נעזרתי רבות בפורום של ב”מטייל” בזמן תכנון הטיול, ולכן אני רוצה לתאר את הטיול שאני ומשפחתי עשינו ולתת לכם טיפים משלי. אני ממליצה בחום גם על הספר “המשפחת המטיילת” של שלומית יפת ביאליק, בו נעזרתי כדי לתכנן את המסלולים היומיים. אל תשכחו לקחת אותו גם לטיול ולהיעזר בו אם עושים שינויים במהלך הטיול.
נסענו ל-15 יום במהלך יולי 2016, התחלנו בהונגריה, עברנו לקרואטיה וסיימנו בסלובניה
ההרכב המשפחתי כלל אותי ואת בעלי, נער בן 14.5, ילד נוסף בן 12, וילדה בת 8.
טיסה – טסנו לבודפסט עם חברת וויזאייר, חברת שכר מזרח אירופאית, מאוד מזכירה את UP הישראלית. עלות הכרטיסים מאוד נמוכה לעומת טיסה ללובליאנה או זאגרב. החיסרון הוא בכך שהוספנו יום לטיול כדי שלא נצטרך לנסוע כל כך הרבה לאחר הטיסה. אפשר לנסוע ישירות לקרואטיה/סלובניה, אבל מדובר בנסיעה של 6-7 שעות (עם עצירות ומעברי גבול בדרך) - תלוי ביעד.
אנחנו הוספנו שתי מזוודות גדולות – עלות נוספת של כ-120 ש”ח למזוודה, והגדלנו שני תיקי יד שעלו איתנו למטוס – עלות נוספת של כ-50 ש”ח למזוודה. גודל תיקי היד שניתן לעלות לטיסה מאוד קטנים, שימו לב מה מתאים לצרכים שלכם. רצוי כמובן להזמין כל זאת מראש באינטרנט, כי בשדה התעופה זה עולה הרבה יותר. גם צ'ק-אין מומלץ לעשות דרך האינטרנט.
הטיסה עצמה הייתה טובה מאוד – הטיסה יצאה בזמן, הצוות אדיב. אמנם המושבים קצת צפופים אבל זה לא מפריע, היות והטיסה כל כך קצרה.
רכב – שכרנו רכב דרך Rentalcars.com. המחירים סבירים, השירות אדיב (היו לי מספר שאלות והם ענו באופן מהיר ואדיב). הרכב עצמו הושכר מחברת Thrifty, יש לשים לב שספציפית לחברה זו אין סניף בשדה תעופה של בודפסט, כך שיש להתקשר אליהם כדי שיאספו אתכם משדה התעופה.
עוד דבר שיש לקחת בחשבון בעת שכירת רכב- האם הילדים שלכם צריכים בוסטר או לא. בחברה נאמר לי שכל ילד מתחת ל-135 ס”מ מחויב בבוסטר. היות והיה מדובר בעלות נוספת של 45 יורו לא כולל מע”מ, העדפנו להביא בוסטר איתנו מהארץ.
ניווט – התלבטנו אם להביא איתנו GPS, אבל היות ולא היו לנו מפות למזרח אירופה והיה מדובר בעלות של 300 ש”ח לרכוש אותם, החלטנו להסתכן ולהסתמך על הניווט בעזרת ווייז. ואכן ווייז הוכיחה את עצמה בדרכים. אין מה לדבר, מדובר בתוכנה מעולה והגענו בקלות לכל מקום.
היו מקרים בודדים שכן הסתבכנו בעת מציאת צימרים מבודדים, ואז נעזרנו בניווט הנפלא של מפות גוגל.
דבר חשוב אחד לגבי ווייז – כדי לחסוך בזמן ואולי גם בפקקים במספר פעמים ווייז הוביל אותנו לדרכים צדדיות בהם לא ניתן לעבור את הגבול עם דרכונים זרים. מדובר במעברי גבול שמיועדים רק לבעלי דרכונים של האיחוד האירופאי, וכל פעם נשלחנו חזרה לאוטוסטרדה כדי לחצות את הגבול, אז שימו לב לכך כאשר אתם ליד גבול כלשהו.
מקומות לינה – את רוב מקומות הלינה הזמנתי דרך Booking.com, אתר מאוד נוח וידידותי, קל לבטל מלונות במידה ומשנים מסלול במהלך התכנון, רק שימו לב עד מתי ניתן לבטל כל מקום. ישנם מקומות שאפשר לבטל מספר ימים לפני וישנם מקומות שאפשר חודש לפני.
