא ציוד על מנת לחסוך בעלויות ולשמור על גמישות. צפו לשלם בין 400 ל-600 רופי עבור לינה וארוחות.

לאמאיורו (Lamayuru) – הכפר לאמאיורו שוכן כ-130 ק"מ בקירוב מערבית ללה, על הדרך שבין לה לסרינגאר. בכפר שוכן אחד המנזרים העתיקים ביותר בלדאק, המתוארך למאה ה-10 לספירה. מעבר לגילו המרשים, המנזר מפורסם גם בזכות ציורי הקיר והטהאנגקות (ציורים על אריגים) שלו. מלבד המנזר, הכפר למאיורו מושך תיירים רבים הודות לנוף המיוחד במינו המקיף את הכפר, שרבים מקבילים לפני הירח. תצורות המסלע החשופות מספקות דוגמאות רבות מספור ליצירתיות של הטבע, ובאות בניגוד לטרסות הירוקות בכפר עצמו. בנוסף לכך, למאיורו הוא בסיס יציאה לכמה טרקים בחבל לדאק וזאנסקאר. מסלול פופולארי, שנמשך לרוב בין ארבעה לחמישה ימים, משתרך עד צ'ילינג ומספק בשרך נופים מרהיבים של עמקיה של לדאק מראשם של שני מעברי הרים, שהגבוה בהם הוא בגובה של 4,900 מ'.

מסלול נוסף, הוא הנתיב דרומה לכיוון פאדום – בירתו של חבל זאנסקאר. זהו כנראה אחד הטרקים המרשימים ביותר שיש ללדאק להציע, ומכונה לעתים, בצדק, "מלך הטרקים" של לדאק. המסלול נע על הדרך העתיקה בין עמקי האינדוס לזאנסקאר ומספק הזדמנות להתרשמות בלתי אמצעית מהנוף הפראי והמבודד של הטרנס-הימלאיה ומכפרים נידחים על תרבותם שהשתמרה בצורה יוצאת דופן. זהו טרק מאתגר, המעפיל למספר מעברי הרים בגובה של מעל 4,700 מטר וכדאי לתכנן בו את העצירות שלכם מראש. אל תצאו אליו מבלי שהתאקלמתם היטב לגובה וללא מפה טובה, וכן בדקו היכן נמצאים כפרים המספקים אפשרויות לינה (בתקופת התיירות ברוב הלילות תוכלו למצוא משפחות המעניקות שירותי הלנה ובישול). לחילופין, הביאו אתכם ציוד חם ואמין ללינה בשטח (רעיון מוצלח בכל מקרה) כמו גם אוכל וכלי בישול. ההרפתקנים מביניכם יוכלו להרחיב את הטרק עד לדארצ'ה, על רכס לאהול שבהימצ'אל פראדש, מרחק של עוד 7-9 ימי הליכה דרומה ואפילו לשנס מותניים ולצעוד את כל הטרק האפי בין דארצ'ה עד לה, האורך בין 21 ל-25 ימים, ומוזכר כאחד הטרקים היפים ביותר בעולם.

בפאדום יש היצע רחב יחסית של גסטהאוסים, מסעדות וספקי שירותים וסוכנויות רבות מציעות "חבילות" טיול למטיילים, הכוללות טבח ומדריך לכל ימי הטרק בעלות של כ- 2,000 רופי לאדם ליום. בנוסף, במידה ותרצו לשכור בהמות משא, סוסים צפויים לעלות בין 300 ל-400 רופי ליום. מחירו של לילה בבית משפחה כולל ארוחות יעלה בין 300 ל-600 רופי. ההגעה ללמאיורו אפשרית מלה – פשוט עלו על כל אוטובוס מערבה (כ- 4 שעות; 150 רופי). לחילופין ניתן להתחיל את הטרק מפאדום – יש להגיע ראשית לקארגיל ואח"כ דרומה לפאדום. הנסיעה תימשך יומיים, אולם ייתכן ועדיף לעשות אותה כשאתם עוד רענננים ולא משוועים למקלחת ומנוחה בלה בסוף הטרק.

סטוק קאנגרי (Stok Kangri) – סטוק קאנגרי, המתנשא לגובה של 6,153, הוא ההר הגבוה ביותר ברכס הרי סטוק וניתן לראות אותו גם מלה. ההר הוא אחת מפסגות הטרקים (Trekking Peaks) הפופולאריות בזכות העובדה שהטיפוס עליו נחשב לקל ביחס לטיפוס אלפיני, כך שההרפתקנים מביניכם יוכלו להעפיל אל ראשו מכוסה השלג ולנשום קצת אוויר פסגות (לא סתם אוויר פסגות, אלא אוויר של פסגות ההימלאיה!). מהפסגה ניתן לראות את הנוף עוצר הנשימה של הרי הקראקוראם ולעתים גם את 2-K - ההר השני בגובהו בעולם. הטיפוס להר מתחיל מהכפר סטוק, ואורך יומיים של עלייה (העלייה לפסגה ביום השני מתחילה בלילה, כדי שירידה מההר תתאפשר כשהקרח עוד יציב) וכן נדרש יום נוסף על מנת לחזור אל הכפר.

