צ'ילה וארגנטינה- פטגוניה ב30 יום

30 יום בארץ האש (21.11.16- 21.12.16)

יצאתי לטיול בעקבות המוצ'ילרים הצעירים שלנו. בחרתי לצאת קצת לפני תחילת העונה ולהתחמק מהמוני התיירים שהבטיחו לי שמציפים את המקום כל שנה בעונת האביב. ההחלטה התבררה כנכונה וברוב המקומות שהגעתי לא הייתה בעיה של מקום ועומס. תכננתי בגדול את המסלול אך השארתי לי גמישות רבה. דבר המתאפשר בטיול ארוך כפי שנוהגים הצעירים שלנו. קצת מניגוד לטיולים שלנו “הזקנים” שכל יום מתוכנן לפרטיו הקטנים. מקסימום אמרתי אוותר על אתר זה או אחר.

זמן רב חלמתי להגיע לפטגוניה ועכשיו בתחילת העשור השבעי לחיי החלטתי שזה זמן טוב להגשים את החלום. לקחתי תרמיל ומקל ויצאתי לדרך.

שתי בנותי חזרו מטיול דומה בדרום אמריקה. בחרתי ללכת בעקבותיהן

תכננתי לטוס לאושואיה ומשם לעלות עם הגל העולה של המוצ'ילרים ולאחר חודש לחזור מברילוצה הנמצאת בצפון פטגוניה

מצורפת התוכנית כפי שביצעתי אותה:

1.טיסה לאושואיה דרך בואנוס איירס

ארבעה ימים בשמורות הפינגווינים והטבע במקום

2.יומיים בעיירה פונטו ארנס בצ'ילה בעיקבות הפינגויינים

3. יומיים ב Puerto Natales- בשמורת טורס דל פיינה. אחד המקומות היפים בעולם

4.יומיים באל קאלפטה שמורת ציפורים וקרחון אחד שלא מפסיק להתנפץ

5.חמישה ימים באל צ'אלטן בשמורת פיץ רוי בארגנטינה. מסלולי הליכה נהדרים בטבע פראי

6.שישה ימים במסלול הקרטרה אוסטרל בצ'ילה. יש אומרים מהדרכים היפות בעולם

7.חמישה ימים של טבע ואוכל מדהים בעיר ברילוצ'ה בארגנטינה.

8.ארבעה ימים בעיירה פוקון בצ'ילה.שם טיפסתי ללעו של הר הגעש ויאריקה המדהים

חזרה לארץ דרך בואנוס איירס

מצורפת מפה(בתחתית הבלוג מצורפת מפה מלאה)

תיאור מפורט של הטיול:

טסתי לברצלונה. משם לבואנוס איירס ומשם ללא חניית ביניים ישר לאושואיה

מברצלונה טסתי בחברה הארגנטינית שגם מבצעת את טיסות הפנים. במטוס לבואנוס איירס אמר לי הדייל שהם יסדרו לי העברה חינם מהשדה הבין לאומי לשדה של טיסות הפנים ואומנם כך היה.

הגעתי לאושואיה לקראת הצהריים ולאחר שהתמקמתי בהוסטל בו לנה ביתי הקטנה בעבר יצאתי אל הנמל של העיירה.

כאן נעזרתי בהמלצות של הדס הגרה במקום ומנהלת אתר נחמד עם כל העצות והחומר הדרוש לטיול במקום.כרגע האתר לא פעיל אבל אני מקווה שהיא תעלה אותו שוב

ב16:00 באותו היום יצאתי לשייט תיירותי אבל מקסים לצפייה בפינגווינים ,מושבות קורמורנים וכלבי ים כשעה הפלגה משם

לשמחתי ראיתי 3 סוגי פינגויינים כולל המלכותי שלא תמיד רואים אותו כאן וכלב ים אחד שבדיוק היה עסוק בפעילות יצירתית.