הזמנתי את הצימר בבלד, דרך Airbnb. מצאתי שגם אתר זה מאוד נוח להזמין דרכו, למרות שבדרך כלל הוא כולל מעט המלצות לכל מקום לעומת Booking. יש לשים לב שיש לשלם מראש בעת הזמנה דרך האתר הזה.
רוב בעלי הצימרים ביקשו תשלום במזומן, אין אפשרות לשלם באמצעות כרטיס אשראי, אז תשמרו בצד כסף לכל מקומות הלינה בדרך, תכינו תשלום מראש.
בעלי הצימרים היו מאוד נחמדים ותקשרו איתי בעזרת SMS לפני שהגעתי אל מקומות הלינה.
אוכל – היות ורוב הזמן ישנו בצימרים שלא כללו ארוחת בוקר, הצטיידנו באוכל בסופרמרקטים המקומיים. כמו כן, קנינו מצרכים להכנת כריכים, זה מאוד נוח כשיש ילדים שהם מאוד בררנים באוכל. המחירים מאוד זולים, כך שמודבר גם בחסכון כספי גדול.
כסף – יצאנו עם סכום קטן יחסית של יורו ובהמשך כל פעם הוצאנו כסף מכספומטים. יש לשים לב להשאיר בצד סכום של 50-100 יורו למקרה חרום. היו כמה פעמים שנשארנו כמעט ללא כסף ולא מצאנו בדרך כספומט וזה די היה מלחיץ. יש גם את העניין של המעבר בין סוגי המטבעות השונים. להונגרים ולקרואטים מטבע משלהם וצריך להסתגל אליהם ולהבין מה השער ביחס לשקל. בסלובניה התשלום הוא ביורו, כך שהיה הרבה יותר קל.
בכללי, המחירים של אוכל, לינה ודלק הם הרבה יותר זולים מהארץ. בעלי כל הזמן צחק עליי כל פעם שהוצאתי את המשפט : “כמה זול פה”. אבל היה באמת זול 
אחרי שגמרתי לכתוב על עניינים יותר מנהליים, נקפוץ לטיול עצמו:
יום 1
המראנו 
בשעה 11:15 ונחתנו בבודפסט בשעה 13:45 (יש שעה הפרש אחורה בין ישראל לכל האזור הזה). התארגנו, לקחנו את הרכב ונסענו לכיוון אגם בלטון, מוקד תיירות פנים עיקרי בהונגריה, אני כיניתי אותו “אילת של ההונגרים”. האגם ענקי וכולל הרבה מקומות לינה וקמפינג סביבו.
אנחנו לקחנו צימר במרחק 20 דקות נסיעה מ-keszthely, אחת העיירות הדרומיות של האגם. הצימר היה ממוקם בעיירה נידחת, נראה לי שהיינו התיירים היחידים שם, כך שהרגשנו מאוד מקומיים. היות ולקח לנו כ-4 שעות להגיע לצימר – נסיעה של כשעתיים, עצירות, מעבר גבול, יצאנו רק לקנות מצרכים לבקרים.
יום 2
היות וקראתי על מופע האבירים המתקיים באזור בימי רביעי ושבת, נשארנו יום נוסף באגם. בבוקר ביקרנו בארמון פשטטיץ (Festetics) בעיירה keszthely, ארמון גדול מימדים ומפואר סביבו גינה מטופחת. הביקור היה נחמד, לא יותר. טיילנו בטיילת המצויה בקרבת הארמון, שהייתה עמוסה באותו יום בגלל סוף השבוע. המשכנו ברגל עד האגם, טיול רגלי נעים ברחבי העיירה.
תצלום של ארמון פשטטיץ
אחרי הצהריים נסענו ל- Sumeg כדי לראות את מופע האבירים. המופע התקיים בהונגרית כך שהילדים מאוד השתעממנו. לטעמי לא הצדיק שהייה של לילה נוסף במקום 
יום 3
היות וידענו שיש נסיעה של כשעתיים לכיוון סלוני שבקרואטיה, טיילנו בבוקר במצודה משוחזרת ב-Szigliget. העלייה מאוד תלולה וכוללת הרבה מדרגות אבל הנוף מרהיב.
נסענו לסלוני והגענו בשעות אחרי הצהריים המאוחרות. עשינו ביקור חטוף ברסטוקה, עיירה בה חלק מהבתים ממש שוכנים בתוך הנהר. היללו רבות את המקום באתרים ובספרי תיירות שקראתי, אבל אני מאוד התאכזבתי. האזור מאוד קטן ותיירותי, ואין כמעט איפה לטייל שם. לאחר סיבוב מהיר, חזרנו לצימר שלנו.