חשוב מאוד לציין – למרות שהטיפוס להר נחשב לקל בסטנדרטים אלפיניים, מדובר עדיין בעניין מורכב, הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה פיזית. כמויות הציוד שיש לסחוב הן גדולות וכוללות מלבד אספקה וציוד שטח סטנדרטי גם ציוד טכני כמו חבלים, דוקרני קרח (Cramp-ons), גרזני קרח, רתמות וקסדות.
 בנוסף – יש להתייחס בכובד ראש לגובה הרב (גופנו פשוט לא מסוגל להתאקלם באופן מלא מעל ל-6,00 מ'). מלבד זאת – הניווט, בייחוד בשלג ובקרח עלול להיות בעייתי. על כן – אין לנסות להעפיל אל הפסגה אלא לאחר שעברתם כמה טרקים בלדאק ורק אם אתם מאוקלמים היטב ובכושר טוב. בנוסף – אל תנסו בשום אופן לעלות אל הפסגה בלי מדריך ובהמות משא! "סימון וי" על הפסגה אינו שווה בשום אופן את הנזק שעלול להיגרם מטיול לא אחראי. רוב סוכנויות הטיולים בלה מציעות חבילות טיול לסטוק קאנגרי, הכוללות מדריך, בהמות משא, ציוד, אספקה ואישור עליה לפסגה שחובה לרכוש לפני ההעפלה. יש להדגיש שהעניין לא זול בסטנדרטים הודיים וצפו לשלם בין 50 ל-80 דולר ליום (בין 3,000 ל-5,000 רופי).

קניות ושווקים

דרך צ'אנגספה רצופה בחנויות שמכוונות לתיירים, ומוכרות בעיקר מזכרות, בגדים וציוד טיולים (זיופים, כמובן). המחירים סבירים וניתנים למיקוח, אבל ככלל אצבע, מקומות אחרים בהודו יהיו זולים יותר, כך שאם אתם מתכננים להגיע ליעדים נוספים בהודו ותוכלו להסתדר במשך זמן מה בלי צעיף פשמינה, ייתכן וסבלנותכם תשתלם. להבדיל – אין, כנראה, מקום טוב מלה להשיג בו מבחר של ציוד לטיול ומחנאות (לפחות לאלו מכם שלא ממשיכים לנפאל).
 בנוסף, דרך צ'אנגספה מתחברת לאיזור הבזאר המרכזי, בו ניתן להשיג פירות וירקות, כמו גם מצרכים בסיסיים אחרים. ישנם דוכני אוכל רבים בשוק לצד (עוד) חנויות טיולים ומזכרות, מספרות, מכוני יופי וחנויות לממכר ענתיקות. סופרמרקט מצויד היטב נמצא על דרך הבזאר המרכזי (Main Bazaar Rd) בצדה המערבי. השווקים ודוכני האוכל ממשיכים כק"מ לאורך הכביש דרומה, עד לתחנת האוטובוס, ומספר התיירים מצטמצם בהם בהדרגה. אם לא מתחשק לכם לרדת אל השוק, ישנן מספר חנויות נוחות בסיסיות גם על דרך צ'אנגספה.

שווקי פליטים טיבטיים – על צידה המערבי של דרך צ'אנגספה, כמו גם בצדו הצפוני של הבזאר המרכזי, נמצאים שווקים המתופעלים על ידי פליטים שגלו מטיבט, בהם ניתן להשיג מזכרות וחפצי אמנות קטנים.

מפות - Ladakh Map House – חנות מפות מצוינת בשוק המרכזי. נמצאת ממש בצמוד למסגד. המבחר רחב ומכסה לרוב את כל הטרקים הפופולריים. המפות הטובות ביותר של האיזור הן בלי ספק בקנ"מ של 1:150,000 , של ה-Editions Olizane, אולם זו עשויה לעלות גם 2,000 רופי. מהדורה טובה נוספת היא של Milestone Himalayan Series בקנ"מ של 1:175,000, ועשויה לעלות שליש ממחירן של הראשונות ואף פחות. בחנות מוצעים למכירה גם ספרים רבים בכלל וספרי טיולים המתמקדים בלדאק, בהודו ובנפאל בפרט. חנויות ספרים נוספות פזורות ברחבי השוק.

