יצאנו לדרך לטיול משפחתי שתי משפחות. משפחה אחת עם ארבעה ילדים בגילאי 9,6,4 ושנה וחצי, ומשפחה שנייה בגילאי 7,4 וחצי שנה. בחרנו ביוון בשל הקרבה, הטיסה הקצרה, האוכל הדומה וכמובן התרבות, ההיסטוריה והגיוון של האזורים השונים. מסתבר שלא טעינו, זה הוכיח את עצמו.
יצאנו לשבועיים שהתחלקו בין טיול לנופש.
נחתנו בסלוניקי ואספנו את הרכב משדה התעופה. סלוניקי , עיר חיה ותוססת, מלאה בברים, בתי קפה ומסעדות. הדבר הקולינרי הכי מיוחד בעיר הוא הקונדיטוריות המלאות כל טוב - חובה לנסות את הבקלווה והגלידה שהולכים יחד ואת הפאי תרד/סלק. ניתן למצוא גם מסעדות כשרות למי שמחפש, אפילו בטיילת. בסלוניקי דיי חם ולח בקיץ ולכן את הבוקר בילנו בחוף הים patamos, המרוחק כארבעים דקות נסיעה באיזור כפרי ויפה.
מוקדי הבילוי בערב הם איזור הנמל המחודש והטיילת היפה שלאורכה יש מופעי רחוב. בשעות הערב הטיילת מתמלאת בתיירים ומקומיים וזה ממש חגיגה. מוקד נוסף הוא העיר העתיקה התורכית - הקאסטרו. היא בנוי בגובה ויש אויר טוב בערב, מסעדות ונוף מדהים של כל העיר.
העיר עצמה משובצת בכנסיות עתיקות ובתי כנסת ששרדו, פחות מתאים לילדים אבל מעניין.
מסלוניקי נסענו באוטוסטרדה לכיוון יואנינה. האוטוסטרדה בנויה מגשרים ומינהרות רבות, ולמי שמגיע מהארץ זו אטרקציה בפני עצמה. בדרך להרים ולכפרי זגוריה עצרנו בכפר מצובו. כפר ציורי שבמקרה ביום בו הגענו היה בו פסטיבל פולקלור של הכפרים. יפה ומיוחד להסתובב בסמטאות הכפר ולאכול באחת הטברנות. מומלץ בשר הכבש המקומי שנצלה כולו על שיפוד ענק...
משם המשכנו עוד כשעה לפאפינגו, בכפרי זגוריה. מהרגע שנכנסו להרים, הדרך מפותלת אך יפיפיה. נוף ההרים עוצר נשימה. בדרך לפאפינגו עוברים באריסטי וחוצים את נהר הוידיאומטיס שבו עושים ראפטינג רגוע.
בפאפינגו ישנו שני לילות. הכפר רגוע, שלו וציורי מאוד. הכל בנוי מאבן והגגות מאבן צפחה. יש לא מעט חדרים, וכמה מסעדות. אבל אין ממש הספקת מזון סדירה. מי שרוצה להתבסס על בישול עצמי, מוטב שיצטייד היטב בנקודה האחרונה בה יש סופר מרקט - הכפר kalpaki. יש בכפר מינימרקט קטן ויקר.
הכפר שוכן למרגלות צוקי האסטרקה, ויש מסלולי טיול וטרקים בכל האיזור כולל בקתות בהרים עם תנאי אירוח מלאים של ארוחות, שמיכות וכו'.
למחרת יצאנו בבקר לטבילה בבריכות האבן ליד הכפר, מיים צלולים בצבעי תכלת טורקיז, כיף של בקר. אחר כך נסענו לכפר מונודרנדרי שם הלכנו כחצי שעה (קצב ילדים) לתצפית על קניון הויקוס - הקניון העמוק בעולם. קינחנו בארוחת צהרים תחת עץ הדולב הענק של מרכז הכפר וחזרנו לפאפינגו.
למחרת נסענו לקיפי שם יש שלושה גשרים עתיקים ויפים. לצערנו לא היו מיים בנחל, לכן המשכנו ישירות ליואנינה. יואנינה - עיר המחוז, יפה ושוכנת לצד אגם. בעיר יש רובע עתיק ומוקף חומה מימי התורכים. שטנו מהמזח לעבר האי הקטן במרכז האגם, סיירנו בכפר הדייגים שם וחזרנו לאחר כמה שעות.
כשחזרנו בשעות אחר הצהרים ראינו איך העיר מתעוררת לחיים , אך כבר היינו צריכים לנסוע למטאורה.
הנסיעה למטאורה לקחה כשעתיים וחצי. הדרך יפה וחוצה הרים ואיזורים כפריים, קנינו פירות וירקות לאורך הדרך ולקראת ערב הגענו לקלאמבקה.
למחרת יצאנו לסיור במנזרים התלויים. ביקרנו בשני מנזרים בלבד. אחד של נזירות שבו אין כמעט הליכה ממגרש החנייה. והשני הוא המפורסם והגדול - מטאורון. סה"כ כ300 מדרגות, לא קושי רציני גם לילדים. רצוי ליום זה לבוא עם נעלי ספורט. המנזר משמש גם כמוזיאון לחיי הנזירים ולהיסטוריה של האזור. יש בו חדרים שונים בהם מוצגים כלי מזון, תפילה, ספרים עתיקים מלפני אלף שנה! ועוד מוצגים מעניינים וכמובן הנוף המרהיב ממרפסת המנזר.
בערב יצאנו לאכול ארוחת שישי במסעדה מעולה במרכז קלאמבקה - פיליניון, המלצרים מדברים עברית רצוצה ומצחיקה, והאוכל מעולה. מנות ביתיות ואחרות יחד עם שירות מעולה - מומלץ.
למחרת בילינו את היום בבריכת המלון, בגלל תקלה ברכב של אחת המשפחות, והילדים היו מרוצים מהעניין מאוד. בשעות הערב נסענו לדלפי נסיעה שארכה כשלוש שעות, גם היא בתוואי יפה מאוד.
דלפי ואראכובה שתי עיירות שקרובות לאתר העתיקות והן דומות למדיי. כפרים משומרים, מלאי חנויות מזכרות וחנויות בוטיק, ברים ומסעדות. מקום יפיפה ורומנטי, בגובה רב כך שהחום נסבל למדיי.
למחרת ביקרנו באתר העתיקות בדלפי. הגענו ממש בפתיחה וזה היה ממש קריטי בשל החום וריבוי המטיילים באתר. ההמלצה שלנו היא להתחיל מוקדם באתר העתיקות ולאחר מכן ללכת למוזיאון הממוזג.
מדלפי נסענו לפיראוס והחזרנו את הרכבים השכורים. פיראוס עיר מזוהמת, פקוקה ולא מאירת פנים כלל. בנמל עלינו על הרחפת לאי הקטן אגיסטרי, ומשם החל שלב הנופש. שבו רוב הלבטים היו בין הים לבריכה. חופי האי צלולים ויפים, במיוחד פקדנו את החוף דרגונרה. מרחק של עשר דקות נסיעה מסקאלה. שווה כל רגע, חוף טורקיז צלול, עם להקות דגים (תביאו משקפות ושנורקל). באחד הימים נסענו לבילוי אחה"צ באי הקרוב אגינה, אי גדול ותוסס יותר, מלא בחנויות בוטיק ואומנות ומסעדות דגים מעולות.
לאחר ארבעה לילות באי חזרנו לאתונה ללילה האחרון. במשך הערב טיילנו לאורך רובע פלאקה. אתונה דיי כאוטית במשך היום, אך בלילה היא מתמלאת חן וחיים. מדרחובים אין סופיים שמקיפים את האקרופוליס שמואר. לאורך המדרחובים יש טברנות ובתי קפה והופעות מקומיות.
למחרת סיירנו באקרופוליס - המלצה קריטית - לרכוש כרטיסים מראש, אחרת רק התור לוקח שעה, וכמובן להגיע ראשונים בבקר. זו הייתה תחנתנו האחרונה במסע ומשם נסענו לשדה התעופה באתונה ומשם הבייתה בשמחה.
כמה דברים כללים:
1. אווירה - היוונים נינוחים למדיי, קשה להוציא אותם משלוותם. זה רוב הזמן נעים, מלבד רגעים בהם באמת צריך משהו עכשיו, ולהם יש את הקצב שלהם.
2. ילדים - התקבלו בשמחה בכל מקום, ברוב המקומות לא משלמים דמי כניסה, בחלק מחדרי המלונות הילדים לא נחשבים אם לא מוסיפים מיטות. היוונים מאוד אוהבים ילדים, מלטפים ומשחקים איתם בחינניות.
3. דרכים - השתמשנו בוייז לאורך כל הדרך בצורה מצויינת. לא פתחנו את המפה אפילו פעם אחת. הדרכים טובות.
4. אוכל - ברוב המקומות יש הכל מהכל. על האש לסוגיו הוא האוכל הנפוץ ביותר, אך גם פסטות ופיצות.
5. סופרמרקטים - בעיקר בערים הגדולות או צמוד להם.
6. עלויות - עלות לינה ממוצעת 70-100 יורו לחדר משפחתי (שהיה לרוב שני חדרים או דירה). עלות מחייה יומית למשפחה כ100 יורו (עלות בסיסית של אוכל, כניסות לאתרים, מסעדה וכו'). סה"כ עלות המחייה זולה ורמת המחירים כשליש פחות מישראל.
7. הזמנה מראש - אנחנו הזמנו הכל מראש כולל חדרים, מעבורת וכו'. אבל לא חסר מבחר ומקומות פנויים גם למי שרוצה לזרום.
אז יאסו לדרך !
