רק לרגע זה קרה,
וזה היה שווה הכול,
יותר מאלף מסעות,
או סמים ובחורות,
כל יום קמתי ראשון,
לבד בחווה בהרי הרוקי הקרים,
מתרחץ במי קרח,
והולך להשקות את הצמחים,
בשירה אני מודה להם,
מתחבר אל הזרימה,
ובין עבודת הבוקר והערב אני נח,
ולפתע, בערסל, זה קרה פעם ראשונה,
רגע אחד עמוק, שלם, של אהבה,
חוויתי את עצמי, הילד הטהור,
זוהר, שמח, בלי שום צורך ובלי שום בעיה.
ויצור קטן חום-צהוב, לא סנאי,
אך בשמו לא אדע לנקוב,
הופיע מתחתי והביט לי בעיניי,
והמשיך הלאה בדרכו.