Dzomsa - חנות "ידידותית לסביבה". בה ניתן למלא מים מחדש בבקבוק (שירות שניתן בהרבה חנויות) וכן לרכוש משמשים, ריבות ביתיות ומיצים טבעיים, תה ולאסי (משקה פרי על בסיס יוגורט). החנות מתהדרת בהיותה אורגנית ואקולוגית ומספקת גם שירותי כביסה.

אירועים ומועדים

בלדאק, בניגוד לשאר חלקי הודו, הרוב הוא בודהיסטי ולא הינדי והפסטיבלים מעט שונים באופיים – לרוב עצורים ומוקפדים יותר, ומעט פחות רעשניים ו"מבולגנים". רגעי השיא של רוב הפסטיבלים הם ה"צ'אמות" – מופעי ריקוד שמבוצעים על ידי נזירים הלובשים מסכות דרמטיות, ובדרך כלל מציגים סיפורים ואגדות הקשורות בעולם התוכן הבודהיסטי. בכל הקשר לדת, לוח השנה בלדאק הוא לוח השנה הטיבטי הירחי ובשל אי ההתאמה בינו לבין לוח השנה המערבי תאריכי הפסטיבלים עשויים להשתנות משנה לשנה. מומלץ לבדוק בסוכנויות הטיולים בלה על פסטיבלים לפני שמתכננים הגעה למקום כלשהו. אומנם, רוב הפסטיבלים בלדאק מתרחשים בחורף, שאיננו מסביר פנים לתיירים במיוחד, אולם ישנם עדיין מספר מקומות בהם נערכים פסטיבלים בתאריכים נוחים.

פסטיבל לדאק (השבועיים הראשונים של ספטמבר) – זהו פסטיבל המושך מקומיים ותיירים רבים. צעדת הפתיחה המרהיבה שלו עוברת ברחובות העיר ומשתתפות בה חבורות של רקדנים, זמרים ונגנים מסורתיים מכל רחבי לדאק. הפסטיבל הוא דוגמא מרשימה לעושר התרבותי ובמסגרתו מתקיימים מופעי שירה, ריקוד, מופעים דתיים המועלים על ידי נזירים בודהיסטיים והדגמות של טקסי נישואין לדאקיים. בנוסף, מתקיימות במהלכו תחרויות פולו וירי בחץ וקשת.

המיס טסה-צ'ו - Hemis Tse-Chu (אמצע יוני – תחילת יולי) – פסטיבל פופולארי בן יומיים המתקיים במנזר שבכפר המיס שבמהלכו רוקדים הנזירים, עטויי מסכות עתיקות ובגדים מפוארים, בחצר המנזר. הפסטיבל מציין את הולדתו של גורו פאדמאסאמבהאווא – "הקדוש המגן" של המקומיים והוא מושך גם אמנים מקומיים שמגיעים כדי למכור בו את יצירותיהם. הפסטיבל הבא צפוי

קורזוק גוסטור - Korzok Gustor (חודש יולי) – פסטיבל שנמשך יומיים, במנזר העתיק שנמצא בכפר קורזוק שעל גדותיו של אגם טסו-מורירי.

דוסמוצ'ה – Dosmoche (אמצע-סוף פברואר) – פסטיבל שנתי לציון השנה החדשה הטיבטית, בלב החורף, לרוב נמשך יומיים באמצע – סוף פברואר. נערך בלה, כמו גם במנזרים בכפרים אחרים בלדאק, כמו ליקיר ודסקיט. במהלכו המשתתפים שורפים דמויות מבצק, כקורבנות הנושאים עמם את הרוחות הרעות, או הכוחות השליליים מהשנה הקודמת ו"מנקים את הקרקע" לקראת השנה החדשה. גם בפסטיבל הזה ניתן לצפות בריקודים מסורתיים, שמבוצעים ע"י נזירים.

צילום: נעם טיראןצילום: נעם טיראן

איך להגיע

ללה ניתן להגיע דרך היבשה ממנאלי שבדרום ומסרינגאר שבקשמיר במערב. הדרך משני המקומות ארוכה מאוד והנסיעה לא פשוטה ועוברת דרך מעברי הרים גבוהים (בין לה למנאלי נמצא מעבר ההרים הממונע השני בגובהו בעולם – הטאגלאנג לה, שגובהו 5,328 מ'. הראשון בגובהו,– קהארדונג לה, נמצא צפונית ללה). מעברי ההרים נחסמים בחורף (פתוחים לרוב בין מאי לספטמבר-אוקטובר) כך שחשוב להקפיד לבדוק את מצב הכבישים לפני יציאתכם, אם בכוונתכם להגיע ברכב ולא בטיסה. בנוסף – גם במהלך עונת התיירות, מפולות בוץ עלולות לחסום את הכביש כך שחשוב לקחת טווחי בטיחות להגעה ועזיבה ולהבין שדבר אינו בטוח במאה אחוז. כמו כן, יש להדגיש – הדרכים עלולות להיות מסוכנות! אם אתם שוכרים ג'יפ או מיני ואן הקפידו על עירנות הנהג ודאגו שיעצור להתרענן וייסע לאט ככל שדרוש.

ממנאלי – דרך לה-מנאלי היא מהגבוהות והמסוכנות בעולם, ומתפתלת בין שמיים וארץ לאורך כמעט 500 ק"מ. הדרך גם עלולה להיות בוגדנית – חסימות כבישים הן עניין שבשגרה גם בחודשים בהם היא פתוחה לתנועת כלי רכב. יחד עם זאת, הדרך מעניקה חוויות עוצרות נשימה של נופיו של רכס ההימלאיה הגדול (Great Himalaya Range) ושל המדבר ההררי של רכסי זאנסקאר ולאהול. אם תחליטו לנסוע את כל הדרך ברצף, הנסיעה תיקח בין 18 ל-24 שעות מורטות עצבים (ואף יותר, לעתים). אפשרות נוספת היא חניית ביניים, בד"כ בכפר קיילונג (גובה – 3,080 מ', כ-100 ק"מ בערך ממנאלי), או במחנה האוהלים סארצ'ו (גובה – 4,600 מ', כ-190 ק"מ בערך ממנאלי). בקיילונג יש מספר גסטהאוסים המציעים חדרים וארוחות עבור הנוסעים, וסארצ'ו הוא מתחם אוהלים גדול בעמק רחב ידיים שנועד ברובו ע"מ לספק חניית לילה לעוברים בדרך.
הגובה משפיע, כמובן, על הנסיעה וייתכן שבמהלך הלילה תרגישו במיוחד בהשפעתו, בייחוד היות ורוב הסיכויים שלא תהיו מאוקלמים עדיין. כאבי ראש, הקאות ועייפות כללית הן עניין שבשגרה. חשוב מאוד להקפיד על כללי זהירות ונקיטת צעדים שיפחיתו את סיכוייכם לסבול ממחלת גבהים.
 נסיעה באוטובוס מקומי ללה תארוך יומיים, היות ועפ"י התקנות, אסור לאוטובוסים לנסוע במהלך הלילה. החנייה מתבצעת בד"כ בכפר קיילונג, אולם חשוב להדגיש שמדובר באוטובוס מקומי לכל דבר. לכן, בגלל שהדרך ארוכה ומתישה כמות שהיא יתכן ועדיף לשלם יותר עבור הנוחות היחסית שבמיני-ואן או בג'יפ (ראו בהמשך). אם בכל זאת תבחרו לקחת אוטובוס, צפו לשלם 200-300 רופי עבור הכרטיס, לא כולל לינה וארוחות. את זמני היציאה תוכלו לברר בתחנה המרכזית במנאלי או בכל סוכנות טיולים.
 גם מיני-ואנים וג'יפים יוצאים לדרך באופן קבוע בעונה בה המעברים פתוחים. ממנאלי הנסיעה לרוב יוצאת מוקדם מאוד בבוקר (השעה משתנה אם בכוונתכם לחנות בדרך או לא). סוכנויות הנסיעות בעיר יוכלו לארגן עבורכם איסוף מפתח הגסטהאוס במנאלי. צפו לשלם בין 1000 ל-1,600 רופי לנוסע עבור מיני-ואן (תלוי אם בכוונתכם לנסוע ישירות ללה, או לחנות בדרך – עלות הכרטיס תכלול גם לינה וארוחות) ועד 2,000 רופי לנסיעה בג'יפ, כולל חניית לילה (כמעט תמיד היא תהיה בסארצ'ו). יש לציין שנסיעה בכיוון ההפוך – מלה למנאלי, צפויה לעלות יותר.