יום 4
את רוב היום בילינו בשמורת פליטוויצה, חצי שעה נסיעה מסלוני. הייתה התלבטות גדולה לגבי איזה מסלול לבחור, בסוף בחרנו במסלול H שמתחיל במפלים העליונים, עובר לשיט באגם ומסתיים במפלים התחתונים. מחיר הכניסה הוא אחיד, כך שאפשר גם להחליט סופית אחרי שנכנסים לשמורה עצמה. היו שהמליצו ללכת נגד כיוון זרימת המים, אני לא חושבת שזה מצדיק את העלייה הכרוכה בכך. אפשר גם ליהנות כאשר הולכים עם כיוון הזרימה. המסלול לקח לנו כ-6 שעות ברוטו מרגע הכניסה לשמורה.
החסרונות של הטיול בשמורה – השמורה מאוד צפופה, יש המון תיירים וקבוצות כך שההליכה איטית מאוד. מאוד חם ולח שם, הזעתי כמו שלא הזעתי בחיים. היה תור מאוד ארוך לשוט באגם, דבר שהוא הכרחי כדי לסיים את המסלול.
חשוב לי להציע שאם בחרתם לטייל 7-10 ימים באזור, עדיף לתכנן טיולים רק בסלובניה המדהימה, ולא לשלב את השמורה הזו בטיול. השמורה יפה אבל לא מצדיקה את השעות שבילינו בנסיעה כדי להגיע אליה.
אחר כך חזרנו לרסטוקה. בצידו הימני של הנהר, יש אזור שחייה בו התושבים טובלים ושוחים בנהר. זה היה סיום נחמד ליום הארוך. זה נותן מבט חטוף נוסף על החיים המקומיים שם.
יום 5
ארזנו את הדברים ונסענו לכיוון אופטיה, עיירת חוף גדולה לאורך הים האדריאטי. נסענו כשעתיים והגענו לאי קרק (Krk), מקום שממש לא שווה להשקיע בו את הזמן. החופים בעיירה Baska נחמדים, לא יותר. מאוד צפופים. החופים בעיירה Krk מגעילים. גם המסעדה בה היינו לא הייתה משהו בכלל.
חוף הים ב-Baska
משם המשכנו לאופטיה, נסיעה של כשעה. אופטיה היא עיירת תיירות נעימה, עם הרבה עליות ומורדות. בערב טיילנו בטיילת הפרוסה לכל אורך העיירה, היא מלאה במקומות בהם ניתן לשבת, לשתות ולאכול.
יום 6
נסענו למערת שקוציאן המדהימה, לא לפספס, גם אם אתם שונאים מערות. מדובר בשעת נסיעה מאופטיה כולל מעבר גבול לסלובניה. ההליכה במערה נעשית בליווי מדריך בשפה האנגלית. מתחילים בקבוצה גדולה הנחלקת לקבוצות קטנות יותר בכניסה למערה. יש הרבה מדרגות – למטה ולמעלה, קחו את זה בחשבון, אבל ילדים בהחלט יכולים לעשות את המסלול הזה. המערה די חשוכה, יש בה מעט נטיפים. החלק המרשים הוא ההליכה לאורך קניון שבתחתיתו זורם נחל עם מפלים, ממש שומעים את שצף הזרימה. קשה לתאר את החוויה במילים, פשוט תוסיפו לרשימת האתרים שחובה לבקר.
אחה”צ נסענו לחוף מושצ'ניצ'קה דראגה (Moscenicka Draga), כעשרים דקות נסיעה מאופטיה. החוף מסודר, יש מלא מסעדות וחנויות סובנירים לאורכו. זו הזדמנות טובה להתערבב עם המקומיים.
חוף מושצ'ניצ'קה דראגה
יום 7
עזבנו סופית את קרואטיה והתקדמנו לעבר סלובניה, מדינה קסומה מכל הבחינות.
את היום התחלנו בנסיעה למערת פוסטוינה, עוד מערה שחובה לבקר. המערה הזו היא ענקית! היא כל כך ענקית שמסיעים אתכם כ-7 דקות ברכבת עד שמגיעים לחלק ממנו ממשיכים ברגל. זה בפירוש היה אחד המקומות האהובים עליי בטיול. גם הילדים נהנו. יש לשים לב שבמערה מאוד קר ומומלץ להצטייד בקפוצ'ון.