ניתן לקחת סיור בו יורדים אל החוף .אני בחרתי את השייט שמתקרב אך לא מפריע יותר מידי לחיות ומצאתי את זה מספק

למחרת יצאתי למסלול הליכה נחמד ללגונה אזמרלדה

לקחתי מההוסטל רכב לתחילת המסלול וקבעתי עם הנהג שיאסוף אותי אחרי חמש שעות

ההליכה ללגונה לוקחת כשעה וחצי. המשכתי לאורך האגם עד לקצהו השני ומשם חזרתי.

הנהג המתין לי בתחילת המסלול ורק אז שילמתי לו למרות שביקש שאשלם לו מראש. חששתי שאם אשלם הוא לא יחזור לקחת אותי

למחרת בבוקר יצאתי לטיול בן יומיים לשמורת הטבע הלאומית -Tierra Del Fuego

בשמורה מספר מסלולים ואני בחרתי ללכת את מסלול החוף.(Sendero Costanero )מסלול קל ונעים. לקחתי איתי אוהל וישנתי בשמורה ולמחרת עליתי על מסלול מס 4 שעולה לפסגתו של הר Guanaco

המסלול עולה בתלילות אך הנוף המתגלה ברגע שיוצאים מהיער מרשים.

מומלץ להשאיר את הציוד באוהל ולעלות קל כמה שיותר

לקראת חמש בערב חזרתי באוטובוס המקומי לאושואיה .יש לבדוק מראש את שעות היציאה ולהגיע כמה דקות קודם לנקודת האיסוף במרכז השמורה

למחרת יצאתי באוטובוס לפונטו ארנס שם ממוקמת מושבת פינגווינים גדולה. לצערי כשהגעתי נשבה רוח חזקה שלא אפשרה את השייט אל המושבה. החלטתי לא להישאר ולהמתין ויצאתי משם לפוארטו נאטלס למחרת היום ולאחר מספר שעות הגעתי לעיירה.

אחד מסימני השאלה הגדולים היו האם אפשר לעשות את המסלול לטורס דל פיינה ביום אחד?

באושואיה פגשתי מטייל גרמני שאמר לי שמ2016 לא ניתן יותר ללון בשמורה ללא הזמנה מראש גם באתרי הקמפינג החינמים.כל נסיונותי להזמין מקום באתר הצ'ילייני לא צלחו אך מכיוון שהטיול לטורוסים היה היעד המרכזי אליו רציתי להגיע בפטגוניה לא ויתרתי והחלטתי לנסוע לשם בכל זאת ולנסות את מזלי במקום.

כשהגעתי להוסטל בPuerto Natales נאמר לי ע”י בעלי המקום שאין שום בעיה ללכת את המסלול ביום אחד. אפשרות אחת זה לקחת חבילה העולה 50 דולר וכוללת הסעה הלוך וחזור ומדריך שמלווה את הקבוצה במהלך כל היום. אפשרות שניה זה לעשות את הדרך באופן עצמאי עם תחבורה ציבורית.

כל כך שמחתי שאפשר לבצע את זה ביום אחד ומייד נרשמתי לחבילה הכוללת את המדריך.

בדקתי מזג אוויר ונראה שרצוי לצאת רק בעוד יומיים. בינתיים קחתי שייט של יום שלם העובר בין קרחונים מרשימים בפיורדים הקרובים. בשייט פגשתי קבוצה ישראלית בטיול מאורגן של בני גילי שלא האמינו שהגעתי לכאן לבד.

למחרת כשמזג האוויר השתפר יצאנו קבוצה קטנה של מטיילים לכיוון טורס דל פיינה.

המסלול רובו בעליה של כ10 ק”מ כשהחלק האחרון תלול במיוחד. ההתרגשות בהגעה עצומה. פשוט מראה מרהיב.

למחרת לקחתי את האוטובוס הראשון לאל קאלפטה אל הקרחון המתנפץ.

ביתי אמרה לי שאפשר לוותר על האתר הזה אבל אני החלטתי בכל זאת להגיע לעיירה.

בבוקר למחרת הגעתי בתחבורה ציבורית לקרחון שם ביליתי 5 שעות בצפייה בקרחון. מראה מדהים כל פעם שחלקו של הקרחון נופל למים.

הבנתי מדוע הבת שלי אמרה שאפשר לוותר על הקרחון. צריך סבלנות לשבת ולהמתין עד שהקרחון מתנפץ ולדור הצעיר היום אין סבלנות. בקיצור לא לוותר.