מסרינגאר – אורכה של הדרך מסרינגאר ללה הוא בערך 430 ק"מ והיא נפרשת על תוואי אחד מנתיבי המסחר העתיקים שחיברו את טיבט עם מרכז אסיה. כמו הדרך היבשתית ממנאלי - השניה שמחברת את לה עם העולם החיצון, גם דרך סרינגאר-לה מועדת לפורענות – תוואי השטח קשה והדרך חסומה לרוב בין אוקטובר-נובמבר למאי. רוב הנוסעים עוצרים לחניית לילה בעיר קארגיל, בערך בחצי הדרך בין סרינגאר ללה, אולם להבדיל מדרך לה–מנאלי, קיימים מקומות רבים יותר לעצור בהם, כמו סונמארג, מולבק או למאיורו, כך שאם אינכם לחוצים, תוכלו להוסיף יום לנסיעה ולרווח את המסע. הדרך מגיעה גם היא לגבהים שעשויים להשפיע עליכם, אם אינכם מאוקלמים עדיין (הנקודה הגבוהה ביותר היא פוטו-לה – 4,108 מ') וחשוב להיות מודעים לכך.
אוטובוסים יוצאים לנסיעה ישירה מסרינגאר בשעות הבוקר – ניתן לבחור בין נסיעה באוטובוס מקומי, לבין אוטובוס תיירים, שכרטיסים אליהם ניתן להזמין בסוכנויות הטיולים בעיר או בתחנה המרכזית. גם על דרך סרינגאר-לה מתקיימת עצירת ביניים (בקארגיל) בשל התקנות האוסרות על האוטובוסים לנסוע בשעות החשיכה. במקום יש היצע רחב מאוד של מקומות לינה – החל מגסטהאוסים לתיירים ובהם שירותים ומקלחות צמודות (בין 500 ל-800 רופי ללילה), ועד אכסניות לילה למקומיים (100 רופי ללילה).כרטיס צפוי לעלות כ-800 רופי לאוטובוס תיירים ו-500 לאוטובוס מקומי. אפשרות נוספת היא ג'יפ שיעלה לרוב בסביבות 1,500 רופי לאדם.

טיסות – הגעה ללה בטיסה עשויה להיות פתרון טוב אם אין ברשותכם הרבה זמן פנוי, או אם פשוט החלטתם לוותר על הנסיעה המפרכת אל לה. מלבד זאת – הכבישים ללדאק עלולים להיחסם גם בעונת הקיץ, כך שאם ברצונכם להגיע ללה בתאריך ספציפי, ייתכן וזו האפשרות הבטוחה ביותר.

  • Go Air – מפעילה טיסות יומיות מדלהי ללה בשעה 8:40, ובכיוון ההפוך בשעה 10:20. משך הטיסה הוא שעה ו-20 דקות. עלות כרטיס בכיוון אחד היא בין 4,000 ל-5,000 רופי, לרוב.
  • Air India – מפעילה טיסות בימים שני, רביעי ושישי, מדלהי ללה ב-6:25 בבוקר, ובחזרה מלה ב-11:10. עלות כרטיס היא לרוב באיזור 5,800 רופי. ומג'אמו בימי שני, בשעה 9:35. טיסות בכיוון ההפוך יוצאות מלה ב-8:15. משך הטיסה הוא שעה ו-10 דקות ועלות הכרטיס באיזור 4,000 רופי. טיסה נוספת יוצאת מסרינגאר בימי ד' בשעה 9:35 ואורכת 55 דק', ומלה לסרינגאר בשעה 8:15 באותו היום.
  • JetKonnect – חברת בת של Jet Airways, מוציאה טיסות בכל ימות השבוע מלבד ראשון ורביעי בשעה 6:30 מדלהי ובשעה 8:30 בחזרה מלה. עלות כרטיס היא סביב 4,000 רופי.

תחבורה מקומית

רוב מוקדי העניין התיירותיים בעיר לה נמצאים במרחק הליכה זה מזה, אולם אם בכל זאת אתם צריכים להגיע למקום מרוחק יחסית, ישנן מוניות רבות באיזור הבזאר המרכזי. התמקחות סבירה על המחיר היא מקובלת וגם סקר שוק קצר לא יזיק לפני שתעלו על מונית, שכן ההבדל במחיר בו נוקבים הנהגים יכול להיות גדול מאוד.מערכת התחבורה הציבורית בתוך לדאק היא סבירה יחסית להודו.
 הרבה יעדי תיירות באיזור לה מקושרים באמצעות אוטובוסים מקומיים, גם אם אלו לא בהכרח מגיעים אליהם מדי יום והתעריפים, כמו בכל הודו, זולים משמעותית מכל דרך התניידות אחרת. תחנת האוטובוסים המרכזית נמצאת במרחק הליכה של חצי שעה, או נסיעה של חמש דקות, מהבזאר המרכזי. חשוב מאוד להתעדכן בתעריפים ובזמני היציאה של האוטובוסים, שכן הם נוטים להשתנות. מלבד זאת – יש סיכוי לא רע להיתקל בחג מקומי ביום בו תתכננו לצאת מהעיר. מלבד אוטובוסים, בתחנה המרכזית נמצאות מוניות שירות.ישנה, כמובן, גם האפשרות של שכירת ג'יפ או מיני-ואן דרך סוכנויות הטיולים. המחיר יקר יותר, מן הסתם, אולם מקומות רבים מחייבים הגעה ברכב פרטי, וגם אם אפשר להגיע אליהם באוטובוס הרכב הפרטי הוא עדיין אפשרות נוחה בהרבה.

מזג אויר

האקלים בלדאק קיצוני ונוקשה. החורף חסר רחמים והטמפרטורות הממוצעות בעיר צונחות עד 15 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. כשהמשקעים מגיעים בעיקר בצורת שלג. הקיץ, לעומת זאת, יבש מאוד שלא כמו שאר אזורי הודו וזאת הודות להרי ההימלאיה שחוסמים את ענני המונסון הכבדים מלהמטיר גשם באיזור ויוצרים את מדבר לדאק.
 שיאה של עונת התיירות הוא בין יוני לאוגוסט, אבל הכבישים נפתחים כבר באיזור מאי ונשארים פתוחים לרוב עד ספטמבר-אוקטובר. ממוצע הטמפרטורות העונתי ביולי–אוגוסט נע בין בין 15 ל-20 מעלות צלזיוס, אבל הטמפרטורה יכולה להגיע גם ל- 35 מעלות. בגבהים בלדאק, לעומת זאת, הטמפרטורות צונחות בקלות אל מתחת ל-0 גם בחודשי הקיץ וסופות שלג אינן דבר נדיר. חשוב, אם כן, להיערך למגוון רחב של טמפרטורות ביציאה לטרקים בכלל בטיול באיזורים הללו. הקפידו לקחת איתכם כובע, משקפי שמש ובגדים נוחים, כמו גם בגדים ושקי שינה חמים (דירוג Comfort של בין 2 ל-5 מעלות מתחת לאפס) וכן מעיל פליז או פוך. שימו לב – בהרים מזג האוויר נוטה להפכפכות ויום שמש מקסים עשוי להפוך ללילה קר ואפילו מושלג. בכל מקרה – קחו קרם הגנה מקרינת השמש (שחזקה בלדאק מאוד, בגלל הגובה הרבה, האוויר הדליל ומזה"א הבהיר לרוב) וז'קט החוסם רוח וגשם.

המלצת זהב - הדבר העיקרי שחשוב לדעת

הכנסת האורחים הלדאקית היא מפורסמת ומחממת לב. אל תוותרו על ההזמדנות להתארח בבית משפחה במסגרת לינה בטרק או סתם להיכנס וללגום תה במידה והציעו לכם את האפשרות, ובכך לחוות באופן פחות אמצעי את התרבות הלדאקית. במידה ואתם חושבים שהדבר במקום, נסו לייצר שיחה עם בני המשפחה, גם אם מחסום השפה עשוי להערים קשיים. יחד עם זאת – אנא, אל תנצלו את הכנסת האורחים הזו. היו אדיבים ומנומסים וגם אם מתגלעים חילוקי דעות בינכם ובין המארחים שלכם, דאגו לשמור על איפוק, במיוחד מול כל המשפחה. זכרו שאתם אורחים, גם אם אתם משלמים עבור השהיה בבית המשפחה.

צילום: נעם טיראןצילום: נעם טיראן

נותני שירותים

יום המנוחה במחוז, כמו בכל הודו, הוא יום ראשון ומשרדי ממשלה ונותני שירותים מסוימים עשויים להיות סגורים בו. כמו-כן, חשוב לציין שבלדאק (בעיקר בעיר לה ובמערב לדאק – לכיוון מחוז קשמיר) יש מיעוט מוסלמי ניכר, כך שחודש הרמדאן עשוי להשפיע על מועדי פתיחתן וסגירתן של חנויות ספציפיות.

לשכת תיירות – בלה אין לשכת תיירות מסודרת במיוחד, אבל כל מידע הכרחי תוכלו להשיג מעשרות סוכנויות הטיולים על דרך צ'אנגספה.

קהילה יהודית – בעונת התיירות פועל בעיר "בית יהודי" שמנוהל על ידי חסידי ברסלב (להבדיל מבית חב"ד). זה מקום טוב להניח בו את הדברים בעודכם מתארגנים בעיר, לקבל מידע, או סתם לשבת. במקום לרוב מתקיימות ארוחות ערב וצהריים, שהאורחים מוזמנים להשתתף בהכנתן, ושעורי תורה, פרשת שבוע וקבלות שבת. כמו כן, נמצאים במקום גם בית כנסת וספריה בעברית.