לאחר מכן לקחנו אוטובוס שמקשר מהמערה למבצר פרדיאמה (אפשר לרכוש כרטיס משולב למערה ולמצודה). המצודה נחמדה בעיקר מרשימה מבחוץ. בפנים אין שום דבר מיוחד, הרבה מדרגת ומאוד צפוף. אם אתם כבר באזור, כדאי להגיע אליה. יש הסבר אודיו בעברית – הילדים מאוד התלהבו מזה. יש גם מערה מתחת למצודה, אנחנו אישית לא נכנסנו מפאת חוסר זמן, אבל ילדים של חברים נכנסו ואהבו. משם נסענו לצימר באזור בלד.
יום 8
היות והיינו די מותשים מהימים הקודמים, לקחנו את היום הזה באיזי. התחלנו בהליכה איטית סביב אגם בלד, הליכה של כשעתיים וחצי עם עצירות.
תמונה של אגם בלד, והאי במרכזו
יש אפשרות להגיע לאי במרכז האגם. היות ולא היו סירת משוטים זמינה החלטנו לוותר.
לאחר מכן נסענו למצודת בלד המשקיפה על כל האזור. המצודה נחמדה, שווה ללכת לשם בעיקר בשביל הנוף. אבל אם אין לכם זמן, אפשר גם לוותר.
סיימנו את היום במגלשת הרים שממוקמת ממש מעל בלד, זו הייתה חוויה אדירה לילדים...וגם למבוגרים.
לצערנו לא יצא לנו לחוות את חופי בלד כי היה קר מידי.
יום 9
את הבוקר התחלנו בנסיעה למעבר ההרים ורשיץ', נסיעה שחובה חובה לעשות. אחד ההיילייטים של הטיול מבחינתי. נוסעים לאורך כביש בן 48 פיתולים (ממוספרים) מלמטה למעלה וחזרה למטה. הגובה המירבי אליו מגיעים הוא כ-1,600 מטר, והנופים הנשקפים מכל פיתול הם מדהימים.
משם נסענו בעמק סוצ'ה לאורך הנהר. אפילו עצרנו לטבילה קצרה, אבל המים קפואים. ממש אי אפשר לשחות בהם. המשכנו לקובאריד, עיירה ציורית בדרך. רצינו להספיק להגיע למפל קוזיאק המומלץ אבל טעינו בדרך ובזבזנו זמן יקר, כך שוויתרנו והמשכנו למוסט נא סוצ'י, שם עלינו על רכבת המכוניות. הנסיעה ברכבת הזו היה אחד השיאים עבור הילדים שלי, זה בערך מה שהם זוכרים מהיום הזה כך שאם יש לכם ילדים, ממש לא לפספס. הרכבת יוצאת ב-18:30 וזהו, כך שכדאי מאוד להגיע בזמן ואפילו לפני כן כי יש תור לעלות עליו.
יום 10
טיילנו בערוץ וינטגאר, מסלול הליכה יפה לצד נהר ומעבר על גשרוני עץ מפעם לפעם. הטיול די עמוס, אבל זה לא ממש פוגם בהנאה. בסוף המסלול יש אפשרות לחזור אחורה לנקודת ההתחלה או להמשיך במסלול מעגלי הכולל מעבר ביער ובשמורה עם נוף יפיפה של כל האזור. הכניסה למסלול ההמשך הזה הינה מיד ימין של קופת הכרטיסים בסוף הערוץ. המשך המסלול הרבה פחות צפוף ולא פחות כיפי, ומוסיף כשעה עד שעה וחצי להליכה.
תמונה של הנוף הנשקף במסלול ההמשך
לאחר מכן נסענו למספר עיירות סביב בלד ביניהם רדובליצה ושקופיה לוקה. העיירות היו זנוחות, אולי כי היה יום ראשון והכל היה סגור, כך שמבחינתי היה מיותר לבקר בהם.
יום 11
בשביל הגיוון התחלנו את היום ברפטינג של שעתיים על נהר סאווה. היציאה היא מהעיירה בלד. אנחנו לקחנו את הפעילות מחברת Fun Turist והיינו מאוד מרוצים. בחרנו במסלול שתואם למשפחות ואכן הוא היה מאוד רגוע, כמעט לא היה מפלים בדרך. למי שרוצה להיכנס במהלך הרפטינג למים (הם נותנים הזדמנות לכך) מומלץ לקחת את החליפה לשמירת חום גוף שהם מספקים כי המים קרים מאוד.
בשעות הצהריים נסענו לאגם בוהיני המדהים. מומלץ לבלות כמה שעות באגם הזה. המים מרעננים, הנוף של ההרים סביב עוצר נשימה ויש שם כזו שלווה. הייתי מוכנה לחזור לשם שוב.
תמונה של אגם בוהיני
בסוף היום עלינו עם רכבל סגור להר ווגל. המחיר אמנם יקר, כך שממש לא חובה לעלות למעלה, אבל הנופים מרהיבים ומצדיקים את המחיר לפי דעתי.
מבט מלמעלה של אגם בוהיני מהר ווגל
יום 12
זהו, לצערי בשלב הזה של הטיול עזבנו את אזור בלד, המקום הכי שווה בטיול 
נסענו בבוקר לרמת פלאנינה מקום מהמם שלא נכתב עליו מספיק באתרים ובספרי התיירות. זהו מקום גבוה בין ההרים אליו עולים רועי הפרות במהלך חודשי הקיץ. העלייה נעשית על ידי רכבל סגור ולאחר מכן יש שתי אפשרויות: ללכת ברגל עד לבקתות הרועים, הליכה תלולה של כ40 דקות או לחילופין עלייה ברכבל פתוח עד לפסגת ההר. אנחנו בחרנו בהליכה רגלית, והיה די קשה לנו. בפסגה מגלים כפר של בקתות עץ מוקפים מלא פרות. המקום עצמו בגובה כ-1600 מטר והיינו ממש בתוך העננים באותו יום. פשוט מקום קסום!
הפעם ירדנו ברכבל הפתוח כדי לחסוך את ההליכה והנופים היו נפלאים.
משם נסענו לעיר הבירה של סלובניה – לובליאנה. עיר מאוד יפה, טיילת מלאה בדוכני סובנירים. קל להתנווט בעיר. הכול קרוב ובמרחק הליכה אני ובעלי אהבנו, הילדים די השתעממו.
יום 13
זהו יום שהוקדש כולו לפארק מים תרמה צ'ראז'. הפארק גדול וכולל אטרקציות רבות ביניהם מספר בריכות, מגלשות מים והחלק האהוב על הילדים – מסלול אבובים שהזרם בו איטי וכיפי. אנחנו מאוד נהנינו, אבל אין לי למה להשוות, כי אנחנו לא הולכים לפארקי מים בארץ. היה שווה, לו רק כהפוגה מכל הטיולים שעשינו.
יום 14
התלבטנו אם ללכת לזאגרב, עיר הבירה של קרואטיה, כי פחדנו שוב שהילדים ישתעממו וישגעו אותנו. אבל החלטנו בכל זאת ללכת ולא הצטערנו. אמנם מדובר בעיר הרבה פחות יפה מלובליאנה אבל היא הרבה יותר גדולה, ושם השלמנו קנייה של מתנות למשפחה ולחברים. המחירים זולים ויש שם סובנירים יפים בדוכנים בכיכר המרכזית.
לקחנו את האוטובוס תיירים Hop on Hop off, שנוסע כשעה ברחבי העיר, זו הייתה החלטה ממש חכמה. כך ראינו קצת את זאגרב בזמן הקצר שהיה לנו.
יש שם גם מלא מקומות לשבת – גם מסעדות וגם בתי קפה. אז ממליצה בחום לשבת איפשהו ולספוג את העיר.
יום 15
זה היה יום ארוך שכלל הרבה שעות נסיעה, כי היינו צריכים להגיע עד הערב למלון שלנו ליד שדה התעופה של בודפסט. נסענו שוב לאגם בלטון והפעם עצרנו בטהיני, עיירה ממש יפה בצד הצפוני של האגם. אבל אל תסעו לשם במיוחד, רק אם היא על הדרך. הנסיעה היית מידי ארוכה ולא הצדיקה את המאמץ. נכנסו גם לאחד החופים לאורך האגם. המים קרירים אבל נסבלים. החוף היה מסודר והיה מוקף דשא. הירידה היא ישירות לאגם, אין חול ואין חלוקי אבן.
בערב הגענו לבודפסט ובלילה טסנו חזרה לישראל.
לסיכום, מאוד נהנינו בסלובניה. זו מדינה מהממת שיש בה הכל – נופים, אגמים, אטרקציות, ספורט אתגרי. אם אתם נוסעים לשבוע או קצת יותר מכך, אל תפזרו אנרגיות ותתמקדו במה שיש לסלובניה להציע.
אני מאחלת לכם ליהנות כמו שאנחנו נהנינו. חופשה נעימה!