חזרתי לעיירה ומכיוון שנשאר לי הרבה זמן הלכתי ללגונה נימז הנמצאת בקצה העיירה.

הלגונה מהווה שמורת ציפורים נהדרת. כשגולת הכותרת הן ציפורי הפלמינגו שבשמורה . מכיוון שהגעתי בתחילת האביב ציפורים רבות קיננו במקום וחלקן אף הציגו את אפרוחיהן החמודים.

ציפורי הפלמינגו.

למחרת שוב עליתי על האוטובוס והפעם לשמורת פיץ רוי.

אל צ'אלטן היא עיירה קטנה היושבת בתוך שמורת טבע נהדרת. בכניסה לעיירה מצוי מרכז מבקרים שמספק מיידע מצויין על כל המסלולים במקום. בדרך כלל האוטובוס שאיתו מגעים עוצר שם לחצי שעה וכל המטיילים מקבלים הרצאה על אפשרויות הטיול באזור.

כל הטרקים יוצאים מתוך העיירה כשהטרק הידוע מכולם הוא טרק הפיץ רוי אך יש טרקים נהדרים אחרים שיוצאים משם.

יצאתי למספר מסלולים יפים וכמובן גם לצוקי הפיץ רוי הלכתי. קצת מזכיר את טורס דל פיינה.

למרבה הפלא אורכם של רוב המסלולים דומה. 10 ק”מ הלוך ו10 ק”מ חזור. ברוב המקרים עולים בהלוך ויורדים בחזור.

לאחר 5 ימים במקום יצאתי בואן עם 15 מוצ'ילרים ישראלים צעירים ל6 ימים בקרטרה אוסטרל.

דרך שאורכה כ1000 ק”מ העוברת בין צ'ילה לארגנטינה בנופים נהדרים. ביתי הזהירה אותי שלא מומלץ לעשות את המסלול אך כרגיל נהנתי מאוד וגם הצעירים קיבלו אותי נהדר. אחת הבנות סיפרה לי שאימא שלה מאוד שמחה שיש מבוגר אחראי בקבוצה.

חבורת הצעירים איתם נסעתי בואן.

במהלך הימים יוצאים לשייט יפה וגם יוצאים לרפטינג נחמד שעובר בנופים מקסימים.ממומלץ בחום.

ביום השבעי של הטיול הגענו לברילוצ'ה. עיר השוקולד, הגלידה והסטקיים מהטובים שאכלתי בחיי.

בימים שהייתי שם הלכתי כל יום למקום אחר ולא התאכזבתי משלל המסעדות והטעמים. פשוט נהדר.

לאחר 5 ימים במקום בהם טיילתי בשמורות שבאזור. כמובן שגם עליתי לתצפית בק”מ ה17 אך גם טיילתי במסלולים היפים שבאזור המשכתי לפוקון שבצ'ילה כשבאוזני מצלצלים הדברים של ביתי האומרת .”אבא זה קשה מידי בשבילך”.

אומנם המסלול לא קל אך הרגע הזה כשאתה עומד על פיתחו של הר הגעש והלבה מבעבעת שווה את הכל. לא פחות נחמדה הייתה הירידה בגלישה על התחת בשלג הרך. כששאלתי את המדריך מי המטפס הזקן ביותר שעלה איתו על ההר אמר לי שבשנה שעברה הוא עלה עם בחור שוויצרי בין 96 .בקיצור אף פעם לא מאוחר.

מלבד הטיפוס על הויאריקה יש במקום גם שמורות טבע נהדרות .אל אחת השמורות הלכתי בטיול יומי .הצטרפתי גם לרפטיג נחלים אותו מבצעים עם בוגי קטן. בהחלט חוויה נהדרת

לאחר 4 ימים במקום חזרתי לברילוצה ללילה אחד ולעוד סטייק וגלידה נהדרת

ומשם בטיסה ארוכה לארץ.

מי שרוצה לצאת לטיול דומה אשמח לעזור. עלות הטיול שלי כ3000 דולר כולל הכל(גם טיסות)