חברות טיולים – לאורך רחוב צ'אנגספה ובאיזור הבזאר המרכזי פזורות עשרות סוכנויות לטיולים, הזמנות, והכוונה באיזור. הרבה מהן מתהדרות בשלטים בעברית שנכתבו על ידי לקוחות מרוצים, ויכולים להיות אינדקציה טובה לגבי איכותן של הסוכנויות והתאמתן לתרמילאי הישראלי הממוצע. על המומלצות ביותר נמנות –

  • Markha Tour & Travel ('הסוכנות של טאשי') – נמצאת מול מסעדת Wonderland על דרך צ'אנגספה. סוכנות אמינה ומקצועית המשמשת לרוב כברירת המחדל של הישראלים בלדאק ומקושטת מקיר לקיר בהמלצות חמות מישראלים. ידועה גם בתור הסוכנות של טאשי. בסוכנות ניתן לארגן אישורים, טרקים, רפטינג, הסעות, השכרת אופניים ולהמיר כספים. לרוב במחירים הטובים ביותר. טלפון: 09622995457, 09469019674. אתר אינטרנט: www.markhatrek.com
  • Jullay World – סוכנות מעולה נוספת שניתן לזהות מיד לפי כמות הישראלים שמגיעים אליה. נמצאת על רחוב צ'אנגספה, על הצומת עם כביש הגישה לבסיס הצבאי. הסוכנות מנוהלת על סטנזין – בחור אדיב, חייכן סבלני ושופע מידע. מספק קצת פחות שירותים מ-Markha Tour & Travel, אבל מומלץ בחום להגיע אליו לפחות בשביל להתייעץ ולהשיג מידע על האיזור.
  • Jeevan Caffe – בית קפה על דרך צ'אנגספה שמשמש גם כסוכנות טיולים. בעל המקום, גורמן סינג, אינפורמטיבי, הגון מאוד ומוכוון לקהל ישראלי. גורמן מתמחה בארגון טרקים באיזור ומשתדל לספק את המחיר הזול ביותר.

השכרת אופנוע – לאורך רחוב צ'אנגספה יש חברות רבות שעוסקות בהשכרת אופנועים. הדרכים בלה מסוכנות מאוד, תרבות הנהיגה שונה והאופנועים ההודיים לא מצטיינים באמינותם. אנא מכם – אל תשכרו אופנוע אלא אם כן אתם נהגים מנוסים, עם רישיון נהיגה בתוקף בהודו ועם ביטוח שמכסה רכיבה על אופנוע. המחירים לאופנוע נעים בין 500 ל-600 רופי ליום ל-Royal Enfield 350 – האופנוע ההודי הסטנדרטי, אולם סוכנויות רבות מחזיקות אופנועים במצב רעוע. עדיף לבחור בסוכנות יקרה ואמינה על פני סוכנות זולה שתעלה ביוקר בסופו של דבר. ולהגיע להסכם במסגרתו תבינו מה עליכם לעשות במקרה של תקלה, ומי ישלם עליה. 2 סוכנויות מהן כדאי להיזהר הן TS Adventures ו – Greater Ladakh.

כסף – רוב סוכנויות הטיולים בצ'אנגספה מסוגלות להמיר כסף ולטפל בהמחאות נוסעים. מספר כספומטים נמצאים באיזור המיין בזאר, ומהם ניתן לשלוף לרוב בין 10,000 ל-15,000 רופי במשיכה אחת.

בית חולים – סונאם נורבו ממוריאל הוספיטל (Sonam Norbu Memorial Hospital) הוא בית חולים מערבי למדי ומספק שירותי חירום רפואיים. ממוקם על דרך לה הישנה (Old Leh Road), לכיוון שדה התעופה.

קוסמטיקה – שאמימה, בעלת מכון היופי ראהאט (Rahat Beauty Home) היא אדיבה ונחמדה והמוסד בהנהלתה מספק שירותי מניקור, פדיקור ושעווה. נמצא צפונית לכיכר המרכזית. טלפון: 9419090664

מה הכי לא כדאי בעיר

יש להיזהר במיוחד ממכבסת סנואפול (Snowfall Laundry). המכבסה ממוקמת ברחוב צ'אנגספה העילי, בתוך ביתן עליו רשומות כתובות בעברית, בשבח המכבסה. אל תתנו לכתובת להטעות אתכם! המכבסה "זכתה" לתלונות רבות ממטיילים – החל מחוסר אדיבות ומחירים גבוהים, דרך כביסה שחוזרת באיחור, מלוכלכת, לא מסודרת ובגדים שנעלמו ועד לנעילת לקוחות בחנות(!) כיוון שסירבו לשלם על השירות המפוקפק. רוב הגסטהאוסים מספקים גם הם שירותי כביסה ואין צורך להסתכן לחינם.

בטיחות ואזהרות

גובה – כפי שנאמר, בלה, השוכנת בגובה 3,500 מטר ובלדאק ככלל, הגובה מהווה גורם משמעותי מאוד. התאקלמות אליו היא תהליך הכרחי אם אין ברצונכם לחוות את הסימפטומים שבהיערכות לא נכונה (שיכולים להתאפיין בסחרחורת, כאבי ראש, בחילות, עייפות, שיטיון, בצקות בריאות ובמוח ואף במוות). הקפידו על מנוחה והימנעו מפעילות גופנית מאומצת במשך שלושה ימים לפחות מהגעתכם לגובה של מעל 3,000 מ', ואז דאגו לבצע פעילות בהדרגה. צאו לטרק נוח יחסית לפני שאתם יוצאים לטרקים ארוכים ותובעניים יותר (ליקיר – טינגמוסגאנג הוא טרק התאקלמות קלאסי), הקפידו על שתיה מרובה, ובמידה ואתם מתחילים לחוש באחת מתופעות הלוואי הפסיקו את הפעילות אותה אתם מבצעים, שתו עוד (כלל האצבע הוא עד שמשתינים 3 ליטרים של נוזל) ובמידה והסימפטומים נמשכים, רדו בגובה. זכרו – יש להתייחס לכל סימפטום מהסימפטומים הנ"ל כאילו הוא מחלת גבהים, עד שלא הוכח אחרת.
למידע נוסף על מחלת גבהים ראו >> 

כבישים – הכבישים בלדאק עלולים להיות מסוכנים – הם פעמים רבות צרים, מועדים למפולות והנסיעות בהם לרוב גם ארוכות מאוד. בררו בסוכנויות הטיולים לגבי מצב הכבישים לפני שתזמינו נסיעות וקבלו בהבנה עיכובים, היות ואין הרבה מה לעשות בנוגע אליהם. במידה ואתם שוכרים רכב עם נהג – דאגו שהוא עירני תמיד ונוסע בצורה בטוחה (נהגים רבים נוטים ללחוץ הרבה יותר מדי על דוושת הגז), אפילו אם זה אומר שאחד מהנוסעים צריך להישאר ער לידו. עצרו להתרעננות והמנעו מנסיעה מיותרת בשעות החשכה. בנוסף – חשבו פעמיים לפני שאתם משכירים אופנוע. מעבר למצב הכבישים הרעוע, גם אופנועי ה"אנפילד" ההודים הם לא אמינים במיוחד, בייחוד אלו בסוכנויות ההשכרה, ותרבות הנהיגה בהודו היא אחרת מזו שבישראל. אל תשכרו אופנוע בשום פנים ואופן אם הביטוח שלכם לא מכסה פעילות שכזו, ואם אינכם נהגים מנוסים בנהיגת כביש ושטח ובעלי ידע מכני שיאפשר לכם להתמודד עם תקלות. כמו כן – דאגו לרישיון נהיגה שתקף בהודו. זכרו שיש לכם משפחה וחברים ובמקרה של תאונה (חס וחלילה) אתם לא היחידים שתיפגעו.

חשמל – הפסקות חשמל הן עניין שבשגרה בלה. עד כדי כך שלרוב המקומות המבוססים באזירו צ'אנגספה יש גנרטורים חלופיים. יחד עם זאת, המקומות לעתים בוחרים שלא להדליק את הגנרטור בכל שעה. האורות ברחוב מתחילים להיכבות באיזור השעה 21:00 בערב. בררו לגבי מקור כח חלופי בגסטהאוס שלכם, במידה וחשובה לכם אספקת החשמל (למקלחות או הטענה של מכשירי חשמל) וקחו אתכם פנס אם אתם צפויים לחזור לגסטהאוס בערב.

מטיילות - ככלל, לה בטוחה עבור מטיילות ולרוב אין סיבה להרגיש מאויימות. יחד עם זאת, חשוב לשמור על עירנות. התקבלו כמה דיווחים על חיילים שעלולים להטריד מטיילות באיזור הבסיס הצבאי השוכן בסמוך לדרך צ'אנגספה. השתדלו לא ללכת מרחק ארוך לבדכן בשעות החשכה והימנעו ממעבר בקרבת הבסיס.

קישורים רלוונטיים

  • רשימת הפסטיבלים בלדאק (נכון ל-2013) - festival-calendar-2013
  • למידע נוסף על חגים ופסטיבלים באיזור לה - travel.india.com
  • אתר מצוין להזמנת טיסות (בעיקר טיסות פנים) בהודו - www.yatra.com

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על